רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 25 במאי 2023

רגעים של השבוע - חג השבועות

 

רגעים של השבוע - חג השבועות

 

הצלחת החיילים בחזית בזכות לימוד הבחורים בישיבה / האֵם שידעה להכין את הילדים / התקדמות בלימוד לאור שיטת עורך הדין / ספרים, ספרונים וסיפורים לאהבת התורה

 

א. תורה מגנא ומצלא

 

זר לא יבין, את טעמו המיוחד של כוס קפה ב'שבת מברכים', עם סיום אמירת כל ספר התהלים, כאשר עדיין נותרת לפחות חצי שעה עד לתחילת התפילה. לידי עומד ר' היישקע רסקין, זקנו המהודר יורד על פי מידותיו, המעיד על לא מעט ק"מ שהוא עשה בחייו, וחיוכו הרחב מעיד כי רוחו טובה עליו במיוחד. זו שעת הכושר בשבילי לשמוע קצת 'פון אמאליגע צייטן' (על ימים מקדם). ולאור התאריך כ"ו באייר שחל השבוע, 56 שנים למלחמת ששת הימים, אני שואל אותו, 'וואו ביסטו געווען ביי די מלחמה?' (איפה היית בתקופת המלחמה).

ר' היישקע לוגם מעט מהקפה, ומספר: "היינו בפחד גדול. אני זוכר שאבי ע"ה התבטא: רק עכשיו עלינו מרוסיה לארץ המבוטחת, וכבר מתמודדים אנו במלחמה כזו קשה?! למדתי אז בישיבה בכפר חב"ד, והלימודים הועברו אל המקלט מתחת לבניין. המתח היה בשיאו. מטבע הדברים, היו כמה בחורים שלא יכלו להתאפק, ומפעם לפעם היו רצים להקשיב בהיחבא לטרנזיסטור, להתעדכן מהקורה בחזיתות. ר' שלמה חיים (המשפיע האגדי של הישיבה, רבי שלמה חיים קסלמן ע"ה), הזדעזע והגיב בחריפות: 'מי שעוזב את הלימוד כעת, אפילו לכמה רגעים, דומה לחייל בחזית שעוזב את הנשק ומתפנה לבלות את זמנו לריק; רק בזכות לימוד התורה, החיילים בחזית נלחמים בהצלחה, ומי שלא לומד - עליו לצאת מיד ולהילחם!

כמו כל דבריו שנאמרו מעומק הלב והשפיעו עלינו, גם הפעם מילותיו נכנסו בלב כולנו, ובחסדי שמים זכינו לאחר מספר ימים לשמוע על הנסים הגדולים, הניצחון השמימי הבלתי-נתפס, ובראשו השבת העיר העתיקה בירושלים ליהודים, והאפשרות לחזור להתפלל בכותל המערבי לאחר 19 שנים של כיבוש ערבי. 

 

ב. חנוך הנער על פי דרכו 

 

"נכנסתי אל הדירה, חיפשתי ומצאתי כיסא פנוי. התיישבתי מול חברי, כשאני מנסה למצוא את המילים הנכונות לנחמו על פטירת אמו היקרה. עוד בהיותנו תלמידים בכיתה בה למדנו יחד, ידעתי שהוא זכה לאמא מיוחדת. תמיד הוא היה לבוש נקי ומסודר, וראיתי שלוות נפש של ילד שטוב לו בבית. כמה כאב לי לשמוע שאמו נפטרה, לאחר שהתמודדה בגבורה ובאמונה עם מחלה קשה".

כך גלגל איתי השבוע שיחה קצרה בן-משפחתי בארץ ישראל, שבעיקר רצה לספר לי על מה שהפנים ממה ששמע בבית האבלים, על הדרך בה גידלה האם לצד בעלה היקר שיבחלט"א, את המשפחה הגדולה, שב"ה יצאו כולם ילדים נפלאים ומחונכים. והוא מצטט לי מה שחברו סיפר לו בין השאר:

"כלל גדול היה אצלה ביחס לילדים: 'להכין מראש', 'להודיע מבעוד מועד'. אף פעם לא הייתה אומרת: 'יוצאים לפארק', או 'הולכים לאכול', 'להיכנס לישון' וכדומה. אלא: 'בעוד עשר דקות, יוצאים לטיול', 'בעוד רבע שעה, ארוחת ערב מוכנה', 'בעוד עשרים דקות, נכנסים למיטות לישון' וכן על זו הדרך. 

היא הבינה ברוב חכמתה, כי ילד חי לו בעולם משלו, וכל שינוי מהרגע לרגע, חייב הכנה מראש; ומה שמובן להורים, שמתלבשים ויוצאים, מתיישבים ואוכלים - זה לא מובן מאליו לילד או לילדה, ומעבר חד בין מצב אחד למשנהו, משבש את מהלך מחשבתו הצעיר, דבר המקשה עליו מיד ועלול להשפיע לא טוב להמשך גידולו. ואדרבה, בהכנת הילד מראש, שיתוף הפעולה שלו גדול לאין ערוך והכל מתנהל על מי מנוחות. במיוחד על כל נושא רוחני, כמו הכנת שבת, ובמיוחד בהחדרת התלהבות וציפייה בשלבי ההתקדמות בלימודים הקדושים".

ויהיו הדברים לעילוי נשמתה היקרה. 

