טענו בחיטין והודה לו בשעורים, נמצא מי שמבקשים להצדיק את 'שיטתם' וישנם גם מבין מי שמבקשים להצדיק את 'השקפתם' המשתמשים בטענה שכלל לא קיימת במציאות על מנת לקבוע 'השקפה' ו'שיטה' בימינו אלה שהם ימי מלחמה. הם אומרים וכותבים כי אסור 'להתגרות' בחמאס ואינם ממשיכים להסביר כיצד לנהוג במצב כזה, הם זועקים 'התגרות באומות' ואינם מסבירים, מה יעשה יהודי כאשר מוסלמי רודף אחריו לרצוח אותו, האם בשל הנימוק של 'התגרות באומות' נושיט את גרוננו לשחיטה?
מציאות היות יהודים בארץ ישראל נקבעה על ידי רוב רובם של גדולי ישראל, כי לאחר שקמה המדינה נשארים בישראל ולא מחפשים מדינה אחרת. ואם היות יהודים בארץ ישראל היא ה'התגרות באומות' מדוע אינם עוזבים וממשיכים 'להתגרות בהם'? בכל ההשקפות והשיטות לא נמצא אחת מהם מי שיקבע כי אסור לגור בארץ ישראל
ועתה בואו וראו. כבר שנים שיש לכאורה 'הסכמי שלום' עם הערבים, ואף עם החמאס היו הסכמים שקטים לפיו נותנים להם הרבה כסף, פתחו את השערים לזרימת עובדים לישראל על מנת שיוכלו להתפרנס, עשו למענם כל כך הרבה על מנת להקל עימם. ומה מתברר, כי ראשי החמאס כלל לא מעניין אותם העם שגר בעזה, כפי שהם אמרו במפורש שזה תפקיד האו"ם, אותם מעניין רק המיליארדים שנכנס לכיסיהם, ובינתיים התחמשו בהרבה נשק בשביל הזדמנות כפי שנפלה לידיהם בשמחת תורה, חדרו לקיבוצים ולעוד מקומות הקרובים לעזה ושחטו יהודים עינו אותם בצורה הכי פרועה ועשו מעשים שאי אפשר להעלותם על הכתב
האם במצב כזה, עלינו להושיט את גרוננו לשחיטה? האם עלינו לדאוג 'להתגרות באומות' או שחובתנו להילחם בהם מלחמה קשה עד שנהרוג את כל מי שמבקש לרצוח אותנו. חייבים להילחם ובכל הכוח, ומי שאינו נילחם בפועל, עליו להילחם בפה להרבות תפילות ותחנונים על מנת שהקב"ה יושיענו
מוסלמים הם בעייתיים ולא רק נגד יהודים. הם רצחו כמעט את כל הנוצרים שהיו מתחילת המדינה ועד לימינו. כאשר ישראל עזבה את עזה היו הרבה נוצרים שם והיום אין מהם זכר הם הרגו את כולם, ביקשו שכל עזה תהיה מוסלמית. כך הם עשו בעוד מקומות היכן שיכלו לרצוח רצחו, מטרתם לכבוש את העולם, אמונתם להפוך כל אדמה לקדושה על ידי שהיא הופכת למוסלמית. בניגוד ליהדות שהחיים קדושים אצלם האדמה קדושה, וכל עוד שהיא הייתה בידי מוסלמים הם כלל לא ביקשו מדינה, רק כאשר ישראל שחררה שטחים הם קוראים למלחמה וכפי שהם אומרים שהם רוצים את הכל, הם לא מסתפקים במה שהיה עד תשכ"ז (1967), הם רוצים את מה שהיה בתש"ח (1948), כך שאין כאן ענין של 'התגרות' והברירה היא או שנעזוב את ארץ ישראל נעבור לגור בחוץ לארץ, או שנילחם בכל הכוח להרוג את הרוצחים. אי אפשר להשאירם חיים, מפני שבכל רגע שיוכלו להרוג אותך זה מה שהם יעשו
בזמן מלחמה אין דבר כזה 'התגרות באומות' יש רק עניין אחד ויחיד של הבא להרגך השכם והרגו, כל דרך אחרת פירושו שפך דם יהודים, ואם זה לא חשוב בעיני ה'השקפיסטים' למיניהם נוסיף, ה'התגרות באומות' הוא טריק איך בעקיפין להרוג יהודים. אם החיים של כל יהודי חשובים לך, קודם ולפני הכל תגן על עצמך וזו מצוה לא פחות מכל מצוה אחרת ואולי אף יותר ולא רק של ונשמרתם לנפשותיכם, כל צעד שעושים חורצים חיי אחרים. אם הם יראו כי על רצח יהודי ייהרגו אלף מהם, הם יחשבו אלף פעם אם לרצוח יהודי, אם הם מסיימים את המלחמה הזו כאשר מספר הרוגיהם הוא רק 10 על אחד הם ימשיכו. לאיסלאם כמעט 2 מיליארד רוצחים, ואילו אנו העם היהודי בכל העולם כולו בקושי מונים 14 מיליון איש
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.