חידושי תורה ואורות קדש
מאת מרן הג' חד"ה קוק שליט"א
בעניני שבוע שחל בו תשעה באב
ביאור ד' הרמ"א בענין כוס הבדלה בימים אלו
א. לפני כשנתיים, בעת ברכת המזון של סעודה שלישית, דברו עם מרן החד"ה קוק שליט"א על שתיית כוס של ברהמ"ז [בזמן שכבר חל שבוע שח"ב ת"ב], ובפועל לא היתה שאלה כלל, כי המדובר היה ב"מיץ ענבים" שסחטו למרנא שליט"א, וכבר ביארנו בתשובה אחרת בהרחבה בשם מרן שליט"א שאין שום חשש לשתות מיץ ענבים אפי' בערב תשעה באב, וכל המנהג בתשעת הימים הוא על יין, וכן מה שאמרו חז"ל דברים קשים על השותה יין בסעודה המפסקת היינו דוקא יין.
ב. ועכ"פ שאלו את מרנא שליט"א על אודות שתיית יין בכוס של ברכת המזון, ואמר רבינו שלדעת השו"ע פשוט שאין בזה חשש, כי לא הוזכר דבר זה רק ברמ"א (סי' תקנא ס"י) שכתב, ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברהמ"ז ולא בהבדלה, אלא נותנין לתינוק" וכו'. ולענין ברהמ"ז של סעודות שבת בודאי שגם הרמ"א מתיר, וה"ה בסעודה שלישית שנתארכה, כמבואר כ"ז במשנ"ב (שם ס"ק סט, ובשער הציון שם ס"ק עה).
ג. ואמר רבינו שליט"א, אבל עדיין אני לא מבין את הרמ"א, הרי הבדלה זה מעשה מצוה, ולמה להחמיר ולהביא לתינוק, והרי הרמ"א עצמו כתב סמוך ונראה ממש באותו סעיף, "ובסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת וכו' אוכלים בשר ושותים יין כל השייכים לסעודה", ואטו הבדלה קלישא טפי מסעודת מצוה?? ומה בכך שאפשר לתת לתינוק את כוס ההבדלה, הלא בעינן לעשות המצוה בשלימות.
ד. לאחר כמה שניות ששתק מרנא שליט"א, אמר, דבהיות ואסור לכעוס בשבת, וקושיא זו מכעיסה אותו, על כן הוא נאלץ לומר כאן "חילוקא דרבנן", וביאר דבכולהו סעודות מצוה [כגון ברית מילה וכו'] הסעודה היא עיקר, ויש בה כל מיני תבשילין [מלבד הבשר], והיין בא כ"תבלין" לסעודה, שלכן אין בהבאתו על השלחן חשש מצד אבילות החורבן, אבל ב"הבדלה" היין מגיע בתורת "חפצא" בפנ"ע, וזה סתירה להעדר ניסוך היין שעל גבי המזבח [ע' ב"ב ס סע"ב], שלכן כתב הרמ"א להחמיר בזה.
וסיים מרנא שליט"א, זה הטעם של הרמ"א לפי ה"ההשגה שלו", והשו"ע לא קיבל את החילוק הזה, כי לדעתו הענין הוא "מופשט", וכל דשייך למצוה כבר אינו בכלל מנהג ההמנעות מן היין. עכת"ד פח"ח.
נתינת כוס של ברכות המילה לקטן
ה. ונפק"מ מדבריו של מרנא שליט"א, דאליבא דרמ"א יצא דבר מופלא, שבסעודת ברית מילה בימים אלו, אכן יכולים לשתות יין כפי הנהוג בסעודות ברית, אך כוס של יין ששותים בברכות הברית, יש לתתו לקטן. [דלא גרע מכוס של הבדלה. ולומר ד"שם" ברית שאני, שכבר הותר בו הכל, אין לזה מקור ברור כלל]. ומצאתי שכ"כ בס' "מעשה כהן" ח"ב (עמ' תתקעט) בשם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זיע"א, דהכוס שברכו עליה אשר קידש ידיד וכו', יש לתתה לקטן אם ישנו שם, וכמ"ש הרמ"א לענין הבדלה. וכן מצאתי בס' שערי נחמה (פ"ה אות י) שכ"כ בשם מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א.
