הפיקוח המורכב על ״פירות ערלה בארץ ישראל

לקראת יום חמשה עשר בשבט הבעל״ט

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן במאמר מאלף ומרתק בנושא - הפיקוח המורכב על ״פירות ערלה בארץ ישראל״.

סודות וגילויים מפעימים על המתרחש מאחורי הקלעים.

פרק א

בתורתינו הק׳ כתוב:

וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל.

ופסק מרן בשולחן ערוך

הַנּוֹטֵעַ עֵץ מַאֲכָל, מוֹנֶה לוֹ ג׳ שָׁנִים מֵעֵת נְטִיעָתוֹ, וְכָל הַפֵּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ בְּתוֹךְ ג׳ שָׁנִים אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם,

עָרְלָה נוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בֵּין בְּשֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים בֵּין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל,

סְפֵק עָרְלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, מֻתָּר.

וְיֵשׁ לִמְצֹא הֶתֵּר גַּם לִבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיַיִן שֶׁל כַּרְמֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִשּׁוּם דְּרֻבָּא דִּגְפָנִים לָאו עָרְלָה נִינְהוּ. וַאֲפִלּוּ בִּכְרָמִים שֶׁיָּדוּעַ וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עָרְלָה, יֵשׁ לְהַתִּירָהּ מִשּׁוּם דְּקֹדֶם שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ שְׁנֵי עָרְלָה אֵינָם עוֹשִׂים פֵּרוֹת, וְאִם עוֹשִׂים, הֵם דַּקִּים וּקְלוּשִׁים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶן יַיִן.

מאז פסק מרא דארעא המחבר בשולחן ערוך שלו שספק ערלה בארץ ישראל מותר באכילה, הואיל ומקורם מכרמי הגויים ורוב הפירות אינם ערלה, מסביר לנו הרב רייכמן,

השתנו בארץ ישראל כמה וכמה נתוני יסוד. 

א. העובדה שהמטעים והכרמים שייכים היום רובם ככולם לפרדסנים יהודים. כמו כן גם המשווקים הם יהודים, דבר שיש לו השלכות הלכתיות לאיסור. 

ב. בימיו של הבית יוסף נדיר היה למצוא פירות ערלה בכמות מסחרית. היום עם התפתחות החקלאות הנטיעה המוקדמת במשתלות, הרכבת העץ על גבי עיצי סרק מזן חזק ועוד כהנה התפ­תחויות — כל אלו גרמו לכך שכבר בשנה השניה יש ביד החקלאי להוציא פירות ערלה בכמות מסחרית. כיום כבר בשנה השניה לאחר נטיעת העץ ניתן להפיק כשנים וחצי טון לדונם פירות בעלי איכות טובה, 

זאת בשונה מתקופת הבית יוסף שכמות פירות הערלה היתה אפסית וגם איכות הפרי בשנים הראשונות היתה ירודה ביותר.

איש הכשרות מוביל אותנו אל נבכי עולם הכשרות וחושף את דרכי הפעולה של מערכת הכשרות וכך הוא מספר, הפיקוח על ערלה הינה מערכת מורכבת עד מאוד, שמשולבים בה צילומי אויר ממטוסי צה״ל, אגרונומים, מומחים לשיווק, חקלאים מקומיים שמתמצאים היטב בשטח, ובמידה מסוימת גם שימוש בחושים בלשיים כדי להתחקות אחר מקור הפרי ואחר מה שנעשה ולא נעשה בשטח המטע. המערכת פועלת בכמה רמות של סינונים וניפויים עד לתוצאה המבוקשת של פירות שאין בהם חשש ערלה.

הרמה הראשונית של פיקוח וסינון מתבססת על צילומי האויר של הצבא. מידי שנתיים מצלם הצבא עבור גורמים ממשל­תיים שונים למטרות משלהם את כל חלקי ארץ ישראל. מחלקת הכש­רות של הרבנות הראשית משתמשת בין השאר בצילומים אלה כדי לקבוע את קיומם של פרדסים חדשים שזמן נטיעתם פחות משלוש שנים. מומחים מיוחדים לצילומי אויר מפענחים את הצילומים תוך קביעה היכן היו שטחים קרחים ושניטעו זה עתה. פירות משטחים

