ניצחון משפחת פוברסקי על הרב שך

אם יש מי שחושב כי השנים של הגאון רבי בערל פוברסקי שליט"א בפונוביז' היו מתוקים, אינו יודע היכן הוא חי, אין כמעט מי מראשי הישיבות בישראל שעבר גהינום כפי שהוא עבר, ומדוע? האם מפני שפשע או חטא? בהחלט לא. הסיבה האחת ויחידה שסבל, מפני שהיה בן של אביו ראש הישיבה הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל ראש הישיבה הרשמי של הישיבה. היו שלשה שקראו להם ראש ישיבה, אך כלפי העמותה והניירות הרשמיים, ראש הישיבה היה רבי דוד פוברסקי זצ"ל

עשרות שנים של רדיפות שאי אפשר לתאר, כותב שורות אלו ליווה את מסכת הרדיפות במשך כל השנים, חייתי את המחלוקת הקשה הזו שהחלה ברדיפה קשה של הרב שך בר' דוד שהיה ראש הישיבה. היו אז שלשה, כאשר ר' דוד ור' שמואל מסתדרים ביניהם ומסכימים כמעט על הכל, ואילו הרב שך תמיד היה נגדם, ושנא את שניהם רצה להעיף אותם מן הישיבה אבל הם היו חזקים ממנו. ר' אברהם נשיא הישיבה בעל הבית היה עם ר' דוד ור' שמואל ולא קיבל את דרכו של הרב שך

בשביל להבין עד להיכן הגיעה השנאה, נספר לכם מה עשה הרב שך לר' שמואל רוזובסקי זצ"ל כשחלה, הוא נאלץ לנסוע לחו"ל לעבור ניתוח קשה, וכאשר חזר ביקשו הבחורים לנסוע לשדה התעופה לקבל אותו, והרב שך הזהיר כי איזה בחור שיסע לקבל את ר' שמואל הוא יסולק מן הישיבה, הוא לא הסכים בשום אופן שיתנו לו כבוד. בימים ההם כאשר מישהו היה מגיע היו באים לקבלו, היום הטיסות הפכו להיות כמו שנוסעים באוטובוס, בימים ההם זה היה עניין גדול

כאשר מונה ר' בערל פוברסקי כר"מ בישיבה היה זה שמואליק מרקוביץ שלא רצה אותו שם חשש כי הוא יקדים אותו - ראה פוסט אחר - והרב שך פתח במלחמה בכל משפחת פוברסקי עד כדי שהחרים את השמחות שלהם לא היה בא. היה זה פעם אחד שר' דוד הזמין את הרב שך לשמחה ביקש להראות לו כי אין לו דבר נגדו, והרב שך עזב את השמחה בגלל פרשה אחרת הקשורה בבריסק - הקשורה בפרשת ההיתר מאה רבנים לראש ישיבת לייקוואוד - נדלג על הסיפור הזה כאן. כל ניסיון שעשו להשלים בין השניים לא הלך, והרב שך הסית את תלמידיו נגד ר' דוד זצ"ל הם דחפו את ר' דוד פיזית עשו לו בזיונות, הוא עבר עימם את המוות

כאשר הרב שך לא הצליח להעיף את ר' דוד מן הישיבה, הוא ירד לחיי הבן ר' בערל, מה שהם עשו לו כתובים על ספר, הוא עבר עם הרב שך את המוות, אבל למזלו משפחת כהנמן הייתה עמו בכל הדרך, וכאשר משפחת כהנמן הכניסו את חיים פרץ ברמן לישיבה (חתנו של ר' בערל), פרץ מרקוביץ במלחמה קשה ביקש לסלקו למרות שהוא בנו של ר' שלומקע ברמן זצ"ל שהיה מראשי הישיבה. המלחמות בפונוביז' היו מן הקשות מבין תולדות ישיבות אחרות. רבו על כל מי שהצטרף לישיבה, מרקוביץ רצה רק מי שעימו, ולא קיבל צירופים שעשה גיסו בעל הישיבה

המריבה הזו לא הייתה רק על מי שיהיה ראש ישיבה, הרבה יותר על מי שיהיה 'גדול הדור'. כאן צריך לספר על חלומותיהם של המחבלים, על פי התכנית שלהם, אחרי הרב אלישיב יתפוס את מקומו שמואל אויערבך, ואחריו שמואליק מרקוביץ. אבל מיד אחרי הרב אלישיב מינו את מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, ואז השתלטו על 'יתד נאמן' סילקו את המחבלים משם, העולם הליטאי התפלג, וכאשר הלך לעולמו הגראי"ל שטיינמן חשבו המחבלים כי הנה נפלה להם הזדמנות ויריצו שוב את שמואל אויערבך, לא עברו 75 יום ור' שמואל אויערבך נפטר, ואת ההנהגה תפסו ר' גרשון קרלנשטיין ור' חיים קנייבסקי שכינה את שמואל אויערבך זקן ממרא

שמואליק מרקוביץ לא ויתר על ראשות ישיבת פונוביז' הוא תכנן למות כראש הישיבה, עתה המקסימום שיהיה כתוב ראש ישיבת פונוביז' לשעבר, שגם זה מעולם לא היה מינוי רשמי, מדובר במינוי של המחבלים ולא של ההנהלה הרשמית של הישיבה

מי שניצח בענק, הסוף כל כך מתוק, הוא מרן הגאון רבי דב פוברסקי שליט"א, שלאחר כל כך הרבה דם ששפכו לו הרב שך ושמואליק מרקוביץ, הוא היום המנצח הגדול, הוא רואה איך שאויביו בחוץ והוא ומשפחתו בפנים בישיבה

חיים שאולזון