בעולמם של חרדים

יום רביעי, 16 באוקטובר 2024

שלשה ימים מלאי שמחה

זכינו השנה בחו"ל, יש לנו במשך של שלשה שבועות שלשה סיבובים של שלשה ימים שכל כולם חיים אמיתיים, כאשר כל סיבוב כזה שונה זה מזה. שלשת הימים של ראש השנה ושבת היו ימים גדולים אבל יחודיים ושונים מימי כל השנה. עתה אנו מגיעים לאמצע לשלשת הימים שהם שמחה כפולה, ראשית זמן שמחתנו שנמשך עד לשמיני עצרת ושמחת תורה שאלו עניינים בפני עצמם, אבל יש משהו מיוחד בשלשת הימים הראשונים, מפני שכל כולם שמחה ובכל תחום, מדובר בימים שאתה מנותק מהבלי העולם הזה, הכל סגור, אין טלפון אין משרד אין כלום, יש רק בית כנסת משפחה סעודות והנאה רוחנית באמת. כל ספר שאתה לוקח ביד אתה יכול ללמוד אותו בשקט בלי שכל רגע תסתכל על השעון אם אתה לא מאחר משהו. מה שטוב בהם הרוגע והמנוחה האמיתית נפשית ופיזית. עבורי אלו הימים הכי משמחים בחיים, טוב לי בהם, נהנה מכל רגע ומשתדל לנצל אותם ליהנות מהם ולשמוח

הייחודיות של סוכות והסוכה היא בזמנה ותקופתה. בכל חג יש תאריך מדוע חוגגים באותו יום, פרט לסוכות שהוא זכר ליציאת מצרים והעננים שהיו בכל השנה ומדוע בחר הקב"ה את סוכות דווקא ארבעה ימים אחרי יום הכיפורים. הרבה הסברים תמצאו בספרים, ואני אעלה כאן את גישתי איך שאני מסתכל על הענין מדוע דווקא כאן זה מתאים יותר מכל זמן אחר. סוכות הוא הראשון לחשבון עוונות. כאשר נכנסים לסוכה כולם כל כלל ישראל בלי יוצא מן הכלל נכנס שווה, מפני שעדיין לא היה בכלל החשבון עוונות, כולם אחרי יום כיפור באותו מצב כלפי שמיא לפחות, כל הכוח של עם ישראל ובמיוחד בקבלת התורה היה באחדות כאיש אחד בלב אחד, וזה יכול להיות רק כאשר אף אחד לא יכול להעלות על האחר לחשוב כי הוא טוב מן האחר. בסוכה נכנסים כולם שווים, וזה יכול לקרות רק בראשון לחשבון עוונות

ועל זה הדרך, ענין הכניסה לסוכה חייב להיות בדרך קדושה ונקיה, ואין זמן טוב יותר מאשר ראשון לחשבון עוונות, כולם יוצאים מיום הכיפורים קדושים וטהורים ונכנסים לסוכה ונוטלים ד' מינים במצב שאף אחד לא יכול להצביע על מי שיש בו רק טעם או רק ריח או ששניהם יחד ומי שאין בו כלום. ביום הראשון של סוכות כולם באותו מצב, ולכן אפשר לאגד את הלולב, אנו שווים כלפי שמיא לפחות, וזה היופי של סוכות ולכן זה זמן שמחה. כאשר כבר נמצאים באמצע השנה וכל אחד עם הפעקאלע שלו הסיפור אחר. ביום הראשון של סוכות כולם שמחים נכנסים לשנה חדשה מתחילים מההתחלה ואין סיבה מדוע שלא לשמוח

רבים שואלים איך מקיימים את מצוות השמחה, ישנם הטוענים כי זו המצווה הכי קשה. אבל האמת היא כי מי שמתבונן במציאות ימינו של היציאה מיום הכיפורים והכניסה לסוכה אי אפשר שלא לשמוח, אין על מה להצטער בכלל, ההיפך, הזמן והמצב עושה אותך שמח. מה שצריך הוא רק להבין את משמעות הימים ואוטומטית אתה שמח

שורות אלו אני כותב כל שנה דקות לפני ה'נעילה' של הבלוג לקראת הימים הראשונים של סוכות, השמחה שלי שאני מניח עתה הכל הצידה ומתכונן לסוכות בשמחה אמיתית, ומאחל לכולנו שכשם שנכנסנו לסוכה שמחים נצא ממנו הרבה יותר שמחים, השפעת הסוכה שתהיה על כל השנה, ובזכותה נזכה לשנה שתחזיר את הצבע ללחיים של רבים שבשנה שעברה איבדו אותה, ונזכה לגאולה האמיתית והשלימה במהרה

חג שמח

חיים שאולזון

ראש הישיבה שניצח את הרב שך

כאשר אלפים עברו על פניו בליל ראש השנה בישיבת פונוביז' רובם לא ידעו היכן הם עוברים ומה הם מביעים. לפני ארבעים שנה איש לא חלם שנגיע לימים כאלו, הרב שך עשה הכל לסלקו מפונוביז', ולמרות שלא יכל הוא ביקש להבטיח כי לעולם לא יהיה ראש ישיבה בפונוביז', ומן השמים גלגלו שדווקא הגאון רבי בערל פוברסקי הוא זה שיהיה ראש הישיבה בפועל ואנשי הרב שך אלו שלחמו בו הם אלו שנדחקו הצידה, ראש הישיבה בפועל האיש שנושא את התואר באמת בימינו הוא לא אחר מאותו מי שהרב שך רדף בצורה הכי קשה ופראית שרק שייך היה באותן זמנים

פונוביז' מאז עשה המייסד הגאון רבי יוסף כהנמן את טעות חייו כאשר מינה ראשי ישיבה שיחליפו אותו מפני שהיה רוב הזמן בחו"ל, הייתה ישיבה השרויה במחלוקות קשות בין ראשי הישיבה. הרב כהנמן זצ"ל מינה את הגאון רבי דוד פוברסקי לראש ישיבה יחד עמו, וכאשר הישיבה גדלה הוא הביא את הגאון רבי שמואל רוזובסקי שעבד יד ביד עם הגר"ד פוברסקי, וכאשר זו המשיכה לגדול המשיך הרב כהנמן והכניס שלישי את הגרא"מ שך, ולא לקח בחשבון כי אין שני מלכים מושלים בכתר אחד. במקרה הזה שניים דווקא עבד טוב, אבל כאשר הגיע שלישי פרצה מחלוקת קשה בין השלשה, ומאז הישיבה לא זכתה ליום אחד של חסד, התלמידים התפלגו בין שלשת ראשי הישיבה, ובכל יום היה סיפור אחר. מי שסבל מן המלחמות הללו היה מי שמילא את מקומו של אביו הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל. כל עוד אביו היה חי פחדו ממנו, אבל ברגע שהוא הלך לעולמו ניסה הרב שך להשתלט על הישיבה אבל זה לא הלך מפני שהשניים האחרים ר' דוד ור' שמואל היו בעמדה אחת נגדו

בביתו של נשיא הישיבה הרב אברהם כהנמן זצ"ל פרצה מחלוקת פנים משפחתית בין הבן והחתן בעלה של הבת האחות, שמואליק מרקוביץ קיוה במשך השנים כי הוא יהיה ראש הישיבה הבא של פונוביז' ולכן עשה הכל לדחוק את כל מי שיכול היה לעמוד לו בדרך. הוא התחבר להרב שך, עשה עסקה עמו, אני אדחוף אותך אעשה הכל שאתה תהיה ראש הישיבה מעל הגר"ד פוברסקי ובתמורה הרב שך עשה לו את העבודה הקשה והיא סילוקו של הגאון רבי בערל פוברסקי שאמר שיעורים בישיבה ועבד יחד עם הגר"ג אדלשטיין שממנו הוא חשש מאוד

הרב שך פתח במלחמה טען כי אסור למנות בישיבה בני משפחה. להרב שך הייתה בעיה אישית, הבן שלו היה פרופסור ולא ראש ישיבה, לכן הוא ביקש כי הישיבה תשאר בידי משפחת כהנמן וכל מי שנמנה על ראשי הישיבה לא יכניסו מבני משפחתו. מטרת התביעה הזו הייתה לנטרל את רבי בערל, ובשביל לעשות זאת, שמואליק מרקוביץ יצא לאסוף חומר נגד הגרב"ד פוברסקי, חיפש לו עבירות והביא אותם להרב שך שהיה כבר מסוכסך עם אביו הגר"ד פוברסקי, כאשר הגר"א כהנמן נשיא הישיבה מגבה את הגאון רבי דוד פוברסקי נגד חתנו שמואליק מרקוביץ שרצה שחמיו יורה להגרב"ד לעזוב את הישיבה

