רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 25 באוקטובר 2012

הנקמה המתוקה של הדזיקובער בסרט ויזניץ שגירשו את אביו מחיפה - על דאטפת אטפוך

תלמיד 'יחל ישראל' כותב:

בימים אלו כאשר היהדות החרדית סוערת בעקבות המחלוקת המכוערת בסערט ויזניץ כאשר מתקיים שם הפסוק הנני מקים עליך רעה מביתך, כאשר נכדיו של האדמו"ר מוציאים הקלטות מכוערות לרשות הרבים ומורידים את שיבתו ביגון שאולה, כאן המקום לספר שזאת מידה כנגד מידה. כידוע כאשר עלה המקור ברוך, אביו של האדמו"ר הנוכחי מסערט, לאחר השואה האיומה ושנות הגלות בטרנסניסטריה לארץ. ישב אז בתל אביב אחיו האמרי חיים מויזניץ (השיכון בבני ברק היה אז בתחילת בנייתו) והיה ברור שעיר אחת אינה יכולה לספק פרנסה לשני אדמו"רים לבית ויזניץ, החליט המקור ברוך להתיישב בחיפה, שם היה ריכוז קטן של חסידים לבית ויזניץ. לאחר כמה שנים שבהם עזר ר' נפתלי חיים אדלר לחותנו האמרי חיים לבנות את השיכון "אהבת ישראל ואור החיים" בבני ברק, (שיכון ויזניץ כיום) הורה לו חמיו, "כעת הזמן לעזור לאביך לבנות לו גם משהו". (אמו של ר' נפתלי חיים היתה נשואה למקור ברוך בזיווג שני ולכן נחשב רנ"ח כבנו) ואז פנה ר' נפתלי חיים והתיישב בחיפה שם הקים מן המסד ועד הטפחות את השיכון (הקרוי כיום רמת ויזניץ), ויסד את הישיבה הגדולה יחל ישראל, שם כיהן כראש הישיבה ונודע בשיעוריו העמוקים והחריפים, באותם שנים עמד ואמת הבנין בידו והקים לתפארה בנייני מגורים, תלמוד תורה לבנים, ישיבה קטנה, את הכולל להשתלמות בדיינות, כאשר לכל דבר וענין עמד בראש המוסדות והפעילות שמה ואף יצא בנסיעות רבות לחו"ל כדי לגייס משאבים לבניית השיכון והחזקת המוסדות. ובתכניתו עוד היה לבנות בית הבראה ובית אבות. לולי היכנסו של ר' נפתלי חיים לתמונה היה המקור ברוך נשאר עם שטיבל קטן ועם קומץ חסידים ללא מוסדות חינוך, או אז לא היה המשך לחסידות סערט ויזניץ, וגם בניו לא היתה להם סיבה לחזור לציבור החרדי והחסידי. וכדלהלן.

באותם שנים היו בניו הביולוגיים של האדמו"ר, ר' אליעזר ור' משה עסוקים בעיסוקים שונים וכאלה שאינם מתאימים לבני אדמו"רים ואת אביהם האדמו"ר ביקרו רק לעתים נדירות. ר' אליעזר האדמו"ר הנוכחי שליט"א שירת אז בצבא והתחתן עם זוגתו אותה הכיר באותם שנים בקיבוץ, ולבושו היה כובע קנייטש וחליפה קצרה עם עניבה וזקנקן קטן ומשופץ. כשאת ביתו הקים על טהרת שפת העברית, וללא קשר לאיך שאמור להיראות בית חסידי. דוגמא קטנה לכך היא שבכל התמונות ממסיבות בישיבה באותם שנים או באירועים בביהמ"ד אי אפשר למצוא את בני האדמו"ר יושבים לצידו אלא אך ורק את הבן החורג ר' נפתלי חיים שהיה מיועד על ידי המקור ברוך לכהן כממשיכו. רק בשנה שנתיים לפני פטירת אביהם הבינו הבנים עם נשותיהם המודרניות, היכן מרוחה החמאה וחזרו לצור מחצבתם.

