ש"ס ו'דגל התורה' הם 'השקפתית' תרתי דסתרי

חיים אנו בתקופה של טשטוש גדול בכל הקשור ל'השקפה' ובעיקר 'אידיאה', הפכנו להיות ככל הגויים ממש, והחרדים שבעבר טענו כי 'לא ככל המפלגות אגודת ישראל' בזמן שחסידים וליטאים היו מאוגדים באגודה אחת, היום הפכנו להיות ככל המפלגות, ולא מפני שזה צריך היה להיות כך, רשמית מדובר ב'השקפות' ברורות, אבל מעשית ההתנהלות המפלגתית אינה עוד 'השקפתית' ולכן צריכים לעשות את העניין ברור

לכל מפלגה 'חרדית' דרך ו'השקפה' משלה שהיא שונה. ובניגוד לדבריו של הרב דוד כהן מישיבת חברון כי אין הבדל בין ש"ס ל'דגל התורה', המציאות ההשקפתית שונה בתכלית, מדובר בעולמות אחרים. כן ונכון ששניהם סטו מן הדרך, עד כדי שהצטרפו ל'הסתדרות הציונית', אבל רשמית 'דגל התורה' מייצגת השקפה אנטי ציונית וכזו שש"ס לעולם לא תאמר זאת בגלוי וברור, הם מבקשים לשחק משחק כפול כפי שהם עושים זה שנים

'דגל התורה' אמורה לייצג את האידיאה החרדית ומבחינה מסויימת אף יותר מאגודת ישראל, כאשר מעשית היא זו שהלכה הרבה יותר רחוק ו'ההסתדרות הציונית' תוכיח. רשמית בכנסת 'דגל התורה' אינה מתירה שרים בעוד שאגודת ישראל מתירה שרים דבר שהוא חמור כשלעצמו, אבל כאן אני דן בהבדלים שבין 'דגל התורה' לש"ס ולכן נדלג על הבעייתיות שבשרים באגודת ישראל. 'דגל התורה' מייצגת השקפה שאינה מתפשרת בתחומים שש"ס מן היום הראשון שלה התפשרה. ש"ס ישבה בממשלה ששולמית אלוני הייתה שרת החינוך דבר שהחריד כל מי שקורא לעצמו חרדי, 'דגל התורה' אמורה לשמור על 'חינוך טהור' ואילו ש"ס הקימה לעצמה מערכת חינוך משלה ששם לומדים ליב"ה ומרחיקים בכל תחום היכן שחרדים לא יעיזו להרחיק פרט לבעלזא שלאחרונה סטתה מן המקוריות החרדית שגם זה נושא בפני עצמו

כאשר עושים הסכמים מן הסוג שמשה גפני ניסה לעשות עם אריה דרעי, הם חייבים להתאים אידיאית. ובאשר לטענתו כי הוא עשה את ההסכם עם ביתו של הגר"ח קנייבסקי, הוא מודה כי זה נעשה לפני חמש שנים, ומה לנו יותר מבנו של הגר"ח קנייבסקי שמעיד שאביו כבר אז היה במצב שלא יכל להכריע בנושאים כאלו ולמען הכבוד לא אכנס לפרטים שמספיקים בשביל להבין כי הדבר נעשה עם הבן או הנכד ולא עם הגר"ח בעצמו שהיה סולד מש"ס אידיאית, הוא זה שקרה להילחם בהם בשעתו כאשר הרב שך יצא נגד ש"ס בחרב וחנית ואמר כי הוא מצטער על היום שסייע להקים את ש"ס

ש"ס משחקת משחק שיתאים ל'מסורתיים' דבר שהחרדים המקוריים אינם יכולים לעשות מפני שאסור לנו לחרוג מן  האידיאה המקורית שהיא 'התבדלות' מיצורים שש"ס דוחפת לשבת עימם ולשתף פעולה. 'דגל התורה' בינתיים רשמית 'השקפתה' שונה מן הקצה אל הקצה מהשקפת ש"ס, וגם אם הם יטענו כי הנה חכ"י 'דגל התורה' משתפים עימם פעולה בכל דבר, גם אם נכון הדבר ה'השקפה' הרשמית לא השתנתה, הם עושים מעשים אסורים, מעולם לא שאלו את גדולי התורה של 'דגל התורה' אם מותר להם להצטרף ל'הסתדרות הציונית' דבר שאין אפילו מינימום של ספק שהם היו אוסרים זאת באיסור חמור ומזהירים מפניה. גפני היודע את כל זאת דאג לבן שלו למשרה בכירה שם למרות שהוא יודע כי מדובר בארגון פסול ואסור למי שהוא חרדי באמת, והאם בשל כך 'השקפת' דגל התורה' השתנתה?

ש"ס השקפתה שונה משל השקפת החרדים בכלל ושל 'דגל התורה', ולכן אי אפשר לעשות הסכמים בין מפלגות שהשקפותיהן שונות. מראש נעשה כאן מעשה חמור ואסור מבחינה ציבורית מפני שזה כמו ש'דגל התורה' תעשה הסכם עם ה'מזרחי' או 'המפלגה הציונית הדתית'. ש"ס בהשקפתה ובמעשיה 'ציונית', ו'דגל התורה' רשמית אינה יכולה להיות שותפה למפלגה כזו בשום מקום. ההסכמים שנעשו בין המפלגות הללו יש בהם משום הונאת הציבור שלה

אף אחד אינו נגד ש"ס כש"ס אם היא הייתה מגדירה את עצמה נכון. צריכים מפלגה שתחזיק חזק את ה'מסורתיים' ועוד אחרים שיצביעו אך ורק בשביל מפלגה ספרדית, אבל צריך לזכור כי איזהו חכם המכיר את מקומו. ש"ס צריכה להשקיע את כוחה במקור חינוכה, שם לא לומדים ילדים 'חרדים', מפני שאם כן, אוי לנו, שם מלמדים ליב"ה וכל מה שגדולי התורה אסרו. זה טוב לילדים שאם לא שם, יילכו לבתי ספר ממלכתיים. גדולי התורה בקושי התירו את 'החינוך העצמאי' בשעתו, הנימוק היה שצריכים את הארגון על מנת להציל את מי שאם לא שם יילכו לבתי ספר של המזרחי או החילוני. החרדים כחרדים חייבים לשמור על מקורם האידיאי והחינוכי, וש"ס היא בצד השני של המפה הזו, ושם מקומה. חדירתה לעולם החרדי מקורי, פירושו לשרת את החילוני האנטי דתי שמבקש דרכם 'לחלן' את החרדים באמת

חיים שאולזון