במשך שנים כתבתי על המלחמות הללו, ואביא לכם כאן כמה דוגמאות מן המלחמות שהיו אז בישיבה. הגאון רבי בערל פוברסקי היה מכנס את תלמידיו בביתו בליל שבת והיה לומד עימם חומש ורש"י מפרשת השבוע. שמואליק מרקוביץ מיהר להלשין להרב שך מה עושה הגרב"ד פוברסקי. הרב שך קרא למלחמה על המעשה הזה וטען כי פונוביז' אינה בריסק וציוה להפסיק עם השיעור הזה. יש לציין כי זה לא היה בזמן סדרי הישיבה. בלעדי השיעור הזה הבחורים היו מסתובבים בכל מיני מקומות או הולכים לישון. מטרת השיעור היה שהבחורים בליל שבת ילמדו ולא יעסקו בשטויות. הרב שך העדיף שהם יתעסקו בשטויות ובשום אופן לא ישמעו שיעור מהגרב"ד פוברסקי. בשל הרצון של הגאון רבי אברהם כהנמן לשמור על השקט בישיבה, הוא ביקש מהגרב"ד להפסיק את השיעור בליל שבת

אחד הפרוייקטים של פונוביז' היה לקיים בחורף 'ירחי כלה' באירופה. הגר"א כהנמן נשיא הישיבה היה שולח לאירופה את הגרב"ד פוברסקי שהיה נואם ופה מפיק מרגליות ואהבו מאוד את שיעוריו למשך שבועיים. ובשל כך הסדר בינו לבין הגר"ג אדלשטיין היה משתנה. במשך השנה הם נתנו את אותו שיעור לאותם בחורים בסדר של שבוע הגר"ג אדלשטיין, ושבוע אחרי הגרב"ד פוברסקי ככה בכל השנה. אבל כאשר הגרב"ד פוברסקי היה נוסע לירחי כלה. היה הגרב"ד פוברסקי נותן ברצף שיעורים במשך של שבועיים, וכאשר הגרב"ד היה באירופה הגר"ג אדלשטיין היה נותן את השיעור במשך של שבועיים רצופים

כאשר הסתיים הירחי כלה ועל פי התכנית הגרב"ד פוברסקי אמור היה לטוס חזרה לישראל, נשיא הישיבה ר' אברהם ביקש מהגרב"ד שישאר עוד כמה ימים ויעשה למען הישיבה יבקר אצל כמה נגידים. הוא הסכים ועשה זאת, אבל הגר"ג אדלשטיין לא ידע על הקורה ולא התכונן לומר שיעור, ויום אחד לא היה שיעור, מתוך אי הבנה. שמואליק מרקוביץ ניצל את הסיפור הזה ורץ מהר להלשין אצל הרב שך על הקורה, והרב שך קרא למלחמה על הגרב"ד הייתכן שלא היה שיעור באותו יום. הסבירו לו שזה קרה בגלל אי הבנה, אבל אותו זה לא עניין, וכאשר הגרב"ד חזר מאירופה, הרב שך קרא לגבאי של הישיבה וציוה עליו שבשבת לא יתכן להגרב"ד פוברסקי 'שלישי' כעונש על זה שהוא איחר בכמה ימים בשובו מאירופה

הגבאי נקלע למבוכה התחנן להרב שך שיוציא אותו מן הסבך הזה, הרב שך התעקש, ואז הגבאי הודיע כי הוא נוסע לשבת הוא לא יהיה בישיבה. מינו אחר שבאותו שבת יהיה הגבאי הוא שמע מה קרה וגם הוא לא רצה להיות זה שמבזה את הגרב"ד. הרב שך ראה מה קורה, הוא קרא להרב חיים שאול קרליץ וביקש ממנו שהוא יבא בשבת להתפלל בפונוביז', וקרא לגבאי ואמר לו כי מאחר ויהיה אורח בישיבה בשבת אז יש סיבה מדוע לתת את ה'שלישי' לאורח, ולא מפני שהבחור הגבאי 'מעניש' את הראש ישיבה

כאשר שמע הגרב"ד על מה שהרב שך בישל לו, בשבת הוא לא בא להתפלל בישיבה, ר' חיים שאול קרליץ קיבל את ה'שלישי' וכאשר שמע אחר כך כי הרב שך ניצל אותו למלחמה פנימית זה חרה לו מאוד, אבל היה כבר מאוחר מדי

תוך כדי כתיבה אני נזכר בעוד ועוד סיפורים מאותה מחלוקת אביא כאן עוד סיפור מעניין, והוא ה'קדיש דרבנן'. הסדר בפונוביז' היה שאת ה'קדיש דרבנן' אומר ראש הישיבה, ואחרי שהרב שך כבר לא יכל לעלות לישיבה הוא קרא להגר"ג אדלשטיין וציוה עליו שהוא יאמר מעתה את ה'קדיש דרבנן'. הגר"ג בענוותנותו ביקש מהגרב"ד פוברסקי שהוא יאמר את ה'קדיש דרבנן', והגרב"ד נענה לכך והחל לומר את ה'קדיש דרבנן'. שמואליק מרקוביץ שראה זאת רץ מיהר להרב שך וסיפר לו כי הגרב"ד פוברסקי הוא זה שאומר את ה'קדיש דרבנן'. הרב שך קרא להגר"ג אדלשטיין וצעק עליו כי ה'קדיש דרבנן' שייך לו ואין לו כל רשות להעביר זאת למישהו אחר, הוא רוצה בחזרה את ה'קדיש דרבנן'. רבי בערל ראה מה שקורה וויתר על ה'קדיש דרבנן'

תלמידי הרב שך המשיכו במלחמה הזו. וכאשר משפחת כהנמן החליטו להכניס לישיבה את הרב חיים פרץ ברמן שהוא חתנו של הגרב"ד פוברסקי הם פרצו במלחמה קשה צעקו כי זה נגד הרב שך. יצויין כי הקשר של הרב ברמן הוא מכל הצדדים. הוא בנו של הגאון רבי שלומקה ברמן זצ"ל שהיה ר"מ בישיבה, וגם משפחה עם רבי אליעזר כהנמן, הוא מקושר מכל הצדדים

על המלחמות הללו אפשר לכתוב ימים ולא לסיים, מה שקרה בליל ראש השנה כאשר אלפים עברו על פניו של רבי בערל להתברך על ידו, היה זה הניצחון הגדול של משפחת פוברסקי על הרב שך ואנשיו שלחמו במשפחת פוברסקי, הם היו משוכנעים כי ימחקו אותם מפונוביז', ולא רק שלא מחקו אותו, הם נמחקים, מצבו של שמואליק מרקוביץ במאבק על פונוביז' קשה, הוא ככל הנראה ייאלץ לחפש מקום אחר, ואילו הרב פוברסקי יחגוג בענק את נצחונו על רודפיו משפחות שך ברגמן מרקוביץ דויטש ואחרים

חיים שאולזון

מו"ץ 'העדה החרדית' שישב בבית הסוהר בשל מעשיו המכוערים ממשיך להפיץ ספריו כאילו לא קרה דבר!!

השאלה היא לאיזו קהילה אתה משתייך. אם אתה חבר בקהילת 'שובו בנים' יעשו לך מה שעושים להרב ברלנד, אבל אם אתה מו"ץ ב'עדה החרדית' ומעשי אותו מו"ץ חמורים פי כמה, הוא יכול להמשיך ולכתוב ספרים ואף לקבל הסכמות מרבנים חשובים ולהפיץ ספריו כאילו שהוא צדיק גמור. כך קורה בעיצומם של ימים אלה, והשאלה איך מתייחסים ליצורים כאלו

מדובר באחד המומחים הגדולים של 'העדה החרדית' לענייני עירובין ונחשב לאחד מחשובי המוצי"ם. הוא למד בפונוביז', ובמשך חייו עשה מעשים הכי חמורים ואסורים עד כדי החלפות אשת איש ובהיתר גמור ועל פי ניצול פסקי הרב וואזנר בעניין מסובך בויזניץ, שם התיר הרב וואזנר את מי שעשו בהם מעשים חמורים ואסורים כאילו בשליחות הרבי והיו לכאורה אסורים לבעליהם. לא אכתוב כאן את הנימוק שנימק מדוע להתירם לא להיות כמו אותו רב שנתן לחוטא עוד כתובות איך ואיפה לחטוא. במקרה הזה, המו"ץ של 'העדה החרדית' שהיה תלמידו המובהק של הרב שך הכריח את אשתו להיות עם חברו על מנת שהוא יוכל להיות עם אשת חברו, ועד אשר האשה זעקה וביקשה לעשות סוף לכך זה המשיך ובהיתר. הוא נשפט וישב בבית האסורים, ולא האריך כאן, כתבנו על הענין רבות כאשר הנושא סער ובער

עתה הוא הוציא כרך נוסף מסדרת ספריו ואף קיבל הסכמות מרבנים חשובים, ורבים שואלים אותי היתכן שעניין כזה עובר כאילו לא קרה דבר, והוא ממשיך להפיץ ספריו שילמדו בהם כאילו מדובר בצדיק גמור ובתלמיד חכם שמעולם לא עבר עבירה, ויחזור להיות דמות מקובלת, למרות שמעשיו חמורים פי כמה משל הרב ברלנד. מפני שהרב ברלנד לא חיפש היתרים עשה מה שעשה מתוך אמונה משוגעת כי הוא מביא ככה את המשיח. במקרה הזה מדובר במי שניצל את הידע הרב שלו בתשובות של גדולי הפוסקים ועם התשובות הללו הוא חטא והחטיא שכנע את חבריו שמותר להחליף נשותיהם אם אין בכך התנגדות לבעל

