מאת אברהם לייב בורנשטיין
לרבים השואלים, עקב המאמרים שלי בעניינם ובכן:
מיהו ומהו סייקריק?
אקדים שמה שאני כותב בענין הזה, כמו בכל ענין אחר, אני כותב את מה שנראה לי, לפי ידע, לפי אינטואיציות ובעיקר מניסיון חיים עמוק ורב בכמה תחומים, וגם שימוש ת"ח משך שנות נעורי, בעלי חכמת חיים.
סיקריק במובן המקורי שלו, היו אנשים בסוף תקופת בית שני, אנשים שהשליטו באלימות את דעתם הפוליטית, בלי להתחשב בצרכי העם ובלי להקשיב לרבני הדור ההוא, כמו רבי יוחנן שבסוף חמק מהם והציל את יבנה וחכמיה שזה עולם התורה, לקראת יציאת עם ישראל בגלות בקצות העולם.
ידידי רבי ישראל אהרן קלצקין, ירושלמי, ת"ח, בעל חסד מופרע, איש בדחנות ואמן בכמה תחומים, סבל נוראות מקנאים בשם עצמם, הללו ירדו עמו לחייו, הוא עבר לארה"ב החופשית, ארץ התורה והחסד העיקרי של עם ישראל בדור הזה.
הוא הטביע בכישרון הגדרתי את הנפשות הפועלות של הקנאים מלאי הרשע במילה: סיקריק.
סיקריק הוא אדם שקם בבוקר, ובמקום לעבוד על מידותיו, תיקון מעשיו, לימוד תורה, עשיית חסד, והתעסקות ביישובו של עולם, הוא פורק עול של כל הנ"ל, והוא מחפש קרבנות עם סיבות, נכונות או לא, מצדיקות אלימות או לא, ושש אלי קרב, לרדוף ולהציק לזולת, בשם השם.
כאן כל הסיפור של המילה סיקריק, לכן?
זה יכול להיות מכל חוג, חסידות או ישיבה, וכל סוג רמה, מראש ישיבה גם אם היא גדולה במרכז תורני בארה"ב, דרך רבני שכונות או קהילות קטנות (באצבעות יד אחת אפשר למנותם ב"ה) ועד לאברכים עם מידת כעס ורציחה, קנאה, שדמם בוער לפורקן, ועד לנערים קטנים, שיצרם גובר ומוצאים רווחה בהצטרפות ל"מאבקי קודש'" (ג'יהאד)
לכן מורי ורבי רבי נפתלי אנשין, שלכל הדעות, של כל מי שהכירו מקרוב, מבני משפחה, שכנים, תלמידים, העידו שמדובר בבן עליה, חכימא דיהודאי, ובעל מידות חסד ורגישות לזולת נדירה מאוד, שחיבר את רש"י כפשוטו,
משנת תשמ"ה, לימד אותנו משך 3 שנים בכל שבוע את פירוש רשי, ובהמשך יצר את היצירה המופלאה שכמוה נוצר פעם בכמה דורות.
והסיפור שלו, הוא הדוגמא להגדרה הנ"ל של סיקריקים.
הלו??
אברהם לייב??
איך אתה יודע שזה לא מגיע מקנאות של פנחס בן אלעזר???
טוב ששאלת, ונכון הקשית.
התירוץ הפשוט והברור, ידידי, וההסבר נובע דווקא מזה שאני חי ביניהם, חווה ורואה את הרצח בעיניהם כל אימת שנקרה לפניהם ענין כלשהוא, וההוכחה היא:
צאו וראו במעוזם בבית שמש או מבואות מאה שערים, אם אותם בעלי התלהבות לקנאות קנאת השם עד כדי הכאה (הכוונה כאן שהם מכים... לא מוכים כמבואר בהלכה) האם הם קמים לקריאת שמע דאורייתא באותה התלהבות בה הם שופכים דם?
