החזרת החטופים לא יעשה טוב לחרדים - גיוס החרדים הנושא הבא של הקפלניסטים

יותר מכל חייבים החרדים להיות מודאגים מכל עסקת חטופים שתיעשה בימים אלה, אם מצליחים להגיע לאיזו עסקה לפיו החמאס מחזיר את כל החטופים, אנו החרדים נקלעים לבעיה קשה. הקפלניסטים ייאלצו לחפש נושא חדש איך להביא המונים במוצאי שבתות, והנושא הכי חם כרגע הוא 'חוק הגיוס' מדובר בנושא שאפשר עמו להצית את כולם לא רק את השמאל נגד הממשלה אם זו תתן לחרדים את מבוקשם. השמאלנים בשלב זה מתפללים שלא תהיה עסקה והחטופים ישארו בעזה על מנת להמשיך בצווחות של הורים נגד הממשלה ונתניהו, אבל אם זה לא יילך להם ותהיה עסקה הם ייאלצו לחפש נושא חדש, והחרדים יהיו הפעם הקרבן

לכן, זה לא חכם לאיים או לצאת למלחמה גלויה בממשלה. כל טעות גם הקטנה ביותר עלולה להכניס אותנו החרדים למצב של הפגנות ומלחמות בנו על ידי שמאלנים וקפלניסטים, הם יבקשו להפוך את המדינה בגלל חוק הגיוס, ימצאו יותר ויותר בליכוד שיהיו במבוכה, ולכן הדבר הכי חכם בשלב זה, היא הוראה של גדולי התורה לכל החכי"ם החרדים בלי יוצא מן הכלל על עוצר ראיונות, ולא להוציא הודעות בנושא חוק הגיוס, לא מדברים על זה בכלל, ומה שנעשה הוא רק מאחורי הקלעים ובשקט, מפני שממתינים לשמוע מילה שתספיק בשביל להצית את השטח, והפעם הם לא אנשי קואליציה או אופוזיציה, מדובר בקפלניסטים שמבקשים שהחכי"ם החרדים יספקו להם את הסחורה

זה לא אומר שצריכים לוותר על חוק הגיוס, אבל מה שזה כן אומר, צריך להמשיך ולעסוק בו בכנסת מבלי שהחרדים יהיו פעילים בה בצורה סוערת, להימנע מלהיכנס לויכוחים, ולהיות חכמים מתי להגיב ומתי לא, לא ליפול לידי מי שצריכים חומר על מנת להמשיך ולהפגין נגד הממשלה

המצב שנוצר הוא קשה מאוד. מפני שמצד אחד כולנו רוצים לראות את כל החטופים חוזרים הביתה. אבל מאידך המצב הזה מכניס אותנו לקיר חבטות, ולא רק בני ישיבות, כל חרדי ישוב להיות קרבן כפי שהיה לפני כמה שנים שהתנפלו על חרדים כולל מי ששירתו בצבא, הנושא ישוב להיות סוער ובוער, שוב יבואו להפגין בבני ברק, כאשר המטרה אינה החרדים אלא הפלת הממשלה, וכמובן שבמצב הזה לא יוכלו להעביר חוק גיוס בכלל, ואם כן כזה שיהיה רע מאוד לחרדים

ההתנהלות של חכי"ם מסוימים ובמיוחד אחד מהם היא הרסנית מסוכנת והורסת, מפני שהוא מכניס את היהדות החרדית כולה למבוכה קשה, ולא רק שלא ישיג את מה שהוא מבקש, המצב יהפוך לחמור פי כמה ולא יוכלו יותר להשיג אפילו את החצי ממה שאפשר כרגע. דרושה אחריות מקסימלית בהכרעות החלטות ובעיקר המעשים, אוי לנו אם יווצר מצב שכל המדינה נגד החרדים, עלול להיווצר מצב כזה אם ננהג בחוסר אחריות

חיים שאולזון

גור מבקשת להטיל שואה על עתיד היהדות בארץ ישראל למען כמה פרוטות

אין מי שמסכים עמו, אפילו האדמורי"ם אליהם שלח לאחר הרבה זמן משלחת רבנים לדבר עימם, אלו אמרו כי שיטת מרן הגר''ד לנדו עדיפה על שיטת הרבי מגור. אסור להצית את הרחוב נגד החרדים בימים כאלה, צריך לתת לחוק הגיוס להתנהל כפי שהוא מתנהל, ולא להצביע נגד התקציב בימי מלחמה, זה ישפוך הרבה שמן על מדורת השנאה לחרדים בתקופה כזו, ודווקא בשל חוק הגיוס. הטענה שנכנסנו לקואליציה תמורת הבטחה שיחוקקו חוק הגיוס היא נכונה ולא נכונה, מפני שאז איש לא חלם שתפרוץ מלחמה ותתפתח הסתה שכזו נגד החרדים. בכל יום שנהרגים חיילים ואלו מן הלאומיים והחילונים ולא חרדים, זה מעורר עוד שנאה וכעס על החרדים וזה הזמן הכי לא נכון לעסוק בעניין חוק הגיוס. גם מה שעושים חייב להיות בזהירות יתרה

במצב שנוצר מאז פרוץ המלחמה, כללי המשחק השתנו. קחו את הדתיים לאומיים, הם לא לחמו למען גיוס החרדים כמו בשנה האחרונה כאשר כל כך הרבה מהם נהרגים. נכון שבזכות לומדי התורה מנצחים במלחמה, אבל לך תסביר זאת למי שלא מאמינים בכך. החילונים והלאומיים מאמינים בצבא שאצלם זה קדוש וחשוב יותר מכל דבר אחר, ולא יסכימו בשום אופן לסדר הזה, שחרדים בישיבות ולא נהרגים פיזית ואילו הם משלמים את המחיר. הנימוק שלנו שאנו נהרגים באהלה של תורה הם מילים יפות למי שלא עובר שכול בכל יום כמעט בשנה וחצי האחרונות

אחד המבחנים של מנהיג זו ידיעה איך להתנהל בזמנים קשים ומיוחדים, ואיך לא ליפול לפח של החילונים המעוניינים שהחרדים יאיימו בפרישה מן הקואליציה בזמן מלחמה מפני שהם רוצים חוק שיאפשר להם לא להתגייס. גם אם נכון שהחרדים עתה נאנקים מחוסר תקציבים בישיבות במעונות ודומיהם, סערה נגד הממשלה זו מתנה למי שמבקשים להרוס את עולם התורה ואת הממשלה. האופוזיציה של ימינו הם עוכרי ישראל מי שמבקשים להרוס את הישיבות. אין אלטרנטיבה במצב שנוצר, אין לנו אפשרות של פרישה והקמת ממשלה שתחוקק חוק המאפשר לחרדים שלא להתגייס, ואפילו לא למי שלומדים בישיבות. חוק כזה לא יעבור בממשלה כלשהי

הרבי מגור הוא היחיד שמפקיר את הציבור בשביל כמה פרוטות. כל העניין של חוק הגיוס הוא שיחדשו את התקציבים לישיבות למעונות ודומיהם. אסור לשכוח שכל חוק שיעבור יהיה רע לחרדים מפני שהוא יחייב גיוס של אלפי חרדים בכל שנה לצבא דבר שלא יקרה בכפיה. נניח יחדשו את התקציבים לכמה חדשים, ובינתיים תפרוץ הסתה נוראה נגד החרדים על הרקע הזה, הקפלניסטים שנקלעו עתה למצב קשה, מפני שאם מצליחים להחזיר את החטופים הם בבעיה לא יהיה להם מה למכור במוצאי שבתות, וחוק הגיוס יהפוך להיות הנושא בזכות הרבי מגור שמספק להם סחורה עם מה להילחם בחרדים ובממשלה

מה שצריך להבטיח, שמכינים את החוק גם אם זה ימשך כמה שבועות יותר. כל חוק שיתקבל ספק אם בג"ץ יאשר אותו, וגם אם כן, טוב הוא לא יהיה לחרדים מפני שלא נוכל לעמוד ביעדים, אין אף גדול בדורנו שיש לו סמכות לקבוע מי יתגייס לצבא. זה לא היה במשך של 75 השנים האחרונות, וזה לא יקרה בעתיד. הדבר היחיד שיכול לקרות אם יהיה חוק שיאפשר לאלפים ללמוד בישיבות, שהגדולים ישתקו שפירושו יעלימו עין מאלו שמתגייסים, זה המקסימום שהם יכולים להשיג

ישנם מי שכל חייהם זה 'כוח' ולא 'מוח', גור היא הסמל של כוח שבא על חשבון מוח. במצבנו הנוכחי חייבים להפעיל את ה'מוח' שפירושו אין איומים בפה, יש איומים על ידי נאומי הגדולים על פרישה מן הקואליציות כולם, חוזרים למה שהיה לפני תשל"ז, וכי אין לנו כל עסק עם המדינה בתחומים האלו, זה יפחיד אותם פי כמה, מפני שאז זו התנתקות מן ה'לאומיות' וחובות למדינה. אנו גרים כאן משלמים מיסים בדלית ברירה אבל לא יותר מזה, נבנה את עצמנו לבד. הם יבואו על ארבע להתחנן אלינו שנצביע למענם בכנסת מחוץ לקואליציה כפי שהיה בתקופת מפא"י, ואיש לא יכריח את החרדים להתגייס לצבא של מדינה שאינו מכיר בה רעיונית ואידיאית ואינו חלק מן הלאומיות שלה

עלינו להתחיל להתרגל לחיים מסוג אחר במדינת ישראל, להתנתק מרוב התחומים, לפרוש מן הממשלה ומן הקואליציה ולהכריז כי איננו ציונים, ואיננו לאומיים, נחיה לבד בפינתנו, באנו לארץ לפני שבאו החילונים, הסבא של כותב שורות אלו הגיע לארץ ישראל לפני יותר ממאתיים שנה. אלפי חרדים מקורם הרבה דורות בישראל, לא ביקשנו להקים מדינה, ואם הקמתם, תאפשרו לחיות בה באורח חיינו. אנו מתבדלים מכל מה שמסכן את עתידנו היהודי, וצבא מחלן מסוכן לעתידנו היהודי בארץ ישראל

