שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם כאלו המנחמים את האדם ביום ההולדת שלו ואומרים לו: "ביום הזה החליט הקדוש ברוך הוא שהעולם לא יכול בלעדיך".
זה כמעט מדויק, הרבה יותר מדויק לומר: "ביום הזה אתה אמור להוכיח עד כמה באמת העולם היה זקוק לאחד כמוך".
כלומר, נטל ההוכחה הוא לא על הקדוש ברוך הוא, אלא אתה אמור להוכיח שזה היה נכון להביא אותך לעולם ועד כמה אתה ממלא את תפקידך נאמנה.
המבחן שלך הולך ומתחדש משנה לשנה.
זה מה שקורה גם בכל שנה כאשר מתחדשת עלינו שנה חדשה ביום ראש השנה.
הקדוש ברוך הוא אומר לכל אחד ואחד מאתנו: "תראו לי עד כמה התבגרתם, תראו לי עד כמה גדלתם, תראו לי עד כמה אתם כאלו שהשנה שעברה הפכה אתכם לטובים יותר, למיוחדים יותר למבינים יותר ולעושים בפועל הרבה הרבה יותר".
"אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה" (תהלים ב, ז-ח), מכאן למדו גדולי החסידות שביום ההולדת יש לאדם זכות לבקש מהקדוש ברוך הוא בקשות ואפילו לברך את האנשים האחרים.
היסוד והמקור לכח שלך להיות אותו אחד שיכול להשפיע שפע על אנשים אחרים, הוא המעשים שלך.
ככל שאתה יודע להיות האדם שמעניק מטובו לאחרים, יש לך גם את הזכות לברך אותם.
ככל שאתה יותר אותו אחד ששומר עליהם ברוחניות או בגשמיות, או גם ברוחניות וגם בגשמיות, יש לך את הזכות להיות צינור השפע שלהם.
כי אתה בעצם לא צינור שמגיע רק עם דרישות, אלא צינור שמגיע בפועל עם מתנות ועושה הכל כדי לגרום לכל הסובבים אותך להיות מאושרים.
אחד מהדברים ש"משחדים" את בית דין של מעלה הוא בין אדם לחברו, למרות שהדיון בראש השנה וביום הכיפורים הוא כל אדם על המעשים שלו כלפי הקדוש ברוך הוא, דהיינו, בין אדם למקום, כאשר אדם מתנהג יפה בבין אדם לחברו, הוא זוכה ובית דין של מעלה מתייחסים אליו אחרת, מחשבנים אותו אחרת, ונותנים לו יחס מועדף גם על העבירות שבין אדם למקום, שם הוא זכאי יותר למחילה, סליחה וכפרה, כי כביכול העולם באמת, אבל באמת, לא יכול בלעדיו.
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.