שיקולי הדעת של הנערים
מאת:
חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
נמל
אילת מושבת למדי. אוניות מסרבות להגיע לשם, בשל איומי החות'ים (הממומשים חדשות
לבקרים), לפגוע בספינות העושות דרכן לאילת. בפועל, מוצאה של ישראל לים האדום (דרך
המלך ליבוא ויצוא מ ואל אסיה), נתונה במצור.
לאחרונה
פנה יורם זבה, יו"ר לשכת הספנות, לשרת התחבורה מירי רגב ולשר האוצר בצלאל
סמוטריץ' בדרישה לשפר את מוכנות הנמלים למצב מלחמה. לא ברור מה בידי המכותבים
לסייע, כאשר המציאות שנמלי ישראל מושבתים-למחצה, אינה תלויה בהם, אלא בחות'ים. חלק
נכבד מהספינות כבר לא מגיעות לישראל, גם לא לנמלי חיפה ואשדוד. בעליהן – ולעיתים
אנשי צוותן - מסרבים לקחת את הסיכון להיקלע למלחמה בין ישראל לאויבותיה. לא מדובר
רק בנמל אילת, אלא גם בנמלי חיפה ואשדוד. חלקן פוחדות יותר מחיפה ומוכנות להעתיק
את יעד הספינות מחיפה לאשדוד, אבל גם זה מצב זמני בהחלט. מהירות השיוט של ספינות
מסע הינו 25 קמ"ש בערך והן חסרות כושר תמרון זריז להימלט במקרי חירום. לחיזבאללה
יש טילי חוף-ים המסוגלים לפגוע בכל ספינה בה יבחרו. אמנם, נכון לעכשיו, החיזבאללה
אינו משתמש ביכולותיו אלה, אבל אין ספק שיכולות אלה מצויות בידיו. במלחת לבנון
השניה פגעו החיזבאלונים בספינת קרב של חיל
הים והיא נמלטה בעור שיניה לנמל אשדוד (בתחקירים שבוצעו לאחר מעשה נטען שלספינה
היה כושר לזהות את הטיל במעופו ולהפילו, אלא שזחיחות דעתו של מפקד הספינה הביאתו
שלא להפעיל את מערכות הגילוי וההגנה).
רוב
מוחלט של הייבוא לישראל מתבצע בדרך הים והטלת מצור על נמלי ישראל, משמעה ברור:
מחסור חמור בכל מוצרי היסוד. הימנעותו של החיזבאללה מהפעלת היכולות שבידיו אינן
נובעות מקשיים טכניים, אלא מחשש שבמקרה כזה הפגיעה בישראל תהיה כה קשה, עד שהיא
תאלץ להגיב ביכולותיה היא (שאין ספק בקיומן). הבעיה היא ששיקולים אסטרטגיים אלו
נזילים והמצב יכול להשתנות בכל רגע, כך שניתן להבין לרוחם של החוששים למות על מזבח
קיומה הכלכלי של מדינה זרה להם.
בינתיים,
מובטלים עובדי נמל אילת ועלתה הצעה להעביר, לפחות את חלקם, לעבודה בנמל אשדוד.
התכנית תוכננה, אבל הביצוע? ממש לא. למה? לכאורה בשל בעיה טכנית: צריך לפתור את
בעיית ההסעות והלינה של עובדי אילת שיעבדו באשדוד. בפועל? עובדי נמלי ישראל
מאוגדים בוועדים חזקים מאוד (מהחזקים בוועדי העובדים בישראל) והללו חוששים שמתן
עבודה לעובדי נמל אילת תפחית את הכנסותיהם הם. באורח לא מפתיע, וועדי העובדים
בנמלים הם בעלי משקל כבד במרכז הליכוד ושרת התחבורה חוששת לנקמתם, אם תפעל לטובת
המדינה, על חשבון טובתם. כך מושאר המצב בו עובדי אילת מובטלים ומקבלים שכר
מהמדינה, ועובדי אשדוד ממשיכים לקבל בונוסים כדאשתקד.
הפתרון
הישראלי הנפוץ הוא לאפשר לעובדי אילת לעבוד באשדוד ובמקביל להבטיח את שכרם של
עובדי אשדוד, באמצעות פיצוי הולם (מה שמוכר בביטוי 'ישראבלוף').
למזלם
של העובדים ומירי רגב, התקשורת עמוסה בתקיפת הממשלה, עד שאינן מתפנים להוסיף סעיף נוסף לרשימת מחדלי הממשלה והסטטוס
קוו נשמר.
אלו
שיקוליהם של 'מנהיגי' ישראל.
חרדי
בעולמו
- - -
- - - - - --
לא
מוגה
להערות
והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.