אם מעשה כזה היה קורה בחוגים אחרים, 'העדה החרדית' הייתה יוצאת למלחמה נגדם, וככה סאטמאר ודומיהם. אבל כאשר זה קורה אצלם הכל מותר ועד כדי להמשיך ולשחק 'גדול' רק מפני שהוא שייך להם, ומשפחתו היא ממשפחת ראשי 'העדה החרדית' וד"ל

חיים אנו בדור של שחיתות נוראה, כזו שהפכוה לכשרה ומותרת. נלחמים במי שעושים ספק עבירות ומתירים את מי שעוברים איסורים הכי חמורים, אסור שזה יעבור מבלי שיהיה מי שיפקח עיני הציבור לדעת היכן הם חיים ומי מנהיגיהם בימינו

חיים שאולזון

בסדיגורא בני ברק האבא 'צדיק יסוד עולם' ואילו הסבא אינו 'צדיק יסוד עולם'

בדרך כלל נוסחאות כאלו נכתבות על ידי האדמו"ר וגם אם לא, הוא זה שנותן את האישור לאחר שקרא את הנוסח, ושימו לב. האדמו"ר הצעיר מבני ברק כתב על אביו 'צדיק יסוד עולם' אבל כשהוא מזכיר את סבו הרבי שלפני אביו שם משום מה לא נמצא את ה'צדיק יסוד עולם'

אולי מפני שאביו עשה לו טובה מסויימת ולכן הוא הפך ל'צדיק יסוד עולם'?

היכן החסידים הנותנים יד לבזות את הסבא הרבי שלהם במשך שנים, האם אינו 'צדיק' לפחות כמו הבן? או שכותבים על שניהם 'צדיק יסוד עולם' או שלא כותבים על אף אחד, אבל לכתוב על הבן ולא על האבא, משהו חולה בסדיגורא בני ברק

דרך אגב, בגור טוענים כי כל האדמורי"ם צדיקים, אבל רק הרבי שלהם 'צדיק יסוד עולם', האם הם ביקשו רשות מגור לכתוב על הרבי שלהם 'צדיק יסוד עולם'?

חיים שאולזון

הפשקווילים והסתירה - המאבק על 'היתר מאה רבנים' במונסי עובר לירושלים

לאחר שהבינו כי זה לא יהיה קל וכי ראש משפחתם תקוע בארץ ולא יוכל לצאת ממנה לפני שלא יהיה פתרון לגט שנמנע מאשה שבעלה קיבל 'היתר מאה רבנים', הם הגיעו לישראל להיות עמו, והפיצו היום בערב חג הסוכות פשקווילים, תלו את מכתבם של שלשה רבנים שמסבירים על סמך מה נתנו את ה'היתר מאה רבנים', ובכך סיבכו את הרב כץ. לפני כמה ימים הוא מסר לבית הדין מכתבים לפיו הוא חוזר בו ומכיר בעובדה כי היה כאן טעות וכי אסור היה לתת את ההיתר מאה רבנים, והנה בני משפחתו מבקשים להוכיח לציבור החרדי כי ה'היתר מאה רבנים' נעשה על פי דין וכי אביהם צודק במאבק מדוע לאפשר לאותו אברך להתחתן למרות שאשתו לא קיבלה ממנו גט כזה שיגיע לידה

בני המשפחה ועורכי הדין של הרב כץ מטאהש מונסי ניסו להפעיל את השגרירות של ארצות הברית וגורמים אחרים והבינו כי אין מה לעשות כאן, מפני שהאשה אזרחית ישראלית וזכותה המלאה לתבוע אותו בארץ, והוא ייאלץ לשהות בישראל כל עוד אין פתרון לבעיה. הנסיונות לטעון כי אין לבית המשפט הישראלי ולבית הדין הרבני סמכות לדון בתיק הזה נדחה, וברור להם כי הם ייאלצו לעבור את התהליך בישראל, שפירושו מבלי שאינם משכנעים את הרבנים כי האשה מקבלת גט ומיד, הוא ייאלץ להישאר בארץ, ויתכן כי בשלב מסויים כאשר יתברר כי הוא הגורם למצב הזה הוא אף יכנס לכלא כפי שקרה במקרה אחר, שם ישב אבא של מעגן בכלא תקופה ארוכה למרות ששניהם תושבי ארצות הברית

הרבה עסקנים נכנסו לעניין מפני שהמצב הזה הולך ומסתבך, ישנם עוד רבנים שקשורים בהיתר הזה שנגדם ייצא בקרוב צווים משפטיים ותביעות קשות גם בארצות הברית, ולכן מבקשים אותם עסקנים למצא פתרון, אך הבעיה היא בני משפחה מצד הבעל שאינם מסכימים לדבר לפני שלא מפקידים בידיהם מיליונים, והשאלה האם המצב המשפטי החדש יצור לחץ עליהם או שלא איכפת להם להפקיר את הרב כץ ואחרים שמסתבכים בענין, למשוך עוד שנה או שנתיים ואולי אף יותר והעיקר לקבל את הכסף, דבר שברור כבר, האבא של האשה לא יתן כסף בשום אופן, גם לא את מה שכבר הסכים אם היא הייתה מקבלת גט

הרבנות בישראל קבעה כי לא מדברים על כסף בכלל, הגט צריך להיות בידי האשה, וכל התביעות האחרות אם יש להם שיפנו לבית דין או בית משפט, עד שהגט לא יהיה בידי האשה המאבק הזה ימשך. אסור לשכוח כי המלחמה הזו החלה לפני עשר שנים ואת ה'היתר מאה רבנים' הוא קיבל לפני כשנה, כאשר אשתו החדשה במצב מביך, מפני שהבעל נשוי לשתי נשים

לא רק בתי דין ובתי משפט, גם כמה ארגונים נכנסו לענין ומנהלים מאבק משלהם. קבוצת נשים מפגינות מול בית הבעל המעגן, ואחרים פותחים עתה במאבק ברבנים ובמי שבחשו בקדירה זו, הנושא הזה הולך להתפתח בגדול, אם לא ימצאו פתרון איך לצאת מן הסבך הזה

חיים שאולזון

האנטי דתיים וחרדים בעד הרב קלמן בר למה ומדוע?

על פי השקפתי אסור לקחת צד בבחירת רבנים ראשיים מטעם, אנו כחרדים אין לנו כל שייכות עימם אידיאולוגית, מעשית קשה לומר זאת מפני שחרדים עובדים עם הרבנות. אבל, רק בשל ההכרח ולא מפני שזו הדרך שבחרנו. 'רבנות מטעם' היא אסורה בתכלית וחובתנו להילחם במציאותה. רב שאינו יכול להכריע הכרעה סופית אין כל ערך לרבנות כזו, וכל עוד מדינת ישראל תקיים רבנות התלויה בשופטים חילונים היכולים לבטל את פסקיהם, עלינו להתרחק מהם ככל שרק אפשר

הנימוק של התערבות רבנים חרדים בבחירות, היה למנוע בחירת מי שקרוב לחילונים ורחוק מן החרדים, והיה חשש שבחירתו יגרום צרות גדולות בתחומים חשובים. אבל ברגע שעניין זה נפתר, המועמדים הנוכחים שניהם נמנים על הדתיים לאומיים הטובים יותר בהלכה ומבחינה הלכתית קרובים יותר לחרדים, אסור לנו להתערב בבחירות האלו צריך להשאיר זאת למי שמכירים ברבנות כזו, ומי שיבחר יבחר

ובכל זאת נמצא גורמים בבני ברק במיוחד בבית הרב ברגמן שהתרחקו כליל מן האידיאה החרדית משרתים את השטן האידיאולגי זה שמבקש לכלות את האידיאה החרדית, ומריצים מועמד משלהם, למרות שהשפעתם המספרית מאוד קטנה. בגוף הבוחר את הרב הראשי יש ל'דגל התורה' רק ארבעה חברים מתוך 140, מי שיכריעו הם אלו שאינם חלק מן החרדים פרט לחב"ד שלהם מספר מכובד יותר של חברים המשתתפים בבחירות אלו. החילונים הם כאן לכאורה הגורם המכריע, אם כי יש לקחת בחשבון את ש"ס שלהם מספר חברים מכובד, ובמי הם תומכים. על פי ההסכם שיש להם עם 'הציונות הדתית' הם חייבים לתמוך במועמד שלהם לרב ראשי ומדובר בהרב מיכה הלוי

שאלת השאלות במי יבחרו תומכי הרב כהנא שהפסיד בהפרש של קולות בודדים. חלק מתומכיו לא רוצים את הרב קלמן בר, ולכן קשה לקבוע כי הניצחון בידי הרב קלמן בר וכי הוא הרב הראשי הבא. לא אופתע אם גם בבחירות הקרובות התוצאות יהיו דומות או קרובות מאוד

מה שמטריד אותי בבחירות אלו, זו המציאות שדווקא מי שאמורים היו להילחם במועמד החרדים הם אלו שתומכים במועמד הזה נגד הרב מיכה הלוי. אביגדור ליברמן ואנשיו האוייבים הגדולים של החרדים הכריזו כי הם תומכים במועמד החרדי ועושים הכל למנוע מהרב מיכה הלוי להיבחר מפני שהוא נמנה על אנשי הרב טאו וסגן השר מעוז. ציפיתי לראותם בצד האחר מפני ששם הם שייכים, וכאשר אלו פתאום התאהבו בחרדים, זה משהו שמחייב הרבה מחשבה. מה שברור לא מאהבת החרדים אלא משנאת הקהילות שתומכות בהרב הלוי

