מאת פישל קדוש
הצ'ולנט של בני ברק הביס "על האפס", את השנאה של השמאל. מה שמעורר מחשבה שהשיטה של חב"ד (לחבק, להאיר פנים) יעילה יותר וגם רווחית יותר ( אפילו כלכלית) משיטת הפוליטיקה החרדית שחותרת לעימותים. וזה פשוט (וכל המדינה ראתה את זה "בלייב"): השמאל החילוני הקיצוני לא מפחד מעימות עם החרדים (ובעצם חותר לעימות, שמשחק לידיו), אבל אין לו תשובה לחיוך חרדי.
סיבה לחישוב מסלול חדש.
יום אתמול, התחלת ניסן, סימן תבוסה כוללת לשמאל. הפגנת הדגל בבני ברק שפימפמו אותה שבוע שלם, הסתיימה בתבוסה צורבת, ובנצחון "האויב" החרדי.
הבטחת ערוץ 12 ל"מיליון מפגינים" התבדתה בשידור חי. כל המדינה ראתה כי בהפגנה הכושלת בבני ברק היו בקושי מאות. בארץ כולה התקבצו אולי 10 אלפים. אחוז אחד מהמיליון.
העם עייף מהטירלול, "המחאה" כבר יוצאת מהאוזניים. מאות המיליונים שנשפכים על שכירי החרב עושים רעש, אבל לא מובילים לשומקום ולא מצליחים לעצור את הרפורמה, ורק מציגים את הטירלול המפחיד של השמאל ובעיקר את הבגידה השמאלנית הגדולה, כאשר הפרבילגים המוסתים שבטוחים שלהם מותר הכל, כבר לא מסתירים כי הם "משרתים את המדינה" רק על תנאי שישלטו בה. גילוי חשוב שעד עתה הוסתר, והשמאל עתיד לשלם עליו מחיר ציבורי כבד, אחרי שהפרשה הנוכחית תסתיים.
מכה אנושה נוספת היתה הסצינה בה המת שהתקשורת כבר הכריזה, ניער את החול, יצא מהקבר והיכה באכזריות אופנתית את כל מבקשי נפשו.
לזה הם לא ציפו.
לכל הדעות יבול מרשים ליום אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.