רגעי השבוע - פרשת ויצא
ברית בזכות תוספת מזון שהגיעה בהפתעה / המוזיקאי הישיש שזכה למנגינת 'אשרי' בדרכו האחרונה / הביצוע המיוחד של 63 משפחות יהודיות שקם מחדש / העטרה שהוחזרה בעיר השמש של רוסיה
א. בעתו ובזמנו
כשהגעתי להבטחת הקב"ה ליעקב בפרשתנו "והיה זרעך כעפר הארץ", נזכרתי בשני סיפורים מדהימים של השגחה פרטית בקשר ללידות, ששמעתי אך לפני מספר ימים.
את הסיפור הראשון סיפרה לי אחת מאחיותיי היקרות, עת טלפנתי לאחל לה מזל טוב לרגל ברית המילה שנערכה לבנה שנולד בשעה טובה, ותוך כדי התעניינות עליה ועל הילד הרך הנולד, שיתפה אותי בכמה מנפלאות הקב"ה שזכתה יחד עם בעלה שיחיו לראות לאורך כל הדרך - כמו כל אדם, שפותח את עיניו ולבו ורואה את ההשגחה המלווה אותנו על כל צעד ושעל.
"יום לפני הברית באה לבקר אותי ידידה ותיקה. יש לה לב גדול, היא תמיד מלאה במילים טובות ומחמאות רבות. אומנם אין לה אמצעים לקנות מתנות יקרות, אך בכל זאת היא התעקשה להביא לי משהו, והשאירה אצלי אריזה של תוספת מזון לתינוק מסוג מסוים. הודיתי לה, ובלבי צחקתי על המתנה שאין לי בה כל צורך.
בלילה הגיע לבקר אותנו המוהל. זה היה ליל ה'וואך נאכט', לאחר שהאורחים עזבו את דירתנו. המוהל העסוק בביקורים בבתים של ילדים שהוא מל, ובבתים לילדים שהולך למול - הגיע כעת אלינו על אף השעה שהיתה מאוחרת מאוד. הוא בדק היטב את התינוק שלנו, והתברר כי הוא 'צהוב' ואת הברית לא נוכל כנראה לערוך למחרת - לאחר שכבר הודענו לכולם, והסעודה כבר מוכנה. השקעה רבה של כוח וכסף.
והנה פונה המוהל לבעלי ואומר: "הזמן כעת מאד מאוחר, אבל באם תשיג תוספת מזון מסוימת, זה יעזור מאוד והברית כן תיערך מחר בע"ה". הגשתי את האריזה שקיבלתי שעות מספר לפני כן, ועיני המוהל הוארו מהשתוממות. הברית כמובן נערכה למחרת כמתוכנן"!
יום לפני זה מספר לי ידיד קרוב סיפור מפעים: "גיסתי היא 'תומכת לידה' ('דולה'), היא מאוד מבוקשת והמחיר בהתאם. בדרך כלל היא לא משתפת מקרים מפני צנעת הפרט, אבל היום סיפרה לזוגתי כי היא היתה בבית הרפואה אצל אחת הלקוחות והיה לה זמן פנוי, יצאה למסדרון להתאוורר קצת, והנה היא רואה אברך חסידי צעיר, המסתובב נסער ומוטרד. היא ניגשה אליו ושאלה אותו אם הוא זקוק לעזרה. והוא ענה לה, כי אשתו בחדר לידה סמוך, מוכנה אך מתקשה ללדת, קשה לה מאוד והוא לא יודע מה לעשות בכדי לעזור במצב.
בלי להסס, ניגשה גיסתי אל החדר ועשתה את מה שהיא מיוחדת בו, ותוך כמה דקות הכל בא על מקומו בא בשלום למזל טוב, בבריאות ולשמחת הזוג הצעיר והמאושר.
היא הוסיפה ואמרה לאשתי: 'אני חושבת כעת שהיולדת הצעירה היא בת של חברה טובה שלך'. אשתי מיד התקשרה לחברתה לאחל מזל טוב להולדת הנכדה. כששאלה את אשתי מאיפה היא יודעת כבר את הבשורה המשמחת, סיפרה לה אשתי על הידידה המיילדת שלה, שהייתה שם וממנה היא יודעת זאת...
ואז היא אומרת לה: "כעת אספר לך את הצד השני של הסיפור: חתני הוא אברך כולל, הוא ובתי - אשתו, חיים מאוד בצמצום ובחישוב. כעת לפני הלידה השלישית, בתי אמרה לבעלה שהיא מאוד רוצה שתהיה לה תומכת לידה ואחרי הלידה היא רוצה ללכת לבית החלמה.
