הגאון הגדול רבי שמואל אליעזר שטרן על חומר העוון של שיחה בשעת התפילה

 

דברי מרן הגאון הגדול רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א מגדולי פוסקי הדור
בענין חומר העון של שיחה בשעת התפילה, בליל שבת קודש פר' ויגש העעל"ט

וקבעו שמונת ימי חנוכה להודות ולהלל לשמך הגדול. ידוע מה שכתב הלבוש לבאר הטעם למה בחנוכה עושים זכרון לנס רק בהלל ובהודאה, ולעומת זאת בפורים מבטאים את גודל הנס במשתה ושמחה, כיון שבפורים היתה הגזירה על כלל ישראל 'להשמיד להרוג ולאבד', איבוד הגוף שיש בו ביטול משתה ושמחה ולא גזרו על איבוד הנפשות, לכן קבעו לבטא את ההודיה על הנס ע"י ריבוי משתה ושמחה, משא"כ בחנוכה שגזירת היוונים היתה 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', שזהו גזירה על הרוחניות של כלל ישראל, כי היוונים ביקשו רק להמיר את דתם של ישראל, ומי שקיבל על עצמו את דתם לא ביקשו לפגוע בו יותר, על כן קבעו לבטא את ההודיה על הנס באופן רוחני, על ידי הלל והודאה להשי"ת על שהצילנו מידם.

יש שכתבו לפרש טעם הדבר באופן אחר, שאינו דומה נס דחנוכה לנס דפורים, כי הגזירה הגשמית שהיתה עלינו בימי המן הרשע 'להשמיד להרוג ולאבד' התבטלה ואיננה, ולכן אפשר לשמוח בלב שלם ולבטא את שמחתנו במשתה ושמחה, אבל הגזירה של היוונים 'להשכיחם תורתך' קיימת עדיין, שבכל דור ודור יש מתיוונים שכל מגמתם 'להשכיחם תורתך', ולכן אין מן הראוי שנבטא את הנס הגדול שהיה לנו בזמן היוונים במשתה ושמחה, כי עדיין נשאר לנו מקצת מהגזירות הרעות שגזרו עלינו בזמנם. ובפרט בדורינו אנו רואים את זה במוחש שיש מתיוונים רשעים ארורים הערב רב של דורינו, אשר שבתם וקימתם כל היום הוא רק איך אפשר לגזור את גזירות היוונים גם בזמנינו, איך אפשר גם היום 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', להעביר יהודים על דעתם ועל דעת קונם.

אבל יש להוסיף ולומר, שלא רק בזכות אלו הרשעים שונאי הדת אין לנו עדיין את הזכות לשמוח בשמחה שלימה, אלא אפילו בתוך בתי כנסיות ובתי מדרשות, מקומות שיהודים יראי שמים באים לשפוך צקון לחשם לפני קונם, גם שם יש עדיין את המתיוונים הגורמים מרידה במלכות שמים רחמנא ליצלן, הלא הם אלו המדברים בשעת התפילה וקריאת התורה, ומזלזלים ורומסים את השראת השכינה, שהרי זאת היתה מטרת היוונים בזמנם, לבטל את השראת השכינה שהיתה אצל כלל ישראל, הן על ידי שטימאו כל השמנים והן במה שהעמידו צלם בהיכל, מטרתם היתה אחת, שלא יהיה עם ישראל שונה משאר האומות במה שיש להם השראת השכינה, וכשיהודי מדבר דברים בטלים בשעת התפילה הוא גורם לאותו דבר ממש, לביטול השראת השכינה שיש במקום קדוש בבית הכנסת.

דברים קשים מאוד כתב הצל"ח (דרוש ל"ג) על אותם המדברים בבית הכנסת, ורומסים ומבזים את מקום הקודש שנשאר לנו מאז נחרב בית מקדשנו ותפארתנו, וז"ל 'בימי החנוכה ראוי ליתן לב לתקן כל הדברים הגורמים לשכינה שתסתלק מישראל, שזה היה כוונת היוונים, והנה בעווה"ר בעת הגלות אפס מקום להשראת השכינה, כי חרב בית מקדשנו, והקב"ה ברחמיו השאיר לנו שארית, וכתיב (יחזקאל יא, טז) 'ואהי להם למקדש מעט' אלו בתי כנסיות (מגילה כט.), ושם השכינה שורה, ואלו המדברים בביכהנ"ס אין לך מורד במלכו של עולם בהיכלו ולפניו גדול מזה, וזה מטמא אויר הקדוש, דוגמת היוונים שטימאו המזבח, כי זה מעמיד צלם בהיכל, כי בכל עבירה נעשית קליפה ורוח הטומאה, ובעווה"ר נתפרץ הדבר מאוד'.

בשבוע הבא עלינו לטובה יחול יום עשרה בטבת, שבו אנו מבכים על תחילת חורבן הבית, ואיתא בחתם סופר (תורת משה דרוש לז' אדר) שבכל דור ודור יושבין בי"ד של מעלה ביום עשרה בטבת ודנין האם השנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנת גאולה וישועה או שיהיה ח"ו עוד שנה של גלות, אנו לק-ה ועינינו לק-ה, כי ארכה לנו השעה ואין קץ לימי הרעה, רבונו של עולם עשה נא שהשנה הבאה עלינו תהיה שנת גאולה וישועה, אבל צריך לזכור שאותם המדברים בבית הכנסת יכול להיות שהם הם אלו הגורמים לכך שאנחנו עדיין בגלות, והם גם כן עלולים לגרום שהשנה הבאה לא תהיה שנת גאולה וישועה רחמנא ליצלן, כי אותם המדברים ומזלזלים במקום מקדש מעט זה, גורמים שהקב"ה יאמר שאם את מקום מקדש מעט אינכם יכולים לשמור כראוי למה לי להביא אליכם את הבית הגדול והקדוש.

לכן צריכים אנו להיזהר מאוד בעניין זה של דיבור בשעת התפילה, ועל ידי שנשמור על כבוד בית המדרש ונקדש את מקום מקדש מעט זה שנשאר לנו, יאמר הקב"ה בני אתם החפצים לשמור על כבודי ומוראי, לכם אני רוצה לבנות את ביתי, ועל ידי זה נזכה לגאולה השלימה בבנין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו ברחמים גדולים אמן.