מיד עם פטירת המקור ברוך בחשוון תשכ"ד החלו הבנים בפעולות השתלטות על ידי מקורבים ואנשים פושרים על הקריה. האדמו"ר הנוכחי ר' אליעזר נסע לתקופה קצרה ללונדון, שם כיהן באותה תקופה כפקיד במחלקת העליה של הסוכנות, ואילו עושי דברו גירשו באכזריות רבה את ר' נפתלי חיים מייסד ובונה הקריה מהמקום. הם הזמינו משאית ופשוט העמיסו עליה את כל חפציו ושילחוהו מביתו אל הבלתי נודע. לרנ"ח היה את הכוח והאמצעים לשלחם אחר כבוד חזרה למקומם הטבעי, אלא שחותנו האמרי חיים יעץ לו שמכיון שהם הבנים והם נלחמים בכל מחיר על האדמו"רות, מוטב לו להבליג ולא להחזיר מלחמה שערה. לאחר זמן עבר לגור בנתניה שם הקים ביכנ"ס לחסידי ויזניץ שהתגוררו שם באותם ימים, וחי בצער ובעגמת נפש את שנות זקנותו.

האחים חילקו ביניהם את השלל כשר' אליעזר הופך לאדמו"ר ור' משה הופך לראש ישיבה, ואף דאגו לפרסם על פני תבל ומלואה את ה"דוגמא" לשלום במשפחת אדמו"רים וכמה שהם מפרגנים אחד לשני, ובאיזה התלהבות הם רוקדים יחד את ה"ברידער טאנץ" בעת המצוה טאנץ המסמל את אחוות האחים. ואילו את אחיהם מקים הקריה בדם יזע ודמעות, לאחר שגירשוהו בבושת פנים השכיחו את זכרו מכל וכל, בין במוסדות הציבור במקום, ואפי' בפרוספקטים עלונים חוברות וכו' אשר יצאו ויוצאים שם תמידין כסדרן. רק לאחר פטירתו בשברון לב במקום גלותו בנתניה שמו שלט קטן בבית הכנסת לזכרו.

האדמו"ר ר' אליעזר היה באותם שנים לאדמו"ר מסוג חדש, כזה שגם עורך שולחנות לחסידיו, ואחר כך יוצא לטיול ברחובות חיפה שלוב זרוע עם אשתו שהפכה באחת לרבנית. את השולחנות באו לפאר גם חבריו לשעבר משנות הצבא. עברו שנים רבות מאוד עד שהאדמו"ר הצליח להשכיח את עברו ולהכנס לקונצנזוס של הציבור החרדי.

ידוע כי לאחר שנים כשהכתירו בויזניץ בני ברק את האדמו"ר הנוכחי ר' ישראל שליט"א מיד עם חתונתו לכהן כ"רב" ביהמ"ד ויזניץ ברחוב ר' טרפון, שאל אחד את זקנו האמרי חיים האיך יכול שרולטשע להיות רב והרי לא קרא ולא שנה? ענהו האמרי חיים במתק לשונו, אם לייזר יכול להיות רבי, שרולטשע יכול להיות רב. וכדי בזיון וקצף.

24 תגובות:

  1. לא מוכרח שהכותב הוא תלמיד יחל אבל הוא בטח יחצן מבית דז'יקוב החסידות החדשה שבצבצה מזה לא זמן, ולמה אומר אני כן? מהסיבה הפשוטה שהכותב היה צריך לסיים באיזה ענין רע על אדמו"ר הנוכחי של ויז'ניץ, כי לטעמם הוא עומד להם בדרך
    הלו כותב לפחות אותי שכנעת שלא רק הרה"ץ נ"ח אדלר היה נרדף אלא גם בנו חביבו הרה"צ שליט"א הוא גם בגדר נרדף!!!!!!!
    אגמור במילה טובהץ הכתבה שלעצמו מאוד מעניין

    השבמחק
  2. תלמיד ישיבת עולמו של מדומיין25 באוקטובר 2012 בשעה 10:47

    תלמיד ישיבת פונוביז' ,תלמיד ישבת פורת יוסף, תלמיד ישיבת יחל ישראל ,תלמדו אחת ולתמיד. הכל ממוחו הקודח של שאולזון ..