האם הם צועקים בתפילה נרגשות כשם שהם צורחים מלא גרונם על חייל יהודי תינוק שנשבה שנקלע לילדיהם?
או שהאלימות שלהם מתחילה מבית, ואני יודע מקרוב על אלימות קשה נגד רעיותיהם וצאצאיהם, רוצח הוא רוצח בכל מקום.
יתירה מזאת, האם הרשע נגד רבניהם עצמם ובשרם, שלא מוכנים להישרך אחרי גחמנותם ולחתום על כל פתווה, פסק הלכה נגד הקרבנות התורנים שלהם, הוא נובע מקדושה וטהרה עד למצב שרבם דקרו???
לכן עליכם הקוראים העוקבים והשואלים בפרטי (ויותר לאלו שלא מעיזים לשאלני, למרות שאני לא מרביץ כבר לשואלים....)
עליכם לדעת, ולטעת סביבכם את ההבנה של בוז וריחוק לכל מי שבקירבתם עונה על ההגדרה סיקריק, דהיינו: "מציק שיטתי ליהודים אחרים".
הבדלו מתוך העדה.
שיטת הקנאות בענין פרישות דרך ארץ, או ציונות, מקובלת ולא צריכה את הסכמתנו והסכמתכם, יסדוה גדולי עולם.
למרות שהמחנה החרדי לא קיבל את זה, דיינו מה שאסרה תורה, וכן בענין ההתנהלות מול הרשויות הציוניות, רטבמנין ובנין מתנהלים אחרת.
לכן חסידיות תולדות אהרן וא"י וסטמאר דושינסקי שאדמוריהם מנהלים את צאנם בשפיות ודעת תורה, ודווקא הם, סובלים יותר מכולם מהסיקריקים האנרכיסטים, שחלקם התאגדו במין קהילות חדשות עם שם חדש, ועיטרו עצמם עם מנהיגים, ת"ח בעלי מידות, אבל ללא כושר מנהיגות והחלטה, והם חותמים על כל הפשקוילים, שעסקניהם מגישים בפניהם וזכין להם גם שלא בפניו בחתימות סרק.
כך היה בתקופת מחלתו רבת השנים של הרבי מתולדות אהרן זצ"ל, שבחלל הזה נכנסו כל קנאי ובעל ענין, להתסיס את קהלם (בשם הקודש פנימה) לרוץ אחרי פרצות, או בעיות של הזולת, והאדמו"רים של היום, כפי שעקבתי היטיב ומקרוב, החזירו את חסידיהם להתרכז בבנייה של הקהילה, המשפחה, המידות העצמיות, ורק למחאות רציניות בעניינים של ציפור הנפש, הם שולחים אותם להפגין, שם אתה רואה מחאה תורנית וחסידית הנובעת מלב יהודי כואב ולא מנפש רחבה ושפלה של צמא דם
[אז למה אתה עצמך מוקיע מידי פעם כל מיני אנשים?
יופי, חיכיתי לשאלה המתבקשת.
קודם כל מעולם וכנראה עד עולם לא אתקוף, או אפילו לא אטיף בעניינים של בין אדם למקום, בעיקר בגלל שיש לי המון המון והרבה, לעבוד על עצמי בזה, וגם כי הקב"ה יש לו יותר ניסיון וותק לנהל את הסיפור עם בריותיו.
מה אוקיע?
מה יעמוד לי בגרון עד לצרחה גם אם אסבול מזה, (ואני חוטף ומסתכן באמת ועוד יגיע יום שאחשוף)
עוול ורשעות נכד יהודי!!
זה מוציא אותי משלוותי שגם כך לא כל כך קיימת.
השיא היה רדיפתו עד לפטירתו טרם עת של מורי רבי נפתלי אנשין הי"ד, שככל שהזמן עובר מחלחל לי גודל האבדה לעולם היהודי וממילא גם העוול הוזעק לשמים.
