שלום וברכה מורי ורבותי!
ואנו נכנסים לתוככי חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.
ואנו, הספרדים, נוהגים מתחילת חודש אלול לומר בכל יום סליחות.
מה קרה?
על מה צריך כל כך הרבה לבקש סליחה?
האם לא מספיק פעם אחת לבוא לקדוש ברוך הוא ולומר: "חטאתי, עוויתי, פשעתי", ולפתוח בדף חדש?
מדוע שלא נסתפק ב"עשרת ימי תשובה", או אפילו אך ורק ביום הכיפורים?
נבקש מהקדוש ברוך הוא סליחה, נבטיח שנפתח דף חדש, ונשכח מכל מה שהיה עד היום.
שימו לב טוב מורי ורבותי!
הסליחה לא נצרכת לקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא לא צריך את הסליחה שלנו ואפילו לא מאף אחד מהמיוחדים שבנינו.
אומר לנו הקדוש ברוך הוא: "יקיריי! אני יכול לסלוח לכם גם בלי זה, אבל אתם ממש לא תרוויחו מכך כלום! כי המתנה שקיבלתם ממני להיות בעלי תשובה, היא מתנה גדולה ועצומה שהופכת אתכם לאנשים אחרים".
כלומר, זה לא שפגעתי במישהו ולמענו אני מבקש ממנו סליחה, כי הקדוש ברוך הוא באמת לא זקוק לכך, אלא אתה הסתאבת, ירדת, הידרדרת, הפכת להיות המישהו הלא נכון, לא אותו יהודי קדוש וטהור שהיית בשעת הלידה, איך אתה זוכה לחזור בחזרה ולהיות מישהו אחר?
כאשר אתה מבקש סליחה, כאשר אתה משנה את הנפש שלך, בכך אתה מוציא ומסיר ממנה שכבה אחר שכבה של לכלוך.
כל בקשת סליחה שלך משנה אותך, וככל שתהיינה יותר ויותר בקשות של סליחות, כך אתה תהיה מרוממם יותר, זך יותר, נקי יותר וראוי לברכת ה' הרבה הרבה יותר.
לא מתנהגים עם הקדוש ברוך הוא בצורה של: "חברי היקר, פגעתי בך ואני מבקש סליחה כדי שלא תפגע", ממש לא!
מבקשים מהקדוש ברוך הוא את הסליחה בצורה שונה לחלוטין: "ריבונו של עולם! הסתאבתי, אני היום הבן שבושה להיות אבא שלו, ואני רוצה להיות הבן האחר. כדי שאני אזכה להיות הבן האחר אני מבקש ממך סליחה, ועל ידי זה אני הולך ומתעלה, הולך ופותח בדף חדש".
והקדוש ברוך הוא יזכנו לכך מתוך נחת, שלווה ושמחה,
וכן יהי רצון נאמר אמן,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.