    השבמחק
    תשובות
    1. אם זה כמו שאתה כותב אז הוא גאן הגאונים הוא יכול להיות הרגצ'ובר

      מחק
    2. תדייקו בעובדות:
      לא גרשו את סבו, גרשו את אביו.
      רבי נפתל חיים מדז'יקוב שהיה בנו חורגו של האדמו"ר מסערט ויז'ניץ זצוק"ל, הוא אביו של האדמו"ר הנוכחי מדז'יקוב.

      מחק
    3. תודה על ההערה וכבר תיקנתי

      מחק
    4. ועכשיו התווסף גם מכתבים מחרדשים.

      אני מכיר את סגנון שאולזון הוא לא מסוגל לכתוב בשפה כזאת. עם כל הכבוד השפה השאולזונית ידועה והמכתבים הם אותנטיים עם פרטיים מאד מרתקים.

      מחק
  3. יכל!!!והיכן הוא שם את ראשו?

    השבמחק
  4. וטמטום ונבזות

    עם כל הכבוד לרנ"ח אדלר, על שהקים את המוסדות הוא לא היה הבן של האדמו"ר. הוא היה בן אשתו. הנוהג הוא שהבן הוא הממשיך את השוששלת. רנ"ח לא היה בן.

    אם סילקו אותו מחיפה הרי זה בגלל שאיים על האדמו"רות של הבן, וכן לא ייעשה. עליו היה להכיר מקומו ולקבל מרותו של הבן האמיתי. אם לא, שיפנה ויילך.

    השבמחק
    תשובות
    1. מטומטם ונבזה זה אתה !!!!

      הבעש"ט הקדוש הקים את החסידות לא כדי לספק "סידור עבודה" לכל מי שכל מעלתו היא שהוא בן אדמו"ר, אזי אף שאינו קדוש ואינו טהור אינו צדיק ואינו מתמיד ואינו ת"ח, יהיה ממשיך הבעש"ט וכדי בזיון וקצף. לידת אדם כבן לאדמו"ר אינה מבטיחה שאיננו כישמעאל ["פרא אדם"...] בן הרבי הקדוש אברהם אבינו ...

      אין שום קדושה בבן. לא זו דרך הבעש"ט. קוקו.

      מחק
  5. אני חושב שעבור פוסטים כאלה שמסירים את הלוט מכל עוגות הדבש שווה כל האתר .

    היה לי חבר מארגנטינה שהיה תמיד אומר לי, " דודו, הכל קרקס "

    השבמחק
  6. סוף סוף מישהו שכותב את האמת. שאולזון חזק ואמץ ותמשיך לעדכן מה קורה עכשיו בחיפה עם החתן והבן של האדמו"ר.

    השבמחק
  7. על דאטפת אטפוך: ואפשר להוסיף בדרך רמז...
    הרב שפיטץ משלם היום על הטרור שהפעיל בהיותו בחור בישיבת סאטמער כנגד הרבי מהר"א מסאטמאר על כך שנהיה חתן אצל הרבי מויז'ניץ ואחמ"כ הלך בעצמו ונהיה לחתן בסערט ואכמ"ל
    הרבי מסערט משלם היום על ההתנהגות למשפחת אחיו הראש ישיבה לאחר פטירתו, שלא השאיר בידם מאומה מכל מה שאחיו בנה בארבע אצבעותיו כל השנים [חוץ מכמה כיבודים שוליים ולא משמעותיים] ולקח את כל העוגה לבנו בלבד,ואכמ"ל.
    משפחת הראש ישיבה משלמת על מה שנעשה לרנ"ח כמופיע בכתבה, אם בצדק ואם שלא בצדק, אך בפועל נושל מהכל . ואכמ"ל
    חומר למחשבה