אלה הינם ערלה וודאי. צילומי אויר אלה אין בכוחם לתת תמונה מלאה. ראשית כל, צילומים אלה מתבצעים כאמור אחת לשנתיים, כך שתמיד יש לנו שנה אחת של ספק ערלה. כמו כן עם התפחות הזנים בכל פרי ופרי קיימת תופעה נפוצה למדי של עקירת פרדסים ונטיעתם מחדש בעצים מזן חדש יותר. במקרה זה ייתכן בהחלט שבצילומי האויר יופיע שטח כנטוע מספר רב של שנים, שנראה לכאורה כפרדס וותיק, בעוד שבפועל הפרדס נעקר בינתיים וניטע מחדש והוא אסור באיסור ערלה. מלבד זאת קיימת גם בעיה של מילויים והרכבות בפרדסים וותי­קים שאף הם אינם נראים בצלומי אויר, למרות כל האמור רב מאוד ערכם של צילומי אויר אלה מבחינת הניפוי הראשוני, שכן אפשר לדעת וודאי שכל השטחים שהיו קרחים בצילום קודם ונמצאו נטועים בצילומים שלאחריו שהם וודאי ערלה ואינם צריכים כלל בדיקה.

מלבד צילומי האויר מוסיף מומחה הכשרות הנודע ומחכים אותנו, משתמשים באמצעים מיקדמיים נוספים, על פיהם ניתן לבצע סינון נוסף של פרדסים שיש בהם חשש ערלה. ראשית לפי החוק כל מטע טעון רשיון נטיעה וניתן לבדוק את תאריך הרשיון. במידה והתאריך הוא מלפני שנה.או שנתיים , הרי ברור שהפרדס הוא ערלה וודאי, תאריך הרשיון אינו נותן בטחון וודאי להיתר. כלומר, במידה ויש לפנינו רשיון בן ארבע שנים ויותר, עדיין אין זה אומר שהמטע וודאי אינו ערלה, שכן ייתכן שבעל השטח קיבל רשיון והוא מימש אותו רק לאחרונה. 

מלבד בדיקת תאריך קבלת הרשיון בודקים גם באיזו שנה החל בעל המטע לשלם מס הכנסה על מכירת פירות מן המטעים שלו. כאן קיימת הנחת יסוד שהמטע קיים לפחות כמספר השנים עליהם שילם בעל המטע מיסים. עדיין לא נמצא הפרדסן ששילם מיסים על מטע שעדיין לא הוציא פירות ולא הרויח ממנו מאומה. אם כי גם לאחר בדיקת תעודת הרישיון ומספר שנות תשלום המיסים עדיין קיים חשש לרמאויות שונות שעלולים להטעות את מערך הכשרות ולכן דרוש מערך נוסף של בדיקות. כי גם אם כבר יודעים שהפרדס כעקרון הוא ותיק, עדיין קיימת אפשרות שחלק גדול מהנטיעות בפרדס הם חדשים והינם ערלה. לשם כך בודקים במחשבים של משרד החקלאות כמה שתילים קנה הפרדסן והאם מספר השתילים הרשום תואם את מספר העצים בשטח. כמו כן נרשמים גם מספר ה׳׳חפירות״ למטרות נטיעה שנעשו בפרדס. מערכת הפיקוח בודקת גם אם יש התאמה בין מספר השתילים שנקנה לבין מספר ה״חפירות״ שנעשו בפרדס כאשר כל הבדיקות מראות שאין חשש ערלה, דהיינו צילומי השטח מראים שהשטח נטוע שנים רבות ורשיון הנטיעה קיים יותר משלוש שנים והפרדסן משלם מס הכנסה על המטע שלוש שנים ויותר ומספר השתילים תואם את מספר החפירות והעצים. אז המומחים יורדים לשטח הפרדס לבדיקות הכוללות שני מישורים: א. בדיקה של חקלאי ירא שמים מהאיזור מוכר ונאמן על רבני מערכת הכשרות, ומכיר היטב את האיזור ואת ההיסטו­ריה של כל מטע ומטע. הוא יודע היטב איזה שטח שייך למי ומהו תאריך הנטיעה של כל שטח ושטח. בענין זה צריך מקצועיות רבה וחושים מחודדים. כי ישנם העברות בעלות שאינם רשומות בטאבו ישנם אנשים שיש להם שני סוגי פרדסים שאחד הוא בלי חשש ערלה והוא רשום על שמו בטאבו, ואחד עם חשש ערלה שרשום על שם בנו, דבר שיכול להטעות את הצרכן, וייתכנו עוד רמאויות שונות ומשונות, לכן רב ערכו של חקלאי מקומי המכיר היטב את השטח וההיסטוריה שלו. 