גם אם החותמים נגדו ורודפיו, הם מעוטרי תארים, ומשמשים ראשי ישיבה או רבנים, אין חולקים כבוד לרב במקום שיש שפיכת דם צדיקים.
ועל עוד משהו אזעק חמס, ולא ארפה, כל עוד היא מתקיימת, כשיושב שנים רבות, מוברג במשרד התרבות, אדם שמחזיר לי רעה תחת טובה, ומונע ממני ומכל חברי הכליזמרים, את המגיע להם, בתמיכה או הזמנת מופעים, על ידי איום ישיר ועקיף על מנהלי פעילות תרבות, על זה רבי צדוק בתחילת ספרו צדקת הצדיק אומר, שמותר להתפלל ולייחל למפלתם של עושקים ואין בזה משום גם ענוש לצדיק לא טוב.
אה...
עיקר שכחתי....
אותו אחד, קיבל איתרוג ושימור מאחיו הסיקריקים, עצמם ובשרם, בני הישוב הישן, ולא נגעו בו ולא ניסו להניא אותו כלל מתמיכה במפעל שהם יצאו נגדו בחרב וחנית, ידידי מנהל מערכת "לומדה" ללימוד מקצועות לאברכים, יתכן שצדקו בביקורת, יתכן שלא, אבל אם הם מתנפלים על המנהל, מציקים לו, משמיצים וגורמים לו לעזוב את בית המדרש במאה שערים שהוריו וסבו השקיעו שם מיטב דמים ושנים ( בשונה מהמפגינים המורכבים מאוכלי לחם התמיכה חינם) ומצד שני משאירים בכביד, מעמדו, שליטתו, את אותו אחד שהזרים למפעל הזה תקציבי עתק, הון רב, משך שנים, מתגלה מערומיהם של הרודפים.
אתה רואה ידידי שוחר האמת ששקר בגרונם, וצביעות נשמתם מכותמת הדם, ואין זה נובע מקנאות אמת.
כעת אחרי חצי שנה, שברובו הייתי שרוי באמריקה, עקבתי, הרחתי, התערבבתי, , התפלאתי על המרחק העצום בין הנראה לעין לכאורה, ומה שנשמע ומובן בארץ לגבי תושבי ארה"ב היהודים החרדים בכלל ולגבי חסידי סטמאר בפרט,
אין שום קשר בין הסיקריקים בארץ, לבין סטמאר!
הי.... אבל הם תומכים בהם???
נכון, אבל הם תומכים בכל יהודי באשר הוא, אותו אחד שנקרא חסיד סטמאר שמזרים להם הון לממן אוטובוסים ומפירי סדר (בלי שהוא יודע באמת איזה אחוז מכספו הרב באמת עובר במסננת העסקנים...) הוא לא חסיד סטמאר מייצג בכלל! לא נולד כזה, הוריו הנפלאים אגב, באו מארץ רחוקה, ולא דיברן ביידיש אפילו, וכמו שבחבד יש זרים רבים שבהמשך הפכו למשחיסטים מילטנטיים, או נ נח בברסלב, כך גם כאן, וגם אותם שקוראים לעצמם סטמאר, אבל הולכים עם אוייבי ישראל הערבים להפגין שכם אל שכם, חלקם באו ממונקאטש הקיצונית, אינם מקבלים מרות מרב, אדמו"ר, פוסק, הם רבני עצמם, ורק בגלל שהם השתלטו על המסך, כמו כל דבר קיצוני ומעורר ענין, השתרבב הטעות הזאת על כלל סטמאר בארה"ב.
בכתבות אחרות הרחבתי בנושא.
תכלית???
אם אתם עדים למישהו בסביבתכם, רעיל, שכל מעייניו בזולת, בהערות, ומרדף, והצקה ליהודי, זיהיתם סיקריק!
תתרחקו ממנו, תראו לו את הבוז שאתם רוחשים כלפיו, כדי שלא יתעודד מהשתיקה שלכם.
אין בזה כל הבדל בין שבט, מדינה, חסידות, קהילה, שכונה, ישיבה, בית מדרש או מקום העבודה.
