"היום בתניא" שבת קדש ט"ו תשרי
תניא "אגרת הקדש"
פרק כ"ב
שנה פשוטה
⛳
תוכחת החסידים:
אגרת כ"ב מהוה פרק תוכחה לחסידים, בהם מבהיר רבנו בצורה ברורה ותקיפה:
א. מה מאפיין את מי שאליו פונים בעת מצוקה, בעניינים גשמיים (כמבואר בקטע התניא הנלמד היום).
ב. מה הם פרטי העבודה העצמית הנדרשים מהאדם, מיד כאשר הוא חש את היסורים הבאים עליו (כמבואר בקטעים הבאים).
ונצין, כי אף שממבט כללי על הנאמר באגרת, ניתן להבחין ב"תוכחה" גלויה. מדגיש רבנו כי היא נאמרת מתוך אהבה מסותרת - שכן, זו הדרך להבטיח את יעילותה.
...
עצות בעניינים גשמיים:
כאשר האדם נתקל בבעיות גשמיות ממי הוא יכול לקבל עצה?
כפי שמצינו בתנ"ך, שאול, לאחר שנואש מלמצוא את האתונות שאבדו לאביו, החליט ללכת אל שמואל הנביא ולבקש את עצתו ואת הכונתו למוצאם - כ"מנהג ותיקון" המקובל, לשאול את הנביאים בעניינים גשמיים.
ואדמו"ר הזקן מוסיף ומדגיש, כי עצות לפתרון בעיות גשמיות לא ניתן לקבל מסתם חכמים (שאינם נביאים) - גם אם הם חכמים גדולים מאד ש"כל סוד לא נעלם מהם" ו"נהירים וברורים להם השבילים והדרכים שברקיע".
ומה שנאמר בפרקי אבות (ו,א), ש"כל העוסק בתורה לשמה" ש"נהנין ממנו עצה ותושיה"? מסביר אדמו"ר הזקן, שהמשנה מדברת על עצה ותושיה בדברי תורה. אבל עצות בעניינים גשמיים, ניתן לשאול כאמור, רק מאחד שהוא נביא.
...
הרבי כנביא:
כידוע, גם לאחר הבעת דעתו באגרת שלפנינו אודות ההבדל בין הנביא לשאר החכמים. המשיכו גם גדולי החסידים להפנות אל אדמו"ר הזקן את שאלותיהם גם בענייני העולם הזה הגשמיים, כשהוא אינו נמנע מלענות עליהם - שכן הוא היה נביא.
ובאופן כללי יותר, הנה כמקובל, אל הרבי באים ליחידות בענייני "בני חיי ומזוני" בגשמיות, וכן בעניני "תיקון" ופרנסה רוחנית - והנהגה זו ממשיכה גם לאחר הסתלקותו של הרבי, הממשיך לענות על כל השאלות והבקשות של הפונים אליו, בדיוק כפי שהיה בחייו לפני הסתלקותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.