גדל דור אשר לא ידע את יוסף, השקיעו המון בלימוד התורה בישיבות ובנושאים רבים וחשובים ודילגו על החלק שהוא עיקרי בלעדיו אין עתיד חרדי וזו האידיאה החרדית, ועל כולם לדעת היסטוריה יהודית בסיסית זו שתפקח עיני מי שצריך להבין ממה חייבים להתרחק וממה להיזהר ולהבטיח את עתידנו היהודי. הדבר הראשון ולפני הכל שמחוייב כל יהודי שמעוניין ורוצה בהמשכיות יהודית הוא לדעת מה יבטיח המשכיות יהודית ומה תגרום להתבוללות ולמחיקת תורה ומצוות מיהודים. הגענו למצב שיושבים חרדים צעירים בכל מיני מקומות ולא מתביישים לומר כי הם 'ציונים'
הבעיה הזו היא כללית בכל מקום כמעט, החרדים משקיעים המון בפיתוח הקהילות והישיבות ולא מבינים כי בסופו של דבר גם אם הם טובים לשעה הם לא יהיו טובים לעתיד. מצב העולם משתנה, ואם אין בסיס לצעירים לדעת ממה להתרחק, סופם יהיה כסופם של כל מי שבשעתו היו שומרי תורה ומצוות נהרו אחרי ה'השכלה' ורובם הגדול אינם יהודים עוד
מאז הרעיון ה'ציוני' שמקורו היה מחיקת שמה של היהדות, מי שהגה את הרעיון הזה ביקש לפייס את הנצרות, ולחיות עימה בשלום ומצא 'פטנט' של לא עוד 'יהודים' אלא 'ציונים' שם חדש שגם הנצרות תוכל לחיות עימה, ככה זה התחיל. אנשי המזרחי דאז רצו מאוד ציונות' מפני שהרעיון מצא חן בעיניהם אבל לא יכלו להסכים עם הרעיונות של אותו מי שלא קיים מצוות שדחף את הרעיון של יהודים ללא מצוות תחת השם החדש 'ציונים', דבר שהנוצרים דאז היו שמחים אם היהודים כולם היו נוהרים אחרי הרעיון הזה. בקרב שומרי המצוות התחלקו הציבורים, החרדים שמקורם והתחלתם לפני ה'ציונות' התנגדו ולחמו בה ועד חרמה, ואילו רבני המזרחי ניסו לטהר אותה על ידי 'ציונות דתית' כזו שלא מוותרת על תורה ומצוות
ההיסטוריה בנושא הזה ארוך מאוד וספרים על גבי ספרים נכתבו, ואף כותב שורות אלו לפני חמישים שנה ויותר כתב הרבה בעניין, אביא כאן את תקופת קומה של המדינה כאשר נוצר מצב של חילונים דתיים וחרדים איך מבטיחים את החינוך של המדינה ובעיקר את הקיום היהודי. ברור היה גם לחילונים כי ההתבוללות תעצור את ההמשכיות היהודית. טען אז בן גוריון שייצג את החילונים כי בארץ ישראל לא תהיה בעיה בעניין. מאחר וכולם הבנים והבנות הם יהודים, כך שהחינוך הממלכתי למרות שלא מחנכים לשמירת המצוות לא תהווה בעיה, הילדים יתחתנו יהודים עם יהודים וממילא ההמשך הוא יהודי. מה שהוא לא ידע אז, כי יבואו ימים ושמנה מאות אלף לא יהודים יציפו את המדינה מרוסיה ומקומות אחרים ואלו יבוללו את הצעירים הללו
הדתיים לאומיים לא הסכימו עם בן גוריון, הם טענו כי בלי תורה ומצוות אי אפשר להבטיח קיום יהודי, ולכן כבר אז הקימו את החינוך 'הממלכתי דתי' ואיפשרו לאזרחי המדינה לבחור בין חינוך ממלכתי לחינוך ממלכתי דתי
החרדים כמובן לא הסכימו לא עם אלו ולא עם אלו, והקימו חינוך חרדי שסבל קשות מתקציב, אבל הצליחו במשך כל השנים להתגבר ולא הפכו להיות חלק מתקציב המדינה, פרט ל'חינוך העצמאי' שהקימו על מנת להציל את הילדים הספרדים. בשעתו כל זרם חינוך ברישום עבד קשה. החינוך הממלכתי והממלכתי דתי הבטיחו חינוך בחינם. החרדים הציעו לספרדים ולמי שלא היה לו כסף כי יש להם תומכים שיממנו את החינוך שלהם, וככה עשו כמה שיכלו להציל. אבל החרדים המקוריים החזיקו מוסדות חינוך משלהם ומימנו אותם בעצמם