מיהו ומהו סייקריק?
אקדים שמה שאני כותב בענין הזה, כמו בכל ענין אחר, אני כותב את מה שנראה לי, לפי ידע, לפי אינטואיציות ובעיקר מניסיון חיים עמוק ורב בכמה תחומים, וגם שימוש ת"ח משך שנות נעורי, בעלי חכמת חיים.
סיקריק במובן המקורי שלו, היו אנשים בסוף תקופת בית שני, אנשים שהשליטו באלימות את דעתם הפוליטית, בלי להתחשב בצרכי העם ובלי להקשיב לרבני הדור ההוא, כמו רבי יוחנן שבסוף חמק מהם והציל את יבנה וחכמיה שזה עולם התורה, לקראת יציאת עם ישראל בגלות בקצות העולם.
ידידי רבי ישראל אהרן קלצקין, ירושלמי, ת"ח, בעל חסד מופרע, איש בדחנות ואמן בכמה תחומים, סבל נוראות מקנאים בשם עצמם, הללו ירדו עמו לחייו, הוא עבר לארה"ב החופשית, ארץ התורה והחסד העיקרי של עם ישראל בדור הזה.
הוא הטביע בכישרון הגדרתי את הנפשות הפועלות של הקנאים מלאי הרשע במילה: סיקריק.
סיקריק הוא אדם שקם בבוקר, ובמקום לעבוד על מידותיו, תיקון מעשיו, לימוד תורה, עשיית חסד, והתעסקות ביישובו של עולם, הוא פורק עול של כל הנ"ל, והוא מחפש קרבנות עם סיבות, נכונות או לא, מצדיקות אלימות או לא, ושש אלי קרב, לרדוף ולהציק לזולת, בשם השם.
כאן כל הסיפור של המילה סיקריק, לכן?
זה יכול להיות מכל חוג, חסידות או ישיבה, וכל סוג רמה, מראש ישיבה גם אם היא גדולה במרכז תורני בארה"ב, דרך רבני שכונות או קהילות קטנות (באצבעות יד אחת אפשר למנותם ב"ה) ועד לאברכים עם מידת כעס ורציחה, קנאה, שדמם בוער לפורקן, ועד לנערים קטנים, שיצרם גובר ומוצאים רווחה בהצטרפות ל"מאבקי קודש'" (ג'יהאד)
לכן מורי ורבי רבי נפתלי אנשין, שלכל הדעות, של כל מי שהכירו מקרוב, מבני משפחה, שכנים, תלמידים, העידו שמדובר בבן עליה, חכימא דיהודאי, ובעל מידות חסד ורגישות לזולת נדירה מאוד, שחיבר את רש"י כפשוטו,
משנת תשמ"ה, לימד אותנו משך 3 שנים בכל שבוע את פירוש רשי, ובהמשך יצר את היצירה המופלאה שכמוה נוצר פעם בכמה דורות.
והסיפור שלו, הוא הדוגמא להגדרה הנ"ל של סיקריקים.
הלו??
אברהם לייב??
איך אתה יודע שזה לא מגיע מקנאות של פנחס בן אלעזר???
טוב ששאלת, ונכון הקשית.
התירוץ הפשוט והברור, ידידי, וההסבר נובע דווקא מזה שאני חי ביניהם, חווה ורואה את הרצח בעיניהם כל אימת שנקרה לפניהם ענין כלשהוא, וההוכחה היא:
צאו וראו במעוזם בבית שמש או מבואות מאה שערים, אם אותם בעלי התלהבות לקנאות קנאת השם עד כדי הכאה (הכוונה כאן שהם מכים... לא מוכים כמבואר בהלכה) האם הם קמים לקריאת שמע דאורייתא באותה התלהבות בה הם שופכים דם?
האם הם צועקים בתפילה נרגשות כשם שהם צורחים מלא גרונם על חייל יהודי תינוק שנשבה שנקלע לילדיהם?