חיים שאולזון

להתגייס ולשנות את הצבא מבפנים - הצבא רועד שמא יותר מדי חרדים יתגייסו

היה זה השבוע אחד מראשי הצבא ששמו וינטר, סולק משם בגלל שהוא הולך עם כיפה ואמר מילה טובה על אמונה הסביר כי הצבא לא רוצה את החרדים הוא חושש ממהפכה פנימית, אם החרדים היו מתגייסים לצבא בלי בעיות, הצבא היה עושה הכל לגרש את החרדים, הם עלולים לשנות את הצבא מבפנים, ותפרוץ מלחמה של ממש בתוך הצבא בין התרבויות זה לא יילך יחד

האמת היא כי לא צריכים הרבה בשביל להבין זאת. בית המשפט והיועצת המשפטית האנטי חרדים עושים הכל לחייב את כל הצעירים החרדים ללכת לצבא, ושימו לב, הצבא לא רוצה בשום אופן, הם אומרים כי אינם מסוגלים כרגע לגייס יותר מחמשת אלפים צעירים חרדים ואף פחות מכך. המשפטנים עוכרי ישראל הרוצים ברעת התורה והישיבות מחייבים אותם בכח לגייס את כולם, ואפילו הרמטכ''ל יצא נגד ואמר כי אינו יכול לקחת יותר מהמספר כפי שצויין מפני שהצבא צריך להיערך לקליטת נוספים וזה יוכלו בעתיד, גם לא את כולם אלא במספרים קצת גדולים יותר

והשאלה היא, מדוע דוקא הצבא נאבק במשפטנים עוכרי ישראל אלו, לכאורה הם היו צריכים להתייצב לצידם ויחד ילחמו בחרדים שלא מתגייסים. וההסבר הוא מאוד פשוט, הם מפחדים שהחרדים יאמרו אנו באים, וישלחו במכה אחת אלפים רבים לבא, זו תגרום למפולת הצבא כולו, זה יהרוס אותם מבפנים הם לא יוכלו לשלוט על חרדים בצבא שיהפכו להיות חרדים קיצונים שפירושו מדקדקים על קלה כבחמורה יצעקו 'פריצות' על החיילות יתבעו אוכל רק בהכשרים מסויימים, יעשו להם את המוות בתחומים דתיים, ייאלצו לבנות מקוואות בכל בסיס, זה הדבר האחרון שהם רוצים

לכן הם רוצים רק אחוז קטנטן שיהיה חרדי, וככה תשעים וחמשה אחוז של חילונים ישלטו על החרדים ולא יאפשרו להם להפוך את הצבא. ביום שהחרדים יהיו בה שלשים אחוז, זה הסוף של הצבא הנוכחי, הכל משתנה

היה זה רעיון, שאם חייבים להתגייס, אז מתגייסים יחד ובאותו שבוע שלשים אלף יחד, והופכים את הצבא לחרדי מן הקצה אל הקצה, חילונים ייאלצו להלביש כיפות כאשר הם עובדים עם החרדים, הם ייאלצו לענות אמן ולומר ברכות כשאוכלים, יחייבו אותם לברך ברכת המזון, יתפללו שלשה פעמים ביום, את החילונים יצטרכו לחפש בנרות, וראשי  הצבא יקללו את היום שלקחו חרדים לצבא

יתכן ולא תהיה ברירה, וכל אלו שאינם לומדים יתגייסו יחד ויפתחו ישיבות בצבא, יתבעו יותר ויותר ללמוד ולהתפלל וייצא להם כל החשק. היום הם מתגאים עם כמה שבבניקים שהם אפילו לא אלפית האחוז של הצבא. ברגע שמדובר יהיה באחוזים גדולים, וכאשר ישירו שם 'בשלטון הכופרים אין אנו מכירים' במקום 'התקווה', תוך תקופה קצרה יחוקקו חוק האוסר על חרדים להתגייס

אם הם חושבים שבכפיה הם יכניסו חרדים לצבא, נלמד אותם פרק בהלכות כפיה, נכפה עליהם בצבא יהדות ושמירת מצוות, וזה הדבר האחרון שהם מחפשים

חיים שאולזון

להתחתן מוקדם והצבא יסלק אותך

אחת הסיבות מדוע הצבא מגייס בגיל 18 ומתעקש לעשות כך גם אצל החרדים הוא החשש מנישואין. בעבר במו"מ שניהלו עם הצבא היו מי שהציעו שכל צעיר יוכל ללמוד עד גיל 22 ואחר כך רבים ישרתו ואף ייצאו לשוק העבודה. הסיבה שהם לא רצו לשמוע מכך, מפני שרוב הבנים החרדים בגילל 22 כבר נשואים במיוחד אצל החסידים, ואז הם מגיעים לצבא נשואים

ומה הבעיה? משכורת. כאשר אתה מתגייס כבחור העלות עליך לא גדולה, כאשר אתה נשוי הם חייבים לתת לך משכורת על מנת שהנישואין ישרדו, ואם כבר יש ילד או שניים הם בצרות, ולכן הם רוצים את הצעירים מה שיותר מוקדם

אם תבררו מדוע הצבא ביטל את ההסכם עם חב"ד, מפני שחלק מאלו שהתגייסו הגיעו כאשר הם כבר נשואים, ואת זה הם לא אוהבים. לכן עתה הם רוצים שגם הצעירים החב"דיים יגיעו בגיל צעיר וכמובן שלכך אפילו הרבנים המשיחיסטים לא הסכימו

אציע כאן הצעה שהיא תראה תמוהה אבל תפתור את הבעיה אם נשוב קצת אחורנית. איני מחדש כי בן 18 לחופה, להתחתן מוקדם ככל האפשר ואז הצבא יסלק את החרדים לא ירצה לקבל אותם. אם יתברר כי רוב המתייצבים הם נשואים הכל ישתנה

חיים שאולזון

גולדקנופף תתפטר ולך - אף אחד לא יתגעגע אליך

בדרך כלל אדם שפוי לומד מן המציאות והקורה ולא חוזר על טעויות של אחרים, באגודת ישראל יש אחד שמסתובב זועק ומאיים מזכיר את בן גביר בשעתו כי הוא יתפטר, אבל שימו לב הוא לא מתפטר, ומדוע? מפני שהוא לא רוצה יום לא להיות בתפקיד שר, ועוד יותר, הוא חושש שמא יריבו הגדול מאיר פרוש יכנס למשרד השיכון. ולכן הוא ממשיך לאיים ומבטיח להביא את כל הרבנים שיסכימו עם רבו, ולא מפני שזה כל כך חשוב לו, הוא רק רוצה להבטיח כי חלילה מאיר פרוש לא יכנס למשרד הזה, וכל עוד שלא השיג זאת הוא מסתובב כמו שיכור צועק קודם חוק גיוס אחר כך תקציב למרות שברור לו כי זה לא יקרה, מבחינת הזמן לתקציב יש תאריך קובע אחרת הממשלה בצרות, ואילו חוק הגיוס יכול לעבור שבועיים מאוחר יותר הוא לא תלוי בתאריך כלשהו

מה שגולדקנופף כנראה לא קולט שכל כך הרבה ביהדות התורה לא יצטערו לרגע אם יתפטר, היו לנו מספיק מטומטמים ואם נתפטר ממטומטם לא נפסיד דבר, ההיפך, נשמע פחות דברי טמטום. הוא נקלע למבוך, מצד אחד בגור מאיימים עליו שיעוף באמצע הקדנציה אם לא יספק את הסחורה לפיו חוק גיוס לפני תקציב, ומאידך הוא לא רוצה לוותר על תפקיד שר, ומה עושים במצב הזה

בן גביר עשה כמו גולדקנופף אבל בהבדל אחד הוא התפטר בפועל והיום מתחרט על מה שעשה, וספק אם יתנו לו לשוב. גולדקנופף עדיין לא עשה את הצעד הזה, וכאשר יעשה אם יעשה, אף אחד לא יבכה עליו, וגם לא יתגעגעו אליו. אולי בשביל הבדיחות עליו הוא יהיה חסר, אבל מעשית הממשלה תתנהל הרבה יותר טוב עם פחות טיפש לצד השולחן

מעשית, החלטה על חוק גיוס לפני תקציב פירושו שלא יהיה חוק גיוס ולא יהיה תקציב, נוציא לעצמנו את שני העיניים, כי אז חוק גיוס יעבור אבל עם סנקציות אישיות ומכות נוספות ולא תהיה הגבלה. יכו בחרדים בתקציבי החינוך ובמקומות נוספים כנקמה על מה שעשו.  במצב הנוכחי אי אפשר לשכנע אפילו חברי ליכוד להצביע למען חוק בנוסח שהחרדים רוצים בו. איום כזה פירושו פרישה מהממשלה, ולשם כך לא צריך איום אפשר פשוט לקום וללכת, וזה לא יקרה ובודאי שלא בזמן מלחמה

גולדקנופף רוצה לכופף את כולם לרבו, וזה לא יקרה ודוקא מפני שהוא רוצה לכופף אותם. גור היא אחוז קטנטן מכלל החרדים, ועליהם להתכופף לגדולי התורה האמיתיים מן החסידים ומן הליטאים שהם יקבעו הפעם מה עושים ולא גור

חיים שאולזון

מועצת הליצנים ברבנות הראשית יצהירו אמונים אצל הפריץ כדרכם של רבנים מטעם

בימים אלה נשלחו הזמנות לאירוע 'גדול' בעולם הרבנות, עשרת הנבחרים ל'מועצת הרבנות מטעם' יצהירו אמונים בבית הפריץ של המדינה, שם הם מתחייבים לקבל ולשמוע בקול הפריץ המקומי שהוא הבג"ץ שיכריע בכל נושא וענין ויסכימו כי בכל ענין הלכתי לבג"ץ המילה האחרונה ולא לרבנים. אין כל סיבה אחרת מדוע להצהיר אמונים בבית הפריץ פרט להתחייבות זו. מפני שאם היו רבנים באמת, היו אומרים לכל מי שמזמינם להצהיר אמונים כי הם רבנים ומחליטים על פי דעתם שהיא דעת תורה ולא על פי דעת הפריץ שמכריע על פי ה'סבירות' שלו שהיא ליברלית ונכרית, המחייבת את הרבנים לקבל את דעתם

