מקום המשפט שמה הרשע

 מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

בס"ד, ערב שבת פר' בשלח תשפ"ג.

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

ישבתי אמש בשמחת התנאים של החתן החשוב בן ידידנו הרב שלום הכהן הי"ו, בן המקובל רבינו באבא נחום הכהן שליט"א

בשולחן לידי ישב יהודי נחמד מקוראי הגליון ומשך אותי לשיחה על הנעשה בארץ ודיברנו דברים ידועים, שאכתבם כאן בקיצור בגלל הסיפא שאני רוצה להוציא מכל השיחה.

וכך דיסקסנו:

בתוך ההסתר פנים הגדול שאנו שרויים בגלות הארוך, לפעמים הקב"ה שולח אלומת אור ברגע הנכון ואומר 'אני בעל הבירה'.

בתוך כל הסיטרא אחרא של מדינת הציונים, שרוב חוקיה אינם עולים בקנה אחד עם חוקי תורתנו הקדושה, יש 'בירא עמיקתא' עוד יותר שהיא מנסה בכל עוז, מזה 30 שנים, להפר כל חוק ולבטל כל תקנה שנראה להם שיכולה להיטיב עם שומרי התורה ומצוותיה, וכל פעולה שיכולה לרחק את העם מהכרת הבורא, מקודמת אצלם והם עושים הכל למלא את הארץ גילולים מהזן הגרוע יותר.

הכוונה כמובן לבית המשפט, המכנה עצמו 'בית גבוה לצדק', ועליהם התכוון שלמה המלך, באומרו 'מקום המשפט שמה הרשע'.

וכאשר קמה ממשלה שמנסה קצת לתקן את המעוות ולו במשהו, כל השמאל והתקשורת נעמדו על רגליהם האחוריות בזעקה גדולה ומרה על הדמוקרטיה שתתרסק ובמקום 'רפורמה' מכנים אותה 'הפיכה', לרמז על דיקטטורה שתיווצר כביכול.

עיקר הכעס שלהם היא על שמנסים להביא מצב שבחירת שופטים תהיה שקופה עם קריטריונים הגיוניים, כי עד היום, השיטה עבדה באופן של 'חבר מביא חבר', מה שמבטיח שלטון נצח ואם השיטה תשתנה, זה יוביל לקריסת השלטון הנצחי של ביהמ"ש.

הרעש שהם מייצרים, בניצוח המדיה, הוא כל כך חזק, עד כי היוזמים מקבלים רגליים קרות, כי קשה לעמוד נגד רוח שאינה מצויה המאיימת במלחמת אזרחים ובכיתת יורים ובמרי אזרחי.

אך יושב מרום רואה את הנעשה ואת חוסר האונים של מי שאמור לקדם את המהלך והשבוע הוא שלח מסר ברור, לגלות קלונם לעין כל, ולהוכיח עד כמה מושחתת השיטה כעת ובאיזה אמצעי תשלום, משלמים ליו"ר לשכת עורכי הדין כדי שימליץ על פלונית לקבלה כשופטת.

ומה כל זה קשור אלינו, היהודים בארה"ב, הוא שאל?

ראשית, עניתי לו, אנו מתפללים כל יום 'השיבה שופטינו כבראשונה ויועציך כבתחילה', ולמרות שברור שאין הכוונה לשופטים שעליהם בגין הכריז 'יש שופטים בירושלים' וגם לא יועציך (כיום זה אקטואלי שזה בלשון נקבה), אבל עדיין יש לנו להודות על כל שינוי לטובה בזה, גם אם טרם הגענו לשלימות, בחינת: ביז צו די קרעטשמע, דארף מען אויך אביסאלע ויין (אימרה אידישאית עתיקה: עד לאכסניה / בית המרזח, גם צריכים טיפת יין/משקה).

ובכלל, כל דבר טוב שקורה ליהודי בכל מקום בעולם זה סיבה עבורנו להודות להשי"ת, כי כל ישראל ערבים זה לזה, ואעכו"כ כאשר יותר ממליון שומרי תו"מ בארה"ק נהנים מזה.

מנהג זה, למדנו מאורחותיו של רבינו הגדול הגה"צ רבי לייב מינצברג זצוק"ל בעל בן מלך.

ומעשה שהיה כך היה: בוקר אחד אחר התפילה הוא נתן 50 שקל לאחד הבחורים שיגש למכולת הסמוכה ויקנה 'לחיים' ומזונות, וכאשר שאלנו לכבוד מה? הוא ענה, שהוא ראה על השולחן גיליון של מוסדות צאנז ותועד שם מעמד של הכתרת 30 'מורנו'ס (בחור או אברך הנבחן על 100 דפי גמרא, מקבל תואר 'מורנו') ועל כן הוא מביא לחיים.

שאלו אותו הבחורים, זה קרה ב'צאנז', למה הרבי מביא לחיים אצלנו? אנחנו 'מתמידים' לא צאנז?

ר' לייב הרים את עיניו ספק בחיוך ספק בגערה: 30 אברכים נבחנו 1000 דפי גמרא, זה לא סיבה מספיקה להודות ולהביא לחיים? משנה איפה? משנה לאן הם שייכים? מני ומיניה יתקדש עילאה, כלשון הגמ' במעשה דר' יצחק דמן עכו.

נ.ב. ואיך מרומזים ארבעת המסכתות הראשונות בש"ס בשם פרשתנו?

       תחילת המן היה ביום ראשון בשבוע, מה הקשר בין זה לי"ב עינות מים ושבעים תמרים, ומה היחודיות של העינות והתמרים?

       מכמה מקומות התעשרו בני ישראל והיכן זה מרומז בפרשתנו?  

       כל זה ועוד בתוככי הגליון המצו"ב 'מעדני הפרשה', טעמו וראו כי טוב.

בברכת שבת שלום ומבורך :ישראל אהרן קלצקין