מאת פישל קדוש
סימני השאלה מהדהדים, פוליטיקאים ולא פוליטיקאים מתקשים להבין את מניעי בן גביר. עזבו את הצד העקרוני של פגיעה בממשלת הימין. מי שראה את רוה"מ מגיע מביה"ח לכנסת, חיוור ותשוש, כמו אחרי ניתוח, ואת ביסמוט עם קריעה בחולצת האבלים, תחת סירוב לקיזוז, לא יכול להבין את בן גביר. אלה מראות אבסורדיים שהציבור לא מקבל.
גם הנושא לא סביר. שכר השוטרים לא הסיפור שאפשר למכור לציבור. אף אחד, אבל אף אחד, לא בחר בן גביר כדי שלשוטרים יהיה יותר כסף. אנשים גם מבינים שאם בגלל המלחמה מקצצים לציבור הכי עני, מותר לקצץ גם לשוטרים, ובעצם לא קיצוץ, בס"ה לדחות בשנה את הפעימה השניה בעליית השכר. אם יוקדמו הבחירות בגלל שכר השוטרים, בן גביר יתקשה להסביר מה הביא אותו להפיל ממשלה ימנית בגלל שכר השוטרים. זה ממש לא הנושא, ובוודאי כאשר ברור לכל שאם הבחירות יוקדמו השוטרים לא יקבלו כלום.
נשאלת השאלה מה ראה בן גביר שפיקח היה לשטות זו? בהבנה ש"שמפניה" הוא לא, האפשרות היחידה שאולי מסבירה את התנהלותו כפיל בחנות חרסינה, שהוא בלחץ ואולי נסחט ע"י "מערכת המשפט" באיום מוחשי להפליל אותו בחקירות "מקורבי בן גביר" או להפיל אותו ע"י הבג"ץ הקורא להדחתו. כנראה שהלחץ הוביל לטעות, וחבל, כי בן גביר מביא אלפי קולות שבלעדיו לא מצביעים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.