זה קורה שנים ובכל פעם זעקה, אבל עובר שנה ו'שוכחים' או שמבקשים לשכוח מקוים שהשנה זה לא יקרה. המציאות היא שזה קורה כבר הרבה שנים והרבנים בשיחות פרטיות זועקים, ומעטים מהם מעיזים לצאת למלחמה. היו שכונות היכן שהרבנים כתבו מכתבי בקשה שלא לעשות מה שעושים בפורים פוגעים בנהגי אוטובוסים ומשחיתים רכבים, והיו מקומות שהרבנים לא רצו לעשות זאת ביקשו שמנהלת השכונה היא שתכתוב. המציאות, גם בשנה הנוכחית בשבוע האחרון עברנו מחזות מזעזעים ממש, ובשכונות חרדיות. בענין הזה אי אפשר להאשים חילונים או גויים, מדובר בחינוך שכשל, עד כדי שהבחורים הפכו לחיות טרף
בישיבות ניצלו בעבר את הבחורים בפורים להסתובב בבתים ולשנורר עבור הישיבה. ככה זה היה במשך של עשרות שנים, רכבים מיוחדים היו לוקחים את הבחורים לבתי העשירים, היו נכנסים שרים ומשמחים ומקבלים סכום כסף יפה לישיבה. אבל במשך השנים התפתח מצב של שכרות ועד כדי שבחורים ואברכים עשו מעשים מזעזעים ממש, גרמו לחילול ה' נורא, ולכן היה זה מרן הגר"ג אדלשטיין זצ"ל שתיקן שלא עוד יאספו כספים לישיבות, אלא יישבו וילמדו כל הלילה בפורים, וממנו למדו גם במקומות אחרים יושבים ולומדים ובבוקר הבחורים עייפים הולכים לישון ומונעים את הבעיה הזו
ובכל זאת לא כולם קיבלו את התקנה הזו וממשיכים באיסוף הכספים בלילה, וביום משתוללים בצורה נוראה עד כדי שמשחיתים רכבים, מכים נהגים, ומונעים מהם לזוז. בשכונת בית וגן בירושלים למשל, הודיעו מראש כי האוטובוסים בפורים לא יכנסו לשכונה מפני שבחורים ואברכים מתנפלים על הנהגים ופוגעים בנוסעים וברכוש, הפניה שלהם לציבור לא עזר, הרבנים שתקו ובכך נתנו אור ירוק לצעירים לשוב השנה על מה שעשו בשנה שעברה, וכאשר נהג אוטובוס העיז ונכנס לשכונה, לכו תראו מה עשו לו ואיך ניפצו את חלונות האוטובוס
מדובר בנושא וענין שהרבנים וראשי הישיבות חייבים היו להיות החלוצים הראשונים שנאבקים נגד המצב הזה. וקורה משהו שחייב להדאיג מאוד. ההנהלות השכונתיות הם אלו שדואגים וחוששים ופונים מבקשים שזה לא יקרה ובכל שנה זה חוזר על עצמו, מבלי שהרבנים עושים דבר לעשות סוף לחילול ה' הנורא הזה
תמיד היו שיכורים בפורים, אבל אף פעם לא ראינו מחזות כאלו. מדובר במשהו חמור מאוד הקשור בחינוך הבחורים שהם לא עדינים עוד, הם ברוטליים ואלימים לא שולטים בעצמם בשעת מעשה, דבר המוכיח על פנימיותם. השאלה היא איך זה קורה שהבחורים בימינו כל כך מופרעים יותר ממה שהיה בעבר? האם הישיבות השתנו? האם ראשי הישיבות השתנו? האם משהו בחינוך השתנה וגורם למצב הזה?
מה שקורה בפורים זה אות קלון לראשי הישיבות ומחנכים שזו התוצרת שלהם. מדובר ברבים ולא בודדים וכאן החורבן הגדול. אם היה לנו כאן עסק עם בודד או בודדים היינו מתייחסים אחרת לענין. הבעיה שבכל שנה מתרבים המופרעים הללו, ולא רואים פתרון למצב הזה. מי שזקוקים היום לחשבון נפש אמיתי הם ראשי הישיבות והמשגיחים, איך זה שזו התוצרת שלהם
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.