הגהות החרדי בעולמו

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

מי שעוקב אחר הסתעפות הסדרה 'האם באמת אין מחלוקת במציאות', יכול להבין שאני נמצא על פתחו של שדה מוקשים והכתיבה צריכה להיות זהירה מאוד. לא שזה יעזור לי. חזקה שיגידו שמה שכתבתי הוא כפירה ולא ממש משנה מה אכתוב (אגב, יש כאן באמת נושאים רגישים ובהם גם קדמונים כתבו האחד על השני שהשני כופר. משני הצדדים. אולי אצטט מתישהו כמה מהם. לא יודע למה נושאים של הצדקת דברי הקדמונים בכל מחיר, לעומת עמדת הצדקת המציאות בכל מחיר ולימוד זכות על הקדמונים, הפיקה ומפיקה כל כך הרבה מילים קשות מצד אחד על משנהו).

העובדה שנצרכת כאן כתיבה זהירה והעובדה שעיתותי עמוסות במקצת, מחייבת שלא להסתפק בהערה שהכתוב אינו מוגה, ולנקוט משנה זהירות. בל"נ אמשיך בסדרה, אבל אעשה זאת 'בתשלומים נוחים'.

לעומת זאת כתיבה על דברים שוטפים, או נושאים פחות טעונים, כן תתאפשר לי כנראה ואייחד אותה בכותרת 'הגהות החרדי בעולמו' משום שהיא תישא אופי של הערות קצרות ולא כתיבה ארוכה.

כפי שהשתיינים אומרים: 'גם בדרך לבית המרזח, צריך לשתות משהו'...

אולי כפתיח אשתף אתכם בחוויות שלי בעקבות חשיפת האי מייל שלי בפני הקוראים. בעבר היתה לי היוועצות עם המרא דאתרא בנושא. לי חסר השיח בנושאים שעולים - ובעיקר כאשר עולים נושאים חשובים ובטוחני שיש לי הרבה מה ללמוד מהקוראים. בעבר הגיעו תגובות, אבל רמתן העידה על קוצר דעת וכעסים כבושים ולא תרמו משהו לגופם של דברים. ר' חיים הזהיר אותי שאקבל תגובות קשות ונאצות ואכן ירדתי מהנושא בזמנו.

מאז פרסמתי את המייל אני מקבל סוגי תגובות שונים. יש שאכן מסיבים את שימת ליבי לדברים שלא דקתי בהם די, או שנתתי משקל-יתר לצד אחד על משנהו, יש שמצאו הזדמנות להודות לי על כתיבתי (מדהים שאנשים 'מחזיקים בבטן' לא רק שנאות וכעסים, אלא גם 'הכרת הטוב' המחכה רק לפרוץ). יש שחושבים שפתחתי תיבת 'הכה את המומחה' ושואלים כל דבר בכל מקום שלא הבינו משהו (אז כן, לא הבנתן משהו: לא הבנתם למה מיועדת תיבת הדואר...) ויש שעודני מסופק אם כוונתם לבזבז את זמני, או שהם עושים זאת בעיקר לזמנם הם, אלא שבתיבת הדואר שלי...

אני משתדל לענות לכל כותב, אם כי זה לא תמיד מסתדר וגם כשהתשובה המתאימה ביותר היא שלא לענות...

יש גם שהעלו נושאים רציניים וביקשו שאכתוב בזה. על חלק מהדברים אכתוב בעתיד בל"נ (או אכלול בכתיבתי, לעיתים הדברים כבר כתובים כטיוטות), אבל יש נושאים רגישים ומסוכנים מכדי שאכתוב עליהם כאן. יש דברים שאינם נאמרים, אלא כשאתה מסתכל בעיני בן שיחך ואתה מוודא שהבין נכון ולא שיוציא מהדברים מסקנות לא טובות. פעמים אחרות אני רומז כאן דברים וחלק מהשואלים פשוט קראו את דברי בשטחיות ולכן הפסידו שבעצם עניתי על השאלות. צריך להבין שהרבה מהציבור גדל בחצרות שלימדו אותו רק פן אחד של הדברים ועל הפנים האחרות או שלא לימדו כלל, או שלימדו שהשיטה האחרת היא כפירה וכדו'. לכן צריך זהירות בכתיבה ברשות הרבים והרוצה ללמוד מה שאינו כתוב יצטרך לעשות זאת בכוחו ועל אחריותו.

עוד אאיר כאן נקודה שכבר כתבתי בה, אבל אולי נכון לחזור עליה. כתיבתי כאן לא נועדה לשכנע מישהו בדעותי. אין היכי תמצי בעולם שתושווה דעת האנשים לאותה דעה בכל - וזה סימן בדוק ומנוסה שדעותיך אינו דעותיך, אם הן מיושרות בכל עם אי מי. לא משנה אם זה החרדי בעולמו, או החצר אליה אתה משתייך. כל עוד אתה חושב בדיוק כמו מישהו אחר, אז כנראה אינך חושב את מחשבותיך, אלא את מחשבות זולתך. כשאני כותב על נושא מסוים בנחרצות, אין כוונתי שזו הזווית היחידה של הנושא, אלא שתקוותי היא שתתעורר לחשוב את דעותיך אתה - ולפעול את פעולותיך אתה בעולם הזה. נדמה לי שהדגשתי זאת גם כשכתבתי על ההתנגדות הגורפת שלנו, כציבור, להעלאת מחירי החד פעמי. ברור שיש לזה זוויות נוספות. ברור שהמס הוטל מטעם שר האוצר ולא איכות הסביבה, ברור שיש מקומות שיותר דחוף לחסוך בהם זיהומים וידוע שיש פעמים שיוצא שכרו בהפסדו. לא זה הנושא. הנדון הוא רק להתעורר למחשבה. לצערי, ההנהגה והציבור שלנו מתנהגים כחסרי מוח ואין דיון ואין מחשבה על שום דבר. עיזה עיוורת אחת מתחילה לעשות משהו וכל העדר אחריה - קטנים כגדולים.

לסיום, אנצל הזדמנות זאת כדי להדגיש שוב ושוב: איני פותח מיילים בהם יש צרופות או לינקים! כבר נאלצתי לשלש ולרבע את הוצאות האבטחה שלי, בשל צידקותם של צדיקים מיוחדים שבדור, שצדקתם עומדת להם לעד ולדיראון עולם. מוכרים לכולנו הצדיקים שרואים את חובתם בעולמם לתקן את זולתם ובגלל שיש המהדרין לעשות מצווה זו  ב'עבודת יד', אני נזהר שלא לספק אפשרות טכנית לכך.

 

חרדי בעולמו

- - - -  -

מוגה ברמה המספקת לדברים שאינם צריכים הגהה