או שהאלימות שלהם מתחילה מבית, ואני יודע מקרוב על אלימות קשה נגד רעיותיהם וצאצאיהם, רוצח הוא רוצח בכל מקום.
יתירה מזאת, האם הרשע נגד רבניהם עצמם ובשרם, שלא מוכנים להישרך אחרי גחמנותם ולחתום על כל פתווה, פסק הלכה נגד הקרבנות התורנים שלהם, הוא נובע מקדושה וטהרה עד למצב שרבם דקרו???
לכן עליכם הקוראים העוקבים והשואלים בפרטי (ויותר לאלו שלא מעיזים לשאלני, למרות שאני לא מרביץ כבר לשואלים....)
עליכם לדעת, ולטעת סביבכם את ההבנה של בוז וריחוק לכל מי שבקירבתם עונה על ההגדרה סיקריק, דהיינו: "מציק שיטתי ליהודים אחרים".
הבדלו מתוך העדה.
שיטת הקנאות בענין פרישות דרך ארץ, או ציונות, מקובלת ולא צריכה את הסכמתנו והסכמתכם, יסדוה גדולי עולם.
למרות שהמחנה החרדי לא קיבל את זה, דיינו מה שאסרה תורה, וכן בענין ההתנהלות מול הרשויות הציוניות, רטבמנין ובנין מתנהלים אחרת.
לכן חסידיות תולדות אהרן וא"י וסטמאר דושינסקי שאדמוריהם מנהלים את צאנם בשפיות ודעת תורה, ודווקא הם, סובלים יותר מכולם מהסיקריקים האנרכיסטים, שחלקם התאגדו במין קהילות חדשות עם שם חדש, ועיטרו עצמם עם מנהיגים, ת"ח בעלי מידות, אבל ללא כושר מנהיגות והחלטה, והם חותמים על כל הפשקוילים, שעסקניהם מגישים בפניהם וזכין להם גם שלא בפניו בחתימות סרק.
כך היה בתקופת מחלתו רבת השנים של הרבי מתולדות אהרן זצ"ל, שבחלל הזה נכנסו כל קנאי ובעל ענין, להתסיס את קהלם (בשם הקודש פנימה) לרוץ אחרי פרצות, או בעיות של הזולת, והאדמו"רים של היום, כפי שעקבתי היטיב ומקרוב, החזירו את חסידיהם להתרכז בבנייה של הקהילה, המשפחה, המידות העצמיות, ורק למחאות רציניות בעניינים של ציפור הנפש, הם שולחים אותם להפגין, שם אתה רואה מחאה תורנית וחסידית הנובעת מלב יהודי כואב ולא מנפש רחבה ושפלה של צמא דם
[אז למה אתה עצמך מוקיע מידי פעם כל מיני אנשים?
יופי, חיכיתי לשאלה המתבקשת.
קודם כל מעולם וכנראה עד עולם לא אתקוף, או אפילו לא אטיף בעניינים של בין אדם למקום, בעיקר בגלל שיש לי המון המון והרבה, לעבוד על עצמי בזה, וגם כי הקב"ה יש לו יותר ניסיון וותק לנהל את הסיפור עם בריותיו.
מה אוקיע?
מה יעמוד לי בגרון עד לצרחה גם אם אסבול מזה, (ואני חוטף ומסתכן באמת ועוד יגיע יום שאחשוף)
עוול ורשעות נכד יהודי!!
זה מוציא אותי משלוותי שגם כך לא כל כך קיימת.
השיא היה רדיפתו עד לפטירתו טרם עת של מורי רבי נפתלי אנשין הי"ד, שככל שהזמן עובר מחלחל לי גודל האבדה לעולם היהודי וממילא גם העוול הוזעק לשמים.
גם אם החותמים נגדו ורודפיו, הם מעוטרי תארים, ומשמשים ראשי ישיבה או רבנים, אין חולקים כבוד לרב במקום שיש שפיכת דם צדיקים.