הם חשבו וחישבנו את האפשרויות שלהם, עם העזרה שלנו ההורים והעזרה של ההורים שלו, והגיעו למסקנה שאין להם תקציב לשני הדברים. בחוסר ברירה בתי בחרה בבית החלמה, ובתקווה ואמונה שהיא תסתדר איכשהו.
את ההמשך אני שומעת ממך כעת, איך הקב"ה שלח לה את האישה הנכונה, בזמן הנכון ובלי שום תשלום"!
ב. הכנר מז'יטומיר
מפגש עם רבה של קאזאן הוא תמיד משמח ומעודד. בכל פעם יש לו מילה טובה, משפט חכם, ובמיוחד הסיפורים המרתקים שלו. הרב גורליק, ניחן בכושר ביטוי מפליא, כזו המכניסה אותך לאווירת המקום והזמן, במיוחד כשנפגשנו ללא תכנון כמו השבוע ביום רביעי, כאורחים למספר שעות בעיר אחרת.
"איך היה לך בכינוס?" אני שואלו לאחר ברכת שלום עליכם, כשכוונתי לכינוס השלוחים העולמי שנערך אך לפני שבועיים.
"נאלצתי לצערי לנהל לוויה בשידור חי" - הוא פותח, ומספר לי על הכנר גירש פריברט שנפטר באופן פתאומי בדיוק בזמן הכינוס, והוא לא יכול היה לערוך לו את ההלוויה בעצמו.
"מי זה?" אני שואל והוא מנסה לרענן את זכרוני מעת ביקורי בעירו לפני מספר שנים, כשהתבקשתי על-ידו להגיע במיוחד ולעשות את השבת במקומו, היות ועליו היה להגיע למוסקבה לשמחה משפחתית. זכרונות מתוקים לי מאותה שבת, אך את גירש הלזה אינני זוכר.
מי הוא היה ומה קרה בהלווייתו, מספר לי הרב גורליק על רגל אחת:
"גירש נולד בז'יטומיר לאביו ר' בנימין בשנת תרצ"א (1931 למניינם). כשפרצה מלחמת העולם השנייה, עזבה המשפחה יחד עם המוני הפליטים את העיר. עם סיום המלחמה, הם הספיקו לחזור לעיר ואז נפטר האב ר' בנימין. גירש היה אז בן ארבע עשרה ועבר עם אמו לקייב, ולאחר מספר שנים הגיעו לעיר שלנו קאזאן, בירת רפובליקת טטרסטן שברוסיה.
גירש שניחן בכישרון מוסיקאלי, עשה חיל והפך לאחד הכנרים הבכירים בתזמורת הפילהרמונית של קאזאן, כשבמקביל הוא מלמד בבית הספר למוזיקה.
טלטולי החיים ניתקו אותו מחיי היהדות, כשהגיע לראשונה לבית הכנסת בקאזאן הוא היה כבן שבעים שנה ולא ידע צורת אות. רוב התפילה מתנהלת אצלנו בשירת קטעים, וכבעל כשרון גדול במוזיקה הוא קלט את ה'שירים', וכך ידע לשנן בעל-פה חלקים מ'פסוקי דזמרה' ו'קריאת שמע'.
בשבת קודש לפני שבועיים, בעת היותנו בארה"ב בכינוס השלוחים העולמי, נפטר לפתע גירש ברוגע בביתו והוא בן תשעים וארבע.
בקאזאן לא תמיד שייך לאסוף מניין בהלוויות, אבל יחד עם זוגתי הרבנית אנו משתדלים להשתתף בכל לוויה, כדי שהנפטר היהודי לא יקבר בודד, אלא בליווי יהודי ובאמירת פרקי תהילים.
וכך עם הוראות מרחוק, הדרכתי את המתעסקים בקבורתו על הפרטים המיוחדים בקבורת ישראל. קרובי משפחה יהודיים אין לו לגירש, והיהודייה היחידה שליוותה אותו הייתה זוגתי שתחי'. היא סיפרה לי אחר-כך, שלאחר שקראה פרקי תהילים, הרגישה פתאום שנכון הדבר והחליטה לנגן לעצמה את ה'אשרי', אותו 'אשרי' שהוא זכה לשיר מאות פעמים בבית הכנסת, אותו 'אשרי' שהיה אחד הטקסטים היהודיים הקדושים הבודדים שהיו שגורים בפי הנפטר וקולו הערב היה חודר ועולה בקביעות גם לעזרת נשים, עד שנהפך לפס-קול של בית הכנסת".
וכך, ביום ראשון כ"ה במרחשון ה'תשפ"ו, נטמן בחלקה היהודית שבבית העלמין הישן ביער קאזאן, ר' גירש הכנר הישיש מז'יטומיר, מלווה בשליחה אחת ואיתה עמה גדודי המלאכים הנבראים ממילות דוד המלך בקאפיטל קמ"ה שכה אהב לנגן.
