במדינת דימיוניה מעשה שהיה, כך היה
מאת: חֲרֵדִי
בְּעוֹלָמוֹ
במדינת
דמיוניה אירע אירוע שטלטל את המדינה כולה. אזרח שומר חוק שראה כיצד רכב עוקף רכבים
ברחוב עמוס ותוך כדי כך פוגע ברכב אחר וממשיך בדרכו כאילו מאומה לא אירע, העיר
ליושבי הרכב שהם פגעו ברכב אחר. יושבי הרכב זינקו ממנו, הציגו עצמם כבלשי משטרה
ועצרו את המעיר להם, כהמעצר בוצע תוך הפעלת אלימות רבה. לאחר מעצרו, הוכנס האזרח
לרכב הבלשים, הושכב על הכסא האחורי ואחד הבלשים התיישב עליו והחל להכותו עד זוב
דם. אירוע מצמרר. הקורא הסביר משוכנע שהאירוע כזה יכול להתרחש במדינה לא מתוקנת,
כזו שאנשי החוק שלה מורשים לעולל כל שמתחשק להם באזרח. באותה מידה של סבירות, הפיקוד
הממונה על הבלשים האלימים לא הדיח אותם מתפקידם ולא השעה אותם. הרי כבר אמרנו,
מדובר במדינה בה דם אזרחיה הפקר הוא.
המקרה
הגיע לבית המשפט. בפסק דינם הרשיעו השופטים את הבלשים האלימים. במשפט נשמעו
עדויותיהם של מפקדי המשטרה כי מדובר בבלשים מצטיינים, שאחד מהם משמש בתפקיד פיקודי
בכיר ומפקדיו שבעי רצון ממנו מאוד. בית המשפט פסק את דינם וקיבל את הרשעתם. הדיון
הבא נקבע לדיון בגזר הדין (לאלו שפחות מתמצאים. פסיקת בית המשפט נחלקת לשניים.
בשלב הראשון מקבל בית המשפט עדים ומתייחס לאירוע עצמו. האם אכן נהגו השוטרים
באלימות בלתי מוצדקת ובשלב הבא גוזר בית המשפט את דינו של הנאשם: מה המחיר שעליו
לשלם על מעשיו.
בארצנו
הקטנטונת מוכרים מקרים רבים, בהם אזרחים אלימים מכים ועורכים לינץ' באזרח שמעיר
להם על חניה. אדם סביר מן היישוב שוקל שלש פעמים אם להעיר לנהג מתפרע, מחשש שזה
יתגלה כעוד נהג אלים. אם אינך רואה בסביבה שוטר שאתה יכול לסמוך עליו שימנע את
הלינץ' בך, סביר להניח שתשמור מרחק בטיחות ותמנע מהערה שעלולה להתגלות כהרת אסון.
אצלנו,
לא היה עולה על הדעת לחשוש להעיר לשוטר. סוף סוף הוא אשר ממונה על החוק ומן הסתם
יתנצל ויצטער על הרגע בו הרשה לעצמו לתקוף אזרח. מדינת חק, לא?
באותה
מדינת דימיוניה, הדברים אינם פועלים כך. משהגיע של הטיעונים לעונש, עלו ובאו מפקדי
המשטרה והעידו שהשוטרים החביבים, מגיני האזרחים ביום יום, הינם שוטרים מעולם ואין
נגדם כל תלונה. יתר על כך, הרשעתם עלולה לעכב את קידומם במשטרה ולכן על בית המשפט
להתחשב בדבר ולא לעונשם בחומרה.
בית המשפט
נורמלי, היה הופך את הדברים ומסיק מהם שאם גם שוטר 'נורמלי' מסוגל לתקוף כך על שום
דבר אזרח, מן הסתם צריך להחמיר מאוד בעונשו. לא יעלה על הדעת שאזרח יצטרך לפחד
משוטרים, שמא אלימים הם. הטיעון שענישתם תהיה עצירה בקידומם היתה אמורה להעלות
תמיהה רבתי בפי השופט: וכי יעלה על הדעת לקדם שוטרים שתוקפים סתם כך אזרח??
לא כך
מתנהלים הדברים במדינת דימיוניה. שם החליט השופט שאכן צודקת הגישה של המשטרה וכי
יש לפטור בכמעט כלום את השוטרים האלימים. בהתאם, פסק בית המשפט 120 שעות שירות
לציבור לשוטר אחד ו 80 שעות שרות, לשוטר השני.
יתר על
כן. בית המשפט החליט למחוק את הרשעת השוטרים, משום שהרשעתם עלולה לגרום להם עצירה
בהמשך תקפידם. להוכחת חוסר העניין של השלטונות בביעור הרוע, הביא השופט את החלטת
המשפטה שלא לפטר את השוטרים, או לפחות לשהותם. מכך הגיע השופט למסקנה שאין מדבור
באירוע חמור וכי יש לבטל את הרשעתם.
כך,
במקום שבית המשפט יגן על האזרחים מפני אלימים ובמקום שיחליט להענישם בחומרה רבה
(שהאי אין הדבר הגיוני ששוטרים יתקפו אזרחים סתם כך, כי בא להם), פסק בית המשפט
שין ההרשעה להימחק והשוטר הבכיר יוכל להמשיך בתפקידו הבכיר. בית המשפט אמנם לא פסק
שעל המשטרה לקדם שוטרים אלימים, אבל לא צריך להיות גאון בשביל להבין שדם האזרחים הפקר.
כה כתבה השופטת בפסק דינה "אמנם איני מזלזלת בחומרת המעשים, אבל פיטוריהם או
הדחתם הינם ענישה לא מדיתית ולכן יש למחוק את הרשעתם". אלה שופטיך ישראל.
היכן
הקצ'? איך יכול לקרות שבמדינת חוק יפקיר בית המשפט את אזרחיו לידיהם האלימות של
הממונים על שלומו בטחונו??
הפתרון
פשוט. מדובר באזרח חרדי. רק תארו לעצמכם מה היה קורה לו שוטר היה תוקף – גם
בהתגרות האזרח – מפגין בכיכר קפלן. או אם היה מדובר באזרח ערבי.
מדינת
דימיוניה/ישראל בחרה את דרכה. ועל בית משפט כזה אנחנו אמורים לסמוך.
חרדי
בעולמו
- - -
- - - - - --
לא
מוגה
להערות
והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.