 

ג. סוף מעשה במחשבה תחילה

 

שיחה עם עורך-דין תמיד מעניינת, במיוחד כזה המתעסק בתיקים של 'בין אדם לחברו', במהלכם הוא מגלה - לפי דבריו - פעם אחר פעם, את מה שאמרו חז"ל במשנה ב'אבות', כי האדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו. ולפעמים אנשים הנראים פשוטים ביותר, דווקא הם מתגלים כבעלי מידות טובות ונאצלות, של ויתור או הבנה כי צוחק מי שצוחק אחרון, וישנם מקרים בהם כדאי להפסיד בקרב ולהרוויח במערכה כולה.

ידידי העוסק בתחום זה, עושה זאת עם לב ונשמה, ומטרתו בחיים להיטיב עם הבריות יותר מאשר לעשות לארנקו. כזה הוא, די נדיר במקצוע זה.

וכך הוא גילה לי סוד מקצועי, שהוא היסוד עליו הוא משתית כל תיק המגיע אל שולחנו: "לאחר מספר פגישות, קריאת החומרים וגיבוש דעתי המקצועית למהלכים המשפטיים, אני מנתח את אישיותו של האיש, כיצד הוא יהיה מסוגל להתמודד, במידה ופסק הדין יהיה כך או אחרת. זאת אומרת: לעולם לא אוביל קליינט למקום, בו בהמשך - גם לאחר נצחונו המובטח - הוא לא יוכל יהיה לשהות ולחיות איתו, בגלל אופיו".

זה נושא מורכב מאד ורגיש ביותר, אבל ללא ספק נכונים ומתאימים לדברי חז"ל 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.

בסיום הרהרתי וחשבתי בלבי על מצבים שונים, בו אדם כזה או אחר, ברגע של התעוררות נפשית, לוקח על עצמו התחייבויות של לימודים שונים, בלי לקחת בחשבון את היכולות שלו, את הזמן שצריך להקדיש לביתו, או יכולת הבנתו. ההתלהבות הראשונית מחזיקה מעמד תקופת-מה, וכשהיא נופלת, היא עלולה חלילה, להפיל איתה עוד שלבים רוחניים שנבנו בעמל. 

אך כשהאדם מקיים את הנאמר 'עשה לך רב', ובצורה חכמה הוא מוסיף לעצמו עוד מסגרת לימוד, או נושא תורני שהוא משקיע - תוך שמירה על הקיים והתקדמות מושכלת לפי יכולתו - אין ספק שהוא יתעלה בלימוד אמיתי ורציני. 

 

ולתמונת השבוע שלי: טוב לי תורת פיך

 

'לא מכבר, ניגש אליי אחד המתפללים הקבועים כאן, וסיפר לי, כי בעקבות סט חדש של כל המשניות עם ביאורים, הוא החל לראשונה בחייו ללמוד משניות, וכבר סיים לימוד עיוני של כמה חלקים'. שעת ערב מאוחרת, ואני נוקש על דלת קיטונו הצר של ר' שמחה, שכשמו כן הוא, שמח בכל עת ועם חיוך לכל אחד. הפעם הוא שמח במיוחד, על שהבאתי לו מדבקות חדשות ועליהם הקדשות של תורמים חדשים לספרים נוספים; לא לעוד ספר תורני או חסידי, אלא לספרונים ברוסית של סיפורים מצוירים לילדים...

וכך נשמר לו הסדר מזה שנים רבות: ר' שמחה מזהה צורך ברכישת ספרים חדשים, או כאלו שמיוזמתם רוצים לתרום ספרים לזכות או לעילוי-נשמת יקיריהם, והכל נכנס לסרט-נע מהיר, ובתוכו - כגבאי בית הכנסת, שולבתי בהכנת ההקדשות או קצת שאר עזרה. את כל השאר, ר' שמחה מנהל ביד רמה, כמו את הספרייה התורנית כולה, הכוללת מאות ואלפי ספרים בכל מקצועות התורה הקדושה, וכל באי בית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה" נהנים מהם יומם ולילה. 

השליח הרב שמחה גרפונקל, עוסק רוב היום בחינוך ומתמסר לתלמידים הצעירים בישיבה קטנה, אך עם אהבתו לתורה ולספריה, הוא זכה להצעיד את הספרייה לפרויקט בפני עצמו, ולא פעם ניתן לראות את הרב הראשי הרב בערל לאזאר שליט"א באמצע לימודו או הכנת שיעורים, פונה לר' שמחה לברר באילו עמודות בארונות הספרים, ניתן להשיג ספר מסוים.

וכאיש חינוך זיהה הרב שמחה גרפונקל, שבדורנו, ספריית בית כנסת אמורה להכיל ספרים מגוונים, בכל הרמות ובכל הסגנונות, כל זמן שהם כתובים ברוח ההלכה והחסידות. ולצד ספרים רבים מתורגמים לרוסית שזכה דורנו, הוא משקיע ללא הרף בהשגת ספרים מנוקדים של סיפורי צדיקים והיסטוריה יהודית, והילדים הרבים שותים בצמא את המילים, מתבוננים בתמונות, וזוכים לשבת עוד ועוד שעות בבית הכנסת, בו הם מבלים את זמנם, מצטרפים לתפילות ומושפעים להמשיך גם לעיין וללמוד בספרי לימוד. וכך קול צאן הקדשים נשמע ברבים, יחד עם הלומדים הרבים בין כותלי בית הכנסת.

 

חג שמח ושבת שלום

קבלת התורה בשמחה ובפנימיות

שייע

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.