טוב שמערכת הבחירות הזו השניה קצרה מאוד, ומי שיבחר טוב לכאורה לחרדים. חבל שחרדים בכלל מתערבים בבחירות אלו. צריך לעשות ברור שלנו החרדים אין דבר עם הרבנות הראשית שהיא לאומית ודינה כרבנות מטעם, ואלו מן החרדים שפעילים בבחירות אלו רחוקים מאוד מלהיות חרדים אמיתיים. אם היו כאלו לא היו מתעסקים עם זה מפני שמדובר במה שמוקצה מחמת מיאוס

לדור החדש שלא מכיר את המאבק של גדולי ישראל נגד הרבנות הראשית נזכיר, כי אסרו אפילו את הבניין שלהם ומשרדיהם. מסופר על אחד מגדולי ישראל שעבר לצד הבניין והיה צריך לנקביו ונכנס, ונשאל היתכן, והסביר כי גדולי ישראל אסרו להכנס לשם אבל לא לצאת וד"ל, באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב

חיים שאולזון

היחצני''ם החרדים מהרסייך ומחריבייך

זכותו של כל אדם לבחור באיזו מלאכה שהוא חפץ בה, אבל הוא חייב לדבוק בה, לשמור עליה, ולהבטיח כי הוא ממלא את מלאכתו נאמנה, לרצות להיות 'יחצ"ן חרדי', זה טוב ויפה אבל בתנאי שאתה 'חרדי'. אם אתה מיחצ"ן מטרות שאינן חרדיות, עליך להסיר את התואר 'חרדי' ממך מפני שאתה משרת את האנטי חרדי ולא את העניין החרדי. ככה זה היה בכל השנים, עד לדור האחרון כאשר המושג 'חרדי' הפך להיות השתייכות לקהילה חברה או מפלגה ולא עוד 'אידיאה', זו גרמה שאתה קורא לעצמך חרדי ועושה הכל לפגוע באידיאה החרדית. הדברים הגיעו לכדי כך, שלמשל בש"ס ישנם מי שאינם שומרים מצוות וקוראים לעצמם 'חרדים'. לא יודעים עוד מה זה 'חרדי', ולכן אנסה כאן בקיצור ממש להניח יסוד שבלעדיו אתה לא חרדי, וזו ה'התבדלות' מן החילוני כולל הדתי לאומי וכל מי שהשקפתו היא לאומית ולא חרדית. את היסוד הזה קבע ה'חתם סופר' זצ"ל ובדרך הזו הלכו החרדים במשך הרבה שנים, עד שהתפצלו הדרכים בשל המצבים שהשתנו, אבל גם מי שלא הרחיקו את החילוני ואף קירבו אותו שמרו שחלילה לא נתבולל בם, ועל כולם, לא ניפול למסגרת שהשפעתם שם תשנה אותך ותגרום שאתה תהיה זה שתשרת אותם נגד ה'חרדי'

קורה משהו מזעזע ממש. מי שהתחילו כעיתונאים והפכו להיות יחצני"ם ממשיכים לשאת את התואר 'חרדי' ואינם שומרים עליו, פוגעים בו בצורה הכי קשה. אין להם את האומץ לומר את האמת המלאה כי 'חרדי' לא יכול לשתף פעולה עם חילוני ולאומי, וכאשר עוסקים בשאלת הגיוס לצה"ל, לא רק בן ישיבה, כל חרדי בלי יוצא מן הכלל אסור לו ללכת לצבא חילוני ובמיוחד כזה שמכריז כי תפקיד הצבא הוא 'לחנך'. אותו אחד שמציג עצמו 'כפרשן חרדי' מעוות ונותן לחילוני להבין כאילו שלאידיאה החרדית לא מפריע שחרדים ישרתו בצבא אם אינם בני ישיבה. במקום שתפקידם להוכיח כי חרדי אסור לו לשרת בצבא חילוני, הם מתחמקים כאילו שהמאבק הוא על בני ישיבות בלבד, דבר שהוא ההיפך מן האמת. המילים האלו בטעות יסודם. בתקופת הרב שך משום מה אמר שמי שאינו לומד חייב לשרת, וכל גדולי ישראל החרדים חלקו עליו והיום הכל כולל תלמידיו מודים כי זו הייתה טעות וכי אסור לחרדי כלשהו להתגייס לצבא חילוני

אותם עיתונאים פרשנים יחצני"ם הם המהרסייך ומחריבייך של היהדות החרדית. במקום שהם יהיו מי שעומדים בראש ונאבקים למען החרדי הם קוברים אותו, מוכרים לחילונים שכאילו יש כאן בעיה של לימוד התורה וכי זקוקים לכך לכן החרדי לא מתגייס, שהוא שקר גמור. נכון, חייבים לומדי תורה אבל לא בגלל זה לא מתגייסים, אלא בגלל שהצבא הוא חילוני, רוב החרדים שהתגייסו כחרדים יצאו משם חצי חילונים ורבים מאוד הורידו את הפיאות וגזזו את הזקנים ואינם שומרים יותר שבת ואינם מניחים תפילין, בצבא קלקלו אותם בצורה נוראה

אם יש לאותם עיתונאים המכנים עצמם 'חרדים' אחד מגדולי התורה שמאמין במה שהם אומרים, שיאמרו בשם מי הם מדברים. עד לרגע זה אפילו אלו שרצו לעשות עסקאות עם הצבא לא מוכנים להצהיר שמותר לחרדי להתגייס לצבא. אפילו אלו שתבעו להקים חטיבה חרדית בשביל שיוכלו לחשוב בכיוון של גיוס חרדים, עד לרגע זה אינם אומרים כי החטיבה הזו מבטיחה שיוכלו בצבא לשמור על החרדיות בכל המובנים. לא רק בשמירת המצוות, אלא ב'השקפתם' החרדית, שזו תתחזק בצבא להבטיח כי הם יוצאים מהצבא כמו שנכנסו אליה

מדוע אני כותב על כך, ומדוע כל כך בוער העניין, מפני שמטעים את החילונים. אם עיתונאי חרדי לא מוכן ולא יכול לומר את האמת המלאה בנושא הזה עדיף שלא יתראיין ולא יילך לשם. החילונים חייבים להבין כי מדובר בבעיה 'יהודית' ו'חרדית', המאבק הוא על העתיד היהודי והחרדי. שימו לב, אפילו חבר הכנסת שמחה רוטמן שמייצג את הדתייים הלאומיים מבין כי יש בעיה לחרדי להתגייס כאשר הצבא אומר במפורש כי תפקידו 'לחנך', וצודקים החרדים שלא רוצים להתגייס למקום ש'יחנכו' אותם להיות 'ישראלים' או 'דמוקרטים' כלשונם, שמשמעו האמיתי 'לחלן' את החרדי

אנו זקוקים למי שיאמרו שם את האמת המלאה, יסבירו לחילוני, כי אנו חיים במדינה אחת אבל אין זה אומר כי אנו שווים בתרבות החיים. אתם חילונים בחרתם בחיים שעבורנו היא חרפה וטריפה, אסור לחיות ככה. אנחנו לא מוכנים לוותר על יהדותנו המחייבת כל יהודי בשמירת תורה ומצוות. בניתם צבא חילוני אז הוא טוב רק לחילונים וללאומיים בדלית ברירה. אין במציאות היום צבא חרדי, וכל עוד שאין דבר כזה, חרדי לא יכול לשרת בצבא חילוני

כשאני רואה את אותם עיתונאים המכנים עצמים 'חרדים' מדברים באימה ופחד מן החילוני וחוששים לומר להם את האמת בפרצוף, במקום שהם יהיו בהתקפה נגד חיי החילונים וצבא חילוני, הם מתגוננים כאילו שאנו חייבים להם משהו. לא ראיתי אחד מאותם 'פרשנים' שמדבר בקול ברור אומר את מה שצריך להיאמר בשביל שיבינו את ה'חרדי' ומדוע אינו יכול לשרת בצבא חילוני. כאן החורבן החרדי. אותם פרשנים חרדים הורסים יותר מאשר בונים, הם משרתים את האינטרס והאידיאה החילונית במקום להילחם בה כפי שחרדי צריך לעשות

חיים שאולזון

סיג לחכמה שתיקה - דרעי וגולדקנופף לא למדו זאת

עושה רושם כי הם מבקשים לקלקל ולא לתקן, מפני שאם הם מבקשים באמת להעביר את חוק הגיוס, ההיגיון אומר כי בתקופתנו זו כאשר אנו עדיין בעיצומה של מלחמה, שותקים ומה שפחות מדברים. כן, מאחורי הקלעים עם ראש הממשלה וראשי הקואליציה והנוגעים בדבר מדברים אבל עושים בטוח שלא יעסקו בענין ברחוב. מדובר בחומר דליק כזה שהאופוזיציה ואלו שאינם מתכוונים את טובת תורתנו הקדושה, ממתינים לשמוע הצהרות בנושא בשביל שיהיה להם עם מה לחלל ולהלחם פוליטית