    השבמחק
  8. תודה שהבאת את המכתב הנ"ל. הכרתי את הסיפור הזה כבר כמה שנים, מיהודי שגדל בחיפה וזוכר את כל הסיפור הזה. על אף שהגזמת קצת, זה לא היה פרי דמיונו של הרבי הנוכחי אלא של כמה אנשים שמה שרצו רבי שיכול לטייל ברחוב שלוב זרוע עם אשתו "הרבנית". והם אשר גירו אז הרבי הנוכחי אשר נגרר אחריהם.

    אבל איך שלא יהיה, הוא גורש משם באכזריות נוראה, וכמו שכתב הכותב, שהאמרי חיים, שהיה באמת איש שלום, הפציר בו לא לעשות מחלוקת.

    אבל לשבחו של הרבי הנוכחי יאמר, שלפחות כשכבר התעטר בכתר האדמורו"ת, לפחות לא התערב במחלוקת כל השנים (כמו כמה רביס אחרים מבני משפחתו), עד שקפץ עליו רגזו של נכדו והלה עושה ממנו תל עולם.

    השבמחק
    תשובות
    1. איני מבין מה אתם רוצים.
      הוא גורש כי היווה איום על האדמו"רות. הוא התכוון לרשת את האדמו"רות לעצמו. אבל האדמו"רות שייכת לבן האמיתי, מה לעשות.

      מחק
    2. שפיץ תעשה טובה ותברח לביסטריץ - הכל יודעים שאביך שקרה עצמו הרב מביסטריץ ע"ה חי עם ערלית טמאה בעת ששחטו 6 מליונים אנשים נשים וטף על קידוש ה' - הוא התחבא עצמו באיזה כפר נידח ברומניה אצל משפחה כפרית, ובתם הערלית חמדה את הבחור הנאה הגבוה והחסון, וחיו יחדיו כזוג לכל דבר, וככלות המלחמה כאשר שמע שנעשה עולם התיקון ועולם כמנהגו נוהג, ברח משם לעיר ביסטריצה לרשת ירושת אבותיו כרב העיירה- הכפריים זעמו על העול שעשה להם ועשו בלגן גדול מזה על היהודי שהצילו ונעשה כפוי טובה וכתבו מזה הרבה בעיתונות הרומניות, עד לפני איזה זמן היה אפשרות למצוא בנט קטעי עיתונות בתירגום בעברית, ונעלם פתאום מן האופק,

      מחק
    3. אם כן הרי הוא מחותן טוב להרבי מ'סערעט, שחי כמו גוי, ושירת בצבא כטנקיסט, ועד שלא הריח הריח של כבוד ועוצמה לא היה לו כל אינטרס ביהדות, ולא חזר אלא כדי להיות "אדמו"ר".

      ענבי הגפן בענבי הגפן.

      מחק
  9. סלח לי, אתה יהודי או איסלאמי רוצח ? מותר לשפוך דם כשיש חשש ש"הוא" יקח האדמורו"ת ? זוהי דוגמא של כאלו המנסים לייצג כאילו את פיסגת "עובדי ה' בעולמנו", שכל יהודי עובד ה' פשוט כבר יודע מה מותר ומה אסור לאחר ששינן את ספר מסילת ישרים לדוגמא.
    הגר'ים, רוקח'ים, אלתר'ים, לייפער'ים, הלברשטאמ'ים, רוזנבוים'ים, כהנא'ים, נ-א-ל-ח-י-ם ומחללי שם שמים.

    [לא כולם ח"ו, רק חלקם, כמובן שיש מהם עובדי ה' באמת].

