שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
ואנו מתקרבים בצעדי ענק ליום הכיפורים.
"על עבירות שבין אדם לחבירו – אין יום הכיפורים מכפר" (יומא פ"ה ע"ב).
אחד מסוגי העבירות שבין אדם לחברו הוא העבירה של בין אדם לאשתו.
כלומר, אדם שחטא כלפי אשתו או אשה שחטאה כלפי בעלה, זה גם שייך לבין אדם לחברו, וגם על זה יום הכיפורים אינו מכפר.
לא מספיק להגיע לקדוש ברוך הוא ולבקש סליחה על שפגענו בבן שלו או בבת שלו, למרות שגם זו חובה בפני עצמה, למרות שגם אחרי שביקשנו סליחה מהחבר או מהאשה, אנו אמורים לפנות לקדוש ברוך הוא ולבקש ממנו סליחה על כך שעברנו מדבריו ופגענו בבן או בבת שלו נגד רצונו.
למרות זאת, אם עשינו את זה בלי בקשת הסליחה מהחבר, הרי שלא עשינו כלום, כי הקדוש ברוך הוא אומר: "קודם כל תבקש סליחה ממי שפגעת בו, ורק לאחר מכן תבוא ותבקש סליחה ממני".
זה אומר שגם בין הבעל לבין רעייתו אמורה להיות בקשת הסליחה, שהרי לא כולנו מושלמים ולא כולנו באמת כאלו שאין להם הצדקה לבקש סליחה.
הבעיה היא שרבים מאיתנו מתביישים לבקש סליחה.
רבים מאיתנו רואים בכך פחיתות כבוד, רבים מאיתנו רואים בכך שהם כביכול מדגישים ומסבירים בפני האחר עד כמה הם חסרי ערך ועד כמה הם יכולים לרדת נמוך.
אבל ההיפך הוא הנכון!
האדם הגדול והחזק יכול להסתכל לחברו בתוך העיניים ולומר: סליחה, טעיתי". זה קורה וזה קרה לי".
האדם החלש הוא אדם שלא יודע לבקש סליחה, האדם החלש הוא האדם שלא יודע לומר: "טעיתי", האדם החלש הוא האדם שחושש לחשוף את החולשות שלו בפני האחרים.
זו התחושה האמיתית.
האדם החזק האמיתי יודע לומר: "בדרך כלל אני מצליח, בדרך כלל אני חזק, בדרך כלל אני לא טועה, אבל הנה, כאן זה קרה וכאשר זה קורה אני יודע לעמוד מאחרי המעשים שלי, לקבל עליהם אחריות ולבקש סליחה".
ברכת הצלחה רבה לכולנו בבקש הסליחה מבית ומחוץ,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.