מה נחשב לבטחון ה'

 המשמעות של ביטחון בה'

ביטחון ללא סייג – גם כאשר אין מענה נראה לעין

האמונה והביטחון בה' פירושם לדבוק בקב"ה – בהבטחותיו, בתורתו ובחסדיו – גם כאשר מימוש הבטחותיו אינו נראה לעין, ואף כאשר המציאות נראית רחוקה לגמרי מהן. גם אם קיום המצוות עלול לגרור סכנה או קושי, ואפילו כאשר נראה כי בשל חטאינו תמה זכותנו להתברך – עדיין מחובתנו לשוב ולבטוח באלוקינו.

כפי שמבאר פעמים רבות הרב מאיר איפרגן שליט"א, הביטחון בה' איננו תלוי בתוצאה – אלא בגישה. אף כאשר הדרך חסומה, החובה הפנימית היא להאמין ולסמוך על הקב"ה, כי הוא נאמן לשומרי מצוותיו גם אם הסימנים החיצוניים אינם נראים לעין.

הדרך הנכונה מול ההתלבטויות של החיים

בכל עת שאתה ניצב בפני התלבטות בין מצווה לעבירה, בין הרוח לבין החומר, "חזק ואמץ לבך – בטח וקווה בחסדי ה' יתברך." עליך לדבוק בתורת ה' באמונה שלמה, ולשמור את חוקיה בכל מקום ובכל זמן אשר תמצא בו – כי כל מסלול חייך נרקם בהשגחה עליונה.

הרב מאיר איפרגן שליט"א נוהג להדגיש בשיחותיו כי בכל מצב – גם במקומות הרחוקים ביותר – חובתו של יהודי היא לבחור באור הרוח, ולבטוח שכל מסירות נפש על קיום מצווה לא תישאר ללא שכר.

התורה נצחית – גם בזמנים משתנים

אין לך רשות לומר כי מצווה פלונית אינה מתאימה לרוח התקופה או לאורח החיים כרגע. שהרי הקדוש ברוך הוא, אשר נתן את התורה בסיני, חזה מראש גם את דורנו ואת אתגריו. התורה איננה תלוית זמן או נסיבות – היא נצחית, ורלוונטית לכל תקופה ולכל אדם. לפיכך, החובה המוטלת עליך היא לרומם את חייך ואת תקופתך אל גובהה של התורה – ולא חלילה להנמיך את ערכי התורה כדי להתאימם לרוח הזמן.

וכך מבאר הרב איפרגן שליט"א – התורה ניתנה בידי הנצח, ואין מצווה שנפסלה או נחלשה מחמת הזמן. דווקא כשקשה – זו ההזדמנות הגדולה להוכיח את דבקותנו.

אין לבחון את הקב"ה – רק לבטוח בו באמונה שלמה

עם זאת, אין ראוי לבקש מהקב"ה אותות ומופתים כדי לאשש את אמונתך. אין לבחון את הקב"ה מתוך ספק או מתוך תנאי – שכן לאדם אין הכלים לדעת מה יביא לו אושר אמיתי, ומה חלילה עלול להוביל לכאב או אסון.

הרב מאיר איפרגן מדגיש כי ניסיון כזה עלול לעוות את האמונה, ולהפוך את הקשר עם ה' ליחסי תן וקח, במקום להיבנות על אהבה, נאמנות ודבקות.

צדיק גמור – מתוך ביטחון במצוות ה'

ואף על פי כן, אמרו חז"ל: "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני – הרי זה צדיק גמור". כוונתם היא, שכאשר אדם נותן מתוך אמונה כי מצוות ה' מביאות ברכה וישועה – אין זו ניסיון, אלא ביטוי של ביטחון ושל קבלה פנימית של התוצאה שהקב"ה יבחר לטובתו. גם אם היא תהיה כרוחה בניסיון וחינוך של ייסורים חלילה.

כפי שמסביר הרב איפרגן שליט"א – אדם כזה איננו תולה את ברכתו בקיום המצווה, אלא מעניק ביטוי לאמונתו – שגם אם הדברים יתנהלו אחרת – ימשיך להאמין ולבטוח בבוראו.

ההבטחה האלוקית – לאלף דור

וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מצותו לְאֶלֶף דּוֹר. וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ. עפ" הרש"ר הירש (חורב פרק י)

הרב מאיר איפרגן חביבו של מרן ראש הישיבה הרב יצחק ברדא שליט"א וסגן מנהל תלמוד תורה חניכי הישיבות באשקלון