הנה השבוע שוב בג"ץ הכריע כי אין עוד סמכות לרבנות הראשית לדון בסכסוכי אישות אם צד אחד לא רוצה, חוק המדינה האנטי הלכתית היא הקובעת ומתדיינים אצל השופטים המנוכרים מתורה ומצוות. אם היה מי שחשב שלפחות בתחום הזה הרבנים הם המכריעים, אז הם למדו כי הם האחרונים בתור. רק אם כל הצדדים מסכימים עושה הבג"ץ טובה לרבנים ומאפשר להם לדון בתיק, כמו בכל בוררות שלא צריך לזה רבנים זה יכול להיעשות על ידי מי שלא יהיה שיש לו כתב חתום מן הצדדים כי הוא הבורר

צר וכואב לראות מי שאמורים לחיות על פי דרכי התורה נותנים יד לצרמוניה זו שהיא עקירת התורה, וצר עוד יותר על אלו שמשתתפים בכנסים הללו. כל מי שמגיע לשם מרים יד בתורת משה הוא מכריז כי הוא מסכים שהבג"ץ קובע בענייני הלכה ולא הרבנים, ופלא עוד יותר שנמצאו מי שדחפו עצמם למקום שכזה. כל מי שנבחר למועצת כזו טעון בדיקה. יהודי ירא שמים לא היה דורך במקום כזה בכינוס למען ענין זה שהיא עקירת הרבנות מישראל

בעבר בהיסטוריה היהודית הרבנים היה להם סמכות רבנית והכרעתם הייתה הקובעת. היום במדינת ישראל אין לרבנים סמכות כזו, יש בג"ץ שהוא מעל כולם וקובע לרבנים כולל הרבנים הראשיים מטעם, ולצערנו ובושתנו מכבדים יצורים כאלו הנותנים יד למצב זה על ידי שהם מסכימים להיות רבנים מטעם. בעבר רב מטעם היה מוקצה מחמת מיאוס, ואילו היום מכבדים אותם כאילו היו רבנים חשובים

ולאותו חסיד חב"ד שנבחר למקום הזה, עליו לדעת כי הוא מצער את הרבי שהביע דעתו הברורה בנושא הזה, כי אסור להיות חבר במקום הזה, אי אפשר לצאת שלם ממקום כזה

חיים שאולזון

חולים או רשעים?

באיזשהו מקום הם מזכירים את 'לב טהור' במיוחד כמה מהם בצורת לבושם והתנהגותם, אבל אתעלם מכך ואשאל את מה שרבים וטובים שואלים האם מדובר ב'חולים' או 'רשעים' וההבדל הוא גדול. ישנם מסכנים נקלעו למצב הזה לא שולטים על ראשם ונכנעים לסביבתם, ומאידך ישנם מי שעושים כאן קופה רצינית, כל פעילותם בשנים האחרונות היא אחת ויחידה הם נהנים מקרנות כספיות בסכומי עתק. ישנם מהם מי שבעבר היו עוברים על הפתחים, והיום הם מסודרים, מחתנים את ילדיהם אין כל בעיה של פרנסה, כל מה שהם צריכים, להצטלם איך שהם צועקים נגד הציונים ומצטלמים יחד עם מוסלמים

האמת היא שאפשר להבין את החולים ואת אלו שעושים כאן כסף. תאוות הבצע לא קטנה, ולא כל אחד יכול לעמוד בה. בארץ ישראל נתפסו לאחרונה חרדים מרגלים למען איראן והכל תמורת בצע כסף. נכון שהללו עשו מעשה מחריד, לרגל עבור איראן הוא מעשה שאין עליו מחילה, ובכל זאת, מדובר באי יכולת לעמוד מול תאוות הבצע

אבל ישנם עוד סוג של יצורים מן הסוג הזה ואלו רשעים, מי שהם תלמידיו של משה בער בעק העושים מה שעושים מתוך אמונה מטורפת ורצון לסייע למוסלמים רוצחי יהודים. אלו שונאים יהודים רק מפני שמשה בער בעק החדיר לראשם כי כל היהודים רשעים ואילו משה בער וסביבתו הצדיקים, והסאטמארים קרובים לנטורי קרתא, גם הם לא במאה אחוז בסדר מפני שאינם רוקדים על פי חלילו של משה בער בעק

הענין הוא שאלו שעושים כאן הרבה כסף הם מתלמידיו של משה בער בעק אבל לא כולם, ישנם מי שחונכו על ברכי שנאת יהודים ממש, הם אוהבים מוסלמים יותר מיהודים, ועד שלא יקרה להם מה שקרה לאותו שבוי שהשבוע הייתה הלווייתו מי שעשה כמו אלו יחד עם רעייתו מסרו את נפשם למען אותם מוסלמים מעזה ואלו רצחו אותו

אצל המוסלמי כל יהודי הוא בן מוות כולל נטורי קרתא ודומיהם, כל עוד שהם צריכים אותם הם ישלמו להם ובכך הם סיימו את מחוייבותם, מכאן ואילך כאשר ייצאו לרצוח יהודים למען תאוות ורצון האיסלאם, הם יהיו הראשונים שישחטו אותם, מפני מי שבוגדים בעמם יבגדו בסוף גם בהם

אלו שמסתובבים עם המוסלמים בהפגנות הללו, הם רשעים ממש. שימו לב, ראשי נטורי קרתא האמיתיים סלדו וברחו מהם. רבי אהרן קצינלנבויגן ז''ל סלד מהם כולל מחתנו משה הירש כאשר הצטרף לערפאת ומחה נגד המעשים שלו. יש הבדל ענק בין האידיאולוגיה של נטורי קרתא לבין המציאות החדשה שנוצרה בבית מדרשו של משה בער בעק שחינך לאהבת המוסלמי על חשבון אהבת היהודי

חיים שאולזון

ש''ס אין לה זכות קיום עם שר כמו ארבל

זכותו של כל אדם להאמין בדרכו, גם אם אתה או אני חלוקים עליו, מותר לנו להעיר מדוע לדעתנו הדרך הזו לא נכונה, אבל לא נפגע במי שמאמין כך באופן פרטי ולא פוגע באחרים. ברגע שמדובר באיש ציבור שמייצג ציבור ימני ויחסית קיצוני, הוא לא יכול לומר מה שהוא רוצה, הוא חייב לקחת בחשבון את מי שהוא מייצג

אם משה ארבל היה קם בבוקר ואומר איני מייצג את ש"ס ואומר את מה שבא לי, הוא יכל לעשות זאת אם היה מפנה את מקומו, מודיע  כי הוא לא מתאים לייצג את הציבור הזה. לשבת בכנסת ובממשלה על חשבון ציבור שהוא כל כך נגד עמדותיו, במיוחד בכל הקשור ליחס לערבים, ומחבלים,  זה גרוע מפשע, זו הונאת הציבור וגזילתו. ש"ס הציגה את עצמה כמפלגה ימנית, ואם לא אהבת לא הסכמתה עם עמדותיה היה עליך לפני הבחירות לפרוש. ברגע שהתייצבת לבחירות על בסיס עמדות ש"ס הרשמיות אתה חייב לעשות כפי רצון בוחריך ולא כפי רצונך האישי

עושה רושם כי הוא לא ימשיך בש"ס ולכן הוא מרשה לעצמו לעשות מה שבא לו. ישנם מי שטוענים כי הוא רוצה שימנו אותו לשופט, ולכן הוא מביע עמדות שמאלניות בתקוה שהשמאלנים יתמכו בו. אבל השאלה הקשה היא לאריה דרעי, איך הוא מאפשר לאדם כזה לייצג את העמדה הכי בכירה בממשלה מטעם ש"ס, הוא יושב במשרד הפנים המשרד שאריה דרעי אמור היה לשבת שם, ולכן חובתו של דרעי לסלק מהמשרה הזו אדם שמביע עמדות הנוגדות את דעת מצביעי ש"ס

לא שמענו שאריה דרעי יוצא נגדו מוחה נגד הדברים שלו, מזהיר כי יעיף אותו מן התפקיד הזה אם ימשיך לשאת דברים כפי שהוא משמיע, יתכן כי דרעי מבקש דרכו לשלוח מסר לשמאל כי הוא ערוך ופתוח גם להם, ובנוסף אם ארבל יצליח להשתחל כשופט שיהיה לו מישהו במערכת המשפט שיעשה למענו

ציבור בוחרי ש"ס לא שוכח דברים כפי שמשמיע השר ארבל, ובערב הבחירות אריה דרעי יצטרך להשיב על שאלות קשות בתחום הזה. הוא כנראה עושה את החשבון שבבחירות יאמר כי הנה הוא לא מייצג יותר את ש"ס וכי הוא לא ידע כשהכניס אותו שאלו עמדותיו. דרעי ידוע כשחקן בדברים האלו. אבל לפחות על חלק ממצביעי ש"ס לא יוכל לעשות סיבוב, הם לא יצביעו יותר לש"ס

לדרעי יש עוד בעיות עם חכי"ם שתומכים בגיוס חרדים מי שלא לומדים בישיבות, שזו גם עתה בעיה רצינית, הרבנים של ש"ס נגד שחרדים ישרתו בצה"ל, אבל זה קטן על מה שמשה ארבל גורם למפלגה. אם דרעי לא יצא בהצהרה ברורה נגדו ויתקוף את עמדותיו, הוא ישלם על כך בקלפי

חיים שאולזון

תזכורת - 'דגל התורה' לא סוגרת את מפלגתה ב'הסתדרות הציונית'

היו בטוחים כי לאחר דברי מרן הגר''ד לנדו על הציונות והחובה להתרחק מכל קשר לציונות, 'דגל התורה' תכריז כי מפלגת 'ארץ הקודש' בהסתדרות הציונית נסגרת. הם שומעים ל'דעת תורה'. אבל לומדים אנו כי אין שם כל כוונה לעשות זאת, הם לא רוצים לוותר על כל התפנוקים שזה נותן לכל כך הרבה מן הליטאים במוסדות הליטאים ג'ובים ותקציבים, ולכן הם מקווים כי ישכחו את דברי מרן הגר''ד לנדו וישכחו, והם ימשיכו לחגוג