לאחר שהשטח נמצא נקי מחשש ערלה מגיע תורו של האגרונום - איש המקצוע לקבוע האם העצים בפרדס אכן ישנים כפי שהוא נראה על פי התעודות ועל פי עדויות החקלאים שבסביבה. ולא הוחלפו או הורכבו בעצים או במילויים חדשים.

איך ניתן לראות בכל עץ ועץ את מספר שנותיו? שאלנו את האגרונום.

לכל שנה משנות העץ ישנה צבע קליפות שונה הוא מסביר. מלבד זאת גם ניתן לראות את מספר הגיזומים שנעשו בעץ. חשוב להדגיש שגיזומים מדומים אינם יכולים להטעות. כלומר, עץ שגזמוהו שלוש פעמים בשנה אחת לא ייראה כ p שלוש, אלא כ p שנה אחת בלבד.

כאן הרב רייכמן לוקח נשימה עמוקה ומרעים בקולו, לאחר תהליכי בדיקה מפרכים אלה כובד האחריות כעת מונח על כתפי המשגיח בשטח, לוודא שאכן הקטיף מתקיים באותו פרדס עליו קבעו שהוא נקי מחשש ערלה. בענין זה נתקלנו בהרבה נסיונות של רמאות. ומשגיח כשרות שאין לו התמצאות טובה בשטח ואין לו ידע בסיסי בחקלאות יכול בקלות ליפול לידיו של חקלאי רמאי שיש לו פרדס נקי מחשש ערלה. אך בפועל יתקיים הקטיף בפרדס סמוך באותו רדיוס אך כמה ק״מ ימינה או שמאלה שהם פירות ערלה וודאי. 

ומוסיף הרב רייכמן גילוי מפעים,

מהעיסוק בתחום כשרות עולם הצומח אני זוכה להתבוננות ברזי המחקר והפיתוח המלאים בפלאי הבריאה ובחכמה העמוקה שטמן הבורא בעולם זה, 

בשנים האחרונות קיימת תופעה נוספת שעלינו להתמודד איתה. מדובר בחקלאים שפיתחו שיטה לשווק פירות טרום־העונה שהינם פירות ערלה, 

והפעם אגלה על אחת מהם - אפרסקים בתקופת ט״ו בשבט ופורים. 

כידוע בתקופה זו, של ט״ו בשבט-פורים, נושק מחיר ק״ג אפרסקים לכשלושים ש״ח, לא פחות. חשקה נפשם של כמה חקלאים לגרוף לכיסם את הסכומים הללו והגו את הרעיון הבא ־ בסביבות חודש חשון הם לוקחים עצי אפרסק מכניסים אותם לחביות ממולאות באדמה מתאימה, ומאכסנים אותם בחדר קירור במעלות של 0 - 2 צלזיוס. טמפרטורה זו זהה לתקופת החורף, והעץ, שמשתכנע שהחורף הגיע בגלל תחושת הקור, משיל את העלים ו׳הולך לישון׳. 

חודשיים לאחר מכן, באיזור חודש טבת, הם מוציאים את השתילים מחדר הקירור ושותלים אותו באיזור המרכז (בעיר לוד)

שם הטמפרטורה נעה בין 13 ל־18 מעלות צלזיוס, העץ מרגיש שהנה אביב הגיע. ואכן תוך כחודש וחצי-חודשיים הוא מניב פרי.  

אשר נמכר בשוק בדמים מרובים.

ומאחר והעץ מנותק מהקרקע ומוכנס לחדר קירור ואחר כל שוב נוטעים אותו בפרדס נוצר איסור ערלה כל שנה מחדש.

כתוצאה מכך מתרבים אחוזי הערלה בפרי האפרסק. 

ולכן מסיים הרב רייכמן מומחה הכשרות בקול סמכותי וברור, על הציבור המדקדקים קלה כבחמורה ומקפידים על כשרות וקדושת המאכלים לרכוש מוצרי מזון ומשקאות בכל וריאציה שהיא אך ורק בפיקוח כשרותי מהודר בלבד.

לקבלת המקורות ניתן לפנות:

טלפון: 052-7112543

וואטסאפ: 054-7694615

דוא״ל: yr383464@gmail.com