שיעור בעניני בין אדם לחבירו
עם דברים מרתקים ממרן החד"ה קוק שליט"א
השיעור יהיה לעילוי נשמת אחד מיחידי בית הכנסת, ידידינו ואהובינו בנימין בר מתנה, רוח השם תניחנו בגן עדן, הוא היה איש אמת, איש בית הכנסת, וזכה שיש לו שני רגלים שממשיכים את דרכו גם לאחר פטירתו – בניו יחיא ורפאל, שבאים לבית כנסת במסירות נפש. ויתקיים בו הפסוק: "מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו".
מורי ורבותי, תשמעו מעשה נורא, אחד קנה דירה באיזה מקום שהוא לא הכיר כל כך, פתאום הוא מגלה שהשכן שלו בשבת מדליק מוזיקה על ווליום גבוה, ולא זו בלבד שהוא מדליק מוזיקה על ווליום, הוא גם מוציא את ה"מנגל" ועושה המבורגר ונקניק מרגז וכבד, עושה מנגל על האש בשבת – עולות וזבחים בר מינן, עכשיו, ההוא שבא לגור שם, הוא דתי, אברך חשוב שבודאי שומר שבת, הלך אמר לו: "תראה, לא מתאים, אנחנו יהודים, מדינת ישראל, מדינת יהודים, לא מתאים". אמר לו השכן: "בסדר, בסדר".
הגיע השבת הבאה, עוד הפעם הוא מדליק מנגל, שם מוסיקה בווליום גבוה, הכל חוזר חלילה, חזרה חנה לשחרוריתה. האברך הזה שתק תקופה, שכנים מכבדים אחד את השני, אבל פתאום שבת אחת הגיע לידי כעס. יש כעס דקדושה ויש כעס דטומאה, עוד מעט נראה איזה כעס היה לו.
הוא יצא מהחלון וצעק להוא שממנגל: "אתה יהודי! תתנהג כמו יהודי! איך אתה מתנהג? מה זה המוזיקה הזאת? מה זה המנגל הזה? תתבייש"!! ההוא צעק לו בחזרה, ותהום כל העיר נהיה בלאגן מאוד גדול.
יצאה השבת, האברך הוא לומד תורה באמת, הוא בא אלי, אמר לי: "יש לי קצת נקיפות מצפון, אולי טעיתי, אני לא יודע, אולי עשיתי טוב?". אמרתי לו: "מה אני אגיד לך? זה באמת ספק איך לנהוג, זה לא פשוט. אנחנו לא בדור פשוט. לא בכל דבר עושים צעקות, לא בכל דבר עושים בלאגן. רבי אלעזר בן עזריה אומר (בערכין טז ע"ב): 'תמיהני אם יש בדור הזה מי שראוי להוכיח', זה לא פשוט". אמר לי: "טוב, אתה יכול לקחת אותי לרב קוק שאני אשאל אותו? הלב שלי לא שלם". אמרתי לו: "בא, עכשיו מוצאי שבת אני יורד בכל מקרה לרב קוק".
הרב קוק מוסר דברי אלהים חיים במוצ"ש – השם יעזור שיחזור בקרוב, יעשה לנו את הדרשות שלו, אמן. הוא שאל את הרב קוק את השאלה, הרב קוק אמר לו: "למה צעקת"? אמר לו האברך: "כי הוא חילל שבת". אמר לו הרב: "באמת כאב לך חילול שבת, או שכאב לך שהוא לא מכבד אותך"? יש לפעמים שמפריע לאדם הענין האישי, שאתה שומר וזה לא שומר ונפתח כמין רושם שהו לא מכבד את הערכים שלך. "האם לקחת את זה אישית, או שהצער של בורא עולם כאב לך"? אמר לו "הרב כאב לי על השבת שנרמסת". [אצל צדיק גם הכאב האישי שלו זה קדוש, אבל אנחנו לפעמים מעבירים את הנושא לסוגיית כבוד עצמי וכו'].
אמר לו רבינו, "תגיד לי, אתה יודע כמה חילולי שבת יש בתל אביב כל שבת"?אמר לו: "בטח, זה חילול המוני מאד בר מינן". אמר לו הרב: "זה כואב לך? אתה יושב בטבריה, עושה קידוש, כואב לך מה שהולך בתל אביב?". אמר האברך לרב קוק: "לא, האמת שאני לא חושב על זה". אמר לו: "אם זה לא כואב לך תל אביב, אז גם השכן שלך – לא באמת כואב לך, כואב לך שהוא לא כיבד אותך"!! ההוא נבהל, וקיבל את דברי הרב, הוא בא בשביל לקבל, הוא לא בא בשביל לקנטר. אז יוצא שלפעמים בן אדם רואה מישהו עושה מנגל בשבת וצועק עליו – הוא טועה, כי אתה צועק ממניעים אישיים, ולא ממניעים שמיימיים. [אם בכל זאת אתה רוצה לפעול משהו עבורו, תתפלל עליו וכו', וכמובן שאי אפשר להקיש מכאן הלכה למעשה בכל מצב, אבל הרעיון שטמון כאן הוא חשוב מאד].
