רשעות ואכזריות ואפס חרדיות!!!!

מאז יומי הראשון חינכו אותי שאנו החרדים מהווים סמל לעם ישראל, ההתנהגות שלנו שונה משל האחרים הכוונה למזרחיסטים ולחילונים, וגם אם לעיתים קשה, אנחנו ההוכחה כי הכל אפשרי, במיוחד כאשר עוסקים במידות רעות ובבין אדם לחבירו, חובתנו להוכיח שזה אפשרי להתעלות גם כאשר זה נראה כי אי אפשר, וככל שאנו מוכיחים כי אנו מעל, ועשינו מעל לצפוי אצל אחרים, לא רק שקידשנו שם שמים, העלינו את עמנו וסביבתנו במאות מדרגות מעל

סכסוכי זוגות אינו דבר חדש, זה היה מאז ברא הקב"ה אדם על הארץ, אדם שלומד את מציאות החיים יודע כי הכל צפוי, וכי תפקידו להוכיח כי למרות הכל הוא מעל ויעשה את מה שצריך לעשות למרות שיהיו מי שיטענו כי הוא צודק וכי הצד האחר הוא העושה את העוול. עוד למדנו, כאשר זוגות שהשלום בית ביניהם עלה על שרטון, הם מגיעים לדין תורה, ועוד בטרם הם יפתחו את הפה אתה כבר יודע כי צד זה יאמר על הצד האחר את הכי גרוע, זה טבע האדם ואנו לא נשנה אותו

ובכל זאת, כאשר מחלוקת פורצת - וכמעט בכל יום במקום אחר - האם אין לדבר סוף, או שמגיע רגע מסויים שצריך לעשות חושבים ואף לעשות כמה צעדים לאחור והכוונה כאן לכל צד. בכל מחלוקת כזו, כל צד משוכנע שהוא הצדיק והשני הרשע, ולא נשכנע זה את זה, וכאשר הכוח בידי צד, ייצר הנקמה הוא גדול וחזק, וישנם גם מי שמנצלים את המצב לא רק לנקמה גם לדברים אחרים ביניהם סחיטת הצד האחר, והשאלה היא האם מותר לנו להתנהג כמו כל הגויים, או ברגע של אמת עלינו לומר עד כאן, יושבים לצד שולחן ומתפשרים ולא טוענים כולה שלי. כל מי שנושא ראש על הכתפיים יאמר בהגיון כי גם למחלוקת יש סוף, ואין טעם למשוך את כל החיים במחלוקת שאחרים אולי נהנים ממנו, הזוגות בפרשה הזו הם הקרבנות

סכסוכים מן הסוג הזה טבעם שהם יוצאים לרחוב במיוחד כאשר קשורים בענין כמה משפחות, ובכל זאת ההיקף מצומצם יותר. כאשר מרחיקים עד להיתר מאה רבנים זה עולה כמה רמות והדברים מקבלים תנופה אדירה, ובימים אלה מתמודדים אנו עם פרשה שהחלה לפני עשר שנים, התפתחה, עד שהבעל המעגן קיבל 'היתר מאה רבנים', ומכאן כולם יש להם דעה בנושא, זה סבור שצד זה צודק והאחר הצד האחר, ושימו לב, החברים של צד זה עם זה, והחברים של הצד האחר עם צד זה, ובמקרה שלנו הייתה תקופה שהתומכים באשה היו מצד הזאלונים הסאטמארים והתומכים בצד הגבר היו מצד האהרונים הסאטמארים, זה הפך להיות מלחמת קהילות, דבר המעיד כי אין עוד אמת וצדק במאבק, אלא כל צד מבקש לראות את הצד השני מתקפל ומוכה

מה שקרה, כמה רבנים פקחו עיניים וקלטו כי רימו אותם. גם אם יש מי שעדיין סבורים כי הנימוקים ל'היתר מאה רבנים' היה צודק, מתברר כי המעגן אין לו כל עניין בלהגיע להסדר, הוא רוצה להוציא מיליונים מהצד האחר ולהמשיך לעגן את אשתו ועד סוף ימיה, ובנימוק של נקמה (ראה פוסט אחר בעניין). מה שמדהים, כי אלו שמצדיקים את הנקמה כלל לא מעלים על הדעת שלא ככל הגויים החרדים, וכי אנו חייבים להוכיח כי אנו באמת מה שאנו אומרים כי אנו, ובמצב כזה למרות הכל, מגיע הרגע שעושים סוף לענין

אסור לשכוח, הצד של האשה הניח מיליונים במזומן שהיה בידי רבנים ואף הביאו לבית הדין שאמור היה לעשות את הגט, ולמרות שסכום עתק במזומנים היה על השולחן, קפץ מי שתבע עוד מיליונים עבורו ועבור כל מי שטיפלו וסייעו למאבק במשך השנים, וככה שוב הענין התפוצץ. לפני שבאו לבית הדין היה סיכום על הסכום שצריכים להביא והסכום היה, ובכל זאת לא הסכימו לתת גט

נתעלם לרגע מן הפרטים, מפני שבנושא הנידון זה לא משנה. האם אלו הם פני החרדים, האם אנו כגרועים שבאומות? האם איננו מבינים כי במצב כזה ובחילול ה' שאין דומה לו, ולאחר נאומים מכמה רבנים, אין טעם יותר ואסור להמשיך במחלוקת לפחות כלפי חוץ, חותמים על שטרות להתייצב לדין תורה ונותנים בינתיים את הגט. מושיבים קבוצת רבנים שתחליט לא מי הצודק אלא מה עושים עתה עד לדין תורה בענין. ברגע שמוסרים את הגט הוכחנו כי אנו מעל לגויים אנו שונים מהם, ומהווים דוגמא לעולם. אבל מתברר מתוך מה שאני לומד בפרשה הזו, כל מי שמוכיח כי הוא מסוגל ויכול להיות רשע ואכזר יותר הוא זה שגאה בצד שלו ועושה הכל שלא יגיעו לסיום הפרשה, ומוכיחים שוב ושוב כי אנו החרדים יודעים להטיף לאחרים על שבירת המידות על וויתורים ועל התנהגות למופת, אבל כאשר אנו יכולים לסחוט אדם רק מפני שהוא עשיר, הכל זז הצידה, מרבים בחילול ה' וממשיכים להוכיח כי אנו נקמנים ואכזרים, ואיננו שונים מן הגויים

אוי לנו לאן הגענו, כאשר רבנים יפתחו את הפה בעניינים כאלו, נציג להם את המציאות, כי למרות שכבר עברו עשר שנים מן המחלוקת לא עושים כלום לסיים אותה. הרבי מקרית יואל עשה את שלו נאם ואמר דברים ברורים, אבל על דבר אחד ועיקרי הוא לא דיבר על שבירת המידות רעות, וכי למרות שצד זה או אחר חושב שהוא צודק, חייבים לעשות סוף לזה לא רק מפני שיש כאן סכנת חרם כי אסור להיות נשואים לשתי נשים בו זמנית, אלא השחתת המידות של הצדדים שזה גרוע הרבה יותר

מצד אחד אומרים לנו כי האברך המעגן הוא אדם כל כך עדין, ומצד שני האכזריות שלו היא כל כך קשה עד כדי סדיזם ממש, מתברר שוב כי בעולם החרדי הכל חיצוניות, ברגע של אמת הפנים האמיתיות מתגלות

חיים שאולזון

בו זמנית חטיבה חרדית! וחטיבה לדתיות-קרביות!

אם את הצבא מנהלים כמו שהם מנהלים את מערכת ההסברה לגיוס חרדים, אז אוי לנו, לא הייתי גר במדינה שאלו ראשי הצבא שלה, ההסבר היחיד שאולי אקבל שאחד לא יודע מהראש של השני, והם כל כך בורים בהבנת היהדות בכלל ובחרדיות בפרט, שהם עושים דברים הפוגעים בהם ולא קולטים, חושבים שהם עושים טוב

בימים אלה נאבקים בצבא לגייס חיילים ל'חטיבה חרדית' הם השיגו עד לשעת כתיבת שורות אלו בסך הכל 15 מתגייסים, הם הציגו מי שנראה כמו שבבניק עם פיאות ארוכות שיספר כמה 'חרדית' תהיה החטיבה הזו, ותוך כדי הם מפרסמים ומודיעים על הקמת חטיבה ל'דתיות-קרביות' ולא קולטים כי המעשה חייב לזעזע ולהרחיק כל יהודי שומר מצוות מן הצבא בכלל. בעבר מי שרצתה להתגייס הלכה לשירות לאומי שגם זה לא היה בהסכמה כללית, חיילות קרביות הוא איסור מדאורייתא, אבל לא מעניין אותם מותר או אסור, הם מבקשים לבשל בסיר אחד חרדים, דתיות קרביות, וחילונים מחללי שבת, ומאמינים שזה יכול לעבוד

הצבא כמות שהוא הוא חילוני, וגם מה שמבטיחים לעשות חרדי המציאות היא שלא הצליחו. הם מקימים חטיבות חדשות כאלו שכל עניינם הוא להונות את החרדים להביאם לצבא ואחר כך יתמודדו עם בעיות שלא ימצאו להם פתרון, מפני שלא שייך להיות חרדים עם חיילות דתיות קרביות וחילונים מחללי שבת ואוכלי נבלות וטריפות במסגרת צבאית כללית. ההתחלה תהיה נפרדת, אבל בהמשך לא שייך שצבא יהיה כזה שלא מסתכלים זה על זה ולא משתפים פעולה, הם יעשו הכל לאחד את כל החטיבות לצבא אחד אם כי כמו בכל צבא לכל חטיבה תפקיד אחר במקום אחר, אבל לא לגמרי, כאשר אתה מבקש להתקדם לא תוכל לעשות זאת במסגרת חרדית אלא צבאית כללית, כאשר בנוסף, המסגרת כפי שמציעים לא מתאימה ולא נכונה, מפני שלא זו הבעיה שעימה מתמודדים. לדוגמא, חטיבה חרדית עם התקנות שלה ירחיקו משם כל כך הרבה, אלו שכן הולכים לצבא לא מחפשים זאת, הם לא ירצו את כל ההתחייבויות הללו

הבעיה אינה לצאת מהצבא באותו לבוש כמו שהגיעו, אלא פנימיותם השקפתם לא תשתנה, ולא ראינו הצעה רצינית כלשהי שתבטיח כי הנכנס לחטיבה חרדי, ייצא ממנה עם אותה השקפה כי הכרה במדינה כמדינה היא בעייתית מבחינת האידיאה החרדית, וכי חייבים להתבדל מן החילונים מפני שהם מסוכנים לעתיד היהודי

שימו לב מה הם כותבים ועל מה חותמים,  (ראה פוסט אחר) כי יהיו במסגרת חרדית אבל לא תמיד, הצבא יכול להוציאם לאילוצים מבצעים עם חילונים וחילוניות. הצבא גם מחתים אותך שלא תוכל להגן על עצמך אם הם יחליטו באמצע שירותך להעביר אותך למקום אחר כולל חילוני מבלי שתוכל לערער על כך