ועל עוד משהו אזעק חמס, ולא ארפה, כל עוד היא מתקיימת, כשיושב שנים רבות, מוברג במשרד התרבות, אדם שמחזיר לי רעה תחת טובה, ומונע ממני ומכל חברי הכליזמרים, את המגיע להם, בתמיכה או הזמנת מופעים, על ידי איום ישיר ועקיף על מנהלי פעילות תרבות, על זה רבי צדוק בתחילת ספרו צדקת הצדיק אומר, שמותר להתפלל ולייחל למפלתם של עושקים ואין בזה משום גם ענוש לצדיק לא טוב.
אה...
עיקר שכחתי....
אותו אחד, קיבל איתרוג ושימור מאחיו הסיקריקים, עצמם ובשרם, בני הישוב הישן, ולא נגעו בו ולא ניסו להניא אותו כלל מתמיכה במפעל שהם יצאו נגדו בחרב וחנית, ידידי מנהל מערכת "לומדה" ללימוד מקצועות לאברכים, יתכן שצדקו בביקורת, יתכן שלא, אבל אם הם מתנפלים על המנהל, מציקים לו, משמיצים וגורמים לו לעזוב את בית המדרש במאה שערים שהוריו וסבו השקיעו שם מיטב דמים ושנים ( בשונה מהמפגינים המורכבים מאוכלי לחם התמיכה חינם) ומצד שני משאירים בכביד, מעמדו, שליטתו, את אותו אחד שהזרים למפעל הזה תקציבי עתק, הון רב, משך שנים, מתגלה מערומיהם של הרודפים.
אתה רואה ידידי שוחר האמת ששקר בגרונם, וצביעות נשמתם מכותמת הדם, ואין זה נובע מקנאות אמת.
כעת אחרי חצי שנה, שברובו הייתי שרוי באמריקה, עקבתי, הרחתי, התערבבתי, , התפלאתי על המרחק העצום בין הנראה לעין לכאורה, ומה שנשמע ומובן בארץ לגבי תושבי ארה"ב היהודים החרדים בכלל ולגבי חסידי סטמאר בפרט,
אין שום קשר בין הסיקריקים בארץ, לבין סטמאר!
הי.... אבל הם תומכים בהם???
נכון, אבל הם תומכים בכל יהודי באשר הוא, אותו אחד שנקרא חסיד סטמאר שמזרים להם הון לממן אוטובוסים ומפירי סדר (בלי שהוא יודע באמת איזה אחוז מכספו הרב באמת עובר במסננת העסקנים...) הוא לא חסיד סטמאר מייצג בכלל! לא נולד כזה, הוריו הנפלאים אגב, באו מארץ רחוקה, ולא דיברן ביידיש אפילו, וכמו שבחבד יש זרים רבים שבהמשך הפכו למשחיסטים מילטנטיים, או נ נח בברסלב, כך גם כאן, וגם אותם שקוראים לעצמם סטמאר, אבל הולכים עם אוייבי ישראל הערבים להפגין שכם אל שכם, חלקם באו ממונקאטש הקיצונית, אינם מקבלים מרות מרב, אדמו"ר, פוסק, הם רבני עצמם, ורק בגלל שהם השתלטו על המסך, כמו כל דבר קיצוני ומעורר ענין, השתרבב הטעות הזאת על כלל סטמאר בארה"ב.
בכתבות אחרות הרחבתי בנושא.
תכלית???
אם אתם עדים למישהו בסביבתכם, רעיל, שכל מעייניו בזולת, בהערות, ומרדף, והצקה ליהודי, זיהיתם סיקריק!
תתרחקו ממנו, תראו לו את הבוז שאתם רוחשים כלפיו, כדי שלא יתעודד מהשתיקה שלכם.
אין בזה כל הבדל בין שבט, מדינה, חסידות, קהילה, שכונה, ישיבה, בית מדרש או מקום העבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.