תוך ימים גם אריה דרעי וגם יצחק גולדקנופף התבטאו בראיונות בצורה ודרך שאם חכמים היו לא היו מדברים על כך, מבקשים לעבור לדף הבא ולא להשיב על שאלות בעניין חוק הגיוס. שימו לב כמה פעמים איימו כי לא יתמכו בממשלה אם לא יעבירו את חוק הגיוס ותמיד קרה משהו ונאלצו לדחות, וגם עתה, כאשר אמרו כי אם עד ראש השנה החוק לא עובר הם יצביעו נגד, הם חזרו בהם ונתנו לעניין עוד חודש

החוק עצמו שנוי במחלוקת, ישנם מי שמתפללים שהחוק לא יעבור מפני שזה לרעה ולא לטובת העתיד החרדי בישראל. להסכים כי אלפי חרדים ישרתו זה מעשה חמור ואסור. אבל נתעלם כאן מהעניין הזה, ניגש לעניין בדרכם של דרעי וגולדקנופף שניהם באותה דעה כי מי שאינו לומד שיתגייס, גישה שמוכיחה עד כמה רחוקים הם מהבנה מה זה חרדי, ומה חובתנו דווקא בשעה זו, אם הם באמת רוצים שהחוק יעבור ויעשה סדר בעניין, לשם מה הם מצהירים הצהרות. ראש הממשלה ויו"ר ועדת החוץ והבטחון שבוועדה שלו דנים בנושא יודעים בדיוק מה רוצים החרדים, תנו להם לנהל את העניין בשקט ורחוק משיח ציבורי בנושא. בכל פעם שהנושא עולה לסדר היום זה מתרחק יותר בשל לחץ ציבורי. בשביל שהחוק יעבור זקוקים לשקט מוחלט, ובעיקר לא להצהיר הצהרות כלשהן. אבל אריה דרעי שמבקש שיחשבו כי הוא 'המבוגר' ו'האחראי' ו'המבין' הוכיח השבוע שוב כמה ילד קטן הוא וכמה רחוק מלהבין מינימום בנושא הזה. מה שפחות דיבורים בענין מבטיחים מקסימום של הצלחה, הצהרות כפי שהצהיר מחיה את האנטי חרדים יש להם על מה לדבר בחג, ומזיקים יותר מאשר מתקנים

חיים שאולזון

גולדקנופף קורא לגייס חרדים שלא לומדים - עד לאן התדרדרו חסידי גור?

עליהם להחליט אם הם חסידות או כת, ההתנהגות היא כמו של כת ולא של חסידות. אם השקפתו של הרבי מגור שמי שלא לומד שיילך לצבא בבקשה שיקום ויאמר זאת. עד לרגע זה לא שמענו מהרבי מגור דברים ברורים בעניין. מה שאנו כן יודעים שכאשר פורסם כי גור עשו עסקה כי יקריבו 250 שוטרים בתמורה שיירדו מהם, הם מיד הכחישו

מה הפירוש שצריכים את החוק רק בשביל מי שלומד, ומה עם כל החרדים שאינם בישיבות אותם יפקירו לחילוניות, שישרתו בצבא האומר במפורש כי הם 'מחנכים' להיות 'ישראלים' שפירושו חילונים

יצחק גולדקנופף מעולם לא היה חכם בעניינים האלו, הוא יודע לדאוג לעצמו אבל לא ליהדות החרדית. מפני שאם היה יודע מה הפירוש להיות שליח היהדות החרדית, היה אומר בצורה הכי ברורה כי אין לנו כל קשר עם צבא חילוני, חרדים לא יילכו למסגרת כלשהי שאינה 'חרדית' כזו שתבטיח את עתידם החרדי. גלגולי המילים שלו כאילו שצריכים חוק לפתור רק את בני הישיבות וכל האחרים מפקירים אותם, זה סקנדל וחמור

אדרבה אם יש בגור מי שטוענים כי על חרדים שאינם לומדים לשרת בצבא, נראה אותם יוצאים כמו גיבורים ואומרים זאת. הענין הוא שאין להם את האומץ לומר זאת, מפני שאז יידעו החילונים את האמת וזה לא ישחק להם טוב פוליטית

חיים שאולזון

מי התיר לצלם בראש השנה באומן?

זה לא חדש כבר כמה שנים שמצלמים תפילות בראש השנה, ובמשך של כמה שנים נוהגים כך גם בשבתות השנה, פה ושם שמעו כמה מילים אבל לא עשו מזה ענין רציני, כותבים 'צולם על ידי נכרי' וזה עובר ובשנה האחרת שוב. והפעם זה קרה גם באומן בכמה מקומות במשך שלשת ימי ראש השנה ושבת צילמו, ולא שמענו מחאה אחת מרבני ברסלב, ואף לא מאלו שאוהבים למחות על כל עניין, ובמקרה הזה שותקים

יטענו בודאי מי שיטענו כי לא עשו דבר נגד ההלכה, המצלמים הם גויים ולהם מותר. אבל בל נשכח כי הם עשו זאת על פי הזמנת יהודים שיש להם ענין בכך. והשאלה היא האם נעשה זול את השבת, ומעתה נצלם על ידי אינו יהודי, או שלשבת ובמיוחד לראש השנה, למרות שבראש השנה לכאורה על פי הלכה פחות חמור זה לא שבת, המציאות שמצלמים זה הופך את השבת והחג למשהו זול וחול ולא מיוחד

המקומות היכן שצילמו השנה בראש השנה הוא גדול פי כמה מאשר לפני כמה שנים, ועל פי הקצב הזה בשנים הבאות יצלמו בכל הריכוזים הגדולים. ובמיוחד בימינו כאשר אין צורך לעמוד עם מצלמה אפשר להניח אותה מבלי שבכלל תדע היכן המצלמה

חייבים לעצור את זה מיד בטרם זה הופך להיות מותר ומקובל, ואז תיפתח גם תחרות בין הקהילות היכן היו יותר ואיך שיחק הרבי בתפילה זו או אחרת. מספיק עם התחרות של באיזה שעה גמרו, שולחים לראות היכן מחזיקים במקום האחר להבטיח שיגמרו חמש דקות אחרי האחרים לזכות בתחרות של מי שגמר אחרון, ולא צריך תחרויות עם מצלמות

אספר לכם כאן סיפור מעניין עם הקלטה של כל נדרי בסאטמאר בתקופתו של ר' יואל. מישהו החביא מקלט שהקליט את תפילת ר' יואל בכל נדרי, וזה הסתובב בכמה מקומות. ידעו על כך רק בודדים ופעם הביאו את זה לרבי ר' משה המכונה 'ברך משה' שמילא את מקומו הוא שמע את ההקלטה וציוה לשרוף את הקלטת, שלא יידעו שהקליטו, בשל חומרת הדבר, אסור היה להקליט ביום כיפור למרות שהניחו את המקלט לפני השקיעה

גם בחב"ד למרות שההתוועדויות היו נמשכות אחרי צאת השבת והחג, הרבי לא איפשר להקליט ולצלם עד לאחר מעריב

יהיה טוב אם יעשו סוף לענין הזה, ולשמור על צביון השבת והחג

חיים שאולזון

מה יקרה לצבא אם חרדים יתגייסו!!!!

ר' נחמן היה סוחר טוב

הגר"ש אלתר בטיש מוצאי יום כיפור תשפ"ה. [מאמרים בלשון הקודש ובאידיש

רגעי השבוע - חג הסוכות

רגעי השבוע - חג הסוכות

מדוע התעניין הנשיא פוטין במספר היהודים בעיר הרביעית בגודלה ברוסיה? / החייל שהפך לשומר בית החיים העתיק בעיירה החסידית העתיקה מלכאוקא / התלמיד שסורב לעלות לטיסה הצרפתית / רעיון מופלא מארה"ב של יהודי ירושלמי מבוצע במוסקבה

א. למען ידעו דורותיכם

"הגעתי כמובן לקבל את פניו בשדה התעופה, ובדרך לטקס הגדול של קבלת הפנים בבניין העירייה, הוא שאל אותי: 'מתוך מיליון וחצי התושבים בעיר הזו, כמה מהם יהודים?' לשאלה כזו כלל לא ציפיתי. עניתי כי מדובר בעשרות אלפים. במשך כל שעות הביקור שלו בעירנו, לא נרגעתי מדוע התעניין הנשיא פוטין במספר היהודים אצלנו בעיר, ובדרך חזור לשדה התעופה, אזרתי אומץ ושאלתי אותו על-כך"...

"לא סתם דאג ראש העיר" - שיתף הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א בסיפור שהשמיע לו אלכסיי אורלוב ראש עיריית יקטרינבורג, לפני מספר ימים, עת ביקר הרב שליט"א בעיר זו - הנחשבת כרביעית בגודלה ברוסיה - לכבוד חנוכת אנדרטה גדולה לזכר קורבנות השואה הי"ד, בטקס רב רושם ברחובה של עיר, סמוך ונראה לבית הכנסת ובית חב"ד בראשות רב העיר השליח הרב זעליג אשכנזי.

