סער כבר קולט כי מימין לא תצמח לו הישועה ונוטה שמאלה

מאת פישל קדוש

סער מתרסק. לפי סקר פרופסור כץ הוא כבר נושק לחד ספרתי (בינתיים 11). קצב מרשים למי שרק לפני 5-6 שבועות עמד על 23-24 מנדטים בסקרים, וכבר קרוב יותר לאחוז החסימה מאל שיאו, עם  תקרת זכוכית חדשה של 14.

לא מפתיע מי שיודע פרק אחד או שניים בתולדות הקמת מפלגות 'מושיעים'. אריק שרון הקים בשעתו מפלגה, 'גרף' בסקרים 20 מנדטים, סיים עם 2. כמוהו משה דיין (22 בסקרים 2 בחיים), עזר וייצמן "האגדי" 3. מפלגת המרכז הגיעה בסקרים ל-28, סיימה עם 6. 

אין צורך להרחיק. חודשיים לפני סער עשה בנט את אותו מסלול. גם הוא עמד בשיא על 24, ו'נגע' בליכוד, ואיפה הוא היום (10). מה שכן, סער עשה את זה מהר יותר ויעיל יותר. זה קורה כי בניגוד לבנט, שיש לו גם בייס מסויים, גם מצג אידיאולוגי, וגם משהו שנחזה כמו עשיה. סער בא בלי בייס, בלי אידיאולוגיה, ואינו אומר דבר, מלבד לקלל את ביבי לחדוות התקשורת (עם הירידה בסקרים גוברות הקללות), וגם בלי רזומה של עשיה כלשהי בחייו של מי שמסורתית הקפיד לא לעשות כלום (אא"כ לעשות צרות לחרדים במשרד החינוך זו עשיה).

זו הסיבה לתופעה: על אף שנחשב בליכוד 'מלך הסניפים', מתוך 4 אלפים חברי מרכז ליכוד הלכו עם סער כמה עשרות, אולי מאה. רובם עסקנים דרגה ח' מינוס. 

3 ה'אינים' (בייס-אידיאולוגיה-עשיה), בצירוף ההופעה החמוצה, עשויים בשלב האחרון של מערכת הבחירות להפגיש את סער עם אחוז החסימה, אא"כ הגיוס הטוטאלי של התקשורת יצליח למנוע את התרסקות החללית.  

אבל יש עוד סיבה. הליכודניקים הריחו כי סער הוא בעצם מועמד השמאל. המתחפש החדש שהשמאל השליט בתקשורת מנסה למכור ל'אינדיאנים' מהליכוד. 

הערכה שמתכתבת עם העובדות. השמאל בנה שנים על סער, ועבודת ההכנה היתה ממושכת. תחילה הריצו את סער להשתלטות מבית על הליכוד בפריימריס, בעזרת הסוס הטרוייאני, 'הליכודניקים החדשים' (שרן השכל, שאכן הלכה עם סער, היתה אחד מהם). התקשורת השמאלנית פימפמה "לטובת" בוחרי הפריימריס את סער כ'ימני', שיביא לליכוד תמיכה מהמיינסטרים הישראלי שכמובן יש לו רק משהו אישי נגד ביבי ואוהב אהבת נפש את הליכודניקים מהשטח. 

מה לעשות, והבוחר הליכודניקי אולי לא סיים את קיימברידג' או הארוורד, אבל היה אינטליגנטי כדי לקלוט את התרמית, ולא ליפול ברשת. התוצאה תבוסה קולוסאלית לסער, שהצליח להתגבר על ה'פור' שהבטיחה תמיכת התקשורת ולסיים באחוזי תמיכה של משה פייגלין שהגיע בידיים חשופות.

אחרי הכשלון בליכוד המשיכו "החבר'ה" לבנות על ימני המחמד שלהם (מזן דן מרידור – בני בגין) כתחליף לביבי, אותו הם עויינים לא בגלל אישיותו שדווקא מתאימה להם, אלא כי עירער את ההגמוניה השמאלנית ומנע מדינה פלשתינית.

לאחר עבודת הכנה ממושכת הגיעה ההשקה. את זיקוקי הדינור סיפקה התקשורת, שתמיכתה הדליקה את חיישני הליכודניקים, והתוצאות נראו בשטח. 5 מנדטים של ליכודניקים שבתחילה היו עם סער שבו הביתה. עובדה, לימין יש היום בסקרים 2-3 מנדטים יותר מבבחירות, 60-61, לעומת 58.  סער שממרומי ה-11-14 מנדטים שלו כבר מבין שמימין לא תצמח הישועה, פונה יותר ויותר שמאלה, מתחנף למערכת המשפט, וכבר לא מסתיר כי פניו להקמת ממשלת שמאל, עם לפיד, מירב מיכאלי ומרצ.

אפילו אלקין, הסמן הימני של 'תקוה חדשה', כבר שינן את החוקים החדשים, והיום הכריז כי הוא מעדיף את מירב מיכאלי הסופר שמאלנית (וקיצונית בכל הנושאים) על איתמר בן גביר.

אנשיו של בן גביר לא איחרו להגיב, והזכירו כי בבחירות לראשות עיריית ירושלים הפך אלקין את העולם כדי לקבל את תמיכתם, ששווה 3 אחוז מכלל הקולות בירושלים, או 8 אלף קול בבחירות לכנסת בהם הופיעה עוצמה לבדה. 

התוצאות מבצבצות בשטח, והעכברים כבר בורחים מהספינה הטובעת. אחד מהם מועמד ברשימת סער, שקרא סקרים והבין כי הימר על הסוס הלא נכון, ושב הביתה, לליכוד.