אז נכתוב להם כאן, כי מצד הדין צריך להזכיר להם את זה כל יום ב'יתד נאמן' או בכל מקום אחר, ולפחות אחת לשבוע. לא יתכן שימשיכו לשבת היכן שאסור וללעוג לציבור מצביעיהם הרוצה ש'דגל התורה' תהיה 'השקפתית' נקיה ולא תתן יד למעל שכזה. מדובר בפשע אידיאולוגי חמור

צריך להקים ועד שיקרא למלחמה על 'דגל התורה' עד אשר תפרוש מן ההסתדרות הציונית. המצב כמות שהוא פירושו לצעוק אסור ולעשות מה שאסור. 'דגל התורה' אינה מנסה להצדיק את מעשיה, ההיפך, הם אומרים כי זה אסור, אבל לא עושים דבר לעצור בעד 'ארץ הקודש' השם שהחליפו בשביל ליהנות מן הציונות ומוסדותיה

חיים שאולזון

תחקירי צה"ל מודים שחיו בקונספציה וזורקים את האשמה על המודיעין

מהדיווחים הראשונים על מה שיש בתחקירים של הצבא מה אירע בשמחת תורה עושה רושם כי אין שם כמעט חידוש, הדברים ידועים, הם מחזקים את הטענה כי ישראל חיה בקונספציה הרבה שנים והרמטכ"ל המשיך במה שעשו קודמיו האמינו כי אין עוד מי שמסוגל ויכול להתנפל על ישראל ולכבוש אותה, מקסימום מכות קטנות כאלו שהצבא מספיק חזק להתמודד עימם, עד כדי שלא עלה על דעתם אפשרות שהחמאס יעשה מה שעשה, לא האמינו שהוא יכול ומסוגל

מה שלא ראיתי שם - ויתכן שיש ולא שמתי לב - האם הצבא ידע על המנהרות של החמאס שהוא בהיקף מן הגדולים בעולם? ואם ידע האם באמת הם כל כך סתומים לא להבין שזה נעשה למען מטרות מלחמה? קל מאוד לזרוק את הכל על המודיעין והשב"כ שהם אלו שלא הביאו להם מידע, ואם אכן זה כך, הלא התחקיר הזה הוא כתב אשמה נגד המודיעין שהוא חלק מהצבא, הרמטכ"ל הוא מעל אמ"ן ואיך זה שהוא לא פיטר מיד את ראש אמ"ן כאשר התברר כי הוא לא סיפר לרמטכ"ל על מה שקורה בעזה

כנראה שהרמטכ"ל ידע הרבה יותר ממה שכתוב בתחקיר, והוא לא רוצה להפיל את עצמו ואת אותו אהרון חליווה שהספיק להתפטר בינתיים, שכאן שאלת השאלות האם הם ידעו או לא ידעו. אם לא ידעו סימן שהצבא ממנה חברים קרובים ולא אנשי מקצוע וזו סכנה לעתיד הצבא. ואם ידעו והתעלמו, זה מחייב להעמיד את הרמטכ"ל ואת חליווה לדין על שהתעלמו מן המנהרות. את אלו בנו במשך שנים, ובמשך כל כך הרבה זמן לא לתפוס זאת, אין מודיעין רע ממנו. ישראל מתגאה במודיעין שלה, ומתברר כי הם לא ידעו. ושוב, אם כן ידעו ולא סיפרו, אסור להמתין הם חייבים לעמוד לדין מיידית

מן התחקיר הזה מתברר כי זלזלו בכוחות של החמאס והחזבאללה וזה חמור מאוד, מפני שגם אם נקבל את מה שהם כותבים שם כי לא האמינו שהם מסוגלים לעשות מעשה בהיקף שעשו, איך הם מסבירים את ההתעלמות מפעילות בהיקף קטן יותר, האם מותר לאפשר להם לרצוח אדם אחד? או שחובת הצבא היה להגן אפילו על בודדים?

אין מינימום של ספק כי הרמטכ"ל דאג והבטיח להעלים נושאים שמסכנים אותו ואת קרוביו על פשעים חמורים, הם בנו תחקיר כזה שיוכלו להתחמק לטעון שקיבלו צבא כפי שקיבלו וכי לא היה מודיעין חזק מספיק, וכי החדירו לראש הרמטכ"ל שלא יכול לקרות מה שקרה ולכן לא מיהר וכינס ישיבה לשעה שמנה בו בזמן שהחמאס חדר לישראל שעתיים וחצי קודם לכן

מה שלא מצאנו בתחקיר, מי הם אלו אשר לא מיהרו אותו, מי הם שלא עשו ענין מהחדירה הזו, והאם היה בצבא מי שידע על מה שהולך לקרות ולא סיפר למי שצריך היה?

מה שקשה להבין, את ראש הממשלה העירו בשעה 6 וחצי בערך בגלל חדירת החמאס, ואילו הרמטכ"ל מכנס את קבינט המלחמה רק בשמנה? ואיך הוא מסביר את אזהרת התצפיתניות שזעקו במשך של שעות משעה 2 בלילה לפחות כי מתחוללת מציאות כזו שמסכנת אותן וכי הם מסתערים עלינו וטרקו להם את הטלפון לא התייחסו ברצינות לדבריהן?

איך זה שראש אמ''ן נופש באילת, שומע על מלחמה ולא בוער לו שום דבר? האם הוא ידע ממה שהולך לקרות ובכוונה נסע לאילת בשביל שיהיה לו תירוץ שלקח לו זמן לשוב. גם המספר הקטן של חיילים שהיו בצבא באותה שעה מדאיג מאוד. הם טוענים כי הם זקוקים לאלפי חרדים, ומה מתברר שהם בכלל לא מחזיקים יותר מכמה מאות ומפקירים את גבולות ישראל

לכתוב ולומר כי הוא נושא באחריות אלו לא יותר ממילים. חשוב לי הרבה יותר לדעת מה ידע הרמטכ"ל לפני המלחמה והאם לא היה חלק מהבגידה, ואפילו אם נניח שלא ידע, זה רק מפני שלא רצה לדעת, הוא ידע לאן זה מוביל. הוא ידע כמו כולם מזעקות הקפלניסטים כי באוקטובר לא יהיה צבא, האם הוא נערך לאוקטובר שכן יהיה צבא, או שמא הוא שיחק עימם יחד את כל המשחק, ואכן לא היה צבא ברגע של אמת

אם נשפוט על פי התנהגותו בתקופת המלחמה, הוא העדיף עמדות אמריקאיות שמקורן מאוייבי ישראל ולא מידידיה. הוא לא רצה בניצחון על מנת לספק את תאוות הפוליטיקאים השמאלנים שעד לרגע זה לא רוצים ניצחון בעזה בשביל שיוכלו להתייצב בבחירות ולטעון הנה נתניהו לא הצליח שם

אני לא מקבל תחקיר שעשה מי שצריך לחקור אותו. נקווה כי הרמטכ"ל החדש יורה להתחיל את כל החקירה מהתחלה ונפענח את מה שלא כתוב בתחקיר הזה

חיים שאולזון

הוכחה נוספת שהעלימו מראש הממשלה

טוב שלא התחילו בחקירות על מה שקרה, בינתיים מתבררות כמה טענות ביניהם כי מידרו את ראש הממשלה עשו הכל שלא יידע, ואם כבר אז ברגע האחרון ולעיתים אף מאוחר יותר. הכל יודעים כי הודיעו לראש הממשלה על מה שקרה בסביבות 6 וחצי בבוקר בזמן שבצבא כבר ידעו כך שעות קודם לכן

לפני כמה חדשים רעשה הארץ על נגד ודובר של ראש הממשלה שהעבירו מידע לראש הממשלה בעניין מסמך שבו מודה החמאס כי הם נגד כל עסקה מפני שזה עושה להם טוב, מפגינים בקפלן וזה עוזר למאבק שלהם נגד ישראל. השב''כ קיבל את המסמך ובמשך של הרבה זמן עשה הכל שראש הממשלה לא יידע מכך. עד אשר נמצא מי בשב''כ שלא יכל לסבול את העוול והעביר את המסמך לעוזר ראש הממשלה על מנת שיעביר אותו לראש הממשלה, ומאוחר יותר היה מי במשרד ראש הממשלה שהעביר זאת ל'בילד' הגרמני והמסמך התפרסם דבר שהרס את כל תעמולת השמאל שהאשימו את נתניהו שהוא מונע עסקה, ומתברר כי דווקא ראש השב''כ הוא זה שמסייע לחמאס לשחק פוליטיקה נגד נתניהו, וככה להפיל את נתניהו

אם חשבתם כי זה מקרה אחד, אז הנה היום קרה עוד משהו. צה''ל סיים תחקיר על מה שקרה באותו יום שהחמאס פלש לישראל, שלח את התחקיר לכל השמאלנים לתקשורת ולאחרים, ורק לראש הממשלה לא שלחו. הרמטכ''ל גם בשבוע האחרון שלו בתפקיד ממשיך להתנהג כפי שנהגו קודם מידרו את ראש הממשלה עשו הכל שיידע מה שפחות על מנת שיוכלו להאשים אותו מאוחר יותר

חיים שאולזון

הבוגדים בתקופת המלחמה במערכת הבטחון

מבקשים לחקור מה קרה עד לאותו טבח נורא, איך לא חזו את הצפוי, דבר שלא אמת, צפו ועוד איך, עשו הכל להעלים מן הציבור ובעיקר מראש הממשלה ואחרים שלא יידעו את האמת. אין ספק שייאלצו לחקור, והסיפור הזה מתחיל ראשית מהצבא מאז אהוד ברק שקרא להקטין את הצבא וזה נעשה במשך השנים עד שהצבא הפך לקטן כל כך שברגע של אמת חששו ולא יכלו להיאבק בשתי חזיתות בו זמנית. שנים יקח לחקור את כל אשר קרה, אבל זה חייב להיעשות מפני שזה התחיל מאותו יום שהשמאל הבין כי הוא מאבד את השלטון ועשה הכל לשבור ולהרוס את המדינה מבפנים, במיוחד מאז שהתכנסו באותה ישיבה שהחליטו שיוצאים להפגנות ולהרס כל מה שרק יכולים, וזה התחיל עוד לפני ההפגנות בבלפור ורק לא ביבי, מי שבקי במה שקרה שם, מדובר במה שהתחיל חזק בתקופת אובמה כנשיא ארצות הברית שרצה מאוד להפיל את ביבי נתניהו והשיג להם הרבה כסף, כאשר נעבור על מה שקרה מאז נבין גם מה קרה לישראל בתקופת המלחמה הנוכחית, כל מערכת הביטחון כמעט הייתה מושתלת עם בוגדים

