רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

ווארטים


״מידה גדולה באהבת ישראל - לקחת חברך בידך וללכת עמו, אך מעלה גדולה ממנה - שילך חברך בכוחות עצמו, מתוך אהבתך.״

מקורות מידיניים מוסרים כי מחלקת המדינה בארה"ב פועלת לחידוש שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים וכפי המסתמן יתקיים שוב וועידת פסגה בין ראה"מ יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר עראפאת....

היום איזה אדם מבוגר עקף אותי בפלאפל אז צעקתי עליו הלו מה אתה עוקף אז הוא ענה לי תתבייש אני יכול להיות אבא שלך אז עניתי סבבה תשלם עלי

 הדבר הכי מיותר זו השורה שכתובה על דיסקים של אומנים חרדים "לא להשמיע בשבתות וחגים". כאילו שפעם ראיתם חילוני בשבת באטרף: וואי, אני חייב דחוף דחוף לשמוע את תניא של אברהם פריד! מה אני אעשה עכשיו... יא אללה... כתוב על זה "לא להשמיע בשבתות וחגים

הקצב של הקידוש תלוי בכמה אבא שלך רעב

 אחי באיזו מלחמת עולם היו נאצים?
- שנייה
- טוב תגיד לי כשתתפנה

רופא סיני פתח קליניקה בישראל. בכניסה, היה כתוב על שלט:
"הטיפול עולה 50 שקל, אם אין תוצאות, אנחנו מחזירים לכם 100 שקל".
עורך דין אחד חשב שזו הזדמנות טובה להרוויח 100 שקל.
הוא נכנס לקליניקה ואמר:
– אני איבדתי את החוש הטעם. הרופא הסיני אומר:
– אחות, תביא את התרופה מקופסה מספר 22 ותני לפציינט 3 טיפות.
הפציינט, אחרי שהוא לקח את התרופה:
– איקס, זה דלק! הרופא הסיני:
– כול הכבוד, החוש הטעם שלך חזר! זה עולה לך 50 שקל!
העורך דין שילם עצבני וחזר הביתה. הוא חושב על נקמה.
ביום השני הוא חוזר לקליניקה ואומר:
– הזיכרון שלי נעלם. אני לא מצליח לזכור כלום!
– הרופא הסיני אומר:
– אחות, תביא את התרופה מהמגירה מספר 22 ותני לפציינט 3 טיפות. העורך דין:
– ממש לא, שם יש רק דלק, נתת לי אתמול! הרופא:
– כול הכבוד, הזיכרון שלך חזר, אתה חייב לי 50 שקל.
העורך דין שילם ויצא רותח מהקליניקה, חושב עדיין על נקמה.
– למחרת, הוא חוזר שוב ואומר:
– הראיה שלי מטושטשת, אני לא מצליח לראות כלום…
הרופא אומר:
– לצערי, אין לנו טיפול שיכול לעזור לך. מגיע לך 100 שקל.
העורך דין לוקח את השטר אך כשהוא מסתכל, הוא רואה שזה שטר של 20 שקל בלבד.
צועק לרופא:
– נתת לי רק 20 שקל! הרופא הסיני חייך:
– כול הכבוד, הראיה שלך חזרה! זה עולה לך 50 שקל,,מייד!

א חסיד זעהט זיין חבר מיט א ערנסטע פנים, פרעגט ער אים יאנקל פארוואס גייסטו מיט אראפגעלאזטע נאז. ....ענטפערט יאנקל ווייל ס'איז דאך אלול ס'גייט זיין קורצליך דער יום הדין און ווער ווייסט וואס מ'גייט מיך אפמשפט'ן. ... אבער פארוואס ביסטו פרייליך? ווייל מיין טאטע איז דער הויפט דזשאזש......

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.