החרדים זקוקים למסגרת חרדית ולא 'דתית', הבעיה אינה איזה טלפון יש להם ואיזה לבוש הם לובשים. הבעיה היא ה'אידיאה' החרדית זו שמחייבת אותנו להתבדל מכל מי שמסכן את עתידנו הרוחני, ולכך לא הציעו פתרון כלשהו, מכל מה ששומעים מאותו מיסיונר בלבוש חרדי, זה מתאים לישיבה קטנה ולא למי שמתבגרים ונמצאים במסגרת מסוכנת. מי שלא בשל להתמודד עם חילונים בכלל בכל תחום ובמיוחד בתחום האידיאי יפול שמה. לא שייך לשמור על חרדיות במקום כזה שמבקשים לחנך אותך ל'ישראליות' מפני שמכל מה שהם מבטיחים, הם לא אומרים כי לעולם לא יחדירו בך אפילו לא בעקיפין 'ישראליות' ו'דמוקרטיות', הם לא מתחייבים להביא מרצים שיחדירו אידיאה 'חרדית' כזו שתלמד איך להתבדל מן החילוני. מה שאתם עושים עתה זו עבודה מיסיונרית, וכל מי שמבקש להבטיח את עתידו היהודי עליו לברוח מן המיסיון החילוני, גם אם יקראו לזה 'חטיבה חרדית'

חיים שאולזון 

הסתת הציונות הדתית נגד החרדים

הם מבינים שלבד הם יכשלו, הם מנסים דרך המערכת המשפטית להפיל את הממשלה ואת השלטון, אבל אין להם כל סיכוי לנצח בבחירות, מפני שהימניים מתרבים דמוגרפית ואילו השמאלנים הולכים ופוחתים. בעבר הם בנו על החרדים, השקיעו הרבה כח בדרעי וגפני שהם ישפיעו על הרבנים שיסכימו להקים קואליציה עם השמאל, אבל הם מבינים כי זה לא יילך, בשל העמדות הקיצוניות האנטי דתיות וחרדיות, במיוחד בענין הגיוס לצבא, הם פתחו בה בשביל להפחיד את החרדים בתקוה שיבואו אליהם, והם ימשיכו במשחק של הדחיות וככה יחזיקו את החרדים בגרון במשך שנים כפי שעשו בעבר, עתה זה כבר לא יילך מפני שהעם לא מטומטם ההפגנות שהם עושים היום יעשו בעתיד נגדם אם הם יעשו עסקה עם החרדים

לכן, הם חשבו על משהו אחר שאם יצליחו בה, הם יעבירו ציבור ימני גדול לצידם. בעבר הם ניסו זאת על ידי נפתלי בנט, ואכן הצליחו לסיבוב של שנה ויותר, עתה כאשר בנט לא יוכל להביא להם את הסחורה, הציבור הימני יודע כי מדובר במי שיבטיח ולא יקיים כפי שעשה בסיבוב ההוא למרות שהתחייב כי הוא לא יתן יד למנות את לפיד לראש ממשלה, הם פיתחו רעיון אחר כזה שיביא להם אלפי דתיים לאומיים לצידם, הם מסיתים אותם נגד החרדים על שאינם מתגייסים לצבא, הם אלו שמנהלים עתה הפגנות כאילו שזה מאורגן על ידי דתיים לאומיים, כשלמעשה הם אלו שהשקיעו ומשקיעים בצעדים הללו, להפחיד את סמוטריץ' ובשביל להביא מצביעים לצד שיתמוך בגיוס חרדים, ובתקוה כי הם לא יסכימו לשבת עם חרדים בקואליציה אחת. הם שכרו עיתונאים דתיים לאומיים שמסיתים כמעט מדי שבוע נגד חרדים ובעיקר הם קוראים לניתוק הקשר עם חרדים, במטרה שיהיו מספיק קולות להטות את הכף לצד האחר

אנו החרדים חייבים פה לדעת לשחק נכון. לא לפגוע בהם, לא להיגרר אחר ההפגנות, לכבד אותם, ולא לתת לאותם שמאלנים את רצונם שתפרוץ מלחמה בין החרדים לדתיים לאומיים, עלינו להבליג למרות שזה כואב, כל פגיעה בהם במיוחד במשפחות שכולות יפגע בנו ובמטרותינו שהן שמירה על העתיד היהודי בארץ ישראל על כל מובניה

הם משחקים עם רגשות בתקוה שאלו יעשו להם את העבודה. הם יודעים כי החמאס לא רוצה עסקה אבל יסיתו את המשפחות נגד הימין כאילו שנתניהו לא רוצה, ואותו דבר עתה עם המשפחות הדתיות לאומיות השכולות, חייבים לכבדם ולהתייחס אליהם בכבוד ובהבנה ולא להיכנס עימם לויכוחים. אסור לשכוח, כאשר הרגש שולט שום היגיון לא יעבוד

חיים שאולזון

האמת כואבת - בויזניץ שיכון מתקשים לחיות עם המציאות שה'קיטל' אצל ר' מנדלי ולא אצל ר' ישראלצ'ע

מוזר לראות ב'המבשר' הערה כזו, ובמיוחד בזמן שוויזניץ שיכון נלחם בהם מלחמת חרמה. מצד הדין היה עליהם להתעלם מהם כליל הם לא ראויים אפילו להתנצל. פרט לתיקון אצל חסידי ויזניץ האחרים שאולי נפגעו כשיכלו להבין מהנוסח כאילו שרק ר' מנדלי הוא הממשיך של ויזניץ, אם כי קשה עליהם, מפני שה'קיטל' הזה היה אצל ה'ישועות משה' ולא אצל ר' מאטאלע, ואם נקבל את טענתם, הלא הם אינם ממשיכי ויזניץ ואף אחד לא יקבל את הדברים

הלחץ בא מויזניץ שיכון שם הזעם היה גדול, כאשר פורסמה הכתבה ב'המבשר' שם היה כתוב כי ה'קיטל' אצל ר' מנדלי ולא אצל ר' ישראל'צע, הם לא יכלו לשאת זאת, ומלחמת השמצות התפתחה בקנה מידה שרק היודעי דבר מבינים לאן זה הגיע. לא בחינם האדמו"ר ר' מנדלי כינס את חסידיו וביקש שלא לענות להם. ותופתעו, מי שביקש מ'המבשר' לתקן היה ר' מנדלי מפני שהוא איש שלום אמיתי ולא כאחיו ר' ישראל שהכריז באלעד כי הוא החליף את הניגון ומעתה הוא איש מחלוקת

פרסום ההבהרה של 'המבשר' ירשם לזכותו של ר' מנדלי, בלעדיו זה לא היה קורה, ומה שחשוב כאן יותר מכל, כי 'המבשר' למרות שיש להם חשבון ארוך עם ר' ישראל'צע לא נקמו בהם ונהגו כפי שצריך לנהוג במצב כזה. אם זה היה הפוך, ובמיוחד ב'המודיע' זה לא היה קורה הם היו מתעלמים ולא מתקנים

זה ההבדל בין אלו לאלו, כאן עוסקים אנו עם בני אדם וכאן עם חיות, זו מציאות הדברים. ההערה של 'המבשר' לא משנה את המציאות שה'קיטל' בידי ר' מנדלי ולא בידי ר' ישראל'צע, בצוואה כתוב בצורה הכי ברורה שה 'קיטל' שייך לר' מנדלי

חיים שאולזון

כבודו של אדם שימנו אותו ולא שיתמנה בכח!

זה קורה לא רק אצל החרדים, בימים אלה זה בולט בבית המשפט, אחד השופטים מבקש להתמנות לתפקיד נשיא בית המשפט, הוא הופך עולמות נלחם עם יו"ר הועדה למינוי שופטים למרות שמדובר בניגוד עניינים אסור לו להתערב בעניין, הוא מבקש שיצביעו ורק אחר כך יקיימו דיון, תארו לעצמכם בכנסת שהקואליציה הייתה אומרת קודם נצביע אחר כך נדון, היו הופכים עולמות על דבר כזה, אבל כשמדובר בשופט עליון ועוד במי שרוצה להיות הנשיא של בית המשפט, שם זה מותר

כבר תקופה שמתחוללת סערה בש"ס על מינוי 'נשיא' ל'מועצת חכמי התורה', אף אחד מהחברים שם לא מבקש זאת, מכנים את הרב מאיה 'זקן חברי המועצה' מפני שהוא המבוגר מיתר החברים, אבל לא שמענו כי הוא ילחם שימנו אותו ל'נשיא' המועצת. מאידך התמנה השבוע חבר חדש ל'מועצת' מי שהיה רב מטעם עד לאחרונה, והוא רוצה שיכריזו עליו כי הוא 'נשיא' המועצת שפירושו שהוא מעל כולם, מדובר בצעד חמור, מפני שיש מבוגרים ממנו בגיל וגם בתורה, ב'מועצת' הספרדית בתקופה הזו יושבים מי שהם גדולי תורה ויודעים הרבה יותר מהרב יצחק יוסף,  אבל, מתוך שיגעון גדלות הוא רוצה שימנו אותו מעל כולם, וכי החלטתו היא זו שתכריע את דעת כל האחרים. עד לימינו ידענו כי יש מכריע יחיד בש"ס והוא לא חבר ב'מועצת', אבל כאשר הוא מוותר על הכרעתו והנושא מגיע להכרעת 'מועצת', הרבנים כולם דנים בנושא ולא יחיד יכריע

השבוע מינו אותו כחבר בלבד מבלי שהחליטו על חלוקת תוארים לחברים ב'מועצת', ובשביל לפייסו ארגנו את הישיבה בביתו, ולא הכריזו על תוארים כלשהם, כולם 'חברים' במועצת וזה כל תוארם ושווים זה לזה, והסיבה, לשמור על כבודם של כולם ולא ליצור בעיות מיותרות

השאלה היא, האם הרב יצחק יוסף חכם או טיפש, האם אינו יודע כי מי שמנהל מלחמה כזו להתמנות לתפקיד כזה גם אם יזכה לתפקיד יזכרו לו כי לחם על התואר. אביו הרב עובדיה יוסף זצ"ל לא היה צריך להלחם, הוא היה הכוח הכי חזק בש"ס מפני שמציאותו אמרה כי הוא גדול בתורה ומנהיג, כל מילה שיצאה מפיו גם אם לא כולם הסכימו עימו הייתה עם חן מיוחד שהיה לו, איש לא יכחיש כי הוא היה משכמו ומעלה, והנה בא מי שרחוק מאוד מלהגיע לקרסולי קרסולם של רוב גדולי התורה בימינו ועד כדי שאפילו אברכים בכוללים יודעים יותר ממנו, והוא מבקש להיות 'מרן' ו'פוסק הדור' ו'נשיא' מועצת חכמי התורה, כאשר  רוב החברים ב'מועצת' הספרדית לא רוצים זאת

שגעון הגדלות מעבירה אותו על דעתו, ככה לא קונים אימון בציבור, ולא הופכים  למנהיג. גם אלו שמכבדים אותו מאחורי גבו אומרים את האמת מה הם חושבים עליו, אין מי שמכבד את המאבק הזה שלו, אם אינו יודע, נאמר לו, כי כבודו של אדם שימנו אותו בגלל מה שהוא ולא שיתמנה בכח. מי ששווה את התפקיד יתמנה ממילא כי מכירים בגדלותו, במקרה של הרב יצחק יוסף, ישנם מי שמפחדים ממנו ואינם רוצים להיכנס לפה שלו, אם יכלו לומר לו מה הם חושבים עליו, היה קובר את עצמו מבושה

חיים שאולזון

המאבק אינו על 'צדק' אלא על 'נקמה'!!!

