מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
התחלנו לגעת כאן בנושא של הקשר בין יחס הפוסק לשאלה שעולה. בעולמה של תורה נקראים הדברים 'נגיעות' ומי שחושב שאין לו נגיעות, מן הסתם נגוע הוא ביותר. עדיין רוב הציבור חושב שאין לזה קשר לפסיקות הלכה וצריך לבהר קצת את הדברים.
כשבא לפני פוסק הנדון האם מותר להבזות אדם העומד בראש ציבור ומקובל על עדת נאמניו כאיש קדוש (שהרי נולד הוא לשושלת קדושה - 'על ההר') כדי להפריש הציבור מעל דרכיו הנלוזות, או שאיסור גמור הוא (ויש הטוענים שבזה מתרחבת הגדרת ת"ח לכל מנהיג קהל, גם אם ידיעותיו ועיסקו בתורה מועטים מאוד), מן הסתם הוא ירצה לדעת במי ובמה מדובר ולא יסכים לענות על שאלה כללית-תיאורטית כזאת. משנגלה את אוזנו, תצוץ בו הבנתו את המציאות ובהתאם לכך, תבשיל בו החלטתו-פסיקתו. אם הוא רואה את הנ"ל כדמות חיובית וכאחד מגדולי ישראל (כפי שהיא מופיעה בכל המדיה החרדית) הרי שמי שפוער פיו נגדו, אחת דתו להשמיץ. חושדני שגם אם בתוכי תוכו יסכים הוא איתי להגדרת המציאות כפי שהיא (שמדובר בכת, שנוהגת כמשפחת פשע ומעשיהם מהווים חילול השם שאין כדוגמתו) עדיין לא יעז לפסוק בהתאם. מודה ומתוודה שגם אני, בחיים האמיתיים, איני מדבר נגדם וק"ו ב"ב של ק"ו שלא נגדו.
החושב שרק בזה יש עניין של מהי תפיסת המציאות שלנגד עיני הפוסק, רחוק, כנראה, מעולמה של פסיקה. כמעט לכל החלטה ופסיקה יש כו"כ הנחות מוקדמות שרק על סמכן יכול פוסק לפסוק. השאלה היא לא האם הוא מושפע מתפיסות עולם קודמות, אלא באיזו מידה הוא מודע לכך. כשלעצמי, ככל שהפוסק פחות מודע להיותו מוטה לכיוונים מסוימים, כן יש פחות תוקף למעמדו ופסיקתו.
ממש לאחרונה פנה אלי מכר נואש. הוא השתדך עם אחד מגדולי הרבנים בעירו ובתנאים סוכם שהלה ירכוש מהמכר חלק מהדירה שזה קנה מכבר לטובת השאת בתו. את חלקו הוא ביקש לשלם באמצעות שיקח על עצמו משכנתא על הדירה ומכרי הסכים, ובתנאי שפרעון המשכנתא לא תיפול על הזוג, אלא על המחותן. בפועל הוא נתקל בקשיים לקבל משכנתא ואינו משלם את חלקו בטענה שלא התחייב לתת כסף אלא רק לשלם משכנתא ואם הבנקים לא נותנים לו משכנתא, אז הוא נפטר מחיובו... המכר מתלבט אם לתבוע אותו לד"ת, משתי סיבות. גם חושש שהדיינים יזכו את הרב הגדול בדין וגם שאינו רוצה שהזוג הצעיר יתחיל את חייו במריבה משפחתית. נו, מה הייתם עונים לשאלה כזאת?
איני רוצה לחטט בזה הרבה, אבל חלק מהמחלוקות הגדולות ביותר שהיו ביהדות החרדית במאות האחרונות, נחתכו באופן סיסטמתי, ע"י פילוח מוצאם או עמדתם של הפוסקים בנושא. ידוע מעשה הגט וידועה המחלוקת על ש"ס סלאוויטא שבאופן פלאי נחלקו בזה הדעות בין הפוסקים החסידיים לבין הפוסקים ה'מתנגדים'. לעיתים נחלקו גם לפי קרבת המשפחה, וכבוד השם הסתר דבר. הנגיעה שבפסיקה כל כך ברורה עד שבדיני ממונות התמסדה השיטה של זבל"א. כלומר שיושב בי"ד, אבל ברור וידוע מראש ששניים מהפכים בטובת 'הצד שלהם' ורק השלישי אינו בעל זיקה ואינטרס ידועים. במחלוקת פוניבז' - הריקה מתוכן - נוכחנו שניתן להמשיך לטעון הכל, גם אחרי פסיקת זבל"א וכבוד השם הסתר דבר.
במקרה שלפנינו (קהילת רשעים המתחזה לקהילת יראי השם) המצב מסובך יותר, משום שבמציאות רבני וראשי הקהל החרדיים אינם קמים נגדם ואינם דוחים אותם מעל קהלנו. הנקודה הזאת (של קבלתם לכאורה לקהל שלומי אמוני ישראל) מנעה בעדי עד כה (ומן הסתם גם מכאן ולהבא) מלחפור בנושא. אין לי פשט מדוע החליטו ומחליטים כך גדולי ומנהיגי ישראל ורק לעצמי איני רואה בזה צד היתר שלא להשמיע קולי הקטן והדל. שלכה"פ ירשם בבי"ד של מעלה שעשיתי את המעט שתלוי בי. כמו במעשה של התבואה המשגעת של 'רבינו', לפעמים צריך לדעת שאין לך יכולת לשנות את המציאות, אבל אתה צריך לעשות לעצמך תזכורות היכן האמת שוכנת. אז האמת, היהדות והקדושה שוכנים במרחק רב מכת הרודפים ובזה אניח לנושא.
לגופם של דברים הבאתי כאן בעבר כמה דוגמאות של ביטוי התפיסה המוקדמת של הפוסקים, עד הגיעם לפסק הדין. לעיתים מכריעה הזווית הסוציאלית מה תפסוק, או לאיזה רב תישמע, ע"ש שהבאתי דוגמאות כמעט מצחיקות ('כמעט' כי מדובר בנו...) כאן הצבעתי על מחלוקת ידועה שיסודתה פולטית-השקפתית וכאן הבאתי דוגמאות איך הפויליטקה ההלכתית מביאה אנשים כשרים-בדרך-כלל לנהוג כאחרוני הנוכלים.
כללו של דבר הוא שניתן לומר "אמור לי מה הן פסיקותיך, ואומר לך מי אתה"... אני מכיר רב שמנהל קהילה בחכמה ובתבונה ולא מינה מו"צ בקהילתו (למעט מראות), הגם שאינו רואה עצמו כפוסק כלל וכלל. לתמיהתי השיב שהקהל שלו רואה בו כסמכות (גם אם בעיני עצמו אינו כזה) והוא נסמך בפסיקותיו על פוסקים שהוא שואל אותם נקודתית. 'נו, אז מי הפוסק שאתה שואל?' תמהתי 'זה בדיוק העניין' השיב הרב 'אני שואל את מי שלתשובתו אני נזקק באותו מקרה'. ודפח"ח.
הכרתי גם מישהו שהיה מתקשר לקווי ההלכה,
עד שהיה מוצא רב שפסק לו כמו שרצה. 'עם סבלנות, תמיד תמצא בסוף רב שיגיד את מה
שאתה רוצה', חלק איתי מחכמתו והדגים לי כיצד קיבל היתר און ליין למה שרצה. 'עשה לך
רב' – פשוטו כמשמעו...
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.