    השבמחק
  10. תמהני עליכם ר' חיים לאן נסחפתם.
    ראשית! עושים כאן שימוש ציני ברבי שנפל בשבי, כל בער וכסיל יודע ומבין מי הוא הסערעטער רעבי, כולם יודעים את ההיסטוריה שלו, מה עבר, ובדיוק מי הוא, אז. והיום. ההתעסקות בעבר שלו אחרי שנים שעבד על עצמו והגיע לאן שהגיע זהו עוול נוראי. לא מוסרי. עלוב.
    אין לאף אחד עלי אדמות האופציה למדוד יראת שמים של זולתו, יש אפשרות לראות את ההיפך, וזה לכל הדעות לא רואים עליו, רואים יהודי שמתמיד בצורה יוצאת דופן בעבודת ה', מגיע לתפילות לפני הזמן, בתמידות, מחייך לכל יהודי, וכו' וכו'.
    יש לו בעיה, הוא אינו מנהיג את קהל עדתו, הוא מונהג ע"י קהל עדתו, כך גם יהיה בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות, יש סביבם אנשים שבלא ההתעסקות ברמיסת כבוד הזולת אין להם מעמד של כבוד בחצר, לכן הם עסוקים בכך יומם וליל. והרבי ובנו וצאצאיו נסחפים אחריהם, זו גולת הכותרת של כל ההיסטוריה של החצר הזו. כך זה גם ימשיך, לא יהיה שם שקט עד בוא ינון. כל ההשלכות של זה זה מה שאתם קוראים כאן ותקראו בעוד אתרים עד בוא ינון במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
    יעזרנו ה' להתחזק באמונת צדיקים ללא כחל וסרק.

    השבמחק
  11. אתה מקשקש בשכל. איש בכלל ישראל [חוץ מחסידיו] לא סבור שהסערעטר הוא מתמיד גדול, או עובד ה' מופלא. מה שכן הוא הצליח בעיקר בזכות מזגו הטוב [כל עוד שלא השתלט עליו [ועל בנו הלא חכם] נכדו שהביא את שיטות הטרור מחותנו ההזוי ר' מנדלי הגר מויזניץ.

    כבר אמר עליו [על הסערערטער] ר' יהודה'לי מדזיקוב שהיה כידוע איש אמת שלא חת מאיש, שהתפעל ממנו ש"לא קלקל כלל את סערט". היה זה שבח עצום כלפי מה שחששו.

    השבמחק
  12. שאולזון חבל שנסחפת
    ראשית זה לא תמונה של הדזיקובער .תבדוק ותראה

    שנית לא הבנתי נגד מי אתה . בהתחלה אתה מלכלך את הרבי מסערד ויזניץ שהלך שלוב זרוע עם אשתו . נכון או לא רק אתה החלטת . בהמשך אתה קורא לרבי מויזניץ שרלוטשע שלא קרא ולא שנה . בהמשך זה לייזר הרבי מסעריד
    מה שאני מבין אתה נגד
    סאטמאר
    ויזניץ
    גור
    סרד ויזניץ
    בעלז
    הרב ש"ך
    על זה בדיוק לא אהבו אותכם החבדניקים לידיעתך נשות חב"ד הולכות ברחוב בלבוש הכי מודרני שיש ברחוב ואף אחד לא מלכלך כמוך כמו בסיפורי שפיץ זה פשוט מעניין מישהוא האם הוא גר עם ערלית . לא יפה ולא מכובד . שאולזון גם שמטנפים את הפה עדיף לעשות זאת מכובד

    השבמחק
  13. על סערט השתלטו כמה אנשים בודדים מושחתים תאבי שלטון לא חסידי ויז'ניץ מהבית שכולם יודעים מי הם, והם שולטים לצערנו על ההנהגה שנמצאת בשבי שלהם
    סערט כבר מזמן לא אותה חסידות שהייתה, זה קומוניזם אמיתי ואוי למי שיעז להביע דעה אחרת, איום במכות זה רק השלב הראשון...
    מי יגלה עפר מבין עיניהם של המנהיגים שידעו מה הציבור שלהם חושב באמת על מה שקורה שם.
    מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו...

