אין סיפור מתאים יותר מן הסיפור הזה בימים אלה כמה ימים לפני יום כיפור, כאשר פרסמתי הבוקר את מכתבו של ראב"ד 'העדה החרדית' שהיה פרטי, רבים וטובים פתחו זוג עיניים והתקשו להבין מה קרה כאן, ויותר נכון איך זה קרה
לא אגולל כאן את כל ההיסטוריה של ר' ישראל אהרן קלצקין ובריוני 'העדה החרדית' ו'הסיקריקים' שנישלו אותו מפרנסתו במאבק על הזכות להדביק מודעות בירושלים. קלצקין המשיך את מה שאביו עשה במשך שנים, עד שבא מי שחמד בהדבקות והמציא דבר חדש, כי זקוקים ל'הכשר' של 'העדה החרדית' והסכמתם להדביק מודעות, ובשל היותו של קלצקין איש ישיבת המתמידים, ירדו לחייו ולא נגולל כאן את כל מה שהתרחש, ניגש לסוף הוא נאלץ לעזוב את הארץ עבר לגור בארצות הברית והיום הוא גר בלייקוואוד
כל הרבנים ב'עדה החרדית' היו מעורבים בענין, ורובם שלא ברצון הכריחו אותם. ביניהם ראב"ד 'העדה החרדית' שנאלץ לחתום על מודעות ומכתבים נגד ר' ישראל אהרן קלצקין והוא לא אהב זאת, במשך שנים הוא התהלך עם מצפון קשה על מה שהוא גרם לקלצקין וחיפש דרך איך לפייסו
לפני כמה שבועות הגיע אדם לר' ישראל אהרן קלצקין ואמר לו כי ר' משה שטרנבוך מבקש לפייסו, הוא רוצה שיידע כי הוא לא היה בעניינים בכלל, השתמשו בחתימה שלו, אבל בשביל שהוא יוכל לכתוב לו מכתב פיוס הוא צריך שהוא יכתוב לו ואז הוא יענה. ר' ישראל אהרן ישב וכתב מכתב להרב שטרנבוך, ועל אותו מכתב באה התשובה של ר' משה שטרנבוך
כאן תמצאו את מכתבו של ר' ישראל אהרן קלצקין וכן את מכתבו של ר' משה שטרנבוך המפייסו
הסיפור הזה מוכיח שוב, כי הרבנים חותמים על מכתבים לא בגלל שהם רוצים אלא בגלל שאין להם ברירה, הם חוששים או כפופים למי שממונים עליהם, וב'עדה החרדית' העסקנים הם הבעלי בתים ולא הרבנים ככה זה שם שנים, ור' משה שטרנבוך הוא קרבן שלהם בעניינים שהוא היה מעדיף אחרת
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.