מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
רבים דורשים להפסיק את שיתוף הפעולה עם הרש"פ. הטענה פשוטה וברורה: הרש"פ מממן את הטרור הרצחני, קורא כיכרות ובתי ספר על שם 'שהידים' ומשלמים משכורות גבוהות למרצחים (כשהשכר עולה, ככל שחומרות פשעיהם עולה). נציגי הימין שבשלטון דורשים להפסיק העברות כספים לרש"פ ועושים כל שביכולתם כדי לצמצם העברות אלה.
לכאורה נדמה שצריך להיות שונא ישראל כדי שלא לתמוך בדרישות טבעיות ומוצדקות אלה. אנחנו גם רואים שהדורשים לשלם לפלשתניאים כרגיל, הם אותם שעומדים לימינם בכל דרך אפשרית ואילו המתנגדים להעברות אלה, נמנים על היותר איכפתיים מאומת ישראל ובניה. עד כאן הכל פשוט וחד ערכי.
דווקא בגלל שהדברים פשוטים וברורים, חשוב להאיר שהמבט הצודק והחד ערכי הזה, אינו מתייחס למלוא רוחב התמונה ואם חלילה נפעל רק לפיו, נזיק בעיקר לעצמנו.
אין ספק שהרש"פ הוא גוף תומך טרור. איני נופל בפח של אבו מאזן כאילו הוא נגד טרור. בעיני יותר סביר שהוא נגד טרור מאורגן ורשמי. טוב לו ונוח לו שאת מלאכת הרציחות יעשו גופים אחרים והוא ידבוק בתדמית 'רודף השלום'. מצב דואלי זה מאפשר לו לקבל מהעולם זרם כספי תרומות בלתי פוסק ולקיים את האוכלוסיה הערבית באיו"ש שתחת אחריותו (כולל את פקידיו לשעבר בעזה).
השאלה היא לא אם אבו מאזן אוייב ואם הדרישה להפלתו וריסוק הרש"פ הנה צודקת, אלא מה יקרה לאחר הפלתו. הפלתו של אבו מאזן והרשות המושחתת שלו אינה המטרה הסופית. המטרה הסופית היא להגיע למצב בו איננו מאוימים עוד ברציחות והשאלה היא האם ריסוק הרש"פ ישפר את מצבנו או חלילה ירע אותו. אגב, אותה השאלה נשאלה כל הזמן ביחס לחמאס, שעל כוונותיו הזדוניות לא היה ויכוח (בשונה מאבו מאזן וחבר מריעיו שרבים בישראל עדיין מאמינים בכוונותיהם הטובות). גם ביחס לארגון רצחני זה היה שיקול מרכזי בנוסח 'מה יקרה אחרי החמאס?'. התשובה של מערכות הבטחון היתה שבמקרה של ריסוק החמאס, ישרור כאוס ברצועה וקבוצות עברייניות, לאומניות, וחמולתיות ישלטו באזורים ובתחומים שונים. הטענה של גורמי הבטחון היתה שבמצב בו אין קבוצה שאחראית על כולם, לא ניתן יהיה להכריע אף קבוצה, אלא בהשמדה הפיזית של כל הקבוצות. ההנחה (השגויה, כפי שהוכח) היתה שלחמאס יש מעבר לאינטרס הידוע של השמדתנו, גם אינטרס לשמר את שלטונם ברצועה. המחשבה היתה שהחשש מאובדן שליטה זה, יביא אותם לרסן גורמים אחרים. צריך להיות ישרים ולהודות שהיו סימנים לכך שהחמאס אכן מונע מגופים אחרים פעולות נגד ישראל, משום שישראל נהגה להכות בחמאס כמעט כל אימת שגופים אחרים פעלו נגדנו. (למעט כאשר גילינו הבנה שהירי בוצע 'בגלל קצר חשמלי'... או'על ידי גורמים סוררים'. מעולם לא הבנתי מתי ומדוע בחרה ישראל להבליג).
החשש מהתפרקות כל מערכת שלטונית אינו תלוש מהמציאות. יש מדינות ערב בהן השלטון המרכזי הופל ומאז שורר בהן כאוס כה גדול, עד שקשה להבין מי נגד מי. עיראק, לוב, סודאן מהוות דוגמאות לכך. זו 'הטעות הגדולה' שהאמריקאים מודים בה ובשמה הם באים לכאן למנוע מישראל לשוב על אותה טעות. אגב, מודה שכאשר שמעתי את התלהמויות שר הבטחון, חששתי כמותם.
הרש"פ הינו גוף מושחת מיסודו. חלוקת משאבי הרשות נעשית לפי חלוקה פרוטקציונרית (כפי שמוכר לנו מהתנהלות הפוליטיקאים החרדים, אבל אכ"מ) ופקידי הרשות ומקורביהם עשירים כקורח - הכל מגזל הקופה הציבורית. יאסר ערפאת בעצמו היה מולטי מיליונר ואחרי התפגרותו סחטה אלמנתו את הרשות מאות מיליונים נוספים, כדי לחתום על משהו. שחיתות זו מתקבלת בהבנה והסכמה (כמו אצלנו, כנ"ל. אבל אכ"מ). שליטת הרשות נעשית בדרך של חלוקת השלל והחשש הוא שעם התרוקנות הקופה המרכזית (מקור העושר האישי של כולם שם) לא יוותר משהו שיחזיק את המערכת.
פירושו של דבר הוא שאנחנו מעבירים לרשות, ביודעין, מספיק כסף כדי שיוכלו לשדוד את הקופה ושעדיין יוותר בה המעט ההכרחי לתושבים. ההנחה היא שבהיעדר כסף בקופה יתפרקו הגופים הפלשתינאיים כולם ועובדי מנגנוני הבטחון השונים (יש שם הרבה כאלה - לצורך יצירת מאזן אימה ביניהם. אבל אכ"מ) יעברו לאירגוני המרצחים המתחרים.
לכן, אפשרי לתמוך בהעברת כספים לרשות, לא משום שאנחנו לא רואים את חלקם המהותי בטרור, אלא משום שהאלטרנטיבה גרועה יותר. בסופו של דבר אנחנו מחפשים את המטרה הסופית: מה שישרת טוב יותר את הגנתנו.
מי שנותן לרגשותיו לשלוט במהלכיו, אינו מתאים להנהגה. הניסיון גם מוכיח שרבים מאותם שטענו דברים כאלה 'מבחוץ' ('תוך 48 שעות אין הניה' התרברב שר הבטחון לשעבר, כשהיה באופוזיציה) החליפו את דעתם עם הגיעם להגה השלטון. מה שמוכר אצלנו במילים 'מה שרואים מכטן, לא רואים משם').
לכן, טוב ויפה אם אתה ממש ממש נגד העברת שקל בודד לרש"פ, אבל צריך לזכור שהפריבילגיה של התנגדות טוטאלית לכל העברת כספים, שמורה למי שאינם בשלטון.
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.