"היום בתניא" ד' טבת

 "היום בתניא" ד' טבת
תניא "ליקוטי אמרים"
פרק ז'
שנה פשוטה
⛳
מקבלי החיות מקליפת נוגה (לאחר שנבראו):
א. נפשו הבהמית של היהודי.
ב. נפשו של כל הכלול ב"חי" (בהמות חיות עופות ודגים), כשהם טהורים ומותרים באכילה.
ג. ה"קיום והחיות" של הדומם והצומח המותר באכילה.
ד. הקיום והחיות" של  ה"מחשבה דיבור ומעשה" בענייני העולם הזה - כשאין בהם שום שייכות לשס"ה "לא תעשה", ולאידך, יש בהם את החיסרון שאינם נעשים לשם שמים.
...
המאפיין את קליפת נוגה:
קליפת נוגה שיש בה גם מעט טוב, נחשבת כ "בחינה ממוצעת" בין מדרגת הקדושה לשלושת הקליפות הטמאות לגמרי.
והאדם בהתנהגותו: יכול להוריד את החיות שבנוגה אל הקליפות הטמאות לגמרי (כמבואר בהמשך). 
ולאידך, להעלות את החיות שהוא מקבל מנוגה אל הקדושה (כמבואר כאן).
...
הפרדת חומרים:
בהעלאת הנוגה לקדושה, נעשה בעצם הפרדת חומרים, הפרדה בין הטוב והרע המעורבים יחדיו - כשבהתנהגותו החיובית, מפריד האדם את הטוב מהרע (שבו הוא היה מעורב) ואותו הוא מעלה לקדושה (כשבמקביל, הרע נדחה לגמרי)  - ושתי דוגמאות לדבר:
א. האוכל בשר שמן של שור או שהוא שותה יין מבושם, כשכונתו היא "להרחיב דעתו לה' ולתורתו" (שיוכל ללמוד יותר טוב), או "כדי לקים מצות עונג שבת ויום טוב". הנה, אף שהחיות המקורית הנשפעת במאכלים אלו היא מקליפת נוגה. הרי שבאכילה זו, האדם פועל "בירור" והפרדה של הטוב מהרע שבנוגה, ומעלה אותו למסגרת הקדושה שבעולם, שמעתה הוא יכלל בה.
ב. רב הפותח את שיעורו (שהוא בענייני תורה), בהקדמת "מילתא דבדיחותא"(= "דברים משעשעים")  מעניני העולם שאינם אסורים, שחיותם אינה מהקליפות הטמאות אלא מקליפת נוגה. וכפי שנהג רבא בבואו ללמוד עם תלמידיו (כדי להכניסם לאווירת הלימוד) - הנה גם כאן,  הטוב שבנוגה נפרד מהרע שבו ועולה ונכלל בקדושה.
...
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