קרה משהו מחריד, רוב הקבינט היה מורכב ממי שעבדו עם אויבים מבחוץ. היה מי שעבד עם החמאס, והיו מי שעבדו עם אוייבי ישראל הסמויים בארצות הברית, מי שרצו להפיל את נתניהו ועשו הכל שישראל תפסיד במלחמה הזו. נתניהו קלט זאת ולא היה זה פלא שכאשר הוא שמע את גלנט גנץ ואייזנקוט הוא שמע את אובמה בלינקן וביידן ולא אותם. שימו לב, מי שהיו צריכים להיות אנשי מקצוע פתאום הפכו להיות מנהלי מו"מ עם החמאס. קחו לדוגמא את ראש השב"כ, הוא נלחם בכל כוחו להיות המתווך עם החמאס בעניין השבויים, מה לו ולעניינים האלו, הוא יכל להגיע בסוף לבדוק את הצד הביטחוני. מו"מ צריכים לנהל מדינאים כפי ששלחו כל המדינות האחרות במו"מ. רק בישראל ראינו מי שדחפו עצמם בכח והייתה להם סיבה לכך

שימו לב, סינוואר לא נהרג על ידי השב"כ או כל כח אחר שחיפש אותו, הוא נהרג במקרה על ידי חייל ששם לב שמחבל יוצא מהמנהרה הוא לא קלט שזה סינוואר, הוא ראה אותו עם נשק והבין כי הוא חייב לעשות זאת. מי שנפל בפח הוא ראש השב"כ, שבשום אופן לא רצה שיפגעו בסינוואר. הוא יכל הרבה פעמים להרוג אותו, ידעו בדיוק היכן הוא נמצא, אבל הוא דחף את כל מי שיכל להימנע מפגיעה בסינואר. ושימו לב, ברגע שסינוואר נהרג הכל התחיל לזוז

ההצעות של שר הביטחון גלנט היו כאלו שמטרתם הייתה למנוע הצלחה במלחמה הזו. הוא התראיין לפני כמה שבועות ועתה נתפס בשקרים אחד אחרי השני, הוא שירת מטרה עויינת פוליטית ואחרת, ככה גם כאלו שכל כך רצו שקמלה האריס תנצח על מנת שיוכלו פוליטית להשיג את מה שאינם יכולים עתה. כל אלו שבנו על אויביי הימין, מסתובבים היום שבורים ואין זה פלא, הם ביקשו את רעת ישראל, הם חיפשו את טובתם האישית, ובמקרה של השב"כ ההערכה היא שהם רצו יותר את טובת החמאס מאשר את טובת ישראל. הם רודפים אחר כל חייל יהודי וחלילה לא יפגעו במחבלי נוחבה ודומיהם. ועתה ראש השב"כ נאחז בקרנות המזבח חושש מן הרגע שהוא יילך וימצאו מי שיפתחו את הפה ויספרו את האמת ואז הוא בצרות

הסיבה מדוע לקח כל כך הרבה זמן עד שהגענו לנקודה הנוכחית, הוא רק בגלל שבוגדים ישבו בקבינט ובמערכת הביטחון מי ששירתו מטרות פוליטיות. הרמטכ"ל שירת אג'נדה שמאלנית קיוה כי יעברו את הבחירות בארצות הברית ואז יחגוג, ברגע שנודע כי טראמפ ניצח הוא החל לארוז את חפציו ברור היה לו כי הוא וחבריו הפסידו

ועדת חקירה מיוחדת צריך להקים על הבוגדים שישבו בקבינט ובמעוזים הביטחוניים, מספרם לא קטן

חיים שאולזון

הצבא והשב''כ בגד בשמאלנים - הפקירו אותם

בדרך כלל אנשים קרובים דואגים זה לזה, וכאשר קיים חשש לחיים עושים הכל להצילם. כך עשה ראש השב''כ, את העובדות הקרובות אליו הוא דאג להציל כמה שעות לפני הסתערות החמאס על אותו מקום, הוא השאיר את כל האחרים לישון ואת אלו הציל. הוא ידע כי כל עוטף עזה כמעט הם אנשי שמאל והתעלם מהם, למרות שידע שקיים חשש לאסון כבד. אם לא היה חושש שזה מה שהולך לקרות לא היה מציל את מי שרצה אותן חי

אין זה סוד עוד כי הפלישה של החמאס לישראל נעשה בתכנון מלא עם בוגדים שדאגו שכל מי שצריך לדעת יידע, ואת מי שצריך להשתיק השתיקו, עשו בטוח שבמשך של שעות לא יפריעו לחמאסניקים לעבוד, הכל היה מתוכנן על ידי מי שכל עניינם היה להפיל את השלטון של הימין

הם ידעו כי מי שיסבלו מן הענין יהיו שמאלנים, ההגיון אומר כי שמאלן לכאורה היה צריך להבטיח את השמאלנים ולהצילם. אבל למרות שידעו כי הם הולכים לשבי וחלק מהם אף ייהרגו, הם לא עשו דבר להצילם. לא שייך היה באזור הזה שייהרגו הרבה ימניים, אם כי בערים שלשם חדרו החמאסניקים גרים אנשי ימין, אבל ברור היה כי יצליחו הרבה יותר במקומות הקטנים מאשר בהרים הגדולות שם תקום התנגדות חזקה כפי שהיה. היו שם הרבה אבדות אבל מי שנישבו נרצחו ונטבחו היו בעיקר אנשי שמאל

השבוע שמענו את זעקת אותם אנשי שמאל שקברו את יקיריהם על הבגידה הגדולה של החמאסק בהם, החמאסניקים ידעו כי מדובר במי שמאמינים בהם ואף עזרו להם. אבל זה רק מעט מן הכאב מכאב אחר, מן הבוגדים הגדולים ביותר והם אנשי שמאל שהפקירו אותם לתופת הזה. הם ידעו מה הולך לקרות ובמקום שיהיו במקום להצילם הם עשו הכל להבטיח שחמאסניקים ירצחו ויענו את תושבי האיזור שמכעט כולם היו אנשי שמאל

הייתה כאן בגידה כפולה הראשונה של החמאס שפגע בשמאלנים, והשניה שהיא הקשה מכולם ראשי השמאל בגדו באנשיהם איפשרו לטבוח בהם, ואין זה פלא שהם שינו את דעתם לא רוצים עוד לשמוע משלום עם רוצחים

חיים שאולזון

כך זעק יאיר לפיד לפני שנים - צבוע!!!

התרגלנו ל'לפיד והיפוכו' אז זה לא פלא שגם כאן זה היה כך. אבל אסור לשכוח כי מדובר בשנים שהוא לא חלם שנגיע למצב הזה שבו הוא יישב באופוזיציה בלי כמעט סיכוי לשוב לממשלה, אלו היו שנים שהוא חשב ברצינות על נושאים כאלו, וראו מי ניהל אז את 'המהפכה המשפטית', לא אחר מיאיר לפיד

הוא וחבריו זעקו נגד 'עילת הסבירות' מדובר בלתת אפשרות לשופט לשפוט כפי שבא לו, כאשר הוא האמין כי הוא ישלוט ביום מן הימים הוא התנגד לשלטון בית המשפט על העם כולו בישראל. רק כאשר הבין כי הימין כובש את השלטון וסיכוי השמאל לשוב לשלטון קלושים, הוא הפך את עורו

חיים שאולזון

מכתבו של חסיד גור נדל"ן הכותב לחברו בגור נדל"ן

 

מצטער, אבל איני יכול לעמוד במצוות חז"ל

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
 
 
יהיו שיאמרו שיש בדברים הבאים משום לשה"ר, משום שאכתוב את השם המפורש של החברה המאוד מפורסמת שעליה הדברים נסובים. אבל זו מסקנה פזיזה, משום שהדבר תלוי בתגובתם. אם אכן טעות קרתה להם והם פעלו בתום לב, ורק אני בזדון ליבי ובנמיכות ערכי חשבתי שכוונתם להטעות ולגזול, הרי הלשה"ר הוא עלי ואני הרי התרתי את דמי לספר עלי לשה"ר מכל הסוגים, בעצם העזתי לכתוב כאן נגד רבים וטובים (נו, נו, לו יהי). (ומה שמפורסם שאסור לאדם לדבר לשה"ר על עצמו, הדברים מפוקפקים מאוד ואכ"מ).
אם מצד שני, יסתבר שלא טעות היא בידם, אלא כוונתם אכן להטעות, לשקר ולגזול, הרי שלא בשלה"ר מדובר אלא בלשון טוב מאוד: ידע הציבור ויזהר מפני הגזלנים ואל יפול ברשתם.
 
המדובר הוא בחנויות 'יש חסד' ששמו ערמות של ארגזי שתיה קטנים בפתחי חנויותיהם (פופולרי מאוד לקראת פורים הבעל"ט) ושלט גדול שמו עליהם 'במקום ב 2.90 ליחידה רק ב 1.90' (ייתכן שאני טועה במחיר המדויק). בלא מחשבה כפולה לקחתי ארגז כזה ורק אחרי ששילמתי בקופה, בדקתי את החשבון (נו, מי שֶׁלֻּמַּד שלא לפספס מהרש"א, כבר לא יכול בלי לנבור באותיות הקטנות) ומסתבר שבחשבון שלמדו בחיידר של יש חסד יוצא תוצאות אחרות לחשבון. אמנם ליבה לא למדתי, אבל קצת עירובין, מקוואות וכדו' ראיתי, ונראה לי לפום ריהטא שלא ייתכן שעשרים וארבע כפול שתיים שווים 48 ואילו 24 כפול 1.9 יוצא 62.
הלכתי לקופה הראשית, ובקשתי שיעור פרטי בחשבון. תלמדני נא הראשית, איך יוצא 24 כפול 1.9 שווה 62??? התשובה שקבלתי היתה זועמת למדי. 'אתה אשם! למה סרקת את הברקוד של הארגז ולא של בקבוק בודד 24 פעמים?? אתה האשם!'
 