היה זה שלשום במוצאי היום הקדוש, כאשר נערכה סעודת יום-טוב עם ידידי ותומכי הקהילה בשילוב סעודת מלוה מלכה, וקוים בהידור הפסוק: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלוקים את מעשיך". במהלך דברי התורה והברכה שנשא, הוסיף הרב את הרקע לחשש של ראש העיר, כפי שסיפר לו, עת קיבל את פניו בלשכתו, שעה קלה לפני קיום הטקס הפומבי. ומה שהתברר אחר כך, הפתיע את כולם.

"בעירנו גר יהודי חכם מחוכם" סיפר ראש העיר לרב: "עינו חדה כנץ וכתיבתו חריפה כתער; כל מה שדרוש תיקון וכל חסרון בעיר - הוא כותב עליו מיד ודורש מענה ופתרון מיידי. מכתביו הנוקבים מגיעים לכל המחלקות ולראשי השלטון, ומשום כך בטוח הייתי שדבריו נשמעו עד ללשכת פוטין בקרמלין, ובעקבותיו באה שאלתו של הנשיא על מספר היהודים שגרים כאן בעירי".

"כבוד הנשיא, מדוע התעניינת במספרם של יהודי יקטרינבורג?" - שאל ראש העיר את הנשיא, כאמור, בדרכם חזרה לשדה התעופה משם יחזור הנשיא בטיסה למוסקבה הבירה. "והוא ענה לי" - סיפר לרב: "לפני מספר שבועות ביקרתי באחד מבתי הספר הגדולים, שאלתי את התלמידים מספר שאלות היסטוריות, כגון: מי היה הגנרל במלחמת רוסיה וצרפת? מתי החלה מלחמת העולם השנייה? והתלמידים נאלמו דום. היחידים שידעו לענות לי היו ילדים יהודים", "ואז" סיים פוטין ואמר לי: "שמור עליהם ותשקיע בהם, הם יודעים וזוכרים היסטוריה".

אנו עומדים בפתח חג הסוכות. הגמרא במסכת סוכה מסבירה שכוונת הפסוק: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם", לא באה להורות שבשעה שאדם יושב בסוכה עליו לדעת שהוא אכן יושב בסוכה, אלא ידיעה אחרת: "ההוא ידיעה לדורות היא". ורש"י שם מסביר: "בידיעת דורות הבאין, היקף סוכות ענני כבוד הנעשה לאבות".

אכן, אנו עם שזוכר היטב, ומוטלת עלינו ההורים החובה ללמד את הבנים את ההיסטוריה המופלאה, את ראשיתה של האומה עם ענני הכבוד בהם ישבו ישראל במדבר, את השורשים משם הם יונקים, ובכך נקיים בהידור כל השנה את המצווה של "למען ידעו דורותיכם"!

ב. זכרונות בהדרת והאמונה

תפילה פנימית שקטה ביני לבין עצמי, אני נושא בכל יום כיפור בבוקר: ששליח הציבור שניגש עד 'המלך', יבחר לשורר עם הציבור את אחד משניהניגונים השמחים יותר, בקטע התפילה 'האדרת והאמונה'...

יש מספר ניגונים חב"דים לקטע התפילה 'האדרת והאמונה', ואם אינני טועה לכאורה שלושה מהם מושרים בבתי הכנסיות השונים בחב"ד בתפילת שחרית בשבתות ובחגים. שניים תוססים ושמחים, והשלישי שונה ומיוחד, ספוג רגשי כיסופים וערגה, התרגשות והתרוממות. אני מכירו כ'ניגון הרוסי'.

היום היחיד בשנה שבתפילת שחרית אומרים פעמיים את 'האדרת והאמונה', הוא ביום הקדוש - יום הכיפורים, ואם הש"ץ הראשון בחר את הניגון הרוסי, עליי - השליח ציבור מ'המלך' והלאה - מתאים שאבחר ניגון אחר. ועל-כך תפילתי, שהשנה לשמחתי נענתה, ובעת הגיע האדרת והאמונה בחזרת השץ, פצחתי בניגון מעורר זה, בטון נמוך, שהולך ומתגבר מקטע לקטע, וכל הציבור נסחף ובאווירה מרוממת עד למאוד.

תוך כדי אמירה ושירה, עלו בי זכרונות מימי קדם, מדמויות ההוד שיצאו משם - ממסך הברזל וזכו לעלות לארצנו הקדושה. חסידים כמו ר' לייזר ננס ע"ה, שיבלחט"א אאמו"ר שיחי' לקח אותנו אליו לבקרו בביתו; ר' אברהם הכהן קוגן ע"ה, שעוד ברוסיה הרופאים התייאשו ממצב בריאותו, אך הוא לא ויתר, הצטרף לבנו הרב יצחק שליט"א ומשפחתו ביציאה המפורסמת שלהם מלינינגרד לישראל וחי שנים רבות ויפות בירושלים; החסיד ר' העניך רפפורט ע"ה ועוד.

במיוחד עלה בזכרוני יהודי נמוך קומה, נעים הליכות ובעל סבר פנים יפות. 'רב שאול' קראו לו. הוא הגיע בגפו לארץ ישראל, והרב יצחק קוגן דאג לו למגורים בחדר שפונה בעבורו בבית הכנסת חב"ד בשכונת שמי"ר בירושלים.

לימים התברר לנו, כי ר' שאול בס ע"ה גויס לצבא הרוסי בתקופת אירוסיו למשך שנים רבות, חזר משם כשהוא עטור מדליות והשתקע בעיירת מלאכווקא, בה שימש כארבעים שנה כגבאי בית הכנסת ושומר בית החיים, ידע היטב את נוסח התפילה ואהב את השיר השקט והרגוע ל'האדרת והאמונה'. לכבודו, או בזכות מתפללים נוספים אחרים עולים מרוסיה, היו שרים מדי שבת ב'האדרת והאמונה' ניגון זה שחדר לעצמותיי, וזכות גדולה אני רואה לעצמי לעמוד שנים רבות אחר-כך, כאן בבית הכנסת המרכזי במוסקבה, ולשיר ניגון זה בתפילה ביום הקדוש.

בזכות הורינו היקרים שיחיו, זכינו אנו הילדים לשמש את ר' שאול הגלמוד, באכילה ושתייה, במיוחד בשבתות וחגים, וראינו זכות להגיש לו את האוכל הביתי והמיוחד, מתוך שמחה על המצווה המיוחדת. הוריי שיחיו התמסרו אליו מאוד, וסעדו אותו במסירות בתקופת חוליו, וגם לאחר פטירתו דאגו ללמוד משניות ויאמרו קדיש אחריו, אחר שלא השאיר זש"ק. יהי זכרו ברוך.

ג. אלוקים חשבה לטובה

הגענו אל שדה התעופה, ולראשונה התבקשנו להגיש את הדרכון עוד לפני עמדת הצ'ק-אין. דיילת דוברת צרפתית עמדה עם מחשבון יד, בדקה את חותמות הכניסה לצרפת, והתחילה לספור את כל הימים שהבן שלי היה אצלם בצרפת. "יש פה במצטבר מעל 90 יום, ולכן הוא לא יוכל לעלות על הטיסה הקרובה" - היא אמרה לנו בסבר פנים חמורות, ויחד עם בני ההמום, עמדנו מאוכזבים ואובדי עצות. גם לאחר שהסברנו לה שהוא נכנס ויצא עוד לפני מלאות שלושה חודשים, כלום לא עזר. "רק עם ויזת סטודנט הוא יוכל לטוס" היא סיימה את הדו-שיח איתנו, ופנתה לבדוק את העומדים אחרינו בתור.

למחרת חיפשתי בקדחתנות, ומצאתי חברה מקומית שהבטיחה להנפיק ויזה במהירות הכי גדולה. הבאתי אל משרדם שבמרכז מוסקבה את כל המסמכים שביקשו, את הכסף דרשו מראש, ובתמימותי נתתי וקיבלתי מסמך כלשהו על כך. חלפו מספר ימים ופניתי אליהם כפי שסוכם מראש, אך אין קול ואין עונה. עברו גם שבועות, נסעתי שוב למשרד, שהתברר שכבר חברה אחרת פועלת שם.

באותו שבוע שהטיסה שלו בוטלה, החליט בני, כי עד שהויזה תסתדר הוא ייכנס בינתים ללמוד בישיבה הגדולה "תומכי תמימים" שבמוסקבה. ראש הישיבה הרב גולדבערג קיבלו בסבר פנים יפות, וכמעשהו בישיבה גדולה בברונאה שבצרפת, גם פה הקפיד ב"ה על כל הכללים כראוי לתלמיד של 'תומכי תמימים'. כך חלפה חצי שנה, עד שהקב"ה נתן לי רעיון להכניס אותו לצרפת דרך מדינה אחרת באירופה, והכל על מקומו בא בשלום ובשלווה.

מדוע כל זה קרה? מדוע הרעיון עלה לי רק לאחר חצי שנה? הרבה שאלות אפשר לשאול, אך יהודים מאמינים בני מאמינים אנו, ויודעים וסמוכים שהכל רק לטובה; לפעמים רואים זאת מיד ולפעמים לוקח כמה שנים.

