רגעי השבוע - פרשת חיי-שרה
ליל
הבדולח מתוך שמחה ונקמה מתוקה / שלושת מניחי התפילין המגוונים בין שמים
לארץ / ההודעה המפתיעה של המנהל בזכות תמונת העגלות המלאות / גם היום כמו
אז, הבגדים הישנים ספוגים בשמן זית זך
א. בשנת היובל
האור
דלק ברבים מבתי הכנסת ברוסיה בליל יום ראשון השבוע, גם כשהיו ריקים מאדם,
מגמה שהחלה לפני מספר שנים ותפסה תאוצה גם אצלנו - הלילה בו ציינו בעולם 87
שנה לאותו לילה נורא "ליל הבדולח" - אך לפחות בית הכנסת אחד היה מלא וגדוש
בשעות אלו, ושמחה מיוחדת שררה במקום. כאן בעיר 'סמולנסק' ההיסטורית. הנקמה
האמיתית בשונאינו ורוצחינו.
בשעות
אחר הצהריים של יום ראשון, הגעתי אליה עם הרכבת, בנסיעה נוחה ממוסקבה
הבירה. כאילו לא חלף עשור שנים, ושוב כמו אז, באתי לחגוג יובל של ידידי.
הפעם יובל אמיתי. חמישים שנה - לאורך ימים ושנים טובות, של רב העיר סמולנסק
והמחוז, השליח הנכבד הרב לוי יצחק מונדשיין.
בדרך
עלו בזכרוני, כיצד לפני חצי יובל בדיוק, בעת שחגג יום הולדת 25, חל תאריך
זה, גם ביום ראשון של השבוע, והרב מונדשיין שהיה אז אברך צעיר, פעל בשליחות
אצלנו במוסקבה, ולכבוד יום הולדתו ערך במוצש"ק התוועדות בשילוב סעודת
'מלוה מלכה'. הצעתי לו בשעתו, לנצל את ההזדמנות להקמת קרן גמ"ח לטובת חברי
הקהילה. הוא נענה ברצון, ועזרתו נמשכת כל השנים, בשמחה ובחפץ לב. בהמשך
הועבר אירוע שנתי זה, סמוך ונראה לתאריך היארצייט של הילדה חי' מושקא ע"ה
לאזאר, שעל שמה נקרא הקרן, ומאז ב"ה צמחה וגדלה לאין ערוך.
דם
ומכאוב ידעה העיר הזו סמולנסק. בית הכנסת והמרכז היהודי ממוקם למרגלות
החומות העתיקות של הקרמלין, צמוד לשער דרכו הגיע נפוליון מצרפת לכבוש את
רוסיה, ויצא ממנה שפול ומופסד - כהבטחתו ונבואתו של רבנו הזקן בעל התניא.
במחוז
נמצאת כאן 'רודניא' שנכבשה על ידי הנאצים מספר שבועות לאחר פלישת גרמניה
לרוסיה, בקיץ תש"א. הצבא הגרמני שעט קדימה כל העת, וגם טיל הקטיושה שהופעל
לראשונה בהיסטוריה, לא הרתיע את הנאצים שכבשו את האזור, ולאחר זמן קצר
ריכזו את היהודים בגטו צפוף. בשלהי חודש תשרי תש"ב, פקדו הקלגסים הנאציים
על היהודים לצאת אל מחוץ לעיר, שם אולצו להיכנס לתעלות אנטי טנקיות ונרצחו
על קידוש השם. אלו שניסו לברוח נורו למוות, ורבים מהם נקברו חיים רח"ל, ה'
ינקום דמם.
אבל
לא עוד. מאז נשלח לכאן עם משפחתו לפני כשני עשורים על ידי הרב הראשי הרב
לאזאר - השתנו הדברים לבלי היכר. בניין מפואר הוקם, מתחם קהילתי מתוחזק
ויפה מסביבו, וכל יהודי מרגיש שזה הבית שלו.
בזה
אחר זה, נעמדו נכבדי העיר לשאת דברי ברכה, שהיו בעיקר הוקרה והערכה
לאישיות מיוחדת זו, וכל אחד בשפתו וכשרון ביטויו, העלה בדבריו עד כמה חייו
השתנו בזכות הרב, הביקורים בית בהכנסת ופעילות הקהילה.