טוב, את הבעיה שלי פתרתי שם (היא הציעה לי לקבל זיכוי לקניה הבאה ורק אחרי שסירבתי בתוקף גילתה שאפשר לבטל את החשבון הקודם ולעשות חשבון חדש), אבל שאלתי את עצמי, כמה מהקונים שמים לב שביש חסד, עושים חסד עם העובדים שלהם ולא מטריחים אותם לספר למחשב שארגז של 24 בקבוקים מכיל 24 בקבוקים בודדים? כמה מהאנשים מפרקים את הניילון הקשיח הזה, וסורקים 24 פעמים בקבוק בודד?? כמה אנשים בודקים בחשבונם ומגלים שהחישוב שגוי??
 
יכול להיות שרק בגלל שאני חוטא וקרימינל, מייד אני חושד שהדבר נעשה בכוונת מכוון. רבותינו לימדוני שצריך לדון את האדם לכף זכות וכבר התוודיתי כאן פעם שזה דבר שאני מאוד מתקשה בו. נכון, יכול להיות שאף אחד ביש לא שם לב שאנשים קונים את השתיה בארגזים כפי שהונחו – ומשום מה לא מפרקים אותם לבודדים בחנות – וגם לא חשבו על כך שאנשים יסרקו מן הסתם את הברקוד של הארגז ולא יסרקו 24 פעם את ברקוד הבקבוק (לא בטוח שזה אפשרי טכנית בכלל). גם יכול להיות שאני הראשון והאחרון שביקש לשלם את המחיר שפורסם בחזית שם ויכול להיות שהקופאית הראשית שענתה לי ותקנה את המצב, כל כך עסוקה שלא מצאה זמן להסב את שימת ליבם של הממונים עליה לכך שנפלה כאן טעות מצערת (וזה שהיא כעסה עלי שסרקתי את ברקוד הארגז ולא פירקתי וסרקתי את הבקבוקים אחד אחד, זה בגלל שבדיוק באותו יום פספסה את ארוחת הבוקר ולא בגלל שכסתה את תיסכולה על תפיסתם כגנבים).
כל הנ"ל יכול להיות, רק שבראש שלי זה פשוט לא סביר ולא הגיוני. בעיני, לחשוב את כל המחשבות הנ"ל מעביר את לימוד החובה עליהם מכך שהם מכוונים להרוויח עוד כמה שקלים על חשבונם יהודים תמימים ולא חשדניים, לכך שהם מוגבלים שכלית ואינם קוראים את המציאות (להישאר עם השאלה, איך בתחומים אחרים הם כל כך מקצוענים???).
אדרבא ואדרבא, ילמדוני כל חכמי המקום הקדוש הזה איך הם היו מצליחים ללמד זכות על גנבים כאלה. אשמח מאוד לחזור בתשובה בקטע זה (ובכלל).
בתכלס, נשאר רק מבחן התוצאה. אם הדברים יפורסמו ויתוקנו על יד יש, ניתן יהיה לחשוב (כמצוות חז"ל) שטעות היתה זאת (ואולי אפילו יסתבר לנו שהם בדקו במחשב שלהם ומצאו את כל אלו ששילמו מחיר שגוי והחזירו להם את הגנבה). אבל, אם יסתבר שהם משאירים את ה'טעות' הזאת כפי שהיא, אז מצווה גדולה לדבר לשה"ר עליהם ולהפיץ בכל ישראל שמדובר בגנבים (המעוררים יפרסמו 'להציל ממונם של ישראל').
 
מעניין מה הקופאית חושבת כשהיא רואה שהם גונבים את הלקוחות שלהם, אם רק יש סיכוי שאלה לא יגלו זאת. מה היא חושבת הם עושים בתלוש השכר שלה?? לו 'להציל ממונם של ישראל' הייתי מחפש, הייתי שואל, האם אתם רוצים לקנות בחנות של גנבים? אבל בהיות שכל מה שמעניין אותי זה שכר הסופרים הגבוה שאני מקבל מהמרא דאתרא, די לי בכך שהצלחתי לייצר כך וכל מילים ששווים הדפסתם.
 
 
חרדי בעולמו
 
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
 

12 מיליאן דאלאר עלה טקס הכנסת ספר התורה בסקווירא

 

רגעי השבוע - פרשת תרומה - שקלים - ראש חודש אדר

 

רגעי השבוע - פרשת תרומה - שקלים - ראש חודש אדר

 

תשובתו המפתיעה של הנשיא / מרצח הקודשים במומבאי ועד קדושי מירון / אבנים מרוסטוב ומניו יורק מחממות בסיביר / המקווה בבית הלוויות שמגר שסגר מעגל שהחל בטשקנט

 

 

א. שלא שינו את לשונם 

 

"מהו אחד הדברים המופלאים ביותר במאה העשרים?!" - כך פנה לפתע הנשיא ולדימיר פוטין אל הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, בפגישה שנערכה ביניהם לפני שבוע בלשכתו של הנשיא בקרמלין שבמרכז מוסקבה, בה נידונו מספר נושאים העומדים על פרק היום. 

 

הרב שותק, ומעביר מיד בראשו מה בדיוק רוצה לשמוע המארח כתשובה לשאלת. הרי במאה ה-20 חלו תמורות מרחיקות לכת בעולם, מבחינה דמוגרפית, מדינית, כלכלית, חברתית, תרבותית ומדעית. אוכלוסיית העולם גדלה בריבוי טבעי מהיר. אימפריות ענקיות נפלו וקמו מדינות חדשות, התרחשו בה מלחמות עולם, מאבקים אידיאולוגיים, התאגדויות מדיניות בין-לאומית ואולי כוונתו לפוסט מודרניזם או תמורות חברתיות שונות?

 

הפגישה נפתחה על השמחה בשחרורו של סשה טרופנוב מהשבי בעזה. הרב הודה לנשיא על מאמציו הכבירים לאורך כל הדרך, והביא עמו דרישת שלום מסשה ומשפחתו, אותם פגש לפני ארבעה ימים. הרב הוסיף, כי הערך המקודש ביותר להצלת חיים מבוסס ביהדות על מאמר חז"ל "כל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא".

 

בהמשך הפגישה העלה הרב זכרונות, ואמר לנשיא פוטין: "אני זוכר את הפגישה הראשונה שלנו, בתקופה בה כיהנת כראש הממשלה והגעת לביקור חגיגי בפתיחת המרכז היהודי. זה היה הרגע שבו הכל הפך להיות שונה. למרבה הצער, בשנים הראשונות שלאחר הפרסטרויקה, הדברים לא היו קלים לקהילה היהודית כאן. הרגשנו אנטישמיות, היה כאן כאוס, עוני, עוני לא רק חומרי אלא גם רוחני. אנשים היו אבודים ומבולבלים לחלוטין. וללא ספק, הדרך שהראית עד כמה חשובים ערכי נצח, תמיכה בערכים מסורתיים, כל אלו נתנו תנופה חדשה לקהילה".

 

"היום, תודה לה', הקהילה היהודית ברוסיה מתפתחת בצורה מדהימה, מבנים חדשים ותוכניות חדשות לצעירים. לצערנו מצב האנטישמיות שקורה באירופה וכל הליברליזם - זה רק בגלל שאין להם ערכים, ואני חושב שאנשים מסתכלים עליך היום ומבינים כי צדקת. לאחרונה יש מנהיגים שמתחילים לקדש את המטרות הללו, והללו אוזרים אומץ להצהיר בפומבי, שערכי המשפחה חשובים מאוד ואי אפשר בלעדיהם".

 

בשלב הזה, עברה הפגישה לפסים מעשיים למען הכלל, ובאתנחתא קלה שאל הנשיא פוטין את הרב את השאלה הנ"ל: "מהו אחד הדברים המופלאים ביותר המאה העשרים?!"

 

הוא מותיב לה והוא מפרק לה: "זה שיש עם שבמשך אלפי שנים מדבר את אותה שפה - זה הנס הכי גדול בעיניי"! 

 

הרב לא מספיק להתאושש מההפתעה של כיוון התשובה של פוטין, והנשיא ממשיך את ההסבר שלו לתופעה המופלאה והנדירה בעולם: "כל זאת, בזכות העובדה שאתם לומדים באותם ספרים במשך כל אלפי השנים, בזכות התפילות באותם סידורים בכל הדורות - זו הסיבה לכך, שהעם היהודי נשאר נאמן לשפתו המקורית, בכל הדורות ובכל המצבים"!

 

דקה-שתיים לפני שהפגישה הארוכה מסתיימת, אומר לו הנשיא: "אני רוצה להודות לך על השתתפותך הפעילה בחיי החברה האזרחית של ארצנו, ועל התרומה שאתה תורם באמצעות המוזיאון היהודי. נראה לי שזה התברר כמוסד טוב מאוד, המוסד הזה מעניין לא רק את חברי הקהילה היהודית, אלא גם בעבור אזרחינו מכל דת וכל קבוצה אתנית. העבודה היא משמעותית ומקיפה, ומבחינה תרבותית זה גם מעניין".

 

והרב הראשי השיב לו: "מעניין לראות כשבאים ילדים לבקר, כיצד בעבורם זו הבנה חדשה של איך להיות חברים, לחיות כולנו ביחד, רק ביחד. רוסיה התאחדה סביב רוחניות, סביב אלוקים. זהו זמן מיוחד. אנחנו רואים איך אנשים מגיעים, אנשים רוצים ושואפים לכך, ומבחינתנו זה פשוט נס לראות את זה כאן. היכן שקודם לכן, לא הבינו רשויות המדינה עד כמה חשוב לקדש את האמונה הרוחנית. לעתים קרובות מאוד אני אומר לאנשים, שלא ישכחו איך זה היה לפני 25 שנה. אנשים תמיד רוצים יותר. מה גם שאנחנו מקפידים על הרצון שלא להיות מרוצים לעולם... שכן אנחנו רוצים לבנות יותר, לעשות יותר. אנחנו רוצים שבכל עיר יהיו מרכזים כאלה. אם יש מוזיאון, מרכז קהילתי, מרכז תרבות, זה מאוד חשוב. זה לא רק ליהודים, זה לכולם. הדלתות שלנו פתוחות לכל אחד. ועל ידי כך נוכל לעשות שינוי אמיתי בחייהם של האזרחים".