יהי זכרו של ר' גירש ב"ר בנימין ז"ל ברוך.
ג. זה היום לו קיווינו
נפגשנו ביום רביעי שעה קלה לפני פתיחת טקס חנוכת הבית של בית הכנסת ששוחזר במרכז העיר 'קיסלאבודסק' שבקווקז, אליו הגעתי ערב לפני כן, בטיסה של שלוש וחצי שעות ממוסקבה הבירה, לכבודו של ידידי רב העיר הר' עקיבא חוידנטוב. היכרות רבת שנים לנו, ובהמשך הגעתי לבקר פה בעיר מספר פעמים, החל עוד כשחלומו היה נראה 'כחלום באספמיה', ובהמשך הייתי עד לעשרות פועלים העמלים על השחזור המדויק כשר' עקיבא עומד על גבם לזרזם ולהתקדם, ולהגיע ליום הגדול שחווינו השבוע.
מספר רבנים ושלוחים מערי השדה שבאזור הגיעו. "ומה הביא אותך הלום?" המשכתי ושאלתי את הרב גורליק, שמעירו קאזאן לכאן הוא מרחק רב יחסית, ובכל זאת טרח ועשה את הדרך להשתתף באירוע, והוא מספר:
"את הנגיד ר' לוי חנוכייב הכרתי, כשהגיע לקרובי משפחתו אצלנו בקאזאן. בשבת הוא סעד איתנו עם בני משפחתו וכמובן התפללנו יחד. התמימות הטהורה שלו שבתה אותי. התרגשתי עד עמקי נשמתי לראות יהודי איש עסקים מצליח, שבאמצע החיים שינה לגמרי את אורח חייו, לאורח חיים מלא של תורה ומצוות.
התיאורים שלו על חיי הקהילה בעיר 'פיטגורסק' הסמוך לכאן הקסימו אותי לגמרי. וכשהוא סיפר לי בהתרגשות על פתיחת בית הכנסת ב'קיסלבודסק' שהוא שותף לו, זה היה כל-כך מרגש ונוגע ללב, עד שמיד אמרתי שאשתדל להיות איתם ביום שמחתם, יום שמחה עבור כל הקהילה ברוסיה - בית כנסת חדש נפתח!
"היה שווה את כל המאמץ?" המשכתי לשאול והוא ענה: "באמת כשהגעתי וראיתי את השמחה וההתרגשות שלו ושל משפחתו, ובכלל את השמחה וההתרגשות של כל בני הקהילה - שמחתי שעשיתי את הדבר הנכון".
"ביקרת כאן בעבר?" הוספתי לשאול, והוא שיתף: "אישית זו הפעם הראשונה שאני מבקר בעיר הזו, וכחסיד התרגשתי לבקר בעיר שביקרו בה הרביים שלנו. הרבי הרש"ב, הרבי הריי"ץ והרבי שלנו, במיוחד כאשר שמעתי שבעיר הזו נפגש בפעם הראשונה הרבי עם חמיו הרבי הריי״ץ ועם הרבנית חיה מושקא".
מאנשים המכירים טוב יותר את ההיסטוריה של המקום שמענו תוך כדי האירוע, כי בשנים שנבנה בית הכנסת חיו בעיר בסך הכל רק 63 יהודים. מדהים לראות את העוצמה של כמה עשרות יהודים שהנושא היה כה חשוב להם, עד שהם התאחדו ובנו את המתחם המרשים הזה, שכולל את בית הכנסת ואת 'בית הרב' שבקומה העליונה בבניין הסמוך למגורי הרב ולשכתו, עם גשר שחיבר אותו לתפילות שלוש פעמים ביום.
ולתמונת השבוע שלי: עיר השמש העולה
בבוקרו של יום רביעי, לאחר טבילה במקווה, פנה אליי ר' עקיבא בבקשה לסייע לו להעביר מספר דברים מהמשכן הישן בו נערכו התפילות מזה שלוש שנים - אל עבר היכל בית הכנסת שאת שיפוצו ושיחזרו סיימו אך לפני מספר ימים.
לקחנו כשאנו מעוטפים בטליתות את שני ספרי התורה. מגילת אסתר ועוד מספר תשמישי קדושה שנשארו במקום, ויצאנו אל היעד החדש. גשר העובר את הנהר וכביש אחד - מפרידים בין שני המבנים. דרך קצרה של מספר דקות היה לנו. פצחתי בשירת 'שישו ושמחו בשמחת תורה' במנגינת שמחת תורה, ועיניי מלאו דמעות. צפו ועלו בי מקצת מההתמודדויות שידוע לי שעברו על ר' עקיבא זה, כמה תמימות, אכזבות, קשיים שונים, עד שזוכה עם זוגתו ומשפחתו ליום גדול זה - יום חנוכת הבית של המתחם כולו.
