מתמודדים אנו עם מצב שלא קל להכריע הכרעה ברורה וכללית לכולם, מפני שאין זה, כדין זה. יש מי שלומדים בישיבות ובכוללים שדינם אחר, ויש מי שיש להם הרבה זמן פנוי ואינם מקדישים את הזמן ללימוד, ויש מי שבחלק גדול מן היום עוסקים בדברים בטלים, האם דינם כדין מי שלומד בכולל ובישיבה ואסור להם לסייע לחולים ופצועים ובכל מקום שצריכים אותם בשעה זו?
לולא הייתה בעיית ההכרעה אצל מי שצריכים להחליט, ביניהם נגידים שנותנים הרבה כסף, ועתה מתמודדים עם השאלה מה עדיף, אם יש להם מספיק לכולם אולי צריך לסייע לכולם. אבל כאשר מי נותן סכום מסויים בלבד ועליו להכריע בין להמשיך לתמוך בישיבות או לתת את הכסף לעידוד החיילים הפצועים ואחרים העוסקים במלחמה, מה עושים כאן, האם עליהם להתעלם מן המצב המיוחד בימינו אלה, או שקשה להם להכריע מפני שליבם לא שווה עם הכרעה חד צדדית
את הדאגה למצב הזה שמענו כבר לפני כמה שבועות מראשי ישיבות ורבנים אחרים שטענו כי חלק מן התורמים מעדיפים עתה לסייע לחיילים. ככל הנראה המצב הזה נמשך ולא השתנו הדברים, מפני שאם זו לא הייתה בעיה עוד, לא היו עוסקים בענין. השאלה היא האם שי גראוכר הוא הבעיה, או שהמצב הבעיה ואסביר את הדברים
נניח שגראוכר לא היה בתמונה בכלל, לא היה עושה מה שהוא עושה, האם לא היה קם מישהו אחר ועושה זאת? מי שמבין בדברים האלו יודע כי לא מפסידים ממעשי החסד האלו, וישנם עוד רבים אחרים שהיו רוצים לנהל קופה כזו. מדובר בתרומות של מי שחלקם הגדול היה נותן רק למטרה הזו. בתפקידי כרב בית הכנסת רבים בקהילה שבכל השנה תורמים למוסדות קבועים כל אחד למי שהוא חושב שזה נכון וטוב יותר לתת להם, מעולם לא שמעתי מהם מילים כמו בימים אלה, הם תורמים סכומים גדולים למטרת סיוע לחיילים ולכל מה שזקוקים בישראל במצב הזה, בשל תחושת השותפות היהודית במצב הקשה הזה
כל מי שהיה עושה מה שגראוכר עושה היה גורף סכומי עתק ומגלגל אותם ואף זוכה לתהילה גדולה כפי שזה קורה עם גראוכר. המחשבה כי אם הוא לא היה עושה זאת הכסף היה זורם לישיבות, טעות
היכן אם כן הבעיה? בהסברה! החרדים חלשים מאוד בתחומים היכן שצריכים להיות חכמים בזמן ולא להיזכר לאחר שנפגעים. מיד כאשר פרצה המלחמה חייבים היו להדריך את הציבור בהשקפה נכונה ובדרך חכמה. לא בשפת הכרת הטוב של מנקי זבל, אלא מדוע דווקא במצב הזה צריכים יותר לעזור לישיבות, מפני שישנם מי שמעבירים את הכסף לסיוע לחיילים. בכל השנה תורמים כולם, במצב שנוצר מפסידים הרבה תורמים, ולכן התורמים הקיימים צריכים לתת יותר ואחרים שלא נותנים במצב הזה עליהם לעשות מאמץ, מפני שעל ידי חיזוק הישיבה מחזקים את התורה שהיא מחזקת את החיילים
הבעיה שלנו שהחלק הזה האחרון שהתורה מחזקת את החיילים אי אפשר לומר זאת אידיאית, במיוחד לא לאלו שמאמינים כי החיילים ומנקי הזבל מעמדם שווה. לא חסרים מנסחים טובים מי שיודעים איך לעשות את המלאכה הזו, להסביר למי שצריך מדוע עליהם דווקא בזמן הזה לחשוב על מצב הישיבות. יסוד היסודות של הקיום בארץ ישראל הוא חיזוק התורה שבלעדיה אין קיום למדינת ישראל. הקנאים ובעלי אידיאה יתקשו לומר זאת, מפני שהם מאמינים כי התורה מצלא ומגנא אותנו ולא את תושבי המדינה. אין מנוס בימים כאלה להתעלם מהם, ולהסביר את הדברים בצורה ודרך שאחד תלוי בשני, ומי שרוצה בהצלחת הצבא במלחמה הזו, עליו לחזק את הישיבות ואת מוסדות התורה שהם החוסן ובלעדיהם אנו בצרות
ישארו מספיק מי שיעדיפו את גראוכר, כך שגם הוא יוכל לעשות את עבודתו והישיבות לא יפגעו. צריך לעבור על רשימת מי שתורמים לגראוכר, האם יש מאלו מי שהפסיקו לתת לישיבות על מנת לתת לו? הנושא הזה מורכב מאוד, הזעקה גדולה על מצב הישיבות, אבל יחד עם זאת אסור לתת חומר לשטן המקטרג המחפש לחרדים עוולות והוכחות כי מתעלמים ממצב החיילים והמלחמה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.