 

 

ב. לקדושים אשר בארץ

 

התבוננתי בעלם הצעיר שישב בשולחן, וחשבתי על אמו היקרה הי"ד, שהייתה אמורה להיות כעת בארה"ב, בכינוס השלוחות העולמי, הנערך מדי שנה בשבת שלפני יום היארצייט של הרבנית חיה מושקא ע"ה. היא - כמו שאר האמהות - הייתה בוודאי חוזרת עם ממתקים טעימים וכשרים שאי-אפשר להשיג בהודו, ומעניקה אותם בחיבה עם ד"ש חמה מהרבי - אל בנה היקר מוישל'ה. אבל מוישי כלל לא זוכר אותה, וגם לא את אביו הקדוש הרב גבי הי"ד. הוא היה בסך הכל בן שנתיים, כאשר המטפלת המסורה סנדרה הצילה אותו מהתופת הנוראי על בית חב"ד, אותו הקימו הוריו במסירות בעיר מומבאי שבהודו.

 

"מוישי נכדי היקר, הוא אוד מוצל מאש", אמר לי בהתרגשות לפני מספר חודשים, הסבא היקר, בן-דודי הנכבד הרב שמעון רוזנברג מעפולה, כאשר טלפן לברר לגבי כניסתו של של נכדו משה הולצברג, ללמוד בישיבת מכון ר"ן במוסקבה. 

 

בשבוע שעבר הגיע מוישי אלינו והתארח בביתנו למשך השבת. יחד עמו היו אורחים נוספים, וביניהם הגיע בהשגחה פרטית גם השליח הצעיר התמים הלל צדיק, בנו של הרב אריאל צדיק ע"ה מ'קדושי מירון', אחד מאותם מ"ה קדושים וטהורים שעלו בסערה השמימה, בגזירת שמים בלתי מובנת ובלתי נתפסת ביום הקדוש ל"ג בעומר, ביום ובעת שמחת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע. 

 

ידידי הצעיר והתוסס, המשמש כשליח בחיידר, התגלה לי כאיש מירון בכל רמ"ח אבריו, ומצאתי את שאהבה נפשי. חבר מירוני, שנהירים לו שבילי מירון כדרכי שכונת בית וגן הירושלמי בה חיה משפחתו הנפלאה. הלל מספר על אהבת מירון שהכניס בהם אביהם החסיד עוד משחר נעוריהם, כאשר במסירות נפש היה כל שנה מגיע להר מירון, מתמקד באוהל ארעי, ובלבד שיזכה לשמוח בשמחת רשב"י ביום שמחתו, לצד נסיעות רבות במהלך השנה. 

 

הלל, שכבר בצעירותו הספיק לעבור קורסים בהצלת נפשות, היה שם, עבר בין ההרוגים וטיפל בפצועים, הוא מצד אחד ואחיו הגדול מהצד השני, ובנס שניהם לא ראו את האב היקר השוכב מוטל באחת הפינות, כאשר הבן הקטן יותר - אחיהם הצעיר, התעקש משום מה דקות לפני זה, לאכול בשר... והאב המסור הניחו לנפשו ובכך הציל את חיי בנו. 

 

לקחנו עוד 'לחיים', הלב נפתח, וכמו מאליו התחלנו לשיר "בר יוחאי נמשכת אשריך, שמן ששון מחברך". עברנו בית-בית בשיר הקדוש, ושוב חזרנו על הפזמון והתעמקנו במילים "אור מֻפְלָא רם מַעְלָה, יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קרָא לָהּ, נַמְתָּ: עַיִן לא תְשׁוּרֶך". 

 

אכן תעלומה ואין קורא לה. אין אנו מבינים מה קרה לשלוחים הקדושים הרב גבי ורבקי הולצברג הי"ד, אין אנו מבינים מה קרה לקדוש הרב אריאל צדיק ע"ה, ומדוע הרוצחים המתועבים ימ"ש מעזה הצליחו להרוג את האם על הבנים למשפחת ביבס הי"ד, ורק לאחר יותר כשנה וחצי הוחזרו גופות הקדושים, כאשר בתמורה שוחררו מאות רוצחים שפלים ימ"ש - הנסתרות לה' אלקינו.

 

מאמינים בני מאמינים אנו, ש"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא"!

 

 

ג. אבן מאסו הבנים

 

אצל ה'גורליקים', כל עניין הוא סיפור. אין משהו סתמי או מקרי, הכל מתחבר להיסטוריה, למשפחה, וכמובן לרבי ולמסירות נפש. 

 

אתמול לפני התפילה, ביקש ממני הרב ירחמיאל גורליק לגלול את אחד מספרי התורה לפרשת תרומה, ובסיומה החזיר את ספר התורה לארון הקודש והתפילה החלה. כאשר הגיע זמן קריאת התורה כיבדני הרב גורליק ב'פתיחה', הוצאתי את ספר התורה שעמד באמצע מולי. אך רק לאחר הורדת המעיל אני שם לב, כי לקחתי ספר תורה אחר, ישן מאוד, ושוב צריכים לגולל לפרשת תרומה. 

 

כאשר הרב גורליק שם לב לאי-הנעימות שלי, על כך שלא הוצאתי את ספר התורה שהוכן מראש, הוא הפטיר מיד: "זו השגחה פרטית מופלאה! ספר תורה זה, קיבלנו פה לפני 11 שנה מהקהילה היהודית בעיר ניקולייב, על ידי גיסי הגדול רב העיר השליח הרב שלום גוטליב, וזהו ספר תורה שעוד קרא בו רב העיר המקובל הקדוש רבי לוי יצחק שניאורסהן - אביו של הרבי".

 

וזו רק ההתחלה, הראשונה מתוך חוויות רבות ונעלות שחשנו כולנו - כל אלו שהגיעו ביום רביעי לעיר טיומן בסיביר, שעתיים וחצי טיסה ממוסקבה הבירה, כדי להשתתף בשמחת יהודי העיר ושמחת משפחת הרב ירחמיאל גורליק וזוגתו, העומדים בראש הקהילה ולה הם מסורים יומם ולילה. והנה, כעת, לאחר עמל רב, זוכים לחגוג חנוכת הבית למשכן חדש לבית הכנסת ובית חב"ד במרכז העיר, ולקבוע מזוזות בפתח מבנה המקווה החדש - בהשתתפות אורח הכבוד הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א. 

 

עוד לפני התפילה הלכתי כמובן לטבול במקווה החדש, ועיניי צדה אריח מרובע בצבע שונה ובגודל אחר משאר האריחים המצפים את קירות המקווה. 'זה על שום מה?' שאלתי את הרב גורליק בהמשך, תוהה אולי יש איזו חומרה חדשה במקוואות, עליה עוד לא שמעתי... והוא מחייך ועונה בהתרגשות: "לפני הרבה שנים, קיבלתי מסבי הרב נטקע ברכהן ע"ה אריח אחד שהוא מצא בתוך בור המקווה שגילו אז ברוסטוב, המקווה הראשון שבנה הרבי הרש"ב נ"ע בשיטה המפורסמת שלו למען הידור טהרת ישראל, שיטת 'בור על גבי בור'. במקווה ההוא טבלו שלושה דורות של אדמו"רי חב"ד. "וידוע" - ממשיך הרב גורליק בהסברו והרגש החסידי הבוער בקרבי: "כי עצם כשאתה תופס במקצתו - אתה תופס בכולו. ואין ספק, כי לנו כחסידים יש אמונה, שאריח כזה מביא איתו קדושה מיוחדת למקווה פה".

 

לאחר טקס קביעת המזוזות, הוזמנו כולנו להתוועדות חסידות, במהלכה הביע המארח רב העיר הרב גורליק את תודתו והוקרת כלל יהודי העיר על התמיכה הגדולה שהם מקבלים לאורך כל הדרך מרב המדינה, שלא חסך שום מאמץ לאורך השנים, והפעיל את קשריו בחלונות הגבוהים ואצל נגידי עם, לעמוד לימין הקהילה בטיומן ולהגיע לרגעים הנעלים הללו, ובמיוחד על כך שטרח להגיע אישית כדי להשתתף במעמדים השונים ביממה אחת. 

 

מספר מתנות חולקו לתומכים שהזילו מכספם או סייעו בדרכים אחרות למען המקווה, והרב שליט"א שישב בראש השולחן לא מתמהמה. הברזל חם, והוא מכה בו בכל הכוח: "זה הזמן להנחת אבן הפינה לבניין החדש של הקהילה"! קובע הרב הראשי, לאחר מספר דברי תורה וחיזוק. האווירה מתחממת בהתאם. ברוך בן ציון גורביץ - ידיד נאמן של המשפחה, תורם במקום ספר תורה מהודר לבית החדש כאשר ייבנה. ישראל קנטור - תלמידו של האח המסור רבה של קאזאן הרב יצחק גורליק, תורם את ארון הקודש; ורגע לפני שהרב קם לצאת באופן ספונטאני לטקס הנחת אבן הפינה, מגיעה הרבנית גורליק, ובידיים רועדות היא מניחה ליד הרב שליט"א קופסת עץ מהודרת וקטנה. הרב פותח ובתוכה אבן אדומה. "אבן מ-770".

 

"לפני שנים רבות, בעת בניית סוכת הרבי בחזית בניין 770, נפלה מהגדר לבנה אחת. לקחתי אותה לעצמי, כאשר אחד מעסקני המקום דאג למלא את החסר מיד באבן תואמת אחרת. ומאז אני מחכה שנים רבות לרגע הגדול הזה". 

 

בשירת "מארש נפוליון", יצאנו רגלית במינוס 16 אל עבר שטח שהקהילה רכשה לפני מספר שנים. שני מעדרים הובאו במהירות כדי לחפור בתוך השלג ולהגיע לעפר האדמה. הרב שליט"א עוצם את עיניו ומתחיל יחד עם הקהל מזמור קכ"ג של הרבי, ולקול שירת "קלי אתה" מניח יחד עם הרב גורליק את האבן - אבן הפינה, לבניין גדול ומפואר עם חזית דומה לבית חיינו - 770, שיקום וייבנה בעזרת השם בקרוב במרכז העיר טיומן!