נכנסו פנימה, היכל יפהפה, ארון קדוש מגולף מעץ מעשי אמן, כמו שאר הריהוט המכובד והיוקרתי. נברשת קריסטל משתלשלת מהתקרה הגבוהה, וכל המקום אומר "זה קלי ואנווהו" - פאר והדר לפרטי פרטים, לצד שאר החדרים והמבואות, הכל יפה, מיוחד ומרשים.
כובדתי לגשת אל העמוד ולשמש כשליח ציבור של התפילה הראשונה במקום, תפילת שחרית מרוממת, ובהמשך - בהשתתפות הרב הראשי הרב לאזאר שהגיע לראשונה לעיר - שוב תפילת מנחה, ובעקבות דחייה של כשעתיים בטיסה חזור - גם לתפילת ערבית - שלוש תפילות במניין גדול ומכובד, ביום פתיחת המקום בית הכנסת העתיק בעיר 'קיסלובודסק' שברוסיה, לאחר ששוחזר מהמסד ועד הטפחות.
אירוע הפתיחה נערך בהשתתפות הרב הראשי, מושל המחוז, ראש העיר, נכבדי העיר וראשי הקהילה, שהחל עם סיור שערך הר' עקיבא חודינטוב במשך שעה ארוכה בשני המבנים ההיסטוריים, ועמדנו נפעמים אל מול התוצאה המבורכת והמפוארת בהחזרת העטרה ליושנה, שהתאפשרה אודות לתמיכת הממשל והנגיד מר נאום בבאבייב, יליד העיר, יחד עם תורמים נוספים מידידי הקהילה.
מאז בואו של ר' עקיבא, המקום מהווה אבן שואבת ליהודי העיר והתיירים הרבים הפוקדים את האזור, לשאוף את האוויר הנקי, לגמוע מהמים המינרליים שבה וליהנות מהנופים המיוחדים בעיר זו, הממוקמת בקווי הרי הקווקז הכבדים, ומוכרת כ"עיר השמש" של רוסיה עם מזג אוויר נוח וצלול ברוב עונות השנה.
בית הכנסת העתיק נבנה לפני כ-135 שנה, באזור בו התירו השלטונות ליהודים לגור באותה תקופה. במשך עשרות שנים הוא שימש את הקהילה היהודית המקומית, עד שהולאם בידי השלטון הקומוניסטי. בתקופת שנות פעילותו ביקר בו כ"ק האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש נ"ע, שאף הקים באזור בניין בית התמחוי, שהעניק חינם אוכל בכל יום לכל יהודי נצרך. בהמשך הגיע לשם גם בנו הרבי הריי"צ נ"ע, שארגן במקום אסיפות לרבני הערים מסביב לחיזוק היהדות במקומות רבנותם. וגם חתנו הרבי ערך במקום ביקור קצר ויחיד, עת הגיע לפגוש את כלתו הרבנית הצדקנית וחותנו לעתיד.
במהלך השיפוץ נמצא מיקומו של מקווה הטהרה המקורי שפעל במקום, ועל אף הסדקים והשינויים שנעשו בידי אנשים שהשתכנו במגורי מבנים אלו במשך השנים, עדיין ניכר היה היופי המרשים וההבנה עד כמה השקיעו היהודים באותן שנים, כדי לבנות את המקום בשיא הפאר והיופי.
לאחר הטקס הרשמי, הנואמים וגזירת הסרט, קבע הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א את המזוזה הראשונה, ואחריו רב רפובליקת טטרסטן והעיר קאזאן, השליח הרב יצחק גורליק, וכן רב הקהילה בעיר פעטיגרוסק הרב אליהו לווין.
לצד פעילות בית הכנסת המשמש את בני הקהילה בעיר, מהווה המקום נקודה יהודית לתיירים הרבים הפוקדים את העיר, שהיא אחת הערים בעלת התיירים הרבים ביותר ברוסיה, שגם נהנים ממסעדה איכותית הפועלת בסמוך לבית הכנסת, ומעל - נהר מים זכים החוצה את העיר לאורכה.
הגעה ל'קיסלובודבק' היא באמצעות שדה התעופה 'מינרלנייה-וודי', ורבים הפוקדים את העיר לא מחמיצים נסיעה קצרה משם בכדי לראות הר ה'אלברוס' המכוסה כמובן בשלג, ההר הגבוה ביותר באירופה, שפסגתו המערבית מתנשאת לגובה של 5,642 מטר, או לראות ולשתות מהמים הנובעים במקומות שונים בעיר ומחוצה לה, הערבים לחיך, מבריאים ומרפאים.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.