במשך שנתיים הערכתי כי חוק הגיוס יעבור בסוף. 'הוא יהיה חוק רע, ואף אחד לא יהיה מרוצה אבל הוא יעבור'. טעיתי. החוק כנראה לא יעבור עד הבחירות ורשימת המפסידים שנשכו לעצמם את האף ארוכה. חוק הגיוס הוא מופע מזוכיזם והתאבדות קולקטיבי של הפוליטיקה הישראלית. במלחמת כנופיות מקובל "לשרוף לעצמי את הבית, העיקר שהשכן שלי יחנק מהעשן". זה גם הסיפור של חוק הגיוס כבר עשור. זה לא ויכוח על סעיפים, מכסות או סנקציות. זה משחק סכום אפס מעוות: האופוזיציה תפיל חוק שהיא עצמה כתבה, העיקר לא לתת לקואליציה "תמונת ניצחון". והמחיר? צה"ל נחנק בלי סד"כ, והמילואימנקים טוחנים מאות ימים. ההנהגה החרדית: חלקה מוכן לראות את הישיבות קורסות כלכלית, והעריקים נעצרים העיקר לא לחתום על פשרה שתיראה כמו "כניעה". ארגוני המילואימניקים יחגגו 'ניצחון פירוס' שבסוף אפילו לא יסדר להם כסא בכנסת (תשאלו את הנדל). הדתיים הליברלים מעדיפים שהסטטוס-קוו ההרסני יימשך, העיקר לא לתת לגיטימציה למתווה שישלב חרדים בחברה הישראלית. כל הפוליטקאים שמתפרנסים כבר כמה עשורים מסוגיית 'גיוס חרדים' . חוגגים את העובדה שעקרו לעצמם עין, העיקר שהצליחו לעקור ליריבם שתיים. ובנתיים יש רק מפסידה אחת בטוחה: מדינת ישראל. ורק היועמ"שים שצחצחו את מקלדותיהם להפיל את החוק בבג"צ, נשארו מובטלים, ויאלצו לחכות לאחרי הבחירות.
בברכה
שלמה פילבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.