סיבה נוספת לאריכות בברכו בשבוע שחל בו ת"ב...
ו. רבינו שליט"א הרחיב בניגון הקדיש וברכו של קודם ערבית דמוצא"ש, ואמרתי לו בלחישה שאם אמרו [ע' רמ"א סו"ס רצג] דאריכות הניגון בברכו מועילה להציל את המתים, יש לומר דה"ה בשבוע שחל בו ת"ב, שהאריכות תועיל להציל אותנו מקושי הנורא של יום ת"ב שבו אנו חשובים כמתים [ע' תענית טז ע"א ובתוס' ד"ה יוצאין. ודו"ק], והגיהנם שלנו בעוה"ז ללא בית מקדש, הוא גיהנם נורא וקשה למי שיש לו לב רג'ש... והשיב רבינו "פשיטא ופשיטא", והראה בפניו שלכן הוא מנגן טפי בברכו...
מרחוק ה' נראה לי
ז. ידידינו הר"ר אברהם בן גו'יה שליט"א, אמר לרבינו שליט"א, שבימי השבעה על אביו, עם כל הצער העמוק, הוא הרגיש קרבת ה' הכי גדולה שהיתה לו בחייו, [ונקשר הדבר במה שהרחיב מרנא שליט"א שבשיא הצער של ת"ב איכא אפשרות להיות כלי קיבול לשיא הקרבה אל השי"ת, וכמ"ש בביאור הפסוק "כל רודפ-יה השיגוה בין המצרים" דייקא, והדברים עתיקים. ואמר לו רבינו שליט"א, פשיטא ופשיטא דכך הוא, ואני עצמי, כבר בעת ההלויה של מר אבי, הרגשתי את מה שאתה אומר, עוד הרבה יותר מימי השבעה.
מדוע ר' זכריה לא מחה בבעל השמחה הרשע
ח. שאלתי את מרנא שליט"א לפי דברי מדרש איכה פרשה ד' שרבי זכריה בן אבקולס היה נוכח בסעודה שבא היה בר קמצא, [בגמרא לפנינו בגיטין (נו ע"א) ליכא פרט זה], א"כ יש לעיין איך קרה כדבר הזה שרבי זכריה שהיה גדול בדורו, ראה את כל העוול הנורא הזה, שבעל הבית מבזה את בר קמצא ומתעולל בו באכזריות ולא מחה בו. [והמפרשים כתבו שלא הבחין בזה וכו'. וע' מהרש"א ובס' בן יהוידע ועוד].
ט. ואמר מרנא שליט"א, דכיון שאותו הדור היה נגוע מאד בעוונות שבין אדם לחבירו, ושנאת חנם קטרגה בראש כל חוצות, נמצא שהאויר היה מלא שנאת ישראל, וגם כאשר גדולי הדור היו בסעודה, לא יכלו לפצות פיהם, כי האטמוספרה הרעה של שנאת ישראל, מנעה באופן סגולי את כח הדיבור והתוכחה, [וכעין מ"ש בסנהדרין (יא ע"א) יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו אלא שאין דורו זכאי לכך].
י. ואמר רבינו שליט"א, שיסוד זה מבואר בהמשך דברי הגמ' בגיטין (שם ע"ב) דקרי רב יוסף [ואיתימא ר' עקיבא] עליה דריב"ז, "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל", שהיה לו להשיב לקיסר דברים נכוחים, ולא לבקש רק את יבנה וחכמיה וכו', וכל המציאות המוגבלת הזאת גם היא שייכת לאויר העכור שהיה באותו דור, שגרם לגדולי הדור שלא יוכלו לדבר כראוי להם.
