לגפני חסר החלק החמישי הוא זה שקלקל את התקציבים הקואליציוניים

אם הוא היה ירוק בפוליטיקה לא הייתי כותב שורות אלו מפני שזה מתאים לאחד כזה. מדובר במי שהוא משופשף פוליטית וידע כי אם הוא יעלה לדיון את העברת התקציבים הקואליציוניים, גם אם לא יגיע לדיון רק אם יעסקו בכך או שיוודע שמעבירים כספים כאלו, אלו ישרפו מיד, יקומו פוליטיקאים ויעשו מזה מטעמים. אם היה חכם או שלפחות היה לו יועץ אחד חכם, היה מייעץ לו שהוא יהיה זה שיכריז כי בעקבות המלחמה אנחנו תובעים לעכב את התקציבים האלו, המלחמה קודמת לתקציבים קואליציוניים והיה הופך למלך העולם, היו מהללים ומשבחים אותו, ואז בחכמה ובשקט מעביר טיפין טיפין עד שהסערה תעבור. המעשה שעשה וכפי שעשה קלקל כל כך שקשה יהיה בעתיד להחזיר את התקציבים הללו, במיוחד אם תהיה תחושה שהולכים לבחירות, אפשר יהיה לומר קדיש על הכספים האלו

היהדות החרדית מתמודדת עם בעיה שמסבכת אותה בכל שני וחמישי וזה ענין הרגישות, תובעים תקציבים וחוקים בזמנים הכי גרועים וקשים ולא קולטים כי הם מקלקלים לעצמם. שלמה המלך שהיה החכם מכל אדם מלמד אותנו כי יש 'עת' לכל דבר, ואסור לעשות דברים שאינם בעיתם. לא מצאנו מבין כל החכי"ם החרדים אחד ויחיד שישחק חכם. משום מה חונכנו בשפת כח, ורוצים את הכל להשיג בכח, לא יודעים עוד מה זה 'מח'. בזמנים כאלו חייבים לשחק חכם, במיוחד כאשר ברור כי לא ישיגו את הכסף ממילא, אז תהיה זה שזועק כי לא לוקחים בזמן כזה, דוחים זאת לזמנים יציבים וטובים, וככה קוברים את אויבינו וגם נקבל מפני שבמצב כזה אפשר יהיה לחלק את הדברים. עושים להם שינוי שם. למשל החלק שמיועד ל'חינוך' מעבירים את התקציב לסעיף אחר במסגרת שעובדת ומשם מזרימים כסף. גפני שהוא המח של התקציבים בארץ, הכל עובר דרך הועדה שהוא בראשה תפקידו לשחק אותה יפה וחכם מבלי שבכלל יידעו על מה ולמי הכסף

בואו וראו מה ההבדל בין חכי"ם חכמים שכיהנו לפני עשרות שנים, לחכי"ם של ימינו המוכיחים כמה הם לא חכמים. היו אלו הכספים ששמם היה 'יחודיים'. הרעיון היה של שלמה לורנץ שהיה אז יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, הוא ביקש להעביר שתיים וחצי מיליון - בזמנים ההם זה היה הרבה מאוד כסף - לכמה מוסדות, הוא התחלק עם מנחם פרוש בכסף, חלק הלך ל'שדה חמד' ו'חזון יחזקאל' מוסדות של לורנץ, וחלק ל'קרית הילד' וגני הילדים של פרוש. הוא ידע כי אם יעביר את הכסף בשמם ולאן שהם מיועדים תפרוץ סערה כפולה. גם החילונים וגם בקרב החרדים יזעקו מדוע השניים מתחלקים בכסף, ומה עם כל האחרים. אז הוא נתן לכסף שם מיוחד ששמו 'יחודיים' וכך העביר את הכסף בשקט מבלי שקלטו. הייתי אז זה שחשף זאת, וככה פרצה סערה שהגיעה עד לשולחן 'מועצת גדולי התורה' בזמן שעדיין חסידים ומתנגדים ישבו יחד באותה 'מועצת'. הכסף עבר, הועדה הצביעה בעד מפני שאז איש לא ידע במה מדובר, ולולא חשפתי זאת לורנץ היה עושה עוד כמה סיבובים כאלו

גפני אין לו את החכמה הזו. הוא יכל בשקט להעביר סכומים גדולים דרך סעיפי תקציב אחרים מבלי שיהיה להם את השם 'תקציבים קואליציונים', וככה הוכו כל כך הרבה שהאמינו כי הנה הכסף, מגיע

אספר כאן על מי שקיבל 'סמיכה' לרבנות ונכנס לר' משה פיינשטיין זצ"ל סיפר לו, הוא שאל אותו כמה שאלות ובסופו של דבר ר' משה שאל אותו ומה עם 'החלק החמישי' האם שם אתה גם בקי? אמר לו המועמד לרב כי הוא מאמין שבחלק החמישי הוא טוב יותר מארבעת האחרים, אמר לו ר' משה אתה תלך להיות רב, רב צריך שיהיה לו את החלק החמישי. אוסיף כאן שלא רק רב, כל איש ציבור במיוחד מי שצריך להכריע ולהשפיע בעניינים ציבוריים, חייב שיהיה בקי בחלק החמישי, כי רק ככה מצליחים

חיים שאולזון