דברים נדירים ומופלאים
על הצדיק הפלאי מהר"ר יוסף וולטוך זצוק"ל
ליומא דהילולא - כ' אייר
היום יום כ' באייר הוא יום פטירת הרה"צ הנודע למשגב ר' יוסף וולטוך זצוק"ל [נכד המגיד מזלוטשוב זיע"א].
רבינו הגר"ד הכהן קוק שליט"א אמר לי, אני מאד מצטער שלא הכרתי את הרב יוסף וולטוך, הוא היה "איש מעלה"...
רגיל רבינו שליט"א לספר את אשר אירע באדם אחד שבא לפני הבבא מאיר זיע"א וביקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, באשר אין לו ילדים זה שנים רבות, וברכו הבבא מאיר שיזכה לבן זכר של קיימא בקרוב, ואכן לשנה נולד לו בן, אלא שהיתה הלידה בניתוח, ושאל את מהר"ר יוסף וולטוך למה הברכה באה בחסרון של ניתוח ולא היתה הלידה באופן טבעי, והלא "גמירי פלגא משמיא לא יהבי" (יומא סט ע"ב, סנהדרין סד ע"א), ואמר הרי"ו, הוא ידע לבא לספר את המצוקה שלו, אך כשנפקדה לא זכר לבא לבשר טוב את הבבא מאיר, ולכן לקתה הברכה בחסרון...
והמליצו ע"ז את הכתוב בפס' (ירמיהו ד, כב) "חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו", שיש הבאים אל החכמים רק לספר רע וקושי, אבל כשהוטב המצב לא יודעים לבא לספר בשורה טובה...
ותמיד כאשר באים לרבינו שליט"א לספר בשורה טובה, הוא שמח על הדבר ומפטיר בפסוק (שמואל ב, יח, כז) "אִֽישׁ ט֣וֹב זֶ֔ה וְאֶל בְּשׂוֹרָ֥ה טוֹבָ֖ה יָבֽוֹא", [וכ' ה"מצודת דוד" שם, "כי איש טוב נוטה טבעו לחשוק לבשר טוב", ומינה תידוק, דמי שאינו מבשר טוב, ובפרט בכגון דא שהצדיק נצטער בתפלה עבורו וכו', סימנא מילתא שהוא מחוסר במדת הטוב].
לפני כמה שנים שלחני מרן הגר"ד קוק שליט"א לבית מרן גאון ישראל הגר"ד לנדא שליט"א לבשרו בבשורה המרנינה אודות מפלתו ה"סופית" של צורר היהודים רון קובי שר"י, אשר ניסה לפשוט את טלפיו בעיר הקדש טבריה ברמיסת התורה והשבת, ובתוך השיחה הוזכר המעשה הנ"ל, ועל כן הגענו מטבריה לבשר טוב, לאחר שכמה פעמים נצטער הגרד"ל עמנו בענין קדושת טבריה...
הגרד"ל אמר: אני לא שואל כלל שאלות על הבורא עולם... מי שרוצה שישלח "פקס" ללמעלה וישאל שאלות... אף יצור לא מנהל את הבורא עולם, ואין לנו להתערב בהנהגת שמים... ומספיק לנו להכנס לדון על מה שאנחנו מצווים מן השמים, וגם עכשיו שאני שומע את דבריו של הרב וולטוך [שיש בהם טעם זקנים], איני יודע מה לומר על זה...
סיפר לי ידידי הרט"ש הי"ו ששמע מהרב יהושע פינטו שליט"א שהיה נוכח בשעות האחרונות לחייו של סבו הבבא מאיר זיע"א, [ביום י"ז בניסן תשמ"ג, ג' דחוה"מ פסח], והיה מוטל על מיטתו בחולשה נוראה, ולפתע קם ממטתו בארח פלא ושטף את כל גופו במים, וחזר אל מטתו כשהוא לבוש בגדי לבן כמלאך ה' צבאות, ואז אמר לכמה אנשים, אתה תקרא זהר, אתה תקרא תהלים, אתה תהיה אחראי על הנרות שיהיו דולקים, וכן על זה הדרך...
באותו זמן נשמעו דפיקות בדלת, והיה עומד שם הרה"צ מהר"ר יוסף וולטוך זצוק"ל, זה האיש שהיה בידידות עצומה ועמוקה עם הבבא מאיר, ותמיד כשהיה בא היה נכנס בכבוד עצום, ובבא מאיר היה מפנה את כל מבקשי הברכות אליו, ואמנם בפעם הזו אמר הבבא מאיר זיע"א: אל תכניסו אותו כעת, אנחנו בלאו הכי אמורים להפגש בעוד כחדש ימים...
וכן הוה... לאחר כחדש וקצת, ביום כ' אייר תשמ"ג, נפטר רבי יוסף וולטוך זצוק"ל, והעיתוי של הפטירה ממש מבהיל ומפתיע, וכדלהלן:
ביום השלשים לפטירת הבבא מאיר זיע"א הגיע הרב וולטוך לאשדוד, שם ערכו עצרת מספד והתעוררות בביהמ"ד דחסידי פיטסבורג, לאחר העצרת עלה הרב וולטוך לבית הבבא מאיר ודיבר עם בניו, ומיד עם הכנסו אמר לבני הבבא מאיר, "חלמתי חלום נורא... רדפו אחרי עם קורה גדולה, רצו להניח אותה על ראשי, ברחתי וברחתי, עד שכבר לא היה בי כח, וכבר לא היה מה לעשות"... אחד מבניו של הבבא מאיר אמר לרבי יוסף, "אל תאמר כך"... אבל ר' יוסף רמז שנגמר הענין...
כמה ימים לאחר מכן נסע למירון עם כמה ממקורביו, וביקש להכנס ולהתבודד במערת האדרא, כשראו החברים שהרב בושש מלצאת, נכנסו פנימה ומצאוהו מוטל לאחר שכבר יצאה נשמתו בטהרה...
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.