יא. והזכיר רבינו כדוגמא לדבר, את הענין המסופר על הבעש"ט ששאף מאד לעלות לארץ הקדש, ומנעוהו מן השמים, כיון שביקש לעורר משיח בא"י, והזמן עדיין לא היה ראוי לכך, וכל הדרך היתה מלאה בעיות וסכנות, ושכח הכל חוץ מאותיות אב"ג וכו', ולכן נאלץ לשוב על עקבותיו. [ראה העובדא בס' "הבעש"ט ובני היכלו" עמ' רכג והלאה]. וכן מה שידוע על מרן החזו"א שמהשמים הסתירו ממנו את השואה, כי לא היה ראוי שיבטלנה...
כיבוס מגבות במקוה נשים
יב. נשאל מרנא שליט"א, אודות בלנית במקוה שיש לה צורך במגבות וכו', אם יכולה לכבס כרגיל, והשיב שזה דומה לבגדי התינוקות שנאמרה בהם קולא. וכמו שלא שמענו שיש לקנות בגדים עבור תינוקות בכדי להנצל מן הכיבוס, ה"ה שאין לה לפתוח כל המגבות החדשות, או לנסות לרכוש וכו', ולכן יכולה להמשיך במנהגה ככל ימות השנה. [ובפרט שהוא ענין של מצוה]. וכן העלו לדינא בס' שושנת ישראל (פ"ד אות כד), וציין להליכות שלמה (פי"ד הערה מב). ע"ש. וידוע מה שכתבו בזה לענין חול המועד.
עיקר וטפל בהוראה...
יג. שאלו את מרנא שליט"א לגבי רחיצה בימים אלו, ואמר שמדינא דגמרא עיקר הבעיה רק בכיבוס ותספורת, ולכן בענין הרחיצה עיקר הקפידא היא שעושה מעשיו לשם הנאה, ונפק"מ שבודאי יש מקום להקל רחיצה במקלחת שבבית [שאינה בגדר מרחץ] במים פושרים מעט, ובפרט היכא דשייך הדבר לכבוד הבריות. [מאחר והרמב"ם לא הביא מנהג אלא במרחץ של חמין. וידועים בזה דברי הראשו' והתרומת הדשן וכו' וקצרתי כעת].
יד. ואמר מרנא שליט"א, שגם הענין של אכילת בשר אינו אסור מדינא אלא בסעודה המפסקת כנודע, ואמנם מנהג חשוב וחמור הוא שלא לאכול בכל תשעת הימים [ויש עוד מנהגים כמובא בשו"ע סי' תקנא], ומ"מ חשוב לדעת מה מדין התלמוד ומה ממנהגא, והדגיש רבינו שליט"א, שיש הרבה חפשיים שמקפידים שלא לאכול בשר בימים אלו, [כידוע שגם החילוניים יש להם יחס חשוב לעניני אבלות], ויש לומר להם, שמה שהם אוכלים בשר כל השנה בלא ברכה, זה הרבה יותר חמור מאכילת בשר בתשעת הימים...
סוד הילולת האריז"ל ביום ה' באב
טו. ידוע דיום ה' אב הוא הילולת האריז"ל, ורגיל מרנא שליט"א לומר, כי האר"י שמו "יצחק", וידוע כחו של יצחק בשבת (פט ע"ב) שאומר לקוב"ה בזמן קץ גלותא "פלגא עלי ופלגא עליך", והרי עשרה ימים שבין ר"ח אב לעשירי באב, הם עשרה ימים הקשים ביותר לישראל, ובא רבינו האר"י ומסר נפשיה לעילא בחצי הימים הללו, בבחי' "פלגא עלי", כדי לעורר רחמים ורצון עם עם ישראל. ויום זה מסוגל לעורר רחמי הא"ב על בנים. זכות רבינו האר"י תגן בעד כל ישראל אכי"ר.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.