זקן
החבורה, יהודי חביב ונכבד שנראה הרבה מעל 90 שנה, טרח להגיע בעצמו ונעמד
לדבר ברגש כל כך מיוחד. אחר לקח גיטרה ביד לכבד בשיר לכבוד המאורע, ועד
שסידר את המיתרים, גילה לראשונה את סיפור חייו המרתקים, שהחלו בבית יתומים
רוסי, עד שיום אחד הופיעה אם-אמו, הצליחה להוציא אותו, לספר לו שהוא יהודי
מדורי דורות, והוא גם כאן, חלק מהקהילה. "כל שאלה או התלבטות, היסטורית,
חסידית או הלכתית זה רק עם רבי לוי" אמר, והודה מעומק לבו.
לבו
של ידידי הנגיד מר חיים רויטמן, פתוח לכל מה שיש בסמלונסק. חבר קרוב ותיק
הוא של בעל יום ההולדת היום - הרב מונדשיין, והוא עזב את כל עיסוקיו כדי
להשתתף אישית באירוע היפה והמכובד. הכי טבעי היה לכבדו לקרוא את אגרת הברכה
בלה"ק וברוסית, שהבאתי איתי מטעם הרב הראשי הרב לאזאר, שמסיים את המכתב
בברכה זו:
"...אאחל
לך הצלחה רבה ומופלגה בגשמיות וברוחניות, בכל הפרטים מנפש ועד בשר. יום
הולדת זה יום שבו הגוף אולי מתבגר מעט, אבל בעיקרו זה יום שבו הנשמה מתחדשת
ומתחזקת, וכפי שהרבי הזכיר לא מעט שביום זה נעשים "עלטער מיט אַ יאר,
קלוגער מיט אַ יאר, פרומער מיט אַ יאר" (מבוגר בשנה נוספת, חכם בשנה נוספת,
דתי יותר בשנה נוספת), יום שמסמל שצברת עוד שנת ניסיון בכל הנושאים
הרוחניים בעבורך ובעבור הסובבים אותך.
שהקב"ה
יעניק לך מידו המלאה הפתוחה וכו' הצלחה רבה ביובל החדש שאתה נכנס אליו -
"ועבדו לעולם", שיהיה אצלכם "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו" בכל
הפרטים, ב"ה חזרתם לאחוזה שהרבי הציב אתכם בעולם, שיהיה מתוך בריאות נכונה,
חסידישע נחת מכל יוצ"ח שיחיו, הרחבה גדולה, הצלחה רבה, ונתבשר אך ורק
בשו"ט תמיד כל הימים".
ב. תפילין בשחקים
אחיו
של הרב לוי יצחק מונדשיין, הוא הרב דוד, יו"ר קרן 'אור אבנר' במדינות חבר
העמים. ממנו שמעתי השבוע על חוויית הטיסה שהייתה לו לפני מספר ימים,
כשהתלווה אל הרב הראשי הרב לאזאר, בטיסה חזור למוסקבה לאחר ביקור קצר בארץ
הקודש.
כדרכו
בכל פעם, מנצל הרב שליט"א את המפגש הישיר והנוח שיש בטיסה. לרוב האנשים
במטוס יש זמן פנוי, וראש משוחרר במהלך שעות הטיסה הארוכות. גם הפעם, לא חס
הרב על כבודו, לא חיפש לנוח, ובוודאי לא לנפוש מתפקידו כשליח הרבי, אלא
חיפש לזכות כל יהודי באשר הוא במצוות תפילין, שכוחה גדול ובעלת השפעה רבה.
"את
מי שאפשר להניח לו - כבר הנחנו, השאר או לא רוצים, או שאינם יהודים", אמר
לו מי שאמר לו, וזה בדיוק מה שהיה הוא צריך לשמוע, שיש כאלו שלא רוצים...
הראשון
שלא הסכים, התרצה לפחות להקשיב לדבריו על גודל המצווה, על המיקום המיוחד
שנמצאים כאן קרוב לשמים, ועוד מספר משפטים, עד שלבו נמס, קם, הפשיל שרוול,
ואשתו ובתו צילמו מכל זווית שאפשר, את אביהם מניח תפילין בפני עם ועדה.
כשהרב
הסיר ממנו את רצועות התפילין, גילה האיש לרב, כי הבן שלו מתפלל קבוע אצל
חתן הרב, הרב אייזיק רוזנפלד, בבית חב"ד שהוא מנהל באחת השכונות הגדולות
בעיר. "אני מקבל על עצמי לשמור שבת" - אמר בהתרגשות רבה.
עם
היהודי הבא, היה כבר יותר קל, משום מה, הוא הסכים כמעט מיד. אומנם לא
הבטיח כלום ולא התרגש מדי, רק הפטיר בסיום הנחת התפילין והתפילה הקצרה,
ש"הסכמתי להניח, כי אתה דומה לרב בערל לאזאר"... הרב הנהן בראשו, ובחיוך
ענה לאיש ההמום: "זה אני, בערל לאזאר"...
