תמונת השבוע שלי: זמן 'פנוי'
תאריך: אתמול, יום חמישי ה' בניסן ה'תשפ"א
מיקום: חלון בחדר הסלון בבית
בוקר
מוסקבאי של שלהי החורף. מחלון הבית לא נשקף אליי, לצערי, שום נוף של עצים
או פרחים. הדבר היחיד אולי שכן משמעותי מעט, הוא מגדל התקשורת 'אוסטנקינו'
המפורסם, אשר מאז לפני מספר שנים, כ'שעטפו' אותו בחלקו האמצעי במסך לד,
אפשר דרכו לחוש את 'מצב הרוח' הרוסי. בימי חג מקומיים, דגל רוסיה יוצג עליו
בעליזות; בימים רשמיים יותר, הדגל פרוס עליו ללא תזוזה, ואם ישנו איזה רגע
של סימפטיה למדינה אחרת בגלל מקרה שמח או עצוב, דגל אותה מדינה יופיע על
המסך. כך או כך, הוא נראה מכאן, במקביל ל'מד' מזג האוויר הקטן, המודבק
מאחורי זכוכית החלון המציג את מצב מזג האוויר בחוץ. מדי בוקר אני עומד ליד
חלון זה, עם הסידור לאמירת 'ברכות השחר', כמו שנהוג על-ידי חסידים, לפי מה
שסיפר הרבי על הנהגת הרבי מוהרש"ב נ"ע, וזאת מה שגם שראיתי תמיד בילדותי
אצל אאמו"ר שליט"א מדי בוקר.
אתמול
בבוקר, מול החלון הפתוח לכמה דקות, לחוש קצת את האוויר הצח והטרי, אני
מביט בקצרה אל השמים ממעל, ונראה לרגע שישנו מאבק קטן בין קרני השמש,
המנסים לחדור מבעד לעננים המכסים על הבירה, וכאילו דואגים לגונן על שכבת
השלג הדק מהלילה, שנערם על אותם שלגים שעדיין לא פונו מהחורף המושלג במיוחד
שעברנו השנה. אני חוזר לסידור, מדפדף אל חלקו האחרון, אל דפי ספר התהלים
האהוב בכל זמן ומצב, ובמיוחד בשעות הבוקר. פתחתי בעמוד 146; כבר כמעט טבעי.
לרגע
אני מהרהר, מה רבבות אלפי חסידים, אנשים, נשים וילדים בכל העולם, הולכים
לעשות בדקות ש'ירוויחו'. וזאת משום שביום שלישי הקרוב - י' בניסן, זו הפעם
האחרונה שאומרים את 'קאפיטל קי"ט', במסגרת היומית, שהחלה לפני כשנתיים,
בתאריך כ"ה באדר יום הולדת ה- 118 של הרבנית חיה מושקא ע"ה אשת הרבי. שנה
שלמה לכבודה, ומיד אחר כך, מיום ההולדת של הרבי עצמו בי"א בניסן, גם את
אותו מזמור ארוך לשנה נוספת. 'קי"ט' הוא המזמור הגדול ביותר בספר תהלים,
והפרק הארוך ביותר בתנ"ך, ומכונה בשם 'תמניא אפי' (בארמית: 'שמונה פנים'),
או 'אלפא ביתא' - על שם מבנהו, שמונה פסוקים המתחילים באותה אות, לפי סדר
א-ב. ומטבע הדברים, יש להקדיש בעבורו זמן מה. בתחילה, לפני כשנתיים, נמשך
אצלי אמירת מזמור זה כרבע שעה, ויחד עם שאר מזמורי התהלים, שכמו כל יהודי
טוב אני מקפיד ב"ה לומר מדי יום - מזמורי התהלים של ההורים, אשתי והצאצאים
שיחיו, נמשך הדבר זמן לא מבוטל.
אמירת
מזמור הרבי על ידי החסידים, הוא מנהג ותיק, וכפי שרואים מה שהוסיף הרבי
למכתב הרבי הריי"צ על חשיבות אהבת חסידים לרבי: "כמה מהחסידים נוהגין לומר
גם הקאפיטל תהלים של שנות האדמו"ר". ובכמה מכתבים פרטיים, כתב הרבי שאמירת
פרקו של הרבי, מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל העניינים.
מנהג
זה התפשט בין החסידים, ומדי שנה, לקראת יום הולדת הרבי והתחלת אמירת מזמור
חדש, נוהגים אף להלחין שיר חדש על אחד מפסוקי מזמור זה, ניגון אותו ישוררו
במיוחד בשנה זו ובהמשך - לאור הצלחתו, הוא נכנס לרפרטואר החסידי
בהתוועדויות ואירועי שמחה.
מיום
רביעי הקרוב, מתחילים לומר את מזמור ק"כ הקל והקצר, וזה הזמן (למי שעדיין
לא עשה זאת עד היום), להצטרף לאמירת תהלים בכלל, ובפרט של הרבי, הרבנית,
המזמור האישי, וגם של בני הבית ובמיוחד של הצאצאים היקרים, שהיא מסוגלת
ביותר, כפי שכותב הרבי הריי"צ: "שזוהי סגולה שלא ייצאו לתרבות רעה"! ודברי
הרבי הצמח צדק שאמר, בכלל על אמירת תהלים: "אילו ידעתם כוחם של פסוקי
תהילים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת".
ייתן
הקב"ה, ונדע לנצל נכון את הדקות ש'התפנו' לנו, ובכל זמן פנוי נרבה בעשיית
טוב וחסד, להרבות שלום ולהוסיף בתפילות ולימוד, מתוך בריאות, שמחה ונחת
חסידי מיוצ"ח.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.