בכל השנים, היה ברור לכל חרדי, כי אנו אנטי ציונים ולא היה ספק לחילוני כי חרדי הוא לא ציוני. החרדים לא הצטרפו למוסדות כמו ההסתדרות הציונית ועוד מוסדות שהיו שייכים לציונות, וגם לאחרונה כאשר קבוצה מ'דגל התורה' חדרו ל'הסתדרות הציונית' מפני ששם יש הרבה כסף, ראשי 'דגל התורה' מתנערים עושים הכל לטעון כי זו קבוצה אחרת ואין להם קשר עם המפלגה למרות שמשה גפני נהנה מן הענין דאג לבנו משרה בכירה במוסדות הציוניים. מי שלא מבינים בכלל על מה מדברים הם ש"ס שהגיעו לישראל ממקומות שלא הכירו את ההשכלה, הציונות, ועוד דברים כאלו, הם נפלו לתוך סיר שהתבשל כאלף שנה באירופה, ולא הבינו את חומרת מעשיהם כאשר הם משרתים את הציונים במלחמתם במי שאינם ציונים
נעשה כאן ברור, כל מי שהוא 'חרדי' הוא לא ציוני, לא שייך להיות חרדי וציוני, מדובר בתרתי דסתרי. למי שלא יודעים, גדולי התורה בעבר לחמו נגד הקמת מדינה, הם הזהירו שלא יעשו זאת. רק לאחר שזו קמה החליטו הרבנים כי מאחר והיא קיימת אין ברירה ונהיה חלק ממנה אבל נשמור על ה'התבדלות' נתרחק מהם ומהמונם, חזרו והזהירו כי אסור לשכוח כי אסרו את יינם משום בנותיהם, תחילה נכנסו לממשלה חשבו שאם ינהלו את משרד הסעד לא יעברו על איסורים חמורים, והתברר כי גם שם אי אפשר היה לשבת מבלי לעבור על איסורים חמורים, החלטת הגדולים הייתה כי אסור לשבת בממשלה בכלל ואף לא בקואליציה, ועד תשל"ז ישבנו בחוץ, היה ברור כי אנו לא ציונים
החורבן החל בתשל"ז כאשר נכנסנו לקואליציית מנחם בגין, אבל עדיין שמרו על הכלל שנקבע כי מצטרפים רק לקואליציה ולא לממשלה. את המכה בפטיש בהרס וחורבן היהדות החרדית בישראל עשתה ש"ס כאשר הקימה מפלגה והצטרפה לממשלה דבר שזעזע את היהודים החרדים באמת, ניסו לעשות אז 'צוויי דינים' (שתי דינים) אחד לאשכנזי ואחד לספרדי, אבל זו גררה אחריהם את דגל התורה שהתירה לעצמה סגני שרים וזה גרר את אגודת ישראל עד לתפקידי שרים, והיום אנו עמוק בבוץ אידיאי ולא יודעים איך לצאת מזה
בעקבות דברים שכתבתי ואמרתי השבוע על הציונות, וכי חרדי לא יכול לשרת בצבא ששם הוא לא יכול לומר כי אינו ציוני, קיבלתי תגובות כולל מרבנים ספרדים שטענו כי המאבק נגד הציונות עבר עליו הכלח והיום כל החרדים ציונים. אוי לנו שככה מרגישים מי שמכונים רבנים. הצרה היא שרבנים חרדים הפכו להיות רבנים ראשיים במדינה הציונות נשבעו אמונים למדינה ציונית ואלו גררו את הציבור למצב שכבר לא יודעים מה ההבדל בין ציוני ללא ציוני, ואין זה פלא מדוע החילוני תובע 'שוויון' אם אנו ציונים כמותם מדוע שלא נשרת כמותם
כל עוד ששמרנו על המבדיל בינינו לבין החילונים יכולנו להבדל מן הצבא, מפני שזו לא מתאימה לחרדי ומי שאינו ציוני. ברגע שהפכנו להיות כמותם אנו משלמים מחיר כבד ונאלצים לעבור מלחמה שכזו. האשמים במצב הזה הם ש"ס, הם מחקו את ההבדלים שבין החרדים לחילונים, כאשר למעשה הם עשו בפועל את עבודת המזרחי של אז, והיום הם אלו שאין להם את האומץ לומר כי החרדים לא ציונים
המאבק הזה לא הסתיים, וכל עוד הקב"ה נותן לי כח אמשיך לפקוח עיני עוורים בנושאים הכי קריטיים לעתיד היהודי והחרדי. תפקידנו להבטיח את ההמשך היהודי, וזה יוכל לקרות רק אם נדע היכן הקו המפריד בינינו לבין החילונים ולבין המזרחיסטים שמפקירים את הבנים לחילונים ולסופם היהודי. אנחנו לא מוותרים על עתידנו היהודי, ניאבק ונילחם על מה שחשוב באמת וקודם לכל עניין אחר
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.