שלום וברכה מורי ורבותי!
יום צום גדליה.
היום כולנו צמים מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
על מה הצום הזה?
"קשה סילוקן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו" (ר"ה י"ח ע"ב).
כלומר, עוד אחרי החורבן, כאשר היה אדם גדול, תלמיד חכם, גדליה בן אחיקם, שהנהיג את העם, עדיין עם ישראל לא חש בקושי העצום של החורבן.
כי היה את הכותל האמיתי, את הכותל האנושי שאליו ניתן היה לפנות, היה את המישהו שהורה והנחה את הדרך, אבל כשגם הוא נפטר מו העולם זה היה גרוע יותר אפילו מחורבן הבית.
על היום הזה כולנו מבכים, וכאן כולנו עומדים צמים ואומרים: "לא עוד!".
"לא עוד" זה אומר שלא יהיה אף אחד מאיתנו שלא יהיה מישהו שינהיג אותו, לא יהיה אף אחד מאיתנו שלא יבחר את הרב האישי שלו, ואין אף אחד מאיתנו שיתעלם מגדולי ישראל מהדור הקודם, או מהדור הזה אבל שלא כל כך זמין ויאמר: "זה הרב שלי".
כי הרב שלך צריך להיות המישהו שזמין לך לשאלות, המישהו שכאשר אתה נמצא בפרשת דרכים, מכוון אותך ימין או שמאל, המישהו שאתה שומע לו, וגם אתה ממש אבל ממש לא מצליח להבין מה ההיגיון שבדבריו, כי "אפילו יאמר לך שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל" - אתה אמור לשמוע לו (ספרי דברים פר' שופטים, פסקה קנ"ד אות י"א).
ואתה יודע, הוא השליח של הקדוש ברוך הוא לכוון אותך בדרך הנכונה, הוא השליח שאמור לגרום לך להבין מהיכן ללכת ומה לעשות, גם אם אתה לא באמת יודע להחזיק ולקבל כזו החלטה לבד, כי יש מישהו שנשתל על ידי הקדוש ברוך הוא בדור הזה, כי "ראה את הקדוש ברוך הוא שהצדיקים מועטים, עמד ושתלן בכל דור ודור" (יומא ל"ח ע"ב).
ולמישהו הזה יש את הזכות לקבוע לך מה לעשות ואיך לעשות.
נצמדים לגדולי ישראל, בוחרים את הרב האישי הזמין, אותו אחד שניתן לשאול אותו ולקבל תשובה על כל שאלה גם בהלכה, גם בהנהגה, גם במוסר גם בלימוד, המישהו שמכוון אותך בדרך הישרה, ומשם זוכים לומר "לא עוד" לאסונות שקרו לעם ישראל בעבר.
פותחים בדף חדש, בשנה חדשה, מתוך הצלחה, הרווחה, נחת, שלווה ושפע ברוחניות ובגשמיות.
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.