השבוע התקבל בן זה לעמוד בראש המחלקה הצעירה של תלמידים בישיבה, והוא מונה לניהול מסלול לימודי הסמיכה לרבנות לתלמידים מהישיבה ומחוצה לה. "כשדובר לפני מספר חודשים על הבאתו לישיבה, המלצתי בחום רב. ומיד שמחו בישיבה על הרעיון. הם הרי זכרו היטב את לימודיו והתנהגותו המופלאה במשך ששת החודשים שבהם למד בישיבה שלנו לפני מספר שנים" - סיפר לי אחד מצוות הישיבה.

כך גיליתי כעת איך "הקב"ה חשבה לטובה", וייתכן וכל מה שקרה אז, היה בשביל תקופה זו. הכל אכן רק לטובה!

ולתמונת השבוע שלי: מחסה מזרם וממטר

בשנים הראשונות ניסיתי להתמודד ולא ויתרתי. שנה אחת קניתי משטח פלסטיק במידות של רוחב השולחן, העמדתי אותו על השולחן עם כמה עמודי עץ בגובה כמטר, אך האכזבה הייתה כבר בסעודה הראשונה של ליל ראשון של סוכות: הגשמים הרטיבו אותנו כל-כך, עד שגם מגשי האוכל שהיו אמורים להיות מוגנים מהגשם - התמלאו מים. לא לחינם צוחקים כאן ואומרים, שצלחת המרק בסוכה, לעולם לא נגמרת. אתה אוכל והיא מתמלאת שוב בגשם...

שנה אחרת דאגתי מראש לכיסוי פלסטיק מתקפל, ובאמצעות שחרורו הוא נפרס על מוטות עץ בירידה. כל זה ופתרונות אחרים - מתאימים בעיקר לסוכה ביתית קטנה, כמוה מעטים זוכים לכך כאן במוסקבה. ואף אני, שבדירתנו אין מרפסת, וסועד את ארוחות החג עם כלל הציבור בסוכה הגדולה שברחבת בית הכנסת המרכזי - התייאשתי עם השנים, והשלמתי עם המצב עליו אומרת המשנה: "דומה לעבד שרבו שפך לו קיתון על פניו" - ויש שנים שזה מקויים בהידור גדול.

כמו הרבה כאן, גם אני בודק בערב החג לראות מה מדווחים החזאים ואיזה מזג אוויר מצפה לנו. כמה השמחה גדולה כאשר הכל יבש, ואפשר לשבת בניחותא לקיים ולברך בשמחה את הברכה "לישב בסוכה", כסאות יבשים וגם אם קר - ואוהו לפעמים קר פה מאוד! - יושבים עם מעילים ובגדים רבים. הכל שווה, והאווירה כאן בסוכה הגדולה אין דומה לה בעולם, יחד עם געגועים עזים לסוכה היפה והנוחה שהייתה לנו בארצנו הקדושה.

איש יהודי היה בירושלים, ושמו ר' ישראל אהרן קלצקין, גדוש ברעיונות כרימון ואיש ביצוע מהיר ויסודי. 'שרולאהרן', כפי שמכונה בקיצור ובחיבה, מפרסם בכל שבוע גיליון על פרשת השבוע עם חידושיו והגיגיו הנפלאים. יחד עם הגיליון הוא גם מצרף מאמר מעניין, בו הוא מעלה מדי שבוע נושא אחר, והיות ובמאמרים אלו, רבים הנושאים ההיסטוריים הירושלמים האהובים עליי - הריני מקפיד לקרוא בכל שבוע את דבריו המרתקים, וכמו עוד אלפים, מתמוגג מנחת, כועס יחד איתו על נושאים שבוערים לו, וצוחק ממאמריו השנונים והמגוונים.

שמו של קלצקין היה מוכר מאוד בעיר הקודש, עד שהיגר עם משפחתו לאמריקה לפני כשני עשורים, ונתקל עם בעיית הגשמים בחג הסוכות. לא איש של הרמת ידיים הוא. אלא בדק, חקר, למד, שאל, וברעיונו עלה פתרון נפלא ומיוחד שכמובן כשר למהדרין, ועליו סיפר במאמרו השבועי בשנה שעברה.

רשמתי לעצמי את הנושא, ובשוך עומס הפעילות של החגים אשתקד, שיגרתי אליו הודעה עם מספר שאלות, עליהן ענה בשמחה ובצורה ברורה, מלווה בתמונות ובקטעי ווידיאו. בזיכרוני לפני כשלושה עשורים, כשיום אחד ביקשתי לתלות מודעות מסוימות ברחובה של ירושלים, הרמתי אליו טלפון, וברוב טובו וסבלנותו הוא הדריך אותי שלב אחר שלב איך מכינים דבק איכותי - מתוך ניסיונו הרב, כבעל דפוס וחברה למודעות רחוב.

לפני כחודש שינסתי מותניים, הזמנתי קורת עץ, הדרכתי את אחד העובדים מה ואיך לחתוך, הראיתי לרב הכשרות הרב יוסף יצחק מרזל, יחד עם מה שלמדתי מהמאמר של קלצקין; והרב מרזל חזר אליי למחרת בתשובה כי הרעיון אכן כשר למהדרין, אך עם תנאים מסוימים, שקצת הקשו על הפרויקט, אבל בחסדי שמים התגברתי עליהם. הכנתי כשישים קורות עץ באורך 6 מטר, במטרה לבצע ניסוי ראשוני של הפטנט, בקטע בסוכה שליד 'חדר הכנסת אורחים'.

כשהרב הראשי הרב לאזאר שליט"א הגיע לבקר בפרויקט "קמחא דתשרי", כדי לעקוב מקרוב ב"מרכז החסד היהודי" על חלוקת סלי המזון למשפחות ולנזקקים - ניצלתי את ההזדמנות, ובחצר הראיתי לו דוגמה של קורה אחת, והרב שליט"א בדקו היטב ולאחר עיון העניק אף הוא את אישורו ההלכתי.

לא פלא אפוא, כי אתמול תחת השלג שירד, בעומדי על הסולמות מרכיב את הקורות החתוכים ומניחם אחד ליד השני - התרגשתי ושמחתי, ובע"ה נקיים השנה את הפסוק: 'וסוכה תהיה לצל, מחסה מזרם וממטר'.

גוט שבת וחג שמח!

שייע

שמחת חג הסוכות

בס"ד, ערב חג הסוכות תהא שנת פ"ה (גימ' 'סכה' 85).

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

החג האהוב עלי הוא חג הסוכות, מעודי אהבתי את החג הזה, יציאה מהשגרה, הרבה פעילות סביבה, ובעיקר יצירתיות ובניה והרכבה, שמחה ומוזיקה וריקודים, חג שהכל בו.

יתכן שיש לזה גם פן פסיכולוגי נחבא אצלי, גדלנו 17 נפשות בבית שהכיל רק סלון ושני חדרי שינה, שאחד מהם היה חדר ההורים (כמובן, כולל לול עם תינוק או שנים) והשני לכל השאר, כאשר ארון באמצע החדר מפריד בין הבנים והבנות, אופס, כמעט שחכתי, הסלון גם היה חדר העבודה של אבא שלי שישב שם וצייר את ציוריו, תוך כדי האזנה לשיעוריו של ר' מיכל זילבר שליט"א.

גם המטבח הצר והקטן שימש לשינה, כאשר השולחן הוזז לקיר ושני ספסליו שמשני צידיו, הוצבו זה ליד זה והונח מזרון עליהם לשינה, וכאשר מישהו היה מגיע בלילה לבית, אבא היה אומר לו: 'תיזהר שלא תדרוך על ילדים'.

שבוע אחד בשנה היתה הרווחה, בחג הסוכות. אבא ז"ל היה בונה סוכה ענקית בחצר ושם היה מקום בשפע לכולם. אני זוכר שראש ישיבת בריסק זצ"ל שהתגורר צמוד אלינו עבר כששמנו את הסכך על הסוכה ואמר: תגידו 'לשם צל'.

דבר אחד נחרט בנשמתי, אבי ז"ל שמאוד אהב מצוות, לא מש מן הסוכה כל ימות החג, משכנו לו חוט ארוך מתוך הבית אל תוך הסוכה עבור הטלפון הצהוב הנוסטלגי (עם המחוגה) ואבא שכב על הספה עם ספר ביד כל הזמן.

בדרך כלל יצא רק לתפילת שחרית, וגם אז, השתדל לשבת כל הזמן בסוכה הצמודה לבית כנסת, ואילו תפילת מנחה היינו עושים לו מנין בסוכה, ותפילת מעריב היה מתפלל ב'שמחת בית השואבה', שם היה מנגן בקלרינט וגם אז, אץ רץ בכל הפסקה קטנה אל תוככי הסוכה.

ואני הקט, אהבתי להתלוות אליו לשמחות בית השואבה ונהנה מה'מצב' ובעיקר שואב גאווה מהעובדה שאבי מנהל את האירוע.

וזה לא היה רק סתם שמחות בית השואבה, אלא יותר, כי יש יהודי יקר בירושלים ור' ישראל גליס שמו, וכינויו 'איש ירושלים' הולם אותו בכל קנה מידה, הוא היה אחראי על ארגון האירועים בחג מטעם עיריית ירושלים, והוא סידר לאבי אירועים רבים בחג, ומכח זה זכיתי להיכנס לבית המעצר 'קישלה' ובמחנות צבא והיינו נוסעים להר ציון וקבר דוד המלך ועוד מקומות ממקומות שונים שילד רגיל רק יכול היה לחלום עליהם והיה לי מה לספר בכיתה לכל החורף.

