"היום בתניא" יום ה', י"ג אייר
תניא "ליקוטי אמרים"
פרק מ"ז
שנה פשוטה
⛳
יציאת מצרים כעבודה רוחנית:
בפרק מ"ז נלמד על מהותה של "יציאת מצרים" כעבודה רוחנית יום יומית. הבאה לידי ביטוי ביציאה ממיצרי הגוף ומגבלותיו, שבעקבותיה האדם נכלל ומתייחד עם אור אין סוף.
גוף האדם מכונה "משכא דחויא" (=עור הנחש. הנחש עצמו הוא משלוש הקליפות הטמאות, ואילו עורו הוא מקליפת נוגה). והנשמה האלוקית בהיותה מלובשת בגוף, נמצאת בו כבמאסר.
וביציאת מצרים היום יומית, האדם מתנער מהשפעתו השלילית של גופו החומרי. ועם קיום המצוות, ובפרט בקבלת עול מלכות שמים שבקריאת שמע באומרו "ה' אלקינו ה' אחד", הוא מתעלה ונכלל "בייחוד אור אין סוף ברוך הוא".
...
"אלוקי אברהם" ו"ה' אלוקינו":
כשם שאצל האבות, הקב"ה נקרא "אלוקי אברהם" כביטוי לכך (שאדם זה) "בטל ונכלל ביחוד אור אין סוף ברוך הוא". כך גם הביטוי "אלוקינו" מביע את המצב שאליו אנו מגיעים באמירת "שמע", המצב שבו אנו בטלים ונכללים באורו יתברך.
והנה, למרות הדמיון הכללי שבינינו לאבות. בכל זאת יש הבדל מהותי, בין ההישגים של האבות בעבודתם לבין ההישגים שלנו.
שכן, כל עבודתו של אברהם (מה ש"הלוך ונסוע הנגבה"), היתה ביוזמתו ובכח עצמו. ובהתאם מה שזכה להתעלות בקדש ממדרגה למדרגה, הרי שהיה זה כפי מה שנברא יכול להשיג בכוחות עצמו (וכמבואר בחסידות, שהאור שנמשך לאבות בעבודתם, היה בבחינת הארה בלבד).
מה שאין כן התורה שאנו מקיימים היום לאחר מתן תורה, הקב"ה העניק לנו אותה כירושה וכמתנה. ולמעשה, הוא "הלביש בה את רצונו וחכמתו יתברך המיוחדים במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד" - כך שכיום, כאשר יהודי עוסק בתורה, הוא ממשיך עליו את האור העליון שבבחינת עצמותו יתברך (שהוא כאמור, נעלה יותר ממה שהמשיכו האבות).
...
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.