מחלקו יהיה חלקי

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
 
 
 
בימים האחרונים זכה הגר"ד לייבל שליט"א, לכבוד במידה שאין למעלה הימנה. 'יתד נאמן' ו'המבשר' טרחו לכתוב נגדו מאמרים ראשיים וזאת על שהעז לומר דעת תורה נקיה ומזוככת. אשריך שנתפסת על דברי תורה. מחלך יהיה חלקי.
 
אביא כאן ציטוט חלקי מדברי הגר"ד:
 
"צריך שאנשים יהיה להם אפשרות לבחור מה הם רוצים בחיים.  שתהיה להם אפשרות לבחור  צורת החינוך של ילדיהם. חיידר רק עם תורה, חיידר עם מתמטיקה ואנגלית, חיידר עם לימוד ליב"ה קל, ממ"ח עם לימוד ליב"ה מלא. (הממ"חים צריכים ויכולים להיות עם רמת 'אידישקייט' גבוהה ועם ניהול נכון, עם הדרכה נכונה, ועם ליווי נכון, ככה זה יהיה.
 
גם בגיל ישיבה קטנה צריך שיהיה אפשרות לבחור, בין ישיבה קטנה, לישיבה תיכונית. וגם בישיבה גדולה צריך לבחור בישיבה גדולה, ישיבה עם תואר וכדו'. כל הצורות לגיטימיות והן לפי ההלכה !
 
כל הורה יש לו אחריות על ילדיו לראות איזה כלים יש לילד. לשלוח אותו למוסד שמתאים לילד. החיידר הוא לא לאבא, הוא לילד. העובד יכול לשלוח לחיידר מלא, והאברך לממ"ח. הכל לפי הילד.
 
הקהילות צריכות להיות מעורבות. האברכים והעובדים צריכים לחיות ביחד בהערכה הדדית
וככה זה קורה באמריקה, בצרפת, בבלגיה, וככה זה קורה באנגליה.  המצב הלא טבעי והעגום הוא שקיים בארץ, ולכן יש צורך עצום ב'אחוות תורה'..
 
אף אחד לא מעודד ולא מנסה להוציא אברך שהוא שקוע בלימודו. ואני בעצמי כ"כ מייקר ת"ח שאני מחזיק רשת כוללי 'רבי עקיבא איגר'. אברכים שלומדים כל היום למעלה מ30 שנה.
לצד זה, מי שמרגיש שאין זה ייעודו, הוא לא רואה את עצמו לומד 10 שעות ביום, או שאין לו היתכנות כלכלית, או שרוצה להגשים את עצמו בעולם המעשה, או שסתם הוא לא רוצה, זה לא מעניין אותו.
מותר לו לבחור צורת החיים שהוא רוצה.
 
ולא רק שמותר לו, אלא ככה הוא מגשים ההתנהגות שמחייב השו"ע.
השו"ע באו"ח סימן קנ"ו אומר שאחרי שאדם התפלל ולמד קצת, הוא אומר: "ואחר כך יילך לעסקיו, וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה  בטלה וגוררת עוון."
 
כך היא ההלכה באורח חיים, וכך היא ההלכה ביורה דעה רמ"ו בהלכ' ת"ת.
ואף אחד לא יכול להעז ולומר שאין זה התנהגות לכתחילה..
 
הגר"ד טעה רק בדבר אחד. זה לא רק שאף אחד לא יכול להעז ולומר שאין זו התנהגות לכתחילה, אלא שרוב הציבור החרדי 'יודע' שאין להעז ולומר הלכה מפורשת  בשו"ע כלכתחילה, אלא רק כבדיעבד למי שאינו מצליח ללכת עקום. זה הדור בו אנחנו חיים, כמה שיותר עקום, כך נראה בעיניהם יותר ישר.
 
כבר מילתי אמורה שאיני כדאי לחלוק על אף אחד בשום נושא ועאכו"כ שלא בנושא של הנהגת ציבור. אבל יש הבדל תהומי בין הנהגת הדור לאחריות האב על בנו. מי שמרגיש שעליו מוטל לנהל את הדור, שיעשה זאת, אבל אין בכך משום פטור לאב מחובתו לבנו. אם אכן לבנך מתאים ללמוד כל היום תורה, טוב אתה עושה אם אתה מכוון ומדריך אותו לכך, אבל אם לבנך זה לא מתאים, אז אתה מעוות אותו ומעוול לו בהכריחך אותו לחיות שלא לפי טבעו ועניינו.
 
המציאות היא שרוב מוחלט של מה שקרוי בלשוננו 'בני תורה' אינם לומדים אפילו תשע שעות ביום – ואעכו"כ שאינם עושים כן כאשר המסגרת אינה מחייבת אותם (שלשה חדשים בשנה בערך). לשמחתי לאחרונה יש התעוררות שאברכים יקבלו על עצמם עשר שעות לימוד ביום. בעיני, זה תנאי קודם למעשה שתוכל לשאת את התואר 'בן תורה' בכלל. כי מי שלומד תשע שעות ביום, זה מקביל ליום עבודה ואין בזה שום מסי"נ או קרבה לתורה. לאחרונה גם שמעתי על כולל שאין בו פינת קפה – לא יאומן כי יסופר!
 
כן לימודי ליבה או לא לימודי ליבה כנושא של הנהגת ציבור, מסור למנהיגי הציבור, אבל הילד שלך מסור לך לבדך (ולזוגתך. העניין הזה מחייב כתיבה נפרדת. בל"נ) ומצוי באחריותך המלאה!. אם ח"ו תעוות את בנך שלא לפי טבעו ודרכו, רק כדי להתאימו לסביבתו, אתה פושע בנפשו!
 
נמקד את השאלה באמצעות המחשה: ילד היפראקטיבי שרוצים להגביר אצלו את היכולת לשבת וללמוד ע"י תרופות האם על האב לתת לבנו תרופות, כדי שיוכל ללמוד כל היום, או שעדיף לכוונו ללמוד מלאכות גוף, כדי שיוכל לעבוד את השם לפי טבעו ודרכו. מי שחושב התשובה לשאלה זו כרוכה בתשובה לשאלה איך מכוונים את הדור, אינו מבין מאומה בהלכות שאלה.
 
 
וע"ז הכתוב אומר: מצדיק רשע ומרשיע צדיק, תועבת השם שניהם.
 
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com