אקדים כי כולם - החסידים והליטאים - בלי יוצא מן הכלל כמעט, קרובים לעבודה זרה, הרחקנו כל כך עד לאמונה שמרחיקה אותם מן האמונה האמיתית. הם מכונים 'חסידים' אז נאמר כאן בצורה הכי ברורה כי זו אינה 'חסידות'. 'התקשרות' הוא דבר טוב ונכון אבל צריך לדעת את מטרתה ועניינה ולא להרחיק עד לאמונה מטורפת כי הרבי הוא האלוקים וכי הוא מעל כולם, כאשר בכל מקום זה נעשה בצורה אחרת. בברסלב למשל שמעתי פעם באזני את ר' יעקב מאיר שכטר אומר כי ר' נחמן מברסלב הוא המשנה ל'מלך' וכי אחרי הקב"ה הוא לפני כל דבר אחר בכל הבריאה כולה. נכון שהוא אמר זאת בפורים, אבל הוא התכוון לכל מילה שאמר. לא רק הוא, בגור הכריזו בפני מאות וכאשר ישבו שם חשובי רבני גור כי הרבי מגור הוא 'האייבישטער' האלוקים, והביאו ראיות מן הפסוקים שאין בכלל ספק בכך, ובויזניץ גם אצל ר' ישראל שאמנם ביקש שלא יכתבו עליו כ"ק אבל הוא אוהב מאוד שמאמינים בו לא פחות מבאחיו שבנה את 'שיטת השוואנצנות' שמטרתה אמונה בו יותר מבכל אחד אחר
תאמרו בודאי כי גם בחב"ד ישנם המאמינים ברבי, וזה נכון, אבל שם לפחות נזהרו, אומרים שהרבי 'משיח' וזה עושה ברור כי הוא לא האלוקים, משיח הוא שליחו של הקב"ה, לפחות לא הרחיקו עד כדי קודשא בריך הוא. בכל חסידות כמעט עושים מן הרבי אלוקים או סגנו של אלוקים, ולצערנו הגדול, זה עבר לליטאים שגם שם מחדירים אמונה ביצורים עלובים, שמרוב הערצה אליהם החלו להאמין כי הם באמת הקב"ה בכבודו ובעצמו או לפחות סגנו. העולם החרדי כמעט מקצה לקצה אינו מאמין עוד באחד ויחיד ואין עוד מלבדו כל האחרים הם בקושי יצורים שהיום הם כאן ומחר בקבר, אבל בימים שהם כאן אוהבים שעושים מהם אלוקים
כואב לי לכתוב שורות אלו, מפני שבימינו אלה משמיצים אלו את אלו על רקע אחד, מדוע עושים מן האחר אלוקים, כואב להם שהרבי שלהם לא חדר מספיק חזק שיאמינו בו כפי שמאמינים באחיו. בויזניץ זה הפך לנגע, הם משקיעים כל כך הרבה זמן בלכתוב פשקווילים נגד אחיו של הרבי ר' מנדלי שהצליח בבניין הראביסטעווע יותר מאחיו ר' ישראל, מפני שחסידיו של ר' מנדלי מאמינים בו באמת, וימסרו את נפשם למענו, ואילו הרבי שלהם ר' ישראל מהיכי תיתי הוא עדיין לא מצליח להתברג בגוורדיה הגבוהה של האלוקים'ס שגררו כיתות חסידיות, והוא עדיין מסתובב כשנורר לבקש ארבעת אלפים שקל מן החסיד
אין מנוס אלא להוקיע את המעשים הללו. מדובר בצרה צרורה של אמונה מטורפת ואסורה, היא עבודה זרה ממש, ובל"נ אם הקב"ה יתן לי כוחות אפתח בסדרה להכות בכל העניין הזה לפקוח עיני עוורים להבין עד להיכן מותר להרחיק והיכן הקו האדום. אבל יחד עם זאת הפשקווילים למרות שהם עסיסיים והם משמחים את מי שאוהבים פשקווילים עסיסיים, זה רק מגביר את השנאה הפנימית וגוררת מחלוקת על לא כלום
כן, חייבים לגלות את פני כל אלו שרוצים שיאמינו כי הם אלוקים, הם אינם, הם הרסו את האמונה האמיתית שעוד עדיין הייתה בכמה מקומות, נילחם את המלחמה האמיתית זו אשר תחשוף את פרצוף כל מי שגורמים כי האמונה תהיה בבשר ודם ולא בקודשא בריך הוא ורק בו, ואשוב כאן על אמונתי מאז עמדי על דעתי:
ארור הגבר אשר יבטח (ויאמין) באדם - אפילו אם הוא רבי רב או ראש ישיבה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.