מאז שאני עוקב אחר הנעשה בסכסוך הזה, משהו לא מצא חן בעיני. ישנם הרבה מחלוקות מן הסוג הזה, אבל פה היה משהו שונה לגמרי. השבוע התבררו לי הדברים לאחר שיחה עם אחד מהחותמים על ה'היתר מאה רבנים' שהסביר לי כי המטרה הוא 'נקמה' וכי לבעל יש זכות מלאה על נקמה. לאחר סכסוך כל כך קשה שבאמצעותו הוא לא ראה את ילדיו, זכותו עתה לנקום ולא לתת לה גט לעולם. הוא יחיה עם אשה אחרת והיא שתשאר בבית אביה כל חייה

הייתי המום ושאלתי, האם אין מו"מ על כספים כמה שיקבל, הוא ביקש סכום עתק והסכימו לתת לו, הרב מייזליש אף הביא עמו את הכסף בירוקים (מזומנים), והחותם על ה'היתר מאה רבנים' אומר לי כי אין כאן מאבק על כסף בכלל, יש כאן מאבק על ללמד את הצד של האישה לקח ושלא תוכל להתחתן עד סוף ימיה

שאלתי אותו ומי מתיר לנקום? האם יש לך רב שמתיר זאת? והוא אומר כי הרבנים והדיינים שהתירו את ה'היתר מאה רבנים' אמרו במפורש כי מצוה לנקום בה, ואין כל בעיה עם זה, ולכן לא יתנו לה גט גם אם תתן כפול ממה שהוא מבקש. אמרתי לו כי הרב מייזליש בדרשתו בקרית יואל אמר כי זו התחושה שלו כי הוא אינו מתכוון לתת גט, כל השיחות עמו היו מלכתחילה לריק הוא לא התכוון למה שהבטיח ואמר, הוא עבד עליהם

לטענת הצד של הבעל, הרב שלזינגר ממונסי לקח על עצמו את התיק הזה, וכי הוא תומך בנקמה - דבר שקשה לי להאמין עליו, אם כי אני שומע מגורמים אחרים שהוא עובד עם הצד של המאכערים בענין - ואם כך פני הדברים אסור לצד של האשה בכלל לשבת עמו. אני נוטה להאמין כי הוא ינסה להגיע להסדר וכאשר גם הוא יווכח שעובדים עליו, הוא יפרוש מן התיק כמו אחרים, אם כי שוב, בימים האחרונים אני שומע עליו דברים שאם הם אמת, מדובר במשהו מחריד ממש, אבל הדבר טעון בירור נוסף

בשיחה עם אחר שדיבר עימי בעקבות דבריו של האדמו"ר מקרית יואל בעניין, הוא אומר כי מאחר והאדמו"ר יצא בפומבי נגדו כבר לא יהיה גט לעולם, מפני שעתה ייצר הנקמה גדל פי כמה. ואם צד האשה ירצו בכל זאת גט ייאלצו להניח מינימום 10 מיליון דולר בלי זה בכלל לא ידברו עימם

הייתי רוצה שמישהו מהם יראה לי תשובה של איזה רב, שבעל הסבור כי אשתו המבקשת גט ממנו מותר לנקום בה על כך. אסור לשכוח שבמקרה זה, לא הבעל ביקש להיפרד אלא האשה היא זו שביקשה את הגט לאחר כמה נסיונות שנעשו על ידם ולא הצליחו להשלים ביניהם, האם בשל כך מותר לנקום בה, או שמקסימום הוא יכול לטעון כי במצב הזה הוא פטור מלתת לה דמי כתובה. גם אם יטענו כי היא פנתה לערכאות - שני הצדדים מאשימים זה את זה כי השני הוא זה שהלך ראשון לערכאות - האם בשל כך מותר לנקום ולהשאירה עגונה כל חייה. לצערנו בסכסוכים מן הסוג הזה כל צד יש לו היתר מהרבנים שלו ללכת לערכאות, ושני הצדדים עשו כך

מה שמפריע לי בעניין, היא ההתנהגות של המכונים 'חרדים'. אם היה זה מקרה בודד הייתי אומר כי מדובר ב'קנאים' שמתאכזרים לאחרים סופם שמתאכזרים ביניהם. לצערנו המצבים האלו בהרבה חוגים חרדים, ואצל יחידים ראינו התעלות במצבים כאלו. בהרבה מאוד מקרים ובמיוחד באלו שהם הפכו לציבוריים, הדברים מסתיימים בצורה מבישה

חיים שאולזון

למי האינטרס בסכסוך המשפחתי לבעל או לעסקנים?

אין שום הגיון בסכסוך הזה, זה כבר היה צריך להיגמר לפני שנים עוד הרבה לפני ה'היתר מאה רבנים', הבעל כבר לפני שנים יכל לקבל את הילדים אם היה רוצה בהם, שנים שהאישה מבקשת גט, ויכלו באמצעות בית הדין ובית המשפט לעשות סדר בעניין. סדר הדברים הוא בכל סכסוך כזה, לאחר שההורים מסתדרים ביניהם בבית הדין או בבתי המשפט הילדים הולכים לשני צידי ההורים על פי הסיכומים ביניהם. הילדים סובלים בדרך כלל רק בגלל שההורים לא מוכנים להגיע לפשרות או לסיום הסכסוך. במקרה שלפנינו לא היה שום הגיון שהעניין לא יגמר לפני שנים. קרה כאן משהו שרק מאוחר יותר גילו, והיום הכל יודעים במה מדובר. הסכסוך יצא מידי המשפחה היא עברה לידי עסקנים ומאכערים

הם ניצבו בכמה בתי דינים, ובכל מקום היו משוכנעים כי הנה זה גמור ותוך כמה ימים יש גט. הסתדרו גם על הסכומים ועל ביקורי הילדים, ותמיד ברגע האחרון זה התפוצץ. קחו את השבועות האחרונים, רב בית הכנסת שהוא מתפלל אצלו אמר לו כי הכסף נמצא אצלו במזומנים עוד יותר ממה שביקש, הוא הביא לו את הילדים, עשו מלוה מלכה עם הילדים בביתו, והתחייב כי ביום ראשון כותבים גט הכל גמור, כולם היו משוכנעים כי הנה הגענו לסוף הסיפור, ובבוקר הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה לא יכלו לתפוס אותו, וכאשר תפסו את אשתו החדשה היא ציינה את שמו של העסקן שלא מוכן בשום אופן שיתן גט

הרבנים המשיכו וקיוו כי יצליחו לשכנעו, והדברים הגיעו לכדי כך שקבעו ביום שישי בבית הדין של טרטיקוב בבורו פארק שם יתנו את הגט, זה נראה היה עד לרגע האחרון ממש כי הנה כותבים את הגט, ואז נכנס עסקן מסויים והודיע כי בטרם שלא יתנו לו - הוא נקב בסכום מטורף - הוא לא יאפשר לעשות גט. הוא טוען כי עבד עם הבעל הרבה שנים נגד האשה ולכן מגיע לו תשלום על כל השנים האלו, הוא רוצה גם כסף לכל מי שתמכו ועזרו, ומבלי שהם מקבלים קודם את הכסף אין גט. חזרו הבייתה לפני שבת בלי גט

לא היה זה פלא שהאדמו"ר מקרית יואל תבע ממנו תוך 24 שעות להביא לו את רשימת מאה החותמים על ההיתר או גט של אחת מהנשים, הוא לא התכוון לתת גט לנשים שהוא נשוי להם עדיין, והעדיף לעזוב את 'קרית יואל' חזר למונסי מהיכן שבא, פתאום צץ שם של רב חדש, האם באמת הוא יתן עכשיו גט? אסור לשכוח שהוא יכל לתת כבר הרבה פעמים, את הסכום שביקש מונח עבורו ברגע שהוא נותן את הגט, הכסף בידו, זה נמצא בידי שליש שמעביר לו מיידית, ובכל זאת תמיד התחמק ולא נתן גט

מן השיחות עם הבעל המעגן עשה ועושה רושם כי הוא כבר מזמן היה מסיים את העניין, אבל ישנם מי שמתנגדים ולא מאפשרים לו. ישנם כמה שמתערבים בעניין כל פעם לאחר סיכום עם הבעל, והם מתנגדים לכל סיכום. העסקנים הללו רוצים כי המו"מ יהיה עימם ולא עם הבעל, וכאן השאלה היא האם זה רק כסף או תרמית

מספר לי מקור הכי קרוב לענין כי הביאו לו את הכסף, מוכנים לתת לו את זה ביד אבל עליו לחתום על שטר שהוא קיבל את הכל ואין לו עוד כל טענות, והוא לא הסכים לחתום. הוא רוצה שיתנו לו את הכסף ב'נאמנות' והוא יהיה המכריע אם זה מגיע לו או לא. במילים אחרות הוא יקבל את הכסף וגט לעולם לא יתן

מה שאין עוד כל ספק שהבעל שבוי בידי אותם עסקנים, והוא לא יכול להשתחרר מהם, הכניסו לו לראש כי הוא יעשה עשרות מיליונים, מספרים שהוא אף הבטיח לאשתו החדשה כי בקרוב הוא יקבל מיליונים ויהיה להם הרבה כסף, ולכן הוא מושך כמה שהוא רק יכול, ואם העסקנים יווכחו כי אין להם סיכוי לקבל את המיליונים שהם מבקשים, לא יהיה גט בכלל. על פי ההסכם ביניהם אסור לו לתת גט בלי הסכמתם

השאלה האם הרב שלזינגר מסוגל לעשות כאן משהו, או שגם יולך שולל. כל יום שאינו נותן גט זה על כתפו של הרב שלזינגר מפני שהוא כותב במכתבו לאדמו"ר מקרית יואל כי הרב שלזינגר הוא יכריע, האם גם הוא בין העסקנים והמפיונרים ויורה לתת מיליונים לאנשי עולם התחתון העומדים לצד הבעל? או שיורה לתת רק מה שמגיע על פי דין וללא כל קשר לאותם מי שמשכו את הענין כל כך הרבה שנים על מנת לעשות כאן כסף על גבי הזוג שלא מצליחים להתגרש בגללם

חיים שאולזון

קבוצת צבועים - האם המאבק על הגט אינו על כסף?

תומכי צד מארקאוויטש באים בטענות כי הכל סובב סביב כסף וכל התומכים בצד השני זה בגלל שהם מקבלים כסף, ועד כדי שהאדמו'''ר מקרית יואל שעד לאחרונה היה עם הצד שלהם, גם הוא מואשם כי הוא מקבל כסף מהצד של האשה, דבר שקשה להבין, מפני שאם מדובר בכסף, האבא של האישה יכל לשלם לו גם לפני שנים, מה קרה פתאום שהוא התחיל לשלם לו דווקא עתה?

לא אכנס לוויכוח אם הצד של האישה נותן כסף למי שתומכים בהם. נניח שזה אמת. אבל האם המאבק של הבעל אינו על כסף? שימו לב איך שהסכום עולה משנה לשנה עד כדי שהם רוצים מיליונים רבים, וכפי שאמר אותו עסקן בדיון בבית הדין, אם יתנו לו כמה מיליונים בשבילו ובשביל כל מי שעזר לבעל במשך השנים יהיה גט

כל מי שטוען כאן כי מדובר בכסף הם צבועים, מפני שטענה זו היא כלפי שני הצדדים, כולם כאן מדברים על כסף, אם לא הייתה מחלוקת על כסף יכלו לפתור את הבעיה כבר לפני עשר שנים

חיים שאולזון

לא ה'חרם' עיקר אלא ה'עיגון' עיקר!!!