    השבמחק
  14. סערערטער נכבד:
    אני רוצה להרגיע אותך שגם ביתר המקומות זה כך: למשל כחסיד גור לשעבר, אני יכול לספר לך, שגם בגור הרבה מעיקר הצרות הם מאלו שהם או הוריהם הגיעו מחוץ לגור והרסו אותה מבפנים: מאיר גלוזמן, [שמואל ברוך לנדא ?], ישראל אקרמן, ישראל שטול, שלמה זלמן פרידמן מאשדוד, אברהם פרישמן, דנדרוביץ האבא והבן מערד והבן מארה"ב, לייזר נוימן, יונתן בורנשטיין [שהוא גורי מהבית, אך אביו כבר היה "מעבר לגדר"אם לא שהבית ישראל הצילו בכח ממש], ועוד ועוד.

    השבמחק
  15. כמה הערות על הפוסט.
    א. זה ממש לא ראוי ולא מוסרי להזכיר לאדמו"ר עוונות ראשונים. אין לשכוח שבנתיים כבר עברו חמישים שנה שבהם האדמו"ר עוסק ברצף בתורה עבודה וגמילות חסדים, ונושא על שכמו את משא חסידיו ואת צרות הכלל והפרט. וכבר נפסק בשולחן ערוך שאין אומרים לו לאדם זכור מעשיך הראשונים.
    ב. לא האדמו"ר עצמו אשם בגירושו של אחיו רבי נפתלי חיים, אלא תומכיו ואלה שרצו בו. יש להבין כי מדובר כאן תקופה קצרה אחר השואה, בציבור של ניצולי שואה, שהתגוררו בחיפה, ולא בבני ברק או בירושלים, והם רצו באדמו"ר שמטייל עם רבניתו ברחוב ושיבין לליבם, יותר מאדמו"ר בסגנון הישן שלטעמם יהיה חניוקי מדי עבורם.
    ג. מה שאתה כותב כי רבי ברוכל סימן את רבי נפתלי כיורשו זה ממש לא מוכרח. נכון כי רבי נפתלי היה המועמד הטבעי במצב אז. אבל יתכן מאוד כי רבי ברוכל העדיף שבניו ימשיכו אחריו.
    ד. עובדה היא שבין האדמו"ר שליט"א ואחיינו הרה"צ ר' ישראל אליעזר אדלר שהפך לאחרונה לאדמו"ר מדזיקוב שוררים יחסים סבירים ומכובדים. האדמו"ר משתתף בשמחותיו ולאחרונה אף היו תמונות באתרים השונים מביקורו של רי"א אצל דודו האדמו"ר שליט"א. כך שדבריך אודות נקמה ושנאה מוגזמים.
    ה. זה באמת לא יפה שאין בסערט שום הנצחה למי שהיה שם ראש ישיבה שנים רבות ואף הקים את הקריה ועמד בראשה גם מבחינה גשמית. מיד עם פטירתו של רבי משה האגר ראש הישיבה עוד בימי השבעה הוכרז ששם התלמוד תורה יקרא מעתה ברכת משה, ואילו על רבי נפתלי שכבר עברו עשרים שנה מפטירתו, אין זכר לא בפרוספקטים ובחוברות השונות, ואף לא במוסדות, קרנות גמ"ח, וכו'. לחסידות שמתהדרת באהבת ישראל והארת פנים לכל אחד היה מתאים התנהגות יותר מכובדת למי שהשקיע כל כך רבות בביסוסה. חבל.

    השבמחק
  16. האדמו"ר שליט"א התבטא פעם באוזני בנו הרה"צ:
    איך בין דיך מקנא וואס ביי אייך איז אלעס פשוט, אינז האבן מיר געהאט ביטערע שווערע נסיונות אויף יעדן טריט און שריט.

    ואתה מה לך נבל ונבזה לדון את אדמו"ר שליט"א על התנהגותו בשנים שאחר המלחמה.

    השבמחק