התהום של אנשי גן העדן בגור*
גור מעולם לא היתה חסידות חניוקית. כולנו עוד זוכרים איך כל בית המדרש גנב חיוך של לעג, כאשר השנורר האגדי דוד לייב שוורץ אסף כסף בראש חודש בבית מדרש, ואיחל אברך-אברך, ילד-ילד (בימים ההם הבחורים היו בגלריה) ״סי זאל וואקס׳ן א גרויסע חניוק״.
גור לא מדברת אידיש אלא עברית חרדית-עילגת רהוטה. נשות גור לא חובשות מטפחות, אלא פאות. חסידי גור צורכים, באופן לא פרופורציונלי במגזר, את התרבות הישראלית-ציונית.
העדכניות של גור משמשת גאווה גדולה לסקטור ענק בגור, נכנה אותו לצורך הנוחות: ״סקטור שטיבל אברבנאל״.
סקטור של חסידי גור שיוצאים לעבוד בלי לעבור בכולל, מוציאים רישיון נהיגה בלי אישור מהרב לבקוביץ, מחזיקים ניידים בגיל צעיר, ״מסדרים״ את הזקן, ובכללי, מכנים את עצמם ״מודרניים״.
הם מרגישים חצי שיינע ייודן, משום שהם תורמים, כבר שנתיים מהחתונה, 400 שח בהוראת קבע לאיחוד…
זה כמובן, הסקטור הכי סמרטוט בגור.
אני זוכר איך אנשי הסקטור הזה לעגו לפורשי גור, התגאו בליברליות של החסידות (״איש לא העיר לי על האייפון״… היתה גאוותם) ובפיצול החסידות - הם הפכו לפטריוטים הכי גדולים. הם ישבו ברשתות החברתיות וגדפו את הגר״ש יותר מכולם.
כמובן, הם היו הלב הפועם של תרומות יאספנו, האיחוד, בית המדרש. הם המתנדבים המרכזיים של ״מטה רכב״ בכל בחירות.
והנה. הגיע פרשת בא תשפ״ד. גור מרגישה מספיק בטוחה. גור מרגישה שהחומות נאטמו. והראשונים שהיא דואגת להעביר אותם, לא למושב האחורי החברתי, אלא לתא המטען, הם אנשי ״סקטור אברבנאל״
בשורה של תקנות משפילות, גור החליטה לחייב את אותם אברכים לתלות טלאי זיהוי על רכביהם, כדי שכולם ידעו שרכבם מאושר, ואין חשש שהם יקבלו השפעות מרעילות מה-GPS.
וזה משמח אותי יותר ממה שאי פעם שמחתי. היכולת של גור לרמוס את המגזר הזה עד אפר ועפר, ולתת להם משמעות לחיים בכך שהם גאים שהם לא מהאומללים שפרשו.
כל השפלה שאב״ז משפיל את האוכלסייה הזו - אני מתמלא בעונג נדיר.
(מצו״ב התקנות החדשות, עם חובת ענידת התלאי על הרכב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.