לעומת זאת, היה דבר שהיה תופס את תשומת ליבי וגם קצת מפחיד אותי כל שנה בחג הזה, זו ההפטרה של שבת חול המועד.

כזכור, כבר קראתי את ההפטרות מתוך הקלף בגיל 9, ופחות או יותר הבנתי את מה שקראתי, והתיאורים על פצצות האטום שיעופו אז, שמוגדרים בפסוק 'וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים, המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תימקנה בחוריהן ולשונו תימק בפיהם', היה מדאיג את ליבי הקטן, איך נתמודד עם זה ומי יזכה להינצל?

אמנם לפני כן כתוב פסוקים מעודדים על הגאולה 'וְהָיָה יוֹם אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה' ועוד כהנה, אבל הפחד עדיין היה יותר חזק מזה.

ועכשיו תארו לכם, עברו 45 שנה והפצצות כבר עפות מעלינו, וחג סוכות מגיע, שבשו"ע נכתב בפירוש שמלחמת גוג ומגוג תפרוץ בחג הסוכות ושנה אחת זה יקרה, כי 'דבר אחד מדברם לא ישוב ריקם', ויתכן מאוד שהשבוע זה הזמן ויש לנו מספיק סיבות מדוע לחשוב כך.

עכשיו שיש לכם שבוע פנוי, שווה לכולכם להדפיס גם את הגליון ולגלות מספר דברים מעניינים, למשל:

מתוך שבעת שמות האושפיזין, רק 3 מהם הם גם שמות תנאים ואמוראים, ו-3 מהם כלל לא, ואחד מהם בקושי, מי הם? ומה הסיבה?

והיית 'אך' שמח, אך זה מיעוט, האם צריך למעט בשמחה בחג הסוכות?

מה הקשר בין פרשת וזאת הברכה לחג הסוכות? ואיפה בפרשה מרומז כל מה שאנו עוברים בימים אלו עם הישמעאלים הארורים?

מה עניתי לחסיד ברסלב שטען בפני שמוכרח להיות שבנוסף ל'ארבעה מתו בעטיו של נחש' גם ר' נחמן מת בעטיו של נחש?

וכעת הודעה חשובה, לאלו שכן קוראים את הגליון 'מעדני הפרשה'.

בשבוע הבא, אשלח גליון לפר' וזאת הברכה ופרשת בראשית הסמוכה לה, מי שלא מעוניין להדפיס בחוה"מ ומעדיף לקבלם לפני החג, שיכתוב לי. maadoney@gmail.com

בהזדמנות אספר בל"נ איך בכל זאת גדלנו 17 נפשות ב-50 מ"ר ומעולם לא אמרנו 'צר לי המקום' ואפילו היה מקום לאורחים.

בברכת חג שמח ושבת שלום ומבורך

ישראל אהרן קלצקין

הרב אורי שרקי על איך שמביאים את המשיח

האדמו"ר מרן הגר"ש אלתר מספר על מה שקרה לו בקרלין

הרב עובדיה יוסף: מתי צריך לשמוח יותר, בשבת או בחג?

הרב עובדיה יוסף מברך את ביבי נתניהו שיהיה זה שיעביר את המפתחות למשיח

לבד מול כולם!!!

‏לבד מול ארה"ב של ביידן!

לבד מול מקרון!

לבד מול רוסיה!

לבד מול האיחוד האירופי!

לבד מול פיקוד וקסנר!

לבד מול היועמ"shit!

לבד מול ברק את ברק!

לבד מול השמאל!

לבד מול האקדמיה!

לבד מול התקשורת!

לבד מול קפלן!

כל העולם מן העבר האחד, והוא לבד מול כולם - בשליחותו הנצחית למען עם ישראל

מבזקים

✅ בית הגר״מ מאיה בהודעה רשמית:

״מרן שליט״א כתב אתמול י״ד תשרי מכתב תמיכה חד משמעי עבור המועמד לרבנות הראשית הגר״מ הלוי. כל מכתב אחר שפורסם הוא ישן ושייך לסיבוב הראשון בבחירות לרבנות. צר לנו שמפרסמים שקרים בשמו של הרב״.

✅ עקיבא וויס עם פרסום דרמטי: "דרמה - רגעים לפני החג, מרן הגאון רבי משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה של ש"ס, בפגישת תמיכה מפתיעה עם המועמד לתפקיד הרב הראשי הרב קלמן בר. במכתב תמיכה כותב הרב מאיה: שהרב בר הוא המועמד הראוי ואם היה בגוף הבוחר היה תומך בו".

✅ מתן כהנא מתקשר אחד אחד לראשי ערים ומפציר בהם לבחור ברב קלמן בר במידה ויתקיים סיבוב שני

יוליה מלינובסקי יצאה בקריאה פומבית לפסול את הקול ה-41 שמעניק לרב הלוי את הנצחון.

מתן כהנא ומלינובסקי מתנגדים לרב מיכה משום שהוא היה הקול בולט ביותר נגד רפורמות הגיור והכשרות שהם ניסו לבצע נגד עמדת הרבנות הראשית. התנגדותו של הרב הלוי נחשבה אפקטיבית במיוחד דווקא משום שהמוניטין שלו כרב מסור שהצליח לבצע תיקונים וייעול בהתאם להלכה ולעמדת הרבנות - גרמו להתנגדותו לכהנא ומלינובסקי להתקבל כעניינית ומקצועית.

✅ מלחמה קשה פרצה בין סמוטריץ' לדרעי המפר את ההתחייבות שנתן ל'ציונות הדתית' כי ש"ס תתמוך לרב אשכנזי במועמד שלהם. הזעם יצא לאחר שפורסם שכאילו הרב מאיה והרב מחפוד ואחרים תומכים בהרב בר. דרעי התקשר לרבנים וציווה עליהם לעשות ברור עוד לפני החג, והרב הלוי הגיע לבית הרב מאיה ששם ביקשו לצלם בוידאו איך שהרב מאיה כותב בכתב ידו מכתב המחייב להצביע בעד הרב מיכה הלוי. - גם הרב מחפוד פרסם מכתב משלו בענין

✅ הרדיפה נמשכת! היועמ"שית לבג"ץ: הממשלה לא רשאית לסבסד לימודים של חרדים שחייבים בגיוס ולא מתגייסים

✅ דפנה ליאל: שר העבודה תכנן לאפשר את המשך הסבסוד לאברכים לשלושה חודשים כתקופת הסתגלות אך לא מוכן להאריך לשאר האוכלוסיה בשנה. היועמ״שית למעשה קובעת שאי אפשר לקחת את שאר הציבור בן ערובה של הסוגיה הזו.

✅ השר שלמה קרעי למימרן ב׳קול חי׳: ״חוק הגיוס הוא נדרש וצריך לקדם אותו. אני אומר לכם שגלנט והיועמ״שית מנסים לפרק את הממשלה בגלל חוק הגיוס. אנחנו מאמינים שאפשר להעביר את חוק הגיוס ובעז״ה זה יקרה״.עוד מהשר שלמה קרעי למימרן ב׳קול חי׳: ״מהיום הראשון אמרתי - היועמ״שית מיארה צריכה ללכת הביתה. היא משתמשת בכל ארסנל הכלים שלה כדי להפיל את הממשלה. היא מתנהלת כפוליטיקאית והיא לא יכולה לכהן כיועמ״שית. היא צריכה לפתוח מפלגה״.

✅ השר גדעון סער בראיון ל׳מקור ראשון׳ - ״האנשים שתוקפים אותי מעולם לא תמכו בי או הצביעו לי, הם רק רוצים דבר אחד - שאני אמשיך לריב עם ביבי. לדעתי זו חוצפה. עשיתי טעות בשנה החולפת, בדיעבד לא הייתי מתפטר מהממשלה בחודש מרץ. הייתי צריך לחרוק שן ולא להתפטר״.

✅ חברת התעופה האמריקנית דלתא מודיעה כעת שלא תשוב לישראל עד סוף מרץ 2025

✅ העיתונאי האמריקני בוב וודוורד בראיון לוושינגטון פוסט לרגל יציאת ספרו החדש: ביידן אמר לעוזריו הקרובים כי "18 מתוך 19 האנשים שעובדים עבור נתניהו הם שקרנים"; בין שני המנהיגים שורר חוסר אמון מוחלט

✅ אחרי האיום של ארה"ב: בהתאם להנחיית הדרג המדיני, הועברו היום 50 משאיות המכילות סיוע הומניטרי הכולל מזון, מים, ציוד רפואי וציוד למחסות מטעם ירדן לצפון רצועת עזה. כלל הסיוע הועבר לאחר בידוק ביטחוני מוקפד.

✅ קנצלר גרמניה אולף שולץ על משלוחי הנשק לישראל: "יש משלוחים ויהיו עוד משלוחים". הוא הוסיף כי "איראן משחקת באש כשהיא תוקפת את ישראל". (אסף רוזנצוויג)