 

 

ולתמונת השבוע שלי: הכרת הטוב

 

את המזוזה השנייה בפתח הנוסף למבנה המקווה, כיבד הרב גורליק את אביו, הרב האדריכל החסידי ר' מרדכי מנשה, שתכנן את המקווה על פי כל ההידורים. ר' מרדכי מנשה כבר זכה במשך חייו לתכנן בתי כנסיות ומקוואות רבים, ובמיוחד זה שתכנן בהוראת הרבי, את בניין 770 המפורסם המתנוסס בכניסה לכפר חב"ד - העתק הבניין המקורי של הרבי בניו יורק. 

 

את ההתרגשות שלו ושל רעייתו אי אפשר לתאר - לראות את הנחת החסידי מצאצאיהם היקרים, שלוחי הרבי במסירות במקומות שונים בעולם, ובמיוחד כעת, פה, ביממה של מעמדים שכלל גם חגיגת בר המצווה לנכדם נטע, בן רב העיר הרב ירחמיאל. 

 

עם סיום האירוע הרשמי, בהשתתפות אורחים רבים, תומכים ובני הקהילה ובני משפחה מסורים שהגיעו במיוחד ממקומות שונים בעולם - התיישב הסב להתוועדות חסידית, וכה סיפר לכולנו - לחתן בר המצווה, לרב הראשי שליט"א ולשאר המסובים: 

 

"כשהייתי בן שנתיים, הוגלה אבי החסיד ר' מענדל ע"ה על ידי המשטר הקומוניסטי לעשר שנים לסיביר. כשנהייתי בן שלוש-עשרה, נחגגה 'בר המצווה' שלי בעיר סמרקנד, לשם הגיעה המשפחה בזמן המלחמה, ביחד עם סבי, החסיד ר' ירחמיאל חאדאש ע"ה שהיה מראשוני תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש. הסבא ה'תמים' גידל וחינך את כל נכדיו, וגם הכין אותנו לבר מצווה. 

 

חגיגת בר המצווה הייתה בחורף תשי"ז בדירה של המשפחה. אחד מראשוני האורחים שהגיעו, היה יהודי בשם ר' פייוויש, שהיה אחראי על המקווה הסודי בסמרקנד. וכדי שלא יתפרסם הדבר, נשמר מיקום המקווה בסודיות מוחלטת. 

 

ר' פייוויש ניגש אליי ושאל אותי באם טבלתי היום במקווה לכבוד בר המצווה. הרי לא הייתי רגיל לטבילה, ועניתי כי כעת חורף, מאוד קר והנהר קפוא, ולכן לא טבלתי. אמר לי ר' פייוויש: 'בוא איתי'. הגענו לדירה בה היה המקווה הסודי, ור' פייויש חיכה לי בחוץ. טבלתי ויצאתי, ושבנו הביתה להמשך חגיגת בר המצווה. 

 

עברו שנים, וזכיתי לעלות לארץ הקודש. גם ר' פייוויש עלה, וכמוהו גם אנחנו קבענו את מקום מגורינו בנחלת הר חב"ד שבעיר קריית מלאכי.

 

בראש חודש טבת תשמ"א, התפללתי שחרית במניין שר' פייוויש היה בו שליח ציבור לכבוד היארצייט של אביו ע"ה. באמצע חזרת הש"ץ, כשר' פייוויש אמר את המילים 'אתה קדוש ושמך קדוש', נדם קולו לפתע והוא התמוטט. הגיעו שירותי הצלה, אך לצערנו הגדול מאוד הם קבעו את מותו. ר' פייוויש ע"ה התאלמן באותה תקופה מאשתו, ונותר גלמוד. לא היו להם ילדים. 

 

כמה מהתושבים המכרים נסעו לירושלים כדי ללוותו לקבורה בחלקת כולל חב"ד ב'הר הזיתים'. בדרך עצרו לטהרה בבית הלוויות 'שמגר'. ישבתי עם מספר מלווים ליד חדר הטהרה, ולפתע נפתחה הדלת, ואחד מחברי החברא קדישא שואל 'מקווה?' - כלומר האם לעשות גם מקווה. הם שאלו, מכיוון שמדובר היה בשירות בתשלום נוסף. מיד כאשר שמעתי את המילה 'מקווה', צף בזכרוני אותו מקווה ביום בר המצווה שלי בסמרקנד שזכיתי לטבול בזכות ר' פייוויש הזה. 'יא (כן), מקווה'! עניתי מיד, והרגשתי כי נתנו לי מהשמים הזדמנות אחרונה להחזיר טובה ליהודי יקר זה"...

 

 

גוט שבת וחודש טוב!

שייע

הנכון לעשות במצב כזה

 

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

לקראת שבת קודש פרשת תרומה תשפ"ה

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה' הע"י

ישנה בדיחה קבועה החוזרת על עצמה מידי שנה, שטוענת שבשבת פרשת תרומה, בתי הכנסת של התימנים סגורים, כי כשהם שומעים את המילה 'תרומה' הם נרתעים.

השנה שזה גם פרשת תרומה וגם פרשת שקלים, על אחת כמה וכמה.

אני אין דעתי נוחה מבדיחות אלו, כי במו עיני ואוזניי נוכחתי כי לא כך הם פני הדברים ואינם מדוייקים.

נכנסתי פעם בשבת קודש לבית כנסת התימנים וכאשר הגיע שעת קריאת התורה, התחיל הגבאי למכור את העליות ונדהמתי לשמוע את המחירים שמורה על רוחב ליבם.

כבר ההתחלה היתה מפתיעה, הגבאי הכריז: פתיחת ארון הקודש 50 ומיד נשמעה צעקה 60, והמשיך מהר 70 ו-80, 90, ואז מקצה בית המדרש הפתיע מישהו בצעקה: שקל ועשרה...

הגליון היום שונה מהרגיל, אני שוהה בדרכים ואין לי מחשב, נכנסתי לאחד הסניפים של 'טעג', שהם החברה המסננת של מחשבים, יש כאן עמדות מחשב ומשלמים לפי שעה, ולכן אחרי המאמר אצרף מספר חידושים שהקלדתי.

הגעתי לאנטוורפן לשמחה משפחתית ונכנסתי להתפלל בביהמ"ד של סאטמר וליד הכניסה מופיע שלט שאסור לדבר עברית בבנין זה.

אחר שמחת השבע ברכות שערכנו לבני המשפחה, ישבתי עם מו"ח שליט"א וחמותי תחי' ואמרתי להם כמה צריך להודות להקב"ה שהגיענו עד הלום, נולדתם במחנות מיד אחר המלחמה להורים שאיבדו את רוב יקיריהם בשואה ומי חלם אז שכעבור 75 שנה נערוך שבע ברכות לנכד בהשתתפות עשרות צאצאים כולם זרע ברך ה' תלי"ת.

כשמעם את דבריי, סיפר חמותי כמשיחה לפי תומה כי בחתונה השתתפו 4 אברכים נכדי דודה הרה"ח ר' חיים הערש שווארץ זצ"ל, משיכון סאטמר בבני ברק, שהיה איש חסיד מובהק, מקורב בלב ונפש לרבי מסאטמר זי"ע בעל ויואל משה עד כדי כך, שכאשר ביקר הרבי מסאטמאר זיע"א בארה"ק היה מתאכסן בביתו של ר' חיים הערש הנ"ל.

וכה סיפרה חמותי, אחר השואה, פעלו שליחי הסוכנות אצל הוריה ששניהם היו כאמור שרידים מוצלים מאש, הם התגררו ברומניה תחת השלטון הקומוניסטי ושידלו אותם שיסכימו להעלותה ארצה והם ידאגו לכל צרכיה ברוחניות ובגשמיות, עד שההורים יצליחו לקבל ויזה ולחבור אליה, מה שיכול היה לקחת זמן רב. 

הם הסכימו בלב שלם ואחר שנסעה ארצה, שלחו ההורים מברק לקרוב משפחתם ה"ה ר' חיים הערש שווארץ זצ"ל וסיפרו לו בשמחה כי בתם זכתה לחון את ארץ הקודש, הוא מיד קלט כי הפעילים ניצלו את תמימותם והבין שאין להם מושג מה מצפה לה ברוחניות, וכל המסירות נפש שהיה לה אצל הקומניסטים, תרד לטמיון אצל הציונים הללו.

וכשאני כותב מסירות נפש, הכוונה כפשוטו, היא מספרת כי כל שבוע לקראת שבת, היתה פוצעת ושורטת את ידה הימנית כדי שלא יכריחו אותה בכיתה לכתוב בשבת, והיתה מחביאה את מאכלי הטריפה שהבית ספר נתן ועושה את עצמה כאילו אכלה ועוד כהנה.

כשר' חיים הערש שמע את 'הבשורה', לא ניסה להסביר להם את המשמעות, כי הוא לא ידע מה תהיה תגובתם, הוא הלך והזמין אותה לשבת קודש אצלו בבני ברק ומעולם לא שלח אותה בחזרה, היא נשארה לגור אצלו עד שהוריה עלו ארצה.

את כל זה סיפרתי בגלל הסיומת דלהלן:

ר' חיים הערש, הקנאי הגדול, תלמידו וחסידו של הרבי הלוחם הגדול נגד הציונים, שהבין כי כאשר הוריה יעלו ארצה כנראה הם ישלחו אותה כנראה לבית יעקב, הלך לחנות ספרים כללית ורכש ספר שנקרא 'אלף מילים ראשונות בעברית', וישב כל יום בסבלנות ושינן איתה את הספר, כדי שהיא תדע את השפה על בוריה ותוכל להשתלב בכבוד בבתי החינוך כדבעי.

וכשסיימה לספר זאת, שמחתי שר' חיים הערש לא עשה לעצמו חשבונות של 'עברית' ו'ציונות' אלא עשה את מה שהבין שנכון לעשות בנסיבות שהיו, אכן, תלמיד אמת היה לרבו, כי לדעתי, הרבי הקדוש בעצמו לא היה נוהג אחרת אם היה בסיטואציה דומה ובודאי מורה לו לעשות כן אם היה שואלו.

אז זו גם ההזדמנות להודיע לקוראינו תושבי אנטוורפן, כי בעזהי"ת השבת בסעודה שלישית אשא דברים בביהמ"ד של קהילת ערלוי, אשר חלק נכבד מהאברכים שם, הם בנים לידידיי שלמדתי עמהם בישיבת ערלוי בקטמון לפני 40 שנה.

בברכת שבת שלום ומבורך

ישראל אהרן קלצקין