למה אני מספר את זה עכשיו? השבת הקרובה – פרשת לך לך. יש לנו תפקיד גדול בעולם, רבותי, לקרב יהודים! יש לנו תפקיד בעולם הזה לקרב לבבות, לקרב לבבות! ללכת ממקום למקום ולקרב לבבות. אברהם אבינו – בורא עולם אומר לו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". הקדוש ברוך הוא אומר לו תלך מהארץ, מהמולדת, ומבית אביך. לכאורה, אם הוא יוצא, הוא קודם כל יוצא מהבית, אחר כך הוא יוצא מהמולדת, אחר כך הוא יוצא מהארץ. למה השם אמר לו הפוך? אומרים גדולי עולם: גם אם אתה מתנתק מהמשפחה בגלל שהם לא בסדר, אברהם, המשפחה שלו היתה לא בסדר, עבודה זרה, תרח וכו', אל תרחק את בני המשפחה שלך! לך לך, תתרחק מארצך, תתרחק ממולדתך, מה"מסביב". אבל מבית אביך – אלה האחרונים שתתרחק מהם. למה? צריך לשמור על הגחלת כדי לקרב אותה.
אני יודע על הרבה אנשים שהיו להם שכנים מחללי שבת, והם התייעצו עם רבנים גדולים מה לעשות. רבנים גדולי העולם, לא רק הרב קוק, אמרו להם הרבנים: "תשתוק, תשמור את השבת, תעשה קידוש עם ניגונים בקול, תעשה שירי שבת בקול, אבל אתה רואה את השכן – תגיד לו שבת שלום בהארת פנים".
סיפר לי הבן של הרב אריה לוין, שמעתם כולכם עליו... היה רב האסירים ורב המצורעים. הבן שלו ר' שמחה שלמה לוין זצ"ל, שיום אחד אבא שלו יצא בליל שבת מבית הכנסת, בא אליו יהודי מחלל שבת, אמר לו: "כבוד הרב, אני צריך לדבר איתך". אמר לו: "בבקשה". כל הדרך הוא מדבר איתו כשהוא מעשן, והרב אריה לוין מדבר איתו, עונה לו, ולא אומר לו כלום על הסיגריה! תראה איזה פחד פחדים! אמר לי הבן של הרב אריה לוין, שהוא הגיע לאבא שלו שבוע אחרי ואמר לו: "אני נשבע לך, שמהיום לעולם אני לא אעשן בשבת! כל כך התפעלתי מזה שהצלחת לדבר איתי, אני יודע שזה כאב לך שאני מעשן, אבל ככה הצלחת למשוך איתי שיחה!". [יכול להיות שהוא גם ניסה אותו...].
כתוב בתורה: "הוכח תוכיח את עמיתך". אבל לפעמים יש מצוה לשתוק, ולפעמים אם זה מתוך כעס ועצבים – זה עושה יותר גרוע. לכן צריך בכל מקרה להתייעץ, לא מפסידים מזה שיש ריבוי אהבה, בפרט בדור האחרון שהרב קוק אמר שהרבה מהם שמחללים שבת הם "חצי אנוסים", חצי אנוסים מסכנים! איפה הם גדלו? מה הם שמעו? וגם מה מלעיטים אותם כל היום? מה מלעיטים אותם [על שומרי התורה] אלה, אלה, אלה, אלה...
נחזור לסיפור עם ה"מנגל", לפעמים אנחנו רוצים למכור דירה, אז באים קליינטים. מישהו שגר ב"פוריה עלית", אומר לי אתמול: "אני מבקש שתבוא אלינו למסור דרשה בנושא מסויים". אמרתי לו: "על מה?". אומר לי: "על מכירת דירות לערבים". אמרתי לו: "למה, מה קרה?". אומר לי: "אתה לא מבין, אנשים מוכרים דירות בפוריה עלית. הוא מציע דירה למכירה בשתי מיליון או בשלוש מיליון, בא מוחמד, אומר לו: 'קח שלוש וחצי מיליון במזומן' – זה פיתוי. אנשים לא עומדים בפיתוי ומוכרים את הדירות". אומר: "וכבר נהיה קהילה שלמה של ערבים מוסלמים בתוך פוריה עלית, ונהיה מזה התבוללות, ונהיה מזה דברים רעים".
עכשיו, אתה מוכר דירה [בפרט אם זה בבנין], בא מישהו לקנות והוא עושה מנגל בשבת, השם ירחם, שיחזור בתשובה, אבל אתה צריך להתחשב, יש לך את כל השכנים שלך, יש שאלה אם מותר בכלל למכור דירה למחלל שבת, וגם אם מותר להשכיר לו דירה, למכור דירה, כי הוא עושה בבית הזה דברים לא פשוטים, בסדר, יש תשובה ביביע אומר, גדולי עולם מתירים. בסדר, יש היתרים, אבל יש לשים לב שיש לנו הלכות "לפני עיור", ויש הלכות "בין אדם לחבירו", נימוסין, לא לצער את השכנים! תראה מה קורה בפוריה עלית, נהיה צער גדול מהדבר הזה.