במסגרת הויכוח בנושא של ה'חרם דרבנו גרשום' להיות נשוי בו זמנית לכמה נשים, מביא הצד של הבעל הוכחות כי אין כל בעיה עם העניין מפני שהחרם היה עד לסיום האלף הקודם ובאלף הנוכחי אינו קיים עוד, ובנוסף הם אומרים כי עוברים על איסורים חמורים רבים ולא עושים עניין מזה כולל מחרמים רבים, הם מביאים לדוגמא כי אסור לקרוא במכתבו של השני ורבנים עושים זאת ומביאים ראיות ממה שקורה בישיבות ובעוד מקומות ועוברים על החרם וזה לא מפריע לאף אחד, ולכן אין להתייחס לענין החרם

לא אכנס עימם לוויכוח בנושא הזה, אשאיר זאת לרבנים מומחים בענייני חרמות האם הם חלים בימינו כן או לא, טעותם של אותם המנמקים מדוע אין להתייחס לעניין החרם על שתי נשים בו זמנית, כי לא זו הבעיה. אנשים רבים עוברים איסורים חמורים בהרבה עניינים וזה לא ענין של אף אחד, מדובר בעניין שבינו לבין קונו, ואם האיש הזה היה נשוי עם הרבה נשים ולא היה מעגן אף אחת, אם הוא אוהב זאת שיעשה זאת. מדובר בטיפש, רוב העולם בקושי מסתדר עם אישה אחת והוא מחפש כמה צרות. הבעיה כאן הוא ה'עיגון' ולא שום דבר אחר, אם לא היה מעגן אשה, זה לא היה מעניין אף אחד, כאשר עושים דברים בהסכמה ולא פוגעים באחר שיעשה מה שהוא רוצה. הבעיה כאן שהוא 'מעגן' אישה גם אם הוא טוען כי הוא צודק בטענותיו נגד האישה, 'העיגון' הוא אסור וחמור ובמיוחד כאשר עברו הרבה שנים

חייבים אחת ולתמיד לקבוע כי בכל סכסוך בין זוגות, קודם ולפני הכל מנסים לעשות שלום בית, ואם הרבנים מגיעים למסקנה שזה בלתי אפשרי, עוד לפני דין תורה על הנכסים ועל הילדים חייבים לתת גט, ורק אחר כך שבית דין יכריע, ככה לא יהיה נשק לאף אחד. מי שלא יבא לבית דין יתירו לפנות לערכאות כפי שזה קורה בין כה וכה

יצויין כי במקרה הנוכחי הבעל פנה לערכאות ולמרות שבית דין הורה לו לצאת הוא לא רצה כאשר היה בטוח כי הוא מנצח, ורק כאשר הפסיד שמה הוא התחיל לצעוק ערכאות. הרבנים שמתירים 'מאה רבנים' הם הגורמים למצב הזה, פרט אם האשה לא רוצה לקחת גט. במקרה הזה האשה מתחננת לגט במשך שנים, ואם הבעל טוען כי מגיע לו לראות את הילדים בבקשה שיפנה לבית המשפט אם זה לא מסתדר עם בית דין, ואם בית המשפט הגיע למסקנה שלא מגיע לו לראות את הילדים צריך לדעת מדוע?

במקרה הזה כל עניין הילדים הוא תמוה, מפני שיש להם חמשה ילדים, שלשה מהם נשואים, אחד כבר בגיל שיכול להחליט לבד ועוד בת שגם היא תיכף מחליטה לעצמה. בית המשפט כבר לא מתערב, הילדים צריכים להחליט לעצמם וזה בכלל לא תלוי עוד באשה. להסית זו בעיה בכל משפחה כזו גם אחרי שנותנים גט, וישנם ילדים שלאחר שנים עדיין נאלצים לשמור על קשר מבלי שהאבא או האמא יידעו על כך, זה לא נוצר במקרה הזה, ישנם רבים כאלו

בעיית העגונות הופכת להיות יותר ויותר חזקה, ואין מנוס אלא לעשות צעדים חזקים לעשות סוף לצרה הזו, היא כללית לא רק במקרה הזה, בתי הדין מלאים בתיקים העוסקים בכך. לצערי, אני כותב זאת בכאב, ישנם רבנים ודיינים שמתפרנסים מהמחלוקות האלו וככל שהם נמשכים הם עושים יותר כסף, ובחלק מהמקרים, הם האשמים במצב הזה

חיים שאולזון 

תנו שישים יום לבעל לתת גט ויקבל את הסכום שנקבע - ואם אינו נותן גם כשירצה לתת הוא לא יקבל פרוטה אחת

במצב שנוצר אם הייתי היועץ של צד האשה הייתי מציע להם ללמוד טוב את מה שקורה, ולפעול בדרך שיכה בהם מכה קשה עוד יותר מאשר במעגן. המלחמה עתה היא עם העסקנים והמאכערים המתקשים לעשות כאן כסף, עליהם לדעת כי הם לא מקבלים פרוטה אחת, הבעל יוכל לקבל אבל עד לשישים יום, ומכאן ואילך המלחמה תהיה משפטית וכל חייו

על הצד של האשה להצהיר ולהודיע, כי נותנים לו את הסכום כפי שנקבע לאחרונה והסכים עליה, יש לו שישים יום לתת את הגט ויקבל את כל הסכום כפי שנקבע. ואם לא יתן את הגט, בעתיד כאשר ירצה לתת גט הוא לא יקבל פרוטה אחת, הוא יפסיד גם את החלק שהוא יכול לקבל עתה

במצב שנוצר יש רק דרך אחת מלחמה כזו שתכה במטרה, הם מבקשים לסחוט כסף, עליהם לדעת ולהבין כי הסיפור נגמר וכי גם אם האשה תשאר עגונה כל חייה הם לא יקבלו פרוטה. הבעל המעגן משחק עתה עם הכסף שלו, הוא עלול להישאר קרח מכאן ומכאן, לא רק שהעסקנים לא יקבלו גם הוא את מה שהוא יכול לקבל לא יקבל

ולא שמפסיקים את המלחמה בו, ממשיכים בענק ובכל דרך אפשרית, כל החיים הוא ייאלץ לחיות עם מערכה ציבורית שלא תיפסק, אשתו החדש לוחצת עליו לגמור עם הענין היא אינה יכולה לסבול זאת יותר, הלחץ מכל הכיוונים יוביל בסופו של דבר שהוא ייאלץ לתת גט גם אם זה יקח זמן

טעות יהיה לשלם למאכערים כסף, מפני שאם הם מצליחים כאן הם יעשו זאת בעוד מקומות. אם הם יפסידו כאן יבינו כי עדיף להתפשר, לעשות קצת פחות אבל העניינים יזוזו. אם הם רוצים את כל הקופה שישכחו מזה

כל הרבנים שקשורים לעניין יסבלו משפטית, לא יוכלו להגיע לארץ, ויש אפשרויות גם לעצור את בני משפחותיהם כפי שעשו במקרים אחרים, הם ייאלצו לעשות סוף לענין. לתת יד למאכערים שעובדים בשיטת מאפיא כמו שראינו בשבועיים האחרונים יהיה פשע

חיים שאולזון

השמאלנים רוצים נשק למה ומדוע

אלו דברים קשים אבל אין מנוס חייבים לכתוב אותם ולהיות ערוכים בזמן. מדברים יותר ויותר על מהפכה צבאית ואחרת, תפרוץ מלחמת אחים, לא אתפלא אם השמאלנים יבקשו לרצוח ימנים מתוך חשבון דמוגרפי, הם יעשו כל מה שרק יוכלו להמעיט מכח הימין, וחייבים להיות ערוכים בישראל למצב הכי קשה, זה עלול לקרות ואם לא נתכונן עתה יהיה מאוחר מדי

שימו לב, הם מבקשים להמעיט את הנשק מן הציבור ובמיוחד מן הימין, ועתה הם חוקרים למי נתנו נשק, למרות שמתברר שמי שביקשו נשק היו דווקא מאנשי 'יש עתיד' השמאלנית, ובכל זאת, חייבים להבטיח כי ביום ששמאלן יבקש לרצוח ימני להיות ערוכים לכך. אם הם יכלו לזרוק פצצות על בית ראש הממשלה הם עלולים לזרוק פצצות על מרכזים ימניים וחייבים להיות ערוכים למצב הזה. הם רוצים לשלוט בכח הנשק ולא בכוח הדמוגרפי שם הם מפסידים בענק

נתפלל שלא נגיע לימים כאלו, זה יהיה הרס וחורבן פנימי. אבל עוסקים אנו עם מופרעים כאלו שמשתוללים כחיות ולא כמו בני אדם, מתנהגים באכזריות ובצורה הכי קשה, חייבים להיות ערוכים לכל מצב גם אם זה קשה. אסור לסמוך על יושרם, רואים אנו מה הם עושים לצעירים מאנשי הבטחון רק מפני שהם אנשי ימין, אם היו שמאלנים זה לא היה קורה, וזה מספיק בשביל שנהיה ערוכים ליום הזה שהם יחליטו להילחם באנשי הימין פיזית

חיים שאולזון

איך הצבא משקר את החרדים - הסנדלר יחף

 

כחלק מניסיון הצבא לעבוד על הציבור החרדי על מנת לגייס בחורי ישיבות לחטיבה החרדית. צה"ל מפרסם חוזה עליו מחתימים בחור המעוניין להתגייס לחטיבת 'חשמונאים' (החטיבה החרדית החדשה), בין רשימת הדברים מופיע [סעיף ד. 7] "אחבוש כיפה שחורה ... על הכיפה לא יהיה שום כיתוב או קישוט.." ב [סעיף 8] "אשתמש אך ורק בטלפון מפוקח, מסונן ומוגן" 

אני רואה את הסעיפים הללו ושואל את עצמי איפה נאה דורש ונאה מקיים? עומד אדון אביגדור דיקשטיין הפרויקטור לגיוס חרדים, ועובר בפומבי על שני הסעיפים הללו, 1. גם כיפה עם כיתוב. 2. גם מחזיק מכשיר אייפון פרוץ ללא שום סינון.

אני לא מבין את הצבא, אתם כותבים את זה לחרדים לעשות עליהם רושם, כאילו מדובר בתקנון של ישיבה קדושה לעילוים, ולמעשה מנהל כל הפרויקט עובר בזדון על התקנון, יכול להיות שממקום הלימודים שאדון דיקשטיין יצא, היה מקובל גם לאסור על התלמידים ללכת עם אייפון וכדו', ורבני הישיבה הולכים בגלוי עם אותם מכשירים, חשב אדון דיקשטיין שגם בצבא זה יעבוד. אבל לפי הרשום החלש לחטיבה החרדית, הצבא מתחיל להבין שהפרויקטור המדובר לא כ"כ מבין בחרדים.

ודא"ג שאלתי בחור צפתי, מה יעשו הצפתים, שהולכים לצבא ורוצים להירשם לחטיבה החרדית (הרי הם אומנם יותרו על הפרדה מגדרית או זקן, אבל לא על הכיפה של קעמפ אורו של משיח, עד כאן, זה יכול לפרק את כל רכבת המתגייסים מצפת לתל השומר, ולפגוע אנושות בתקציב של הישיבה, ובנוסף לעבור לפלאפון כשר, מה אנחנו חרדים?! הרי אנחנו חייבים להיות מחוברים כל היום וכל הלילה לכל קבוצות הווצאפ והזום של הצפתים "אלע צפתים צוzoomען") ?

