לעשות סוף ל'בין הזמנים' מדובר בדיני נפשות

עד כאן, הגיע הזמן לדבר ברור, חלילה לפגוע בראשי הישיבות, אבל עושה רושם כי הם מוכנים לשפוך דם של בחורים שייהרגו וימותו והעיקר שחלילה לא לפגוע בתקנה שעשו לפני שנים מסיבות שלא קיימות עוד היום, וגורמים לשפך דם נוראי. אין כמעט בין הזמנים אחד ויחיד שעובר ללא אסונות מהם קשים יותר אבל כאלו שמאבדים נפשות תרתי משמע, גם פיזי וגם רוחני

מה שקרה בשבוע האחרון מזעזע, מדובר לכאורה בנסיעה לנתניה לשם 'בין הזמנים', מדובר במשפחה ישיבתית שככל הנראה התרגלה לחיות את 'בין הזמנים' והלכו לים כשר בנתניה, ואין מינימום של ספק שקרה מה שקרה כי מן השמים שיגרו מסר למי שעדיין צריך, כי 'בין הזמנים' היא סכנה נוראה וחייבים לעשות לה סוף, ישנם הרבה דרכים אחרות איך לנוח קצת ולא עוד נסיעות אפילו 'כשרות' למקומות שהם סכנה נוראה

למי שלא יודע נספר איך התחיל כל העניין של 'בין הזמנים'. בעבר כשזה נקבע, להגיע ממקום למקום לקח לפחות שבוע פרט אם היית גר לא רחוק מהישיבה, ולכן לקחו בחשבון שבוע של נסיעה שבוע של להיות בבית, ושבוע לשוב. ככה נוצרו שלשת השבועות בין הזמנים חודש אב. בתקופת סוכות יצאו שבוע לפני סוכות מי שגר רחוק לא היה ביום כיפור בישיבה, ולאחר החג נסעו שבוע חזרה והגיעו לראש חודש

בחודש ניסן היו זקוקים לשבוע נוסף מפני שהיה מדובר בעזרה בבית לקראת החג, נסעו שבוע, שבוע עזרו להכנות לחג הפסח, שבוע החג, ואז שבוע לשוב לישיבה, ומאז למרות התפתחות התחבורה והיכולת להגיע מהר יותר, התרגלנו לסדר הזה ומשום מה ראשי הישיבות לא רצו לשנות עד כדי שזה הפך למין 'קדושה' אצל כמה ראשי ישיבות מן הדור האחרון שלמרות האסונות הנוראים לא הסכימו לשנות מן הסדר הקיים אפילו לא יום אחד פחות

למדנו כולנו כי התורה מגנא ומצלא, ולכאורה אם מדובר ב'בין הזמנים' של הישיבה זה היה צריך להיות שמירה של הבחורים, ומוצאים אנו את ההיפך כי זה הזמן הכי מסוכן לבחורים שמטיילים ונהנים בחוף הים ומקומות אחרים למרות שאצלם זה 'בין הזמנים'. אין ספק, לאחר שזה קורה כל כך הרבה, כי המסר הוא להפסיק עם הסדר הזה, וכי לומדים כל השנה, אין דבר כזה ששמו 'בין הזמנים'

נער הייתי ולמדתי ב'עץ חיים' בירושלים, לא היה דבר כזה חופש, היו ימים שלמדו חצי יום וזה היה החופש שלנו, למדנו עד כמה ימים לפני פסח, וכמה ימים לפני סוכות וכל השנה כולל אסרו חג של החגים למדו. אספר לכם עוד יותר, כי בתקופתי הפסיקו עם הלימודים בשבת, בדור שלפני למדו אפילו בשבת, הילדים באו לחיידר, ורבים מן המחנכים התחרטו על הביטול לאחר שנודע להם כי בשבת במקום ללמוד בחיידר הולכים להפגנות

ראשי הישיבות חייבים שיהיה להם אומץ ולעשות סוף לסדר הקיים היום, אפשר להקל בלימודים עצמם, בבין הזמנים לומדים דברים קלים יותר, אולי פחות שעות אבל המסגרת חייבת להיות כזו שלא משתוללים ברחובות ובחופי הים

ולאלו מראשי הישיבות שממשיכים להיאבק למען קיום 'בין הזמנים' למרות האסונות, לא ארחיק אם אקבע כי הם שופכי דמים וידם בדם הנורא שנשפך במשך שנים

חיים שאולזון