שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, שבזכותה נזכה, בעזרת ה' ובישועתו, לילדים מחונכים.
והגענו למועד שבו כולם ללא יוצא מן הכלל, בכל הגילאים, חוזרים לספסל הלימודים.
ושימו לב טוב מורי ורבותי!
ישנו קושי עצום, קושי שלא חדלים לשוחח ולדבר עליו - הקושי במעבר מהגן לבית הספר, מהבית לגן. ובכל גיל, להתאקלם ולהכיר את הכיתה החדשה, את המורה החדש, את המורה החדשה, ואת החברים החדשים במקרה הצורך.
שימו לב טוב מורי ורבותי!
חלק מחינוך הילדים הוא איך לקבל שינויים.
אבא ואמא שבכל מעבר דירה, או בכל מעבר לשבוע חדש, ובכל מעבר לאירוע אחר הופכים את היום לטרגדיה, "יזכו" לילדים שהופכים כל מהפך לטרגדיה, כל שינוי, כל משהו שלא יתרגלו אליו עד היום יהפך להיות משהו עצוב, משהו איום ונורא.
אבל הורים שהרגילו את הילדים שאין משהו שמשתנה בחיים ומשנה את מצב הרוח, אין משהו שמתאקלם אחרת והופך את היום שאחריו ליום ארור חלילה, אלא להיפך - כל שינוי הוא מבורך, כל סיכוי למשהו חדש הוא סיכוי למשהו טוב יותר, הרי שהורים כאלה יקבלו את הילדים המאושרים והמתאקלמים ביותר בכל מקום ובכל אירוע אליו הם יגיעו.
אנו, כהורים, אמורים להיות אלו שמחדירים בבנינו, לא רק בשעת השינוי, אלא בכלל במהלך כל החיים כולם את האושר ואת השמחה, ולא משנה לנו ממה שמחכה לנו, לא משנה מי יעמוד לפנינו ולא משנה איזה אירוע שעלול לשנות את חיינו, אפילו על מקרה מוות.
הילדים ההיסטריים הם אלו שראו את האמא היסטרית כאשר היא שמעה שהדודה זלדה נפטרה לבית עולמה.
לעומתם, הילדים ש"בסך הכל" קיבלו מאמא לאחר אותה שיחת טלפון הדרכה על הנשמה שנפרדת מהגוף כמו הזברה שבלילה פושטת את הפיג'מה. וכאן מתחיל דף חדש שם בשמים, ו"דודה זלדה מסתכלת מלמעלה ומתפללת עליכם".
אותם ילדים יֵדעו לקבל כל מקרה איום ונורא, אפילו של מוות, באווירה נינוחה וטובה, באווירה האמיתית שבה דורש מאיתנו הקדוש ברוך הוא לקבל את אותם שינויים.
הכל מתחיל בהורים, בחינוך ההורים, ועל ידי זה זוכים לילדים מחונכים, וה' יזכנו לכך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.