לחיות עם המציאות ולהתמודד עימה

אחת המחלוקות שהיו בעבר והיום הם קשים פי כמה, הוא איך לחנך לחיים בריאים וטובים, והבטחת העתיד היהודי. היו מי שדגלו בשיטת רועי הצאן של אז, חינוך בעיר חרדית או שכונה חרדית ואם אפשר להתרחק כליל מכל מי ששייך להבטיח כי החינוך יהיה מושלם. ניסו שיטה זו בעבר וגם בזמנינו קחו למשל את הערים של סאטמאר קרית יואל וסקווירא בשיכון שלהם, המטרה הייתה להבטיח חינוך בלי בעיות של שמירת עיניים ועוד עניינים כאלו. והיו מי שדגלו בשיטתו של יוסף לחיות עם המציאות ולחנך לדעת איך להתמודד עם מציאות החיים

לא ארחיב כאן איזו שיטה טובה יותר, המציאות הוכיחה שכולם נכשלו. תכנסו ללייקוואוד לסקווירא ולקרית יואל רשימת הנושרים שם היא ארוכה ומביכה. איני בא להצדיק את השיטה האחרת מפני שגם שם לא הייתה תמיד הצלחה, מתברר כי משהו אחר הוא המבטיח מקסימום של הצלחה והוא להשלים עם מציאות החיים ולעשות הכל להתמודד עימה במציאותה ולא לברוח ממנה או לעוקפה

מציאות חיי, נולדתי כאשר לא היה טלפון, ואם היו אז רק בבית מרקחת ומשרדים גדולים, גדלתי עם ההתפתחות של טלפונים גדולים במשרדים, ואחר כך בבית ביתיים, איש לא חלם שאי פעם יהיו טלפונים ניידים. וכשזה קרה לקח זמן עד שהדברים התפתחו והיום יש לנו כל כך הרבה שהרחיקו עד כדי שעוד בטרם למדת משהו חדש, וכבר צצים דברים חדשים ומסוכנים פי כמה. היינו עסוקים עם מאבק נגד האינטרנט, מאבק שנכשל מפני שהיום לא שייך עוד לחיות בלי אינטרנט, קשה למצוא מי - פרט לזקנים - שאין לו אימייל, וישנם מקומות שכבר אי אפשר לשלם תשלומים במשרדים או מקומות אחרים, אפשר לעשות זאת רק דרך האינטרנט. גם הטלפון הכשר הוא כשלון אחד גדול, מפני שזה לא קרה מפני שהציבור רצה בכך, אלא מפני שמאיימים עליו שלא יקבלו את ילדיו למוסדות החינוך, מחזיקים את הציבור בגרון ומכריחים אותם לעשות את מה שלא היה קורה בדרך הישרה, דבר המוכיח כי כשלנו בחינוך החרדי

המאבק נגד האינטרנט והפלאפונים היא ההוכחה הגדולה בכשלון החינוך, מפני שאם היינו מחנכים נכון, האדם היה עושה את הנכון ומחזיק רק את מה שהוא צריך ולא יותר מזה, והשאלה לאן  פני החרדים, מפני שאנו רק בתחילתה של בעיה, ניצבים אנו בפני מצבים קשים פי כמה כאלו שהאינטרנט והפלאפון יהיה אפס לעומתם

ההתפתחות הטכנולוגית היא כזו שבקושי ניתן להדביקה, וכפי שזה נראה כעת, יתפתחו עוד כל כך הרבה דברים כאלו שלא יוכלו עוד לעצור את העגלה המתדרדרת לתהום, מפני שלא חינכו נכון. השיטה לפיה להתעלם מן ההתפתחות ולסגור את העיניים, אולי תועיל לתקופה ולכמה שנים, אבל תהרוס את העתיד. הדרך הכי נכונה בימינו הוא לחיות עם המציאות של החיים ועם התפתחות הטכנולוגיה ולהדביק אותה, למלאות אותה ברוחניות מקסימלית לתת לאדם הרבה באותן מקומות וממילא לא יהיה צורך ללכת למקומות אסורים ומסוכנים

ההתפתחות הטכנולוגית מובילה רבים לצורך לחיות עימה. ואם יש מי שחושב שאם יש לו טלפון כשר אין לו אינטרנט הוא חי בעולם לא מציאותי, הוא מחזיק מחשב או טבלט, ומגיע  לכל מקום. הבינה המלאכותית והחברות החדשות שהתפתחו לצידן בתחרות על מי מסוגל להשיב מהר יותר ומדוייק יותר היא מטורפת, ומגיעים ימים שלא יוכלו לעשות עסקים ולהשיג כמעט דבר בלי התוכנות הללו

בעולם החרדי אוהבים לתקן את מה שקלקלו ותמיד אנו מאחור שפירושו התמודדות עם העבר ולא עם העתיד, עד שאנו מתקנים וכבר מכשולים חדשים בדרך. החכמה היא ללכת קדימה ולהקדים רפואה למכה, רק ככה נוכל לעקוף את הבעיות הטכנולוגיות שהעתיד חייב יהיה להתמודד עימן

מי שילמד את התקופות של מלחמות היהודים הרבה לפני שקמה החסידות ואחריה, בין תנועת המוסר לבין החסידות ימצא כי המחלוקת התמקדה מסביב לסור מרע ועשה טוב, הרבנים והמגידים לפני החסידות היו עסוקים עם סור מרע, היו מפחידים את הציבור עם גהינום שמחכה להם, באה החסידות ושינתה, עסקה בעשה טוב באיזה גן עדן שממתין למי שעוסק במצוות ומעשים טובים. תנועת המוסר קמה על ברכי הסור מרע, תנועת החסידות על ברכי העשה טוב וממילא אין זמן לרע. מאז באו לעולם הטלפונים החכמים מחשבים ואינטרנט מנסים לשוב לסור מרע ושוכחים כי הדרך הזו נכשלה היא לא תצליח להתקיים. עדיף לעבוד עם העשה טוב וככה לעקוף את הסכנות המרחפות מן ההתפתחויות למיניהם

במקום לכנס כינוסי מאבק נגד טכנולוגיה, עדיף שיישבו אנשים חכמים ומבינים, ולהבטיח מי שיעקוב אחר העתיד וכבר עתה להכין את האמצעים עם מה להתמודד מבלי שיפלו בפח. קודם ולפני הכל החינוך חייב להיות כזה שהאדם יהיה בשל להתמודד עם מציאות החיים, ובמקום לחסום דבר הגורר שדווקא ירצו את מה לא נותנים או מאפשרים, תכינו להם מן הכי טוב שאפשרי, וממילא עקפנו את הבעיה

חיים שאולזון