כאשר עסוקים בתככי חקירות הראש לא בקרב

יהיו מי שיאמרו כי מצליחים בקרב ויהיו מי שיטילו ספקות מפני שלאחר כל כך הרבה זמן גם אם נכון שמשמידים הרבה בצפון ודרום עזה, אבל מעשית הצלחות של ממש, שחרור חטופים וחיסולם של ראשי החמאס את זה בינתיים לא מצליחים. אם היו אלו השבועות הראשונים של המלחמה היה אפשר אולי להבין, אבל לאחר כל כך הרבה זמן והעניינים לא זזים עד כדי שחמאס עדיין קיים ומנהל את העניינים בעזה, סימן שמשהו בראש לא בסדר, ואין זה פלא מדוע אם מישהו אומר מילה לרמטכ"ל הוא מתפרץ וזועם, הוא חייב להיות חזק מספיק בשביל לענות לשאלות גם אם הן קשות ונוקבות, משהו מפריע לו, הוא חושש מהיום שאחרי יותר מכל אחד אחר

כאשר שומעים על ועדות חקירה שהוא מתכנן ואת מי הוא מכניס לוועדות הללו אין ספק כי הראש של הרמטכ"ל לא בקרב אלא באיך לנקות את עצמו מאשמה קשה. הוא זה ששלשה ימים לפני שמחת תורה יחד עם רא השב"כ אמרו לראש הממשלה כי אין ממה לחשוש החמאס מורתעים וכי הוא יכול להיות רגוע, איך הוא יסביר את המציאות ששלשה ימים לפני שזה קרה הוא יכל לומר דברים כאלו שפירושו שהראש שלו לא היה בצבא, מפני שאם הוא היה עובד כמו שרמטכ"ל צריך לעבוד, הוא היה מסיר עין לרגע מן הקורה, וידעו מה שקורה כבר ימים קודם לכן, עדויות התצפיתניות מספיקות בשביל לדעת כי הרמטכ"ל ראש השב"כ וראש אמ"ן ידעו מן קורה ולא עשו דבר, ההיפך, הם אלו שהרגיעו טענו כי אין ממה לחשוש

מראש ידענו כי מדובר ברמטכ"ל חלש כזה שבני גנץ מינה לצרכים פוליטיים ומפני שגם הוא האמין כי לא צריך עוד צבא חזק, החמאס לא יעשה עוד דבר, ועל פי הדיווחים זה התחיל מתקופת אהוד ברק כל הרמטכלי"ם צמצמו את כוח הצבא בטענה כי אין צורך בצבא כל כך גדול, ובכל זאת כאשר מדובר ברמטכ"ל ברגע של אמת הראש שלו כולו חייב להיות בדבר אחד ויחיד, איך מנצחים את המלחמה ולא בתככים והכנות לקראת היום של אחרי, לא איך נשתלט על המקום להבטיח ביטחון, אלא איך להבטיח את עצמו ממצב קשה, איך הוא מתחמק מן הטענה הכי קשה, ששלשה ימים לפני כן היה זה הוא שאמר בצורה הכי ברורה כי אין ממה לחשוש וכי החמאס מורתע

אין זה פלא מדוע ראש הממשלה ואחרים אומרים כי המלחמה הזו תקח הרבה זמן, המלחמה מתנהלת בעצלתיים. אם הרמטכ"ל היה משקיע את כל כולו למלחמה ולא לתככי חקירות כבר מזמן היינו צעדים רציניים קדימה

חיים שאולזון