השלישי
בתורו היה עקשן בשביל כל אלו שקדמו לו. שום מילה לא השפיעה עליו, וכלל לא
רצה להקשיב, הוא לא מעוניין לדבר וגם שלא לשכנעו. "דע שיש לך הזדמנות
להתפלל להקב"ה וחבל שלא תנצל זאת. אני רק מציע, ההחלטה בידיים שלך", ענה לו
הרב בשלווה וחזר למקומו, לאחר שווידא שאין עוד מניחי תפילין פוטנציאליים.
לא
עוברת שעה קלה, והאיש - אקדמאי בוועדת המדעים של רוסיה - מפתיע ומתייצב
מיוזמתו ליד הרב, בדמעות בעיניו הוא מבקש את סליחתו על התגובה הקודמת,
ושואל אם יש לו עדיין צ'אנס. "אני מבטיח לך כבוד הרב, אני רוצה לשנות את
חיי!" - אמר כשהוא מחבק את הרב בסיום הנחת התפילין לפני שחזר נרגש למושבו
במטוס. לקראת הנחיתה ניגש וביקש שהרב יקבל ממנו מתנה. "מתנה הכי גדולה זה
שתניח תפילין" אמר לו הרב, הוא התעקש, הוציא כיפה יפה עם ציורים שקנה
בישראל 'במקרה' כביכול והרגיש שזה הדבר שהרב יעריך. הרב לקח וענה לו שהוא
ישמור עליה, כי היא תמיד תזכיר לו כמה כח ואמונה יש לנשמה האלוקית.
ג. עשר בשביל שתתעשר
"היום
קראו לי למשרד ההנהלה, ישב מולי המנהל שאמר לי: 'מחודש זה והלאה, המשכורת
שלך גדלה בעשרה אחוזים'. בהתחלה הייתי מופתע. לא פניתי אליו מעצמי, לא
ביקשתי זאת מיוזמתי ולא דיברתי עם אף אחד בנושא. מה קרה שקיבלתי תוספת
מכובדת כזו למשכורת החודשית? ואז נזכרתי מה היה לי אתמול".
כמה
חברים טובים אנו מזה שנים, ואחד מאיתנו הוא עמית במובן השליחות. גם הוא
שליח של הרבי, אי-שם בעיר רחוקה, המלקט נשמות אחת לאחת, ומסור לעניין מתוך
קשיים והתמודדויות. כך יוצא שבבואו לעיר הגדולה במדינתו, הוא רוכש לקהילתו
ומשפחתו כל מזון כשר אפשרי. החל מחלב ישראל, ועד ממתקים ודברים בסיסיים,
כמו בשר ועופות.
לפני
מספר ימים שוב הגיע לסידורים, ובעיקר קניות. חגי תשרי שעברו, רוקנו כל
מזון כשר שהיה לו, גם כאלו שהשאיר לשעה מיוחדת - כל אלו נשלפו מהארון למען
האורחים הרבים והקהילה שב"ה צמחה. כעת העמיס כמה עגלות מלאות כל טוב. כי מה
שהוא יקנה עכשיו ופה, זה מה שיהיה בביתו בחודשים הקרובים.
התור
לתשלום בקופה כנראה היה ארוך, ואז בחר לשתף אותנו, את החברים בתמונה,
תמונה אחת של 4 עגלות עם ארגזים, ובהם מצרכים כשרים. כל אחד מאיתנו יודע
ומבין שהתשלום על כל זה, היא הוצאה כספית גדולה. אחד מהם, לא חשב הרבה,
ביקש מאותו שליח בפרטי את מספר חשבון הבנק שלו, והעביר מיד סכום מכובד
כהשתתפות בקניות.
וזהו אותו אדם, שלמחרת התבשר במקום עבודתו, על התוספת הגדולה למשכורתו האישית. הוא הבין מיד, כי עזרה לשלוחים היא סגולה גדולה.
6,224
שלוחים יקרים - זה המספר המדויק לאתמול, המסורים לעבודתם הקדושה בכל
העולם. רובם ככולם, זקוקים לעזרה כזו או אחרת. נכון שכסף זה הדבר הכי
מרכזי. אבל מילה טובה, עידוד, תמיכה מוראלית, משלוח מזון כשר, אירוח ילדים
שנסעו ללימודים ועוד ועוד - זו עזרה שרוב השלוחים זקוקים. ומבשרי אחזה -
העזרה שזוכה אני ב"ה לקבל מהוריי שיחיו, אחיי ואחיותיי, משפחתי הרחבה,
ידידים עלומים וחברים קרובים - בזכותכם, בזכות הסיוע הנדיב שלכם - אנו
פועלים בשמחה ובקלות יותר בשליחותו הקדושה של הרבי - זכות גדולה היא לכם
להיות עם השלוחים שותפים מלאים, וברכת ה' מלווה ותלווה כל אחד ואחת בכל,
בכל מכל כל, בבני, חיי ומזוני, ובכולם ברוויחי!
