אקדים כי חלילה אין הכוונה רק למקרה הנוכחי של 'שבעה' בשבוע האחרון, אם כי כאן קרה תקדים שתיכף נעסוק בכך. כל המציאות של 'שבעה' אצל רבנים אינו עוד 'שבעה' באמת, אלא יחצנו"ת ותצוגה, צלמים עובדים 24 שעות ביממה כל מי שנכנס אם לא הצטלם אין כל ערך לבואו, הרבנים צריכים תמונות עם מה שיותר רבנים ואנשים, בלי זה לא שווה להם כל ה'שבעה'
עושה רושם שכל מי שהולך או הולכת לעולמו או לעולמה עושים חסד עם הרב שהוא בעלה או חלילה אבא. היו מגדולי ישראל שישבו 'שבעה' על ילדים רח"ל, ובניגוד לעבר שהתאבלו על מי שהלך לעולמו, כבר כמה שנים שה'שבעה' הופך להיות תיאטרון, במקומות מסויימים עושים פארענצ'עס, וגם הליטאים לא מוותרים על התיאטרון. השבוע שוב ראינו תיאטרון כזה, והשאלה האם הם באמת מתאבלים על הרעיה או האמא, או שמדובר בתצוגה ויחצנו"ת ולא יותר מזה
מדוע אני כותב על זה עתה, כי השבוע קרה תקדים שאסור לעבור עליו מבלי לעסוק בנושא כי קיים חשש כי ימצאו מי ש'שבעה' יהפוך ל'שמנה' ו'תשעה' ועוד ימים כל עוד שאפשר לצלם. הרב ברגמן ישב 'שבעה' על רעייתו הרבנית בתו של הרב שך, והוא נהג כמו אחרים לפניו ואיני בא אליו בטענות על כך, מפני שזה הפך להיות מקובל ומדוע שהוא לא יעשה מה שאחרים לפניו כבר עשו. אם זה היה נגמר ב''שבעה' לא הייתי כותב פוסט על כך, מפני שהוא נהג כמנהג ה'גדולים' בימינו. מה שקרה אצלו שזה לא פסק בתום ה'שבעה', הגיעו רבנים גם אחרי ה'שבעה' והמשיכו בצילומים ובהצגה כאילו שאנו עוד בימי ה'שבעה'. הם לא התביישו לציין כי הרבנים הללו הגיעו אחרי ה'שבעה'. אסור שזה יהפוך להיות המנהג אצל אחרים, כל הנושא הזה טעון בירור רציני, חבל שזה מרחיק ויוצא מן המסלול כפי שהיה בכל הדורות
ואנצל כאן את השורות לכתוב כמה מילים על הרבנית ברגמן ע"ה, בניגוד לאביה, היא הייתה כותבת מכתבים לרבי מחב"ד, ויש ממכתביה ב'אגרות', היא לא אהבה את מלחמת אביה ברבי מחב"ד ובענין זה נהגה אחרת ממנו. הכרתי את אחיה ד"ר אפרים שך שהיה גר בשכנות עמנו עוד מלפני שהתחתנתי וגם אחרי, גרנו ברחוב עוזיאל בשכונת בית וגן מספר בתים זה מזה, אפרים היה מתפלל בליל שבת עמנו בבית הכנסת של הסבא של האדמו"ר מטריסק ברחוב בית וגן 99, והיו לי שיחות מעניינות עמו במשך השנים ההם
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.