התקשרה אלי אשה אחת משיכון ד' לפני כמה זמן, אומרת לי: "אתה יכול לבוא אלינו לבנין?". אמרתי לה: "מה קרה, מי את? לא מכיר כלום". אומרת: "תקשיב, יש פה מישהו, הוא דתי, אבל הוא אמר שכל האיסור זה רק למכור דירה לגוי, אבל אם אתה משכיר לו את הדירה, הוא שוכר ממך את הדירה – זה לא נתינת ריבונות, אז בזה אין עבירה של 'לא תחנם'". היא אומרת: "אבל אני מפחדת! שמונה ערבים בתוך בית אחד נמצאים, אני מפחדת! זה לא פשוט הדבר הזה. אתה מוכר, מה עם הרגשות של כל האנשים שנמצאים במקום?". אז לפעמים זה גויים, לפעמים להבדיל חס ושלום יהודים שעושים כל מיני דברים לא פשוטים – זה מצער אנשים, או מצער נשים, או מצער ילדים. אדם חושב: "אני אמכור, אני אמכור, אני ארוויח". אין ברכה בכסף שעושה צער לאנשים!
היו אנשים שרצו למכור דירות פה ב"משהב", אני זוכר תקופה שלא היה קליינטים, רק גויים או מוסלמים וכו'. ואמרו לי: "אנחנו יודעים שיש איסור 'לא תחנם', אבל מה נעשה? לא הולך למכור". אז דיברתי עם הרב קוק פעם, הוא אמר לי: "איזה קומה? אם זה קומה שניה, אולי חניה בקרקע זה דווקא קומה סמוכה לקרקע" – פלפל פלפולים. בסוף אמר לי: "אני מרחם עליהם, אבל אני לא יכול להגיד 'מותר' על כזה דבר".
פעם היה מישהו, היתה לו ירושה בכפר ערבי, אומר לי: "למי אני אמכור את הבית? אף יהודי לא רוצה לקנות שמה, אבל זה ארץ ישראל". היה פלפול גדול על זה, אם מותר להתיר לו למכור את זה לגוי, ראינו את הספר "כפתור ופרח" עם סוגיית הגמרא בגיטין, היתה סוגיה שלמה, יש בזה בשו"ת שבט הלוי – זה לא פשוט הדברים האלה. אז אדם ימתין קצת, וידע שבסוף השם יתן לו, מי שממתין "מתון מתון" – הקדוש ברוך הוא בסוף יתן לו עוד יותר.
גם אם ח"ו הגוי "מתחתן" עם יהודיה, הלא הדירה לא רשומה בטאבו על שם היהודיה, חזקתם שבסוף גם שזורקים את האשה ומנשלים אותה גם ממה שיש לה... חזקתם של כל הזבלים האלה, שהם זורקים את היהודיה ולוקחים את הבתים.
חברינו עמרם יהודה בן שמחה, שיהיה בריא, הוא לפני כמה שנים היה לו איזה אוטו, אז הוא אומר לי: "תראה, אני רוצה למכור את האוטו הזה, אבל יש איזה נקודה בעייתית, האם אני חייב להגיד למי שבא לקנות". אמרתי לו: "אתה חייב להגיד, אם היה הפוך – היית רוצה שהוא לא יגיד לך? אם הוא לא היה אומר לך, מה היית אומר? 'נוכל! נוכל!'". אני יודע שאם אתה בא ואומר מה שנקרא "את כל האמת", אז הרבה מהלקוחות אומרים: "למה לי להכניס ראש בריא למטה חולה?! טוב, סורי, לא רוצה לקנות, סורי סורי". אבל מהאמת לא זזים ולא מפסידים - אם במוקדם אם במאוחר. הוא בא אלי אחרי תקופה, אמר לי: "תקשיב, אני לא אגיד לך שלא היה קשה לי לקבל את מה שאמרת, אבל אני יודע, זה ההלכה, אני עושה... עשיתי, ומכרתי עם האמת במחיר מצויין. לא רק שלא הפסדתי, זכיתי ליותר מהמשוער"!!
ויש לפעמים שהרווח לא מגיע במכירה, אבל הקדוש ברוך הוא ממקום אחר יביא לך! מי שחושב שהוא ירוויח באיסור, הוא לא מבין שאחרי זה יתקלקל לו איזה משהו אחר ששווה פי ארבע, וזה עונש על זה שהוא עשה שקרים או שוחד או ריבית או הונאה וכל דבר שהוא לא כהוגן. כך צריך להזהר במכירת דירה, כך במכירת חפצים, כך בכל דבר שאדם עושה.
נחזור למה שפתחנו בהתחלת השיעור, אם אדם מוכיח את חבירו, צריך שהדברים יצאו מן הלב – שתהיה אהבה, אהבה אמיתית, לצעוק מצד כאב שם שמים ולא מצד מניעים אישיים, כמו שהרב קוק אמר. ברוך אדני לעולם, אמן ואמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.