לתמונת השבוע שלי: מבלאי מכנסי כהנים
אתמול,
יום חמישי, שעת בוקר מוקדמת, המקום המה אנשים. אלו רק נחתו ואחרים לאחר
תמונה קלה; יש מי שעד התפילה ייקח לו כמה שעות של הכנה ראויה, ואחרים כבר
משתלבים באחד מעשרות מנייני תפילת שחרית. סיבה אחת משותפת לכולם פה: "כינוס
השלוחים העולמי". אלפי השלוחים שהגיעו מכל קצווי העולם, מתפזרים בין בית
חיינו 770 לאוהל הקדוש של הרבי, במטרה לנצל כל מומנט, לתפוס כל שנייה
ולחזור בתום הכינוס הקצר - מלאים בברכות ושמחה, כוחות והתרעננות.
והנה
אני מבחין בשני פועלים מקומיים שהעמידו סולם גבוה, וחיש נעמד אחד מהם לתקן
פרוז'קטור, אחד מתוך רבים המאירים את ה'טענט', בו יושבים ולומדים מאות
שלוחים שבאו להתפלל ליד האוהל.
צפו
בזכרוני דברי המשנה במסכת סוכה, המתארים את מעמד שמחת בית השואבה בבית
המקדש בחג הסוכות, כיצד העמידו ארבעה סולמות ליד העמודים הגדולים בחצר
המקדש, ופרחי כהונה שבידיהן כדין של שמן עלו והטילו אותם לכל הספלים
הגדולים שבראשי העמודים הגבוהים.
בחג
הסוכות שחלף, שמעתי ווארט בשם אחד מאדמו"רי פולין שאמר על המשך דברי המשנה
"מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין, ובהן היו מדליקין (ממכנסי
כהנים הבלויות, ומאבנטיהן הישנים, היו מפקיעים - קורעים לעשות פתילות
להדלקת השמן) - ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה" - וכך
הסביר: כשרוצים להאיר חזק ורחוק, צריכים רק בגדים ישנים ובלויים! כשכוונתו
לומר, שדווקא בשיטות של פעם, הרבנים המבוגרים, עם התורה הקדומה - רק איתם
אפשר באמת להאיר!
להקמת
אימפריה יהודית כזו גדולה שאין לה אח ורע, כמו מפעל השליחות, היו צריכים
לכאורה לקחת בוגרי אוניברסיטאות, מסיימי מכללות, בעלי הכשרה בחשבונאות
ובעלי ניסיון בנאומים ועוד שלל תארים וקורסים שונים ומשונים. ואת מי בוחר
הרבי להוציא לשליחות? אברכים צעירים שלא מכירים את השפה ומנטאליות המדינה
אליה נשלחו, לא החזיקו בחייהם הצעירים יותר מאלף דולר, ובקושי יודעים לאיית
את שם העיר אליה נשלחו לפעול.
ודווקא
מהם, ורק איתם - הוקם ונהיה הפלא הגדול והמיוחד. שלוחים שמחים ומאושרים,
שיש מהם שצריכים לעשות הכל, מנאומים ועד סידור שלום בית, עריכת לוויה וגיוס
תרומות, מסירת שיעור וראיון לעיתונאי - הכל נעשה מיד ובלי מורא, וללא
שינוי מהלבוש החסידי הגלותי, אלא בגאווה יהודית חזקה - ורק אלו, עושים את
הבלתי ייאמן - למלאות את השליחות הגדולה של הרבי.
וכל
זה קורה, כי כמו שם - בבית המקדש, הכל ספוג בספלים מלאים בשמן זית זך - גם
היום, השלוחים ספוגים במאור שבתורה - זוהי תורת החסידות. הוגים בתורה
הקדושה, לומדים את שיחות ומאמרי הרבי - רק כך, אפשר באמת להאיר כל החצרות
ולהדליק את ה'פינטאלע איד' שבכל אחד ואחת ולתקן עולם במלכות ש-ד-י, בגאולה
האמיתית והשלמה ומלכנו המשלח - בראשנו!
גוט שבת וחודש טוב!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.