איכה הפך לאבל מחולינו!
ברית המילה שהפכה לזירת מלחמה – דמעות, קללות, ומלחמת ירושה בין האדמו"רים
זה היה אמור להיות יום של שמחה.
נין נולד לבית ויז’ניץ וסערט, התינוק הוא בנם של הרב חיים מאיר הגר, בנו של הרב ברוך הגר – בנו בכורו של האדמו"ר מסערט – וחתנו של האדמו"ר מויז’ניץ מרכז. שילוב משפחתי מרגש, לכאורה.
אבל השמחה הזו – התפרקה לרסיסים עוד לפני שנחתך העור.
מאחורי ארגון הברית – סערה עמוקה ומתבשלת:
למעלה משבוע סערו הוויכוחים: היכן תיערך הברית? והאם האדמו"ר מסערט יסכים שמחותנו, האדמו"ר מויז’ניץ מרכז, ידרוך בכלל במקום?
הכול החל מהקלטה מודלפת שמרעידה את החסידות:
בקולו, נשמע האדמו"ר מסערט כשהוא שופך אש וגופרית על מחותנו:
> “הוא רודף את הבן שלי – יחיאל יהושע! משפיל, דוקר, מתנשא. לא מוותר על שום רגע לרמוס את הילד שלי.”
הקלטה שדלפה בוואטסאפים גרמה לזעזוע. הרטוריקה? חריפה, קולחת, מלאה באיומים וקללות מרומזות.
לקראת הברית, מסע הנחיות חמורות ירד מדרגים גבוהים בסערט:
1. אסור ללחוץ יד לאדמו"ר מויז’ניץ מרכז או לחסידיו.
2. חגורת בריונים מאורגנת הקיפה את האדמו"ר מסערט למנוע כל מגע.
3. מזון ושתייה? רק לאנ"ש. גם אם אתה האדמו"ר ממרכז – תלך צמא.
4. הוראה ברורה: למנוע מהחסידים של ויז’ניץ להשתתף בשמחת רבם.
ואז, באמצע הסעודה – רגע שלא ישכח:
האבא הצעיר, שביקש רק לברך על הולדת בנו – פרץ בבכי בלתי נשלט, 45 דקות רצופות.
יושב בין שני זקניו – שני אדמו"רים ומייבב כמו יתום.
הוא נטלטל מצד לצד כאדם שגילה על טרגדיה. וזה, ביום ברית בנו.
ולא די בכך – חסיד בשם אברהם וייס, מ"חסידי סערט הקנאים", פתח במתקפה מילולית בריונית לעיני כל:
צעקות, עלבונות, השפלות פומביות כלפי האדמו"ר ממרכז וחסידיו – בשעת שמחת המצווה.
והחסידים מהמרכז? בהוראת רבם – שתקו. לא הגיבו, לא התפרעו. גדלות אמיתית, מול ביזיון.
אז איפה כאן הדרך? איפה החסידות? איפה כבוד התורה?
הפנים הקרות והלב השחור של סערט נחשפו לעין כל.
האשליה התנפצה: זה לא אדמו"ר עדין, אלא שליט קטן ומסוכן – שמוכן לפרק משפחה שלמה – למען “חיליש”.
כך הופכת שמחת ברית לקרע עמוק – לא רק במשפחה אחת, אלא בלב הקהילה כולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.