ענה לי הצפתי, אל דאגה הכל בסדר, גם על זה חשב הרב וילשאנסקי, וכבר לפני 10 שנים הוא רשם את הישיבה בצפת כישיבת הסדר במסלול "תורת חיים", ובקש לצאת מועד הישיבות.

אבל חשוב מכל לראות את העוקץ הגדול שבתוך החוזה הנ"ל של הצבא. דבר ראשון בתחילת החוזה הם כותבים במפורש בסעיף ג': "אני מודע לכך שבמהלך השירות בחטיבת חשמונאים יספק לי הצבא, שירות על בסיס הפרדה מגדרית מוחלטת (למעט אילוצים מבצעים בלבד).." הצבא קובע מה האילוצים המבצעים, ופה בעצם הצבא משאיר פתח כן לצרף חיילות מתי שהוא יחליט שצריך, תראו מה קרה במלחמה, שבעזה שמו חיילים וחיילות לישון מטה ליד מטה באותם חדרים, הדבר עלה לדיון בוועדה בכנסת ע"י ח"כית מהציונות הדתית.

בנוסף בסעיף ו': "אני מודע לכך שאי קיום אפי' אחד מהכללים הנ"ל יהווה עילה להדחתי מהחטיבה ללא זכות ערעור"  ולאן ידחו את החייל החרדי? בסעיף ט': "ידוע לי כי אם הודח והורחק מהחטיבה, אני עלול להיות מעובר ליחידה אחרת במסגרת שירות חרדים בצה"ל, או לכל יחידה אחרת בצבא, ללא זכות ערעור..."

זאת אומרת שהצבא יכול להעביר אותך אם הוא רוצה גם ליחידה חילונית.

בקיצור "הכתובת (אומנם לא על הכיפה, אבל היא מאוד ברורה) על הקיר"

הגרמ"ה הירש: בלי קדושה אין קיום לכלל ישראל

 ינון מגל: מציע להקשיב לכל דברי הרב הירש שאמר ש"מצווה להיות עריקים". תנסו להבין מה הוא אומר. עם ישראל שרד בגלות 2000 שנה (שזה מעל הטבע) רק בזכות התורה. הרב מסביר שאין קיום לישראל גם עכשיו ובעתיד בלי עולם התורה ושגיוס כרגע (להבנתי: כשצה"ל לא ערוך לכך) יביא לחורבן עולם התורה וחורבן ישראל :

הרב פאלוך עונה לאנשי ש"ס והמזרחי בעניין גיוס בני ישיבות

 

הסקרים הנכלוליים

 מאת פישל קדוש

היום התפרסם כי הדמוקרטים ידעו עוד לפני הבחירות (על פי הסקרים שהם עצמם עשו!), שטראמפ יביס את הריס, אבל רימו את הציבור.

מילא הם רימו, הם הרי ניהלו קמפיין. אבל איך זה שהתקשורת השמאלנית, היו יורק טיימס, הוואשינגטון פוסט, האקונומיסט, רויטרס, פירסמו -במאורגן!- סקרים שקריים שנועדו לרמות את הציבור.

המידע על הסקרים הנכלוליים חשוב כי הם חלק מדפוס ההתנהלות של השמאל, ולישראלים הידיעה על שקרי התקשורת חשובה יותר, כי זה קורה להם עכשיו, כי התקשורת בארץ ממשיכה לשקר.

וזה שקר מובנה. כי כל אחד מאתנו יודע כי אחרי ה-7.10 הישראלים עברו -בחדות- ימינה, ובסקרי התקשורת השמאלנית, השמאל מתחזק באיזה 15 מנדטים, שזה חצי מיליון אנשים עברו מהימין לשמאל..

מזל שיש פה עדיין ערוץ 14 וסקרי פילבר, שעושים לתקשורת השמאל בארץ את מה שעשו באמריקה סקרי אטלס, טרפלגר, וגם סקרי וול סטריט ג'ורנאל ופוקס, שהתברר שפשוט חשפו את שקר התקשורת, ואת האמת על התוכנית של האמריקאים להגיד להריס בקלפי מה הם חושבים עליה ועל הנשיאות שלה.

5 שנים ל"כי הרחיב ה' לנו"

 

5 שנים ל"כי הרחיב ה' לנו"

היום, עש"ק תולדות, לפני 5 שנים בדיוק (בשעה  15:13 ליתר דיוק), נעשתה היסטוריה. באותה דקה נשלח המייל הראשון שנשא את השם "דבר אמת".

ספק רב אם שני האברכים שעמדו מאחורי היוזמה, ישראל לב וישראל קושמירסקי, ידעו באותה שעה לקראת מה הם הולכים. אותו מייל שהכיל תיאור קצר על האירוע שהתרחש באותו היום (תפילת וסעודת ר"ח בביהח"ס שבב"ב), נשלח לקבוצה מצומצמת של עשרות נמענים, כשמתוך החשש אף נכתבה ההודעה המתבקשת באווירת הימים דאז: "הרוצה להסיר את שמו מרשימת התפוצה" וכו'. הצפי היה שהיוזמה תדעך, ומקסימום תגיע לעוד בודדים.

מי שמכיר אותם, יודע שהשניים שחונכו על ברכי "ופרצת", חושבים בגדול. אולי זו הסיבה לכותרת היומרנית שהם הציבו בראש הדף "כי הרחיב ה' לנו". ועדיין, אעיז להעריך ולומר שהם לא חשבו ולא פיללו אז לאן ילך הדבר.

5 שנים אחרי, ואותו מייל מגיע היום ליותר מרבבת נמענים ששותים בכל שבוע את שפע דברי התורה שמופיעים בו, מרבינו שליט"א כמו גם מיתר גדולי משפיעי קהילתנו, וזהו רק המעגל הראשון. ביתר המעגלים נמצאים עוד עשרות ואפילו מאות אלפים שנחשפים באמצעות הפלטפורמה הזו או האחרות לכל וידאו, מכתב או שמועס, ודברי תורה פרין ורבין ומכים שורש ועושים פירות בלבבות רבים, על פני כל הגלובוס.

אי אפשר עדיין לסכם את האירוע, כי סביר להניח שאנו עדיין בתחילת הדרך, ועוד היד נטויה בע"ה. אך בכל זאת, במבט לאחור אפשר לראות כי דווקא אותו חרם מטופש שהביא לכך שאלפי הכלואים כלתה נפשם בתחינת  'מי יראנו טוב', הוא שיצר את הכורח שממנו נולדה יוזמת "דבר אמת". בזכותה, מגיעה היום תורתו הבהירה של רבינו שליט"א לא רק להמונים הכלואים מעבר למחיצת הברזל, אלא היא הולכת ומתפשטת  מקצה הארץ ועד קצה.

זו העת לומר תודה לשני השרוליקים, שחרף כל הקשיים הצליחו לקדם ולמנף את היוזמה, עדי הגיעו לאן שהגיעו. בהתמסרות מופלאה הם שוקדים בכל שבוע על הגליון (שהיום, אגב, הוא נוצר על אם הדרך בין וורשא לליזענסק), ובכך זוכים לזכות את הרבים, בהיקף מדהים שקשה למצוא דוגמתו.

כה יתן ה' וכה יוסיף, וכפי שזכיתם ל"הרחיב ה' לנו" כן תזכו ויקויים בכם סיפא דקרא: "ופרינו בארץ", בגו"ר, אכי"ר.

רגעי השבוע - פרשת תולדות, מברכים כסלו

 רגעי השבוע - פרשת תולדות, מברכים כסלו

 

הקדיש הילדותי על האב שנפטר בפתאומיות, והוביל לשליחות בעיר התעשייה של טאטארסטאן / שושנים מפוארים שנקטפו בהפרש 16 שנים בשדות הפורחים של השליחות / תשובתנו בתקופה בה הטרור מכה ללא רחם בכל מקום, טרור שפל הפועל ללא גבולות ומעצורים / מי קידם את הקדוש ר' צבי בשמים?!

 

 

א. השליח הטרי בכינוס העולמי

 

כששואלים את הרב יצחק גורליק: 'כמה ילדים יש לך?' התשובה היא לא סטנדרטית, כי מעבר לילדים הביולוגיים שזכה לגדל יחד עם זוגתו המסורה, ביתם תמיד מלא עם כאלו שהילדים מרגישים כלפיהם כמו עוד אח במשפחה. וכמו על משפחת גורליק בקאזאן, ניתן לומר זאת על עוד אלפי משפחות של שלוחים בכל קצווי תבל; אבל יסכימו איתי רבים מעמיתיי, שאצל הגורלקים הקאזאניים זה משהו מיוחד. אישי יותר, הרגשה המלווה את התלמידים והמקורבים שלהם לכל מקום ולכל השנים. 

 

את אחד מהם פגשתי לפני כמה ימים במוסקבה, פנים מוכרות, כאשר היה תלמיד בישיבה גדולה ופה ושם פגשתיו בקהילה. בהמשך הוא נסע ללימודים בארצנו הקדושה, בא בשידוכים עם בתו של השליח באלמא-אטא הרב שבח זלטופלסקי, התחתן, ואף כבר זכו ונולד להם בן בכור ושמו לוי יצחק על-שם אביו של הרבי. "הגענו לכאן, ומפה אנו נוסעים לשליחות", אמר לי ר' חיים-דוד פאייר בחיוך רחב, כאדם המאושר עלי אדמות. 

 

בתפילת שחרית של בוקר יום שני בבית הכנסת המרכזי מארינה רושצ'ה, לצדו של הרב והשליח הראשי הרב לאזאר - דאגתי שיקבל עלייה לתורה, וחשבתי לעצמי: כמה סמלי הדבר, שבשבוע בו קוראים על יעקב אבינו שחוזר ל'חרן', חוזר חיים דוד ל'טאטארסטאן'.

 

"ר' איציק", פניתי אתמול לידידי הרב גורליק ושאלתי אותו "מה הסיפור של חיים-דוד?", לאחר שקיבלתי את תמונתם יחד בדרך לכינוס השלוחים העולמי שנפתח אתמול בארה"ב, וזה ליד זה עומד רבה של קאזאן והשליח הראשי מזה כשלושים שנה, ברפובליקת טאטארסטאן שברוסיה, ליד הרב פאייר השליח לעיר נאבערעז׳ני צ׳עלני - השליח הכי טרי שמגיע לכינוס השלוחים. 

 

והרב גורליק משתף אותי בקצרה: "לא אשכח את היום הזה, כשקול טהור וצלול של ילד קטן מילא את חלל אולם התפילות בבית הכנסת שלנו. 'יפים', הילד הקטן, הגיע לומר קדיש על אביו שנפטר בפתאומיות. הקדיש הילדותי כמו גם אישיותו המיוחדת של הילד, שעד אז לא היה בבית הכנסת - חדרו אל הנשמה. ומאז אותו יום ועד עתה, לא משה ידו מידי". 

 

"יפים, שדי מהר נכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"ה בתמיכה של אמו מרת דורה תחי', הפך לבן בית אצלנו. הוא עדיין למד בבית הספר הממלכתי, אבל נשמתו הגדולה פרצה במלא עוצמתה והוא הפך לנער חסידי. התפילות שלו כשליח ציבור הפכו לסמל בית הכנסת בקאזאן. עם סיום הלימודים בבית הספר נסע ללמוד בישיבה הגדולה במוסקבה. בהמשך למד בישיבת חב"ד במגדל העמק. חזר למוסקבה וקיבל סמיכה לרבנות, ואף היה תלמיד-שליח במתיבתא במוסקבה". 

 

"היה ברור להם שהם יוצאים לשליחות. והיו הרבה הצעות. לבסוף בחר וקבע הרב הראשי הרב בערל לאזאר שליט"א את אחת ההצעות המאוד סמליות - לעיר "נאבערעז׳ני צ׳עלני", העיר השנייה בגודלה ברפובליקת טאטארסטאן, עיר תעשייתית מאוד חשובה, עם שש מאות אלף איש"!

 

 

ב. דומה דודי לצבי

 

בבת אחת חזרו אותן תחושות קשות ומטלטלות, בין תקווה לייאוש, בין האמונה הגדולה ששלוחי מצווה אינם ניזוקין, לבכי על קורבנות ציבור בדרך לגאולה. בין הניסיון להיאחז באשליה כי הצבא ההודי הוא מהחזקים ביותר, כמו ההנחה כי העיר אבו-דאבי מרושתת במצלמות, לבין ההבנה כי כך עלתה במחשבתו של בוראנו ויוצרנו, ואין לנו רשות להרהר אחריה. 

 

כמו אז, השבוע לפני שש-עשרה שנה, השאלות - שאנו החיילים בחזית, שואלים ומתקשים להבין: הייתכן?! חיילים מסורים; הקדושים הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה הי"ד לבית רוזנברג, קרובת משפחתי; וכעת ידידי הקדוש הרב צבי קוגן הי"ד. אלו שושנים מפוארים בשדות הפורחים של השליחות החובקת עולם ומלואו, ובעל הבירה ירד ללקט את המפוארים והיפים ביותר. 

 

אך יצאה השבת קודש שעברה, פרשת חיי-שרה, הפרשה המלמדת שליחות מהי, ומשיחתן של עבדי אבות לומדים אנו כולנו עד היום, לדעת ולהבין שכל אחד מאיתנו הוא רק 'עבד אברהם אנוכי'. ולא משנה אם הוא בחזית או בעורף, במסירת שיעורים או בבניית מבנים, בהנחת תפילין או בדאגה להחיות כל נפש בכוס קפה או צידה לדרך - כל אחד הינו עבד הבטל במציאותו למשלח בכל נפשו ומאודו. 

 

ענוותנותו וצניעותו של  הקדוש ר' צבי הי"ד, היו סמל חייו. הוא ברח מכל פרסום ולקיחת קרדיט על פעולות שנעשו על ידו, וכל זה לצד היותו 'מענטש', שכל מי שבא במגע איתו, נשבה בקסמו. הוא אינו דורש לנפשו ולכיסו, ורק מפזר חיוכים ועידוד לכל אדם באשר הוא. 

 

"איזה מאמר עליי ללמוד לקראת הווארט?!" - הייתה השאלה שצבי שאלני. ביום שלישי, בדרכי לארץ הקודש לבוא לנחם ולהתנחם אצל משפחתו של השליח הרב צבי הכהן קוגן הי"ד,עברתי על ההתכתבויות הרבות במשך השנים שהיו לנו - להבחל"ח. באחת מהן הוא ביקש לדעת איזה מאמר חסידות עליו להכין כדי לחזור בזמן הווארט, עת הוא בקשרי השידוכין עם מרת רבקה שתחי' לבית משפחת שפילמן מקראון-הייטס, אחיינית של הקדוש הרב גבריאל הולצברג הי"ד. 

 

היה זה בשיאו של הקשר שלנו, כשדכן שזכיתי להוציא לפועל שידוך זה. ראיתי מולי בחור מיושב בדעתו, היודע את ייעודו בעולם, לצד רגישות לזולת באופן מעורר השתאות. במיוחד במצוות כיבוד אב ואם, שהיה מופלא ביותר והקפיד לשמח ולכבד את הוריו, ובהמשך גם את הורי אשתו המסורה תחי', והיה סמל ודוגמה לסובבים אותו במצווה זו. ואף שהאחריות שהוטלה עליו בשליחות הקדושה הלכה וגדלה, לא המעיט אלא הגביר את הכבוד להורים. 

 

ובבוא עת דודים, לא עניינו אותו דברים זוטרים וגשמיים, אלא השקיע שעות בלימוד מאמר החסידות, עליו חזר כפי שנהוג במעמד הווארט, על-אף שגדל ברוב שנותיו הצעירות בחינוך ליטאי, אך משגילה והתקרב לתורת החסידות, אור וחיות נפשו גדלה והתרחבה, והיא באה לביטוי בכל הליכותיו הנעימות לכל אחד ואחד, בכל עניין וזמן. 

 

"אני חושב על אותם אנשים שאכלו אצלו כל שבת. מה הם יעשו בשבת הקרובה?!" אמר לי אתמול בשיחה בכאב הרב לוי הלוי דוכמן, מי שזכה והרב צבי עבד לצדו יום-יום. ככהן ולוי צמודים, הלכו יד ביד, הרב צבי הכהן לצדו של רבה של איחוד האמירויות והשליח הראשי הרב לוי הלוי דוכמן, המרגיש כעת אובדן אישי נורא, לצד אבידה קשה לקהילה כולה, שאיבדה חייל נאמן, מסודר ומסור לפרטי פרטים. 

 

לפני כשנתיים, בשיחה עם ידידי היקר הסופר הרב אשר קליין, הוא סיפר לי על אחד מידידיו שיוצא לאבו-דאבי לטיפול רפואי מסובך ויקר מאוד של השתלת כבד. מטבע הדברים היו חששות גדולים במשפחה, כיצד יסתדרו עם שפה שונה ובמיוחד שמירת שבת ומאכלים כשרים. מיוזמתי פניתי לר' צבי, על אף שידעתי שידיו עמוסות בעבודה רבה. הוא מיד ביקש ממני את פרטי המשפחה, ונעמד לצדם בכל כוחו, עד לסיום המוצלח מאוד של כל הטיפול וחזרתם לארץ הקודש. וכשאני מודה לו, הוא מבטל את התפעלותי ואינו מבין על מה התודות. זה תפקידו!

 

 

ג. ה' ייקום דמו 

 

לדאבוננו אנחנו נמצאים בתקופה בה הטרור מכה ללא רחם בכל מקום, טרור שפל הפועל ללא גבולות ומעצורים, ללא היגיון וללא מידה מינימאלית של אנושיות. הרצח המתוכנן והמכוון של הרב קוגן הי"ד באבו-דרבי מעיד שוב שאותם טרוריסטים פוגעים באזרחים תמימים, ובמיוחד באנשי דת. העולם כולו ראה זאת בשמחת תורה בארצנו הקדושה לפני מעט יותר משנה, ראינו זאת במתקפת הטרור בדגסטן, בה שרפו בית כנסת וספרי תורה; וכעת העולם כולו מזדעזע מרצח אכזרי נוסף של איש דת. זהו רוע שפל ברמה הירודה ביותר, בה הם מחפשים אנשים תמימים וחלשים, אנשים ללא הגנה, ורוצחים אותם בדם קר, ואף גאים ומתפארים במעשיהם הנלוזים. שאול תחתית של התנהגות.

 

בשם דת האיסלאם הם מטילים אימה וטרור הרסני בכל מקום בעולם, כשהמטרה שלהם הינה שהאנושות תחוש את אגרוף הזוועה שלהם בכל מקום, ולא תישאר פינה בה בני אדם יחושו בטוחים ומוגנים. הם התפשטו באירופה, הם נמצאים ברחבי ארצות-הברית, כפי שכולנו רואים בבעתה את מה שמתרחש שם בחודשים האחרונים, וכעת הם הגיעו לדובאי, מקום שגאה בביטחון האישי שמעניק לתושבים ולמבקרים במדינה. ומתברר שוב, כי אין מקום בעולם בו אדם יכול לחוש ביטחון אישי.

 

אנחנו מאמינים ובוטחים בבורא העולם, כנאמר בתהלים: 'ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם'. אבל כפי הנראה הממשלות אינן יכולות לספק הגנה לאזרחים התמימים הנמצאים במדינות שלהם. והשאלה החריפה העומדת כעת מול העולם כולו היא: האם הממשלות, אנשי הדת, מנהיגי האסלאם, ייצאו בקריאה חד-משמעית, לא רק לדבר נגד מעשים כאלו ודומיהם, אלא יוקיעו בתוקף ובמעשים את אותם טרוריסטים אל מחוץ לחברה; או שאנחנו עומדים ברגעים בו העולם מכריז: "נכשלנו"! הטרור חזק מאיתנו, אנחנו הדור הראשון של ההיסטוריה שנכנע מבלי יכולת להתמודד מול הרשע, אותם צמאי-דם ימשיכו לעשות ככל העולה על רוחם, והעולם ישתוק, ואולי אף ימצא צידוק והסברים למניעים השפלים שלהם.

 

כיהודים מאמינים אנחנו מוסיפים לשמו של הקדוש הרב צבי קוגן ולכל אותם קדושים שנטבחו, את התואר "ה' ייקום דמו". שכן על מעשה כה רע ושפל, רק בורא העולם בעצמו יש לו את היכולת לנקום את דמם הטהור של הקדושים. אך במקביל, אנחנו פונים אל אנשי הממשל בכל מקום בעולם, לכל הארגונים הממונים על ביטחון האזרחים והאנושות, לכל אנשי הדת בעולם כולו, ללחום נגד הטרור הנוראי ולצאת בגינוי חד משמעי שאין לו כל מקום בחברה, אין לו מקום באנושות, ולעשות סוף למצב בו אנו חיים כיום.

 

כשלוחי הרבי נמשיך בע"ה בעשייה של הרב קוגן הי"ד, נוסיף באור ובטוב. התפקיד שלנו הוא לא להתעסק עם החושך והטרור, אלא לעסוק עם אור וחיוב. הממונים על הביטחון האישי יעשו את הנדרש כדי למגר את הרוע, ואנחנו נתמקד בטוב. נוסיף לפעול במורשתו ואורח חייו של הרב קוגן הי"ד, נמשיך ונוסיף בתמיכה בזולת, באכפתיות, נביא שמחה וחום לבבי, נגרש את השחור והרוע, כי אפילו מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. נמשיך להתפלל אל הקב"ה שיגיע בקרוב, ובמהרה נוכל כולנו לחיים של שלום וביטחון, ונחיה יחד מתוך אהבה ואחווה שלום ורעות.

 

 

ולתמונת השבוע שלי: והחי יתן את לבו 

 

במדרש "אלה אזכרה" על עשרת הרוגי המלכות, מובאת תמיהתו של התנא רבי ישמעאל: "עד עתה לא מצא הקב"ה פריעה במכירתו אלא בנו? בא המלאך גבריאל והשיב: "מיום שמכרו השבטים את יוסף, לא מצא הקב"ה בדור אחד עשרה צדיקים וחסידים כמו השבטים, לפיכך הקב"ה פורע מכם". והדין נחרץ כאשר "יצאה בת קול ואמרה: אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתוהו ובוהו"!

 

ישבתי לצד אאמו"ר שליט"א, שהגיע עם אמי מורתי שתחי' לנחם באוהל הניחומים הגדול שהוקם בחצר ביתם של משפחת קוגן בירושלים, ושקק חיים עם המוני מנחמים מכל גווני הקשת היהודית ומכל העולם. 

 

אבי מורי שיחי' ישב מול הרב אלכסנדר סנדר שיחי', אביו היקר של הקדוש ר' צבי הי"ד, ולאחר שציטט את הסיפור של הגמרא, שאל מדוע ענה הקב"ה עונה מענה נחרץ ולא מובן על הפיכת העולם לתוהו ובוהו? וכי השאלה לא לגיטימית ומובנת שמגיעה לה מענה ברור יותר?!

 

"היה פעם מלך גדול שממרחק הביאו לו בד יקר ביותר, מיוחד במינו ונדיר ביופיו. חיפש רבות המלך חייט מומחה במלאכתו שיכין לו מבד זה, בגד מכובד מתאים למעמדו הרם. ולאחר חיפושים רבים נמצא חייט יהודי, ששקד על מלאכתו ימים ולילות והוציא מתחת ידיו המיומנות, בגד שכל רואיו הפליאו את התוצאה המרהיבה שאין דומה לה. 

 

מובן ששונאי ישראל לא יכלו לעמוד מהצד ולשתוק מול הצלחתו הגדולה ובאו ללחוש על אוזן המלך כי: "החייט לקח לעצמו את השאריות שנשארו מהבד היקר"... קרא המלך מיד לחייט, והטיח בו את האשמה הגדולה כי הוא העלים לעצמו חלק מהבד. ענה לו החייט החכם: "חי נפשי שכל הבד כולו הוקדש לבגד המלך, ובאם רצונך לראות כי צדקתי, החזר נא לי את הבגד, אפרום את כולו ואניח כל גזרי הבד יחד, ותראה שזה בדיוק אותו גודל שקיבלתי ממך בתחילת העבודה"...

 

וסיים אבי שיחי' את הנמשל: הקב"ה כביכול עונה לרבי ישמעאל, שהכל מתוכנן לפרטי פרטים, כל מאורע בחיים - גם הקשה ביותר - הוא חלק ממכלול מושלם ביותר. מי שמאמין - אשריו, ואם מישהו רוצה להבין זאת, הרי שצריכים להחזיר את העולם כפי שהיה לפני שנברא...

 

כשקם הראשון לציון הרה"ג רבי יצחק יוסף לאחר שניחם את הגברים, הצעתי לו לנחם את האלמנה הצעירה שישבה בעזרת הנשים עם האם והאחיות. הוא נעתר מיד, ניגש, וברגש רב אמר לה בין השאר: "בטוחני שהרבי קיבל את פניו של צבי והוא שש ושמח עמו".

 

המקום ינחם את האלמנה, את ההורים ואת המשפחה כולה, יחד כל השלוחים הדואבים את הטרגדיה הגדולה, ובמיוחד לאחיו הגדול והיקר המנהל במסירות את הפעילות היהודיות הענפה באיחוד האמירויות, ידיד נפשי ר' ראובן הכהן קוגן שיחי' - ובהמשך עבודת הק' ננוחם, עדי נזכה לגאולה האמיתית והשלמה במהרה.

 

 

גוט שבת וחודש טוב!

שייע

איך הפתיעו את המעגן!!!

 

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

בס"ד

 

ערש"ק פרשת תולדות כ"ח חשון תשפ"ה.

 

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

 

השבוע קיבלתי אימייל זועם ממישהו או מישהי שקראה את המאמר של שבוע שעבר, לא דרך האימיילים, אלא באחד האתרים שמביאים את המאמר והגליון וטענתה בפיה, היתכן? איך רואים בחור מסכן מעורער בנפשו שמתייסר וזועק את נשמתו ומתעללים בו באידיש ועוד צועקים נגדו בחזרה והכי כואב שהציבור עוד צוחק עד דמעות?

 

עניתי באימייל חוזר, כי מדובר על סיפור מלפני 75 שנה, אז עוד לא התפתחו המחשבות והרגישויות של דורנו, אז עוד הבינו שאם מישהו עומד בחוץ ומשליך אבנים ובקבוקים לתוך בית מוציאים את הראש ומעמידים אותו על המקום ולא קורה כלום אם הציבור בפנים משתפך בצחוק בלתי נשלט מהמחזה המשעשע.

 

היום אכן מסתכלים אחרת על הזולת ומקדישים יותר מחשבה לפרטים הקטנים והחשובים.

 

ולדוגמא ידועה של פעם: מסופר על זגג העיירה שפרנסתו היתה בדוחק רב ולא הספיקה לו לגמור את החודש, קרא האיש לשוטה של העיירה לבוא לבקר במפעלו והציע לו עיסקה: אתה תסתובב בלילות ברחובות העיירה ומדי לילה תשליך אבן על אחד הבתים ותנפץ את הזגוגיות ותברח משם, ולמחרת הם יזמינו אותי לתקן את הנזק ואתן לך אחוזים מהכנסותיי שיבואו בזכותך, רק תשתדל לגוון ולחלק את העוגה בין כל תושבי העיירה במחזוריות הוגנת.

 

עברו מספר שבועות והעסק זרם למישרים, השוטה שובר, הציבור מגיב בסלחנות, מה כבר מצפים ממנו וכולם יצאו נשכרים.

 

יום אחד שואל אותו הזגג, לפי מה הוא מחליט איפה לשבור כל לילה?

 

השוטה חייך חיוך צופן סוד וענה 'ביזנס זה ביזנס' וכמו שאומרים באידיש: 'יעדער שמויגער, פאר זיך טויגער', יאני מחזיק רשימה של הכתובות של כל בתי העיירה ואני מסמן לי ליד כל כתובת את התאריך מתי ביקרתי שם ועשיתי עסקים ואני לא עושה שתי שכנים בשבוע אחד, שלא יתפסו שיש כאן קנוניה, הבנת? איך אני בעסקים?

 

אפשר לראות את הרשימה? שואל הזגג? בטח! ענה השוטה, רק לך אני מראה את זה, זה סוד מקצועי, אבל אתה פרטנר לעסק.

 

הזגג מרכיב את משקפי הקריאה שלו ומעיין בדפים ולפתע מרים את עיניו ושואל את שותפו השוטה בתמיהה:

איך זה שכמעט כל בית בעיירה טיפלת כבר כמה וכמה פעמים ורק העשיר של העיירה שיש לו גם כסף רב וגם זגוגיות ענק מכל הצדדים, דוקא אצלו שברת רק פעם אחת?

 

אוהו, ענה השוטה, איתו אני לא מתעסק, הוא משוגע על כל הראש, הפעם היחידה שביקרתי בסביבת ארמונו, בקושי השלכתי אבן אחת והמפגר הזה יצא אלי ושבר לי את כל העצמות, הוא לא נורמלי ואני לא מוכן לעשות עסקים עם מטומטמים...

 

הבנת את זה? שאלתי אותו/ה באימייל, יש שפה שכולם מבינים.

 

ארה"ב רועשת בימים אלו עם סיפור של היתר מאה רבנים ונזכרתי בסיפור ששמעתי בצעירותי שלא ידעתי אם זו אגדה או סיפור אמיתי.

 

בשבת אופרוף של חתני הי"ו, שהתקיים בביהמ"ד הגדול דחסידי באבוב בבורו פארק, הושיבני מחותני במקום כלשהו. שכני לספסל שאל לשמי וכשאמרתי 'קלצקין', שאל אותי: 'מה יש לך עם ר' אברהם קלצקין'? אמרתי לו שהוא היה אחי הבכור ז"ל, האיש הצטער לשמוע שהוא איננו ואמר לי: אספר לך סיפור שקצת הייתי קשור אליו וראיתי את נחישותו של אחיך שהציל עשוק מיד עושקו.

 

וכאן סיפר לי את אותו הסיפור שכעת הבנתי שהסיפור אכן אמת ואינה אגדה בעלמא.

 

וכך סיפר לי: יש לי בייסמנט מתחת לביתי שאני משכיר למגורים, יום אחד הגיע יהודי ואמר שקוראים לו כך וכך והוא מבקש לשכור את הבייסמנט, הוא סיפר שהוא בודד שעלה מהארץ לצרכי פרנסה וישלם בזמן כהוגן.

 

שום דבר לא היה נראה לי חשוד, הוא שילם מראש עבור רבעון ונכנס לדירה, אך זו היתה הפעם היחידה שראיתי כסף ממנו, לימים התברר לי כי שמו האמיתי הוא לא מה שאמר לי וחתם איתי, אך גם שמעתי שהוא גבר אלים ולא כדאי להתעסק איתו, מכיון שאין לי כח לצרות, קיבלתי את הדין באהבה ולא ניסיתי לעשות כלום בנידון, קיויתי אל ה' שיעזור לי.

 

יום אחד נוקש אצלי בדלת אברך חסידי, 'קוראים לי אברהם קלצקין' הוא אומר 'ואני צריך לדבר איתך משהו חשוב'.

 

הוא בא והציע לי לשלם את כל החוב שלו, בתנאי שאשתף פעולה עם תוכניתו, אך אם אסרב, עלי להבטיח לו מראש כי לא אגלה לאף אחד שום דבר עד לאחר גמר הענין.

 

אחיך סיפר לי כי האיש שמתגורר בבייסמנט ברח מהארץ ומעגן את אשתו, כבר כמה שנים שאשתו הצעירה שרויה בצער ואין מי שיוכל לסייע בידה, כי כולם מפחדים ממנו ויש לו שם של מאפיונר וכנראה גם חוששים שיש לו קשרים עם אנשי העולם התחתון.

 

אני חבר שלו מהעבר ואני יודע שהוא 'נמר של נייר', אני מבקש שתתן לי העתק של מפתח הבית שלו ואני אפתיע אותו בלי שיהיה שהות בידו להתחמק ולא אצא ממנו בלי גט.

 

הסכמתי ונתתי לו העתק של המפתח ולמחרת אכן קיבלתי בחזרה את המפתח עם הסכום שהתחייב לי שלא שולם לי שכירות.

 

אחיך הודה לי וסיפר כי הגיע באישון לילה, עם שלשה דיינים וסופר ושליח הולכה, ולצידנו פסע איש שחור ענק 'הר אדם' שמבט אחד בעיניו הרושפות והבטה קלה על שרירי זרועותיו, עלולים לשתק את הבן אדם שמתבונן בו.

 

פתח את הדלת וניגש הישר אל חדר השינה תוך ניתוק תקע הטלפון מהשקע (עידן טרום סלולרי) והציג בפניו עובדה מוגמרת ללא אפשרות אחרת: 'גט ועכשיו'.

 

קולו רעד, הוא לא ציפה להפתעה כזו מחבירו לשעבר ושאל בפחד 'אברמל, אתה רציני?' והוא ענה לו: 'אשה קונה את עצמה בשני דרכים, בגט או במיתת הבעל' תחליט איזה מהם אתה בוחר, הלילה אשתך משתחררת מעגינותה ואתה תחליט באיזה אופן אתה בוחר.

 

אחיך הביא איתו דיין מומחה שהורה איך לעשות שיהיה גט כשר ללא דופי, גם אם נזדקק ל'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני' וכדברי הרמב"ם כי באמת אין יהודי שרוצה לעשות רע, אלא שהיצר מתערב וכשכופין אותו, בעצם כופין את היצר הרע להיכנע וללכת בתלם.

 

הנה עוד הוכחה שיש מצבים שצריך לדבר לאנשים מסויימים בשפה שהם מבינים.

 

נ.ב.

 

מדוע רבקה זיהתה את נוכלותו של עשו ויצחק לא? ומה חידש בזה נכדי בן ה-8?

 

מדוע מכל הצדיקים רק יעקב נולד לתשעה ירחים וכל השאר לשבעה?

 

'שא נא תליך וקשתך', מדוע לא אמר חרבך? ולמה 'חרבך' קרוי 'תליך'?

 

איך נתן יצחק את 'שמני הארץ' גם ליעקב וגם לעשו? ואיך איטליה ושלמה המלך מרומזים בזה?

 

בברכת שבת שלום ומבורך

 

ישראל אהרן קלצקין

חסידי צאנז מנעו בגופם מדרעי וויזניץ שיכון להרוס את בית מדרשם באלעד

 

בזכות מאבק קהילת צאנז לעת עתה נמנע פירוק בית המדרש של החסידות • בני הקהילה ישנים מחוץ לבית המדרש • זעם רב בקרב החסידויות בעיר על קהילת ויזניץ' ששותפה לניהול העיר

נעשה לכם סדר- ראש העיר יהודה בוטבול וצוות העירייה נתנו הוראה אמש לפרק את בית המדרש של צאנז ברחוב רשב"י, על שטח שהוקצה להם. 

כשהגיעו הפקחים והשיטור יחד עם אגף שפ"ע להרוס את בית המדרש הקהילה שכרה את שירותיו של תושב העיר עו"ד פלס שייצג אותם מול העירייה- הוא הגיע לעירייה וביקש לראות את צו ההריסה ואף איים ללכת לבית המשפט. הוא נזרק מהעירייה.

בשלב הזה התערב נאמן ביתו של האדמו"ר מצאנז ח"כ הרב רוט- שפנה ליו"ר שס הרב אריה דרעי, הרב דרעי פנה לבוטבול שאמר תחילה שזה יחידת הפיקוח, ח"כ רוט פנה לבן גביר שממומנה על יחידת הפיקוח - והוא אמר שזה לא קשור אליו. וזה צוותי העירייה ולראיה אין פקחים של היחידה באלעד אלא עובדי עירייה. 

מי שהתערב כי זה פוגע בו באופן אישי - היה איש חסידות גור מוטי בבצ'יק שנתן הוראה לבוטבול לרדת מהסיפור. 

העירייה הוציאה הודעה מצחיקה- לפיה היה סכנת חיים והייתה חייבת להתערב. 

בכל השלב הזה- חברי הקהילה ותושבים חסמו ובלמו את הטרקטורים של העירייה מלפרק את בית המדרש. וחסמו עם רכבים. 

מאתמול ועד לרגע זה רכבי הקהילה חוסמים את הגישה שלא יבואו לפרק להם. במקביל לסדרי לימוד ותפילות שמתקיימים במקום. חברי הקהילה העבירו את הלילה ברכביהם בתיעוד שהגיע לידינו נצפה יו"ר הקהילה העסקן ר' אשר מושקוביץ ישן ברכבו בכניסה לבית המדרש. (מצורף)

כמו כן, חבר הכנסת רוט - ירד אמש לשטח וליווה מקרוב את חברי קהילת צ'אנז. 

במוקדי התפילה הבוקר וכן בקבוצות הווצאפ החסידיות בעיר זעם רב בקרב הקהילות בעיר על חסידות ויזניץ בעיר שכן הם שותפים פעילים בעירייה - בחסידות טענו שהם בלמו את המהלך בעזרת ויזניץ, ובתמורה קיבלו עצירה של עוד תקציב שהיה אמור לעבור לטובת החסידות. נו נו, לא משכנע. 

באופן מביך, ולאור ההתפתחויות, פירסמה הבוקר עיריית אלעד הודעה כי בית המדרש (שאתמול היה סכנת חיים כהגדרתם) פועל באופן תקין בניגוד לפרסומים בקבוצות 'הפייק' בעיר. 

תושב שנון הגיב להם: "אם כבר יח"צ בשקל אז עדיף כבר לרשום ככה: בעצם הטרקטורים של העיריה והשיטור שהיו במקום רק באו לעזור לצקת. ולקחו את חסידי צאנז על הכף בשביל שיוכלו לתלות את המנורות בבית הכנסת".

וברגע של רצינות, בושה שאחרי שנים רבות, חוזרים התמונות המבישות הללו של תושבי עיר ותיקים ומכובדים חוסמים טרקטור של העירייה לפרק בית מדרש. אנו מצפים כי הנהלת העירייה תתאפס על עצמה. דחוף! (אלעד און ליין)

אחרי מיטתו של ר' שמעון שפירא. לנוכח יובל שנים לצידו בשול ברסלב מאה שערים

 

מה שכתבתי על הצדיק הכי גדול שהכרתי הרה"צ ר' שמעון שפירא זצ"ל.

 אני זוכר את ר לוי יצחק לפנות בוקר, השול היה ריק וחשוך, אני הגעתי מהמקווה שומע צעקות:

שעמען!!! שעמען!!!

ר לוי יצחק צועק, אני מנסה לגשת לראות מה קרה, ופתאום משום מקום מגיח שמעון שפירא עם שקית הטלית תפילין ומניח לידו, מתנצל בפני בשקט: אברהם לייב, איחרתי היום ב2 דקות לשים לו בשולחן שלו.

היה תמיד עומד כבדרך אגב, ליד בעלי תפילה בשבת שעלו מכורח היורצייט, ואין לאל ידם ביטחון בהובלת הניגונים וכו' והיה סופר חצאי שניות לפני לכה דודי, אם הבעל תפילה גמגם או כחכח במבוכה, שמעון "המשיך" את הניגון של הבעל תפילה כביכול והתחיל ניגון וכולם אחריו.

לפני כ20 שנה אחרי שנישא בשנית והתגורר בסמטת הורביץ ליד השול.

חזרתי בקיץ כחום היום מארגון עניינים כבדים עם העירייה, בתי משפט, עורכי דין וכל שלשאות הביורוקרטיה הישראלית על ראשי, אני יורד את רחוב סלנט ועולה לכולל, כדי לאסוף את עצמי.

מחפש לעשות נס קפה, אז טרם היה כמו היום מיחם גדול ולידו קפה וסוכר (וחדר מרדכי לוזער למעלה...)

שמעון קולט אותי.

אני מפטיר לו בזעם ומסנן עם כל ה"קריזה" נישטא דא גארנישט, אין כאן כלום, לא קפה לא חלב, ולא זוכר את שאר התוכחה שבעבע ממני על השול ועל משיחו....

שמעון לקח אותי לביתו, שם לי קפה, בספל אדירים שפך לי חלב, חזרתי לשול לכולל, פתחתי ספר וחזרתי לעצמי עם כוס הקפה מבית שמעוו שפירא ז''ל

לקום לבוקר שר' שמעון לא אתנו, זה לקום למין עולם שהיה אתמול, לשול ולחלונות וספרים בדיוק כמו אתמול, אבל כגוף בלא נשמה.

השול יורגש בתקופות הקרובות כמו בית יתומים אחד גדול, בכל פינה ותחום, מהברזים בחוץ ועד לעמוד התפילה.

 בחורפים הקרים, היה מגיע בשבת לפנות בוקר בזמנו, להונגערישע חסידישע שוהל מעל המקווה 

גם אני הייתי מגיע כדי לשתות משהו חם שהרב איזק היה מכין פותח מנעול שהיה על המיחם...

שמעון ישב למד ופתאום קם, מה קרה?

הוא שם לב שוועלוול אייזנבך הקשיש מעל 90 קם ממקומו.

נו?

אז הוא הקדים אותו ועמד "בדרך אגב" ליד ארון הספרים, ואיך שוועלוול הגיע הוא עזר לו והוריד לו חק לישראל מלמעלה

 חזון נפרץ היה לראות מידי שבת בבוקר בשול שר' ניגש קבוע לעמוד עד נשמת, שבאים לבקש ממנו מפתחות לגג, למרתף, טלית ללבוש שבקשו כל מיני ארחי פרחי או אורחים, מיץ לקידוש ששלף מעמוד התפילה או המדפים תחת ארון הקודש, תוך כדי התפילה הקולנית העליזה מצד אחד והמייבבת מצד שני.

איך כל המשוגעים, מרירים,  טיפוסים  ידעו תכתובת???

איך ידעו כל מיני טיפוסים שרק עכשיו נחתו במאה שערים לגשת אליו.

אוי כמה נודניקים היו באים ואני מתאפק לא לרוץ ממקומי ולסלק אותם כזבובים משמעון שפירא.

הנוכחות שלו בקריאת התורה היה מרתק...

היה מרגיש שמתהווה קופקע של אברכים עם נושא סוער בין גברא לגברא, הוא היה ניגש עם החומש שלו מעיין כביכול לידם ואיך שהעולה לתורה התחיל לברך, ענה אמן בקול לידם לאמור: חלאס לדבר, מתחילים לקרא בתורה וההפגנה התפזרה מרצון.

בזמנו כשהיו מעט מתפללים בשול בסוף שנות הל', תשל"ח תשל"ט, סעודה שלישית היה סביב שולחנות כמו ם 

ר' לוי יצחק ישב בגבו לארון הקודש לידו ר' יענקל כהן ברזסקי, ויצחק אייזיק אלבוים לפעמים.

אני בגיל 7 מתיישב בין ר לוי יצחק לברזסקי.

לא היו חלות קטנות כמו היום.

היו חלות גדולות, שהיו מחכים כמה אנשים יחד להימנות בחבורה עליו מראש כמו לקרבן פסח, לבטח את השתתפותו בלחם משנה, והמחזיק בחלות ידע מי הלך ליטול ידיים מהחבורה והמתין לו, נו נו או אאהה נו נו, סימנו ביניהם עד שהגיע 

אבל כשבאו הנמושות לאיטם כבר לא היה לחם משנה, בדיוק כאן נכנס האברך בגילאי ה30 שמעון שפירא וכל רגע ניגש למקום שלי, משום מה שמו שם כמו בכספת (בין ר' לוי יצחק לברזסקי) חבילת מצות חמץ של מאפיית יהודה, וידע לשלוף מצות ללחם משנה לכל מי שאיחר ליטול ידיים ולא נמנה בחבורה על 2 חלות מרובעות של אנגל.

  2 אנשים לא ישבו בסעודה שלישית אז.

שמעון שפירא ויצחק גלבך שניגב את השולחנות אחרי האוכל לפני לימוד ליקוטי מוהרן מר לוי יצחק.

 כשבאתי לשול בזמנו, קידמו אותי במזל טוב על שמחה שעשיתי אחרי המתנה, ניגשו ללחוץ לי יד, שאלתי מי אמר לכם?

ענו לי ששמעון שפירא בבוקר קידם את פניהם ואמר לכל אחד אברהם לייב עושה שמחה פלונית.

כעת מובן המקור להנהגה הזו

האדמו''ר מסלאנים חוגג 'גבורות' (80)

 

נולדו באותו יום ובאותו זמן ומזלם שונה

 לאלו שמאמינים כי ההורוסקופ מדוייק, הנה יש לכם מי שנולדו באותו זמן ומזלם שונה. - ישנם הטוענים כי גם לשם הילד יש חלק במזל, ובמקרה הזה השמות הם ששינו את מזלם

מוקדש לתומכי פלדשטין והנגד א' מבני ברק

 בשב"כ מוציאים הודאות מאנשים שמעולם לא פשעו - הם אינם יכולים לעמוד בעינוי

האדמו"ר מללוב זצ"ל: סופם של הקנאים להפוך לעשו

 

ככה קוראים בתורה

 

הרב עובדיה יוסף על איראן והחיזבאללה

 

אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה

 

לכבוד היארצייט כ"ק אדמו"ר רבי יעקב בן ר' דוד יצחק זצוקלל"ה זי"ע ועכי"א מפשעווארסק המכונה